"מלך השנסונים הישראלי"-סיפורו של ג'ראר קסטר –האיש שהביא את השנסון לישראל
כילד, גדלתי לצד שירי הרוקנרול של אלביס ודומיו, על שירי השנסון הצרפתי של אדאמו, מייק ברנט, שארל אזנאבור,אידית' פיאף וכו' ועל שירי סאן רמו – פסטיבל הזמר האיטלקי על זמרים כמו בובי סולו, טוני הקטן ז"ל ,ג'יגוליה צ'ינקווטי, אדריאנו צ'לנטאנו וכו'. במהלך אחד ממרדפיי אחר חומר לארכיון המוזיקלי שלי, נתקלו עיניי במספר תמונות של בחור צעיר ,שרמנטי ומרשים בשם ג'ראר קסטר.
ככל ישראלי צעיר ומבוגר שלא מכיר אותו, חשבתי כי זהו זמר מחו"ל שהופיע בארץ פעם אחת וחזר לצרפת. ברם, חקירה מוזיקלית הוכיחה כי טעות הייתה בידיי. באחד מתחקיריי המוזיקליים, ביקרתי אצל יהודה קולטון האגדי , וכשישבנו אצלו בסלון, ראינו תמונה מתחילת שנות ה60 והוא וסמי וילה, שהיה נוכח, אמרו כי זה ג'ראר קסטר. שאלתיהם כ"דרך אגב", תגידו הוא צרפתי? איך לא שמעתי עליו? והם אמרו הוא ישראלי עם שם צרפתי .ואז נדלקה לי נורה אדומה.
החבר'ה אמרו כי ג'ראר הופיע עם משה אבני , אותו הכרתי לראשונה בלהקת "דני ולין וכוכבי הלכת" (עליהם ערכתי מחקר אחר) , ומיד כששבתי אל ביתי , שוחחתי עם חברי היקר, משה אבני, שמופיע בתמונה לצידו של ג'ראר קסטר כחלק מ"שלישיית ג'ראר קסטר" והוא סיפר לי כי הוא ישראלי בשם רפי גזית שגר בחולון. משה אמר לי לפנות לבנו של ג'ראר, אילן גזית ,וכך עשיתי . עוד בטרם אילן השיב לי תשובה, הייתי מוכרח במשימה השניה : השגת השירים .
וכך,רצה המזל והגורל, ובא אליי האספן אלי פיכמן ועימו התקליטון הנדיר שיצא בעותקים ספורים בלבד ,התקליטון של ג'ראר קסטר. הנחתי את התקליטון על גבי הפטיפון והוקסמתי : כל השירים שגדלתי עליהם בילדותי בצרפתית, ממושרים ע"י ג'ראר קסטר בשפה העברית . לאחר שהשירים היו ברשותי (שוב: הודות לאלי פיכמן) , ניגשתי למשימת התחקיר : הרי אני לא יכול לשדר ולהשמיע שירים מבלי לדעת רקע על הזמר,להקה וכו', וכך בעזרת אילן גזית , יחד עם אביו רפי (ג'ראר), שסייעו לי בכתיבת תחקירי המוזיקלי המתאר את סיפורו המופלא של "מלך השנסון הישראלי"-ג'ראר קסטר , הגעתי לתיעודו הבלעדי של הזמר ג'ראר קסטר (רפי גזית) ,וזהו סיפורו (אני כותב פעם רפי ופעם ג'ראר כי זה אותו אדם):
ג'ראר קסטר נולד כרפאל (רפי) גזי באלג'יר ב12 לאוקטובר שנת 1940 . אלג'יר אותה עת הייתה קולוניה צרפתית וכך רפי גדל לתרבות צרפתית בלבד (לא ידע מילה אחת בערבית) על כלל מוטיביה. באמצע שנות ה50, כשהוא בגיל ה"טיפש עשרה" , החל ,ככל צעיר בגילו, להתעניין במוזיקה כשהוא מעריץ ומושפע מהשנסונרים הצרפתיים שהיו כוכבי ענק באותה תקופה: שארל אזנאבור, ז'ילבר בקו, איב מונטאן וז'אק ברל ורגש השכלה מוסיקלית במדרשה למוסיקה בצרפת (קולוניה צרפתית). בשנת 1956, עת 16 מלאו לנער, הגיע רפי גזי לישראל במסגרת עליית הנוער והגיע להתגורר ברחובות (שעריים).
בשנת 1958 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון (הוא פשוט שריונר) , כשמעת לעת הוא מצטרף לצוותי הווי ובידור בזמרה כאשר הוא לימד עצמו לנגן על קונטרבס וסקסופון ומשתמש בשם הבמה "ג'ראר קסטר". לאחר שחרורו בסוף 1960 , הגיעה משלחת מטעם שירות השידור הצרפתי שערכה בארץ הקלטות שירים בינלאומיים, ומתוך עשרות הזמרים, ג'ראר נבחר להקליט ולייצג צרפת בישראל. הופעתו זו קצרה שבחים והוא מיד קיבל הצעות רבות להופיע והחל בהופעות רבות במועדון ה"כליף" המפורסם ופשוט השתקע בארץ. רפרטואר שיריו מנה בעיקר שירי התקופה, הן שהביא עימו מהבית : בעיקר השנסונים הצרפתיים שהושפע מהם בעיבודים מעודנים.
ב1962 נישא ללילי,מי שתהיה רעייתו מזה כ- 51 שנה, ועם נישואיו שינה שמו מרפי גזי לרפי גזית .בתחילת שנות ה60, עבד עם המוזיקאי והמעבד המוזיקלי אלי קניאל (אביו של נועם) והופיעו יחדיו, כשהוא שר ואלי היה מלווהו על פסנתר. מאוחר יותר, הופיע לבדו כזמר בודד במיטב להיטי השנסון הצרפתי וזכה להצלחה רבה,כשתמונותיו מעטרות את העיתונים, הוא מוזמן לרדיו ואף יצאו פוסטרים שלו למעריצים- מה שנקרא אותן שנים : אליל נוער! .
ב1966 הקים את "שלישיית ג'ראר קסטר" יחד עם משה ויסלברג ז"ל ומשה אבני יבדל"א. הלהקה פעלה עד 1967 וזכתה להצלחה רבה. בשלב זה הוא הכניס את מוטיבי הרוקנרול ששלט בארץ באותה תקופה , לצד השנסונים הצרפתיים ושירי סאן רמו האיטלקיים.
ב1967 , במטרה להיכנס למצעד הפזמונים העברי, ג'ראר נכנס לאולפן ההקלטות והוציא תקליטון ראשון (ואחרון) מטעם חברת "התקליט"-חיפה (הוצאת ישראזמר).התקליטון ,בשם "ג'ראר קסטר" ,יצא ב1967 ומנה ארבעה שירים מתורגמים לעברית :"אל תיפרדי" (AMOUR PREDU של אדאמו), "מה קרה" (שיר של אנטואן),"חוזר אני אלייך"(NAVOUS J'AIME של גיא מרדל),"לב מטורף" (CUORE MATTO של טוני הקטן) . התקליטון הוקלט בליווי תזמורת של אברהם קרסו בעיבודיו של גוסטב פייגיס, וזכה למספר השמעות ברדיו ופופולאריות לג'ראר על הבמה בהופעותיו, וקיבע מעמדו כ"מלך השנסונים בישראל" .
כששוחחתי עם ג'ראר בטלפון הוא אמר שהתקליטון הוקלט ב1965, ברם מכיוון שאני חובב השירים האיטלקיים, ידעתי כי שירו של חברי המנוח , טוני הקטן "הלב המטורף" CUORE MATTO הוקלט לראשונה ובוצע ב1967 ומכאן ידענו שנת הקלטת התקליטון : 1967. ג'ראר אישר. באותה תקופה עבר להתגורר בגבעתיים – כי במרכז (ת"א והסביבה) היו מרבית הופעותיו .בהמשך עבר והקים מספר להקות כלהקת הביט סווינג, להקת צלילי המוסיקה,הקברטים,להקת הכבירים , כשבסיום הקריירה שלו בלהקות לחתונות ואירועים. בין לבין , התארח בחלק מהופעותיו עם להקת השגרירים כזמר סולן אורח . בשנת 1992 פרש ממוזיקה ומהופעות , השתקע בחולון שם גר עד היום ומשמש כאב בית בסטודיו לספורט, ובמקביל מקיים תערוכות ציורים שלו (הוא גם צייר, איש אשכולות רב כשרונות). לרפי 3 ילדים: אילן גזית (איש ספורט ורדיו), יעל גזית שקד (כוכבת ילדים,זמרת ושחקנית שיש לה תכנית בYES) ,ודורין- גננת.
בתמונה: שלישיית ג'ראר קסטר
זהו סיפורו המרתק של אחד השנסונרים הגדולים (והלא מוכרים לציבור) שצמחו בישראל, עם קריירה ענפה של כ40 שנה על הבמות , הקלטת תקליטון נשכח והיסטורי וסיפור חיים של הצלחה. כאן אני מוצא את המקום לתת לרפי גזית=ג'ראר קסטר , את הכבוד המלא לו הוא ראוי.
תודתי הרבה נתונה לרפי גזית (ג'ראר קסטר) ואילן גזית על העזרה באיסוף המידע והתמונות לצורך תחקירי המוזיקלי. תודתי גם נתונה לאלי פיכמן שסייע לי להשיג את השירים אותם הקלטתי בפטיפון שלי.
מוזמנים להאזין לשיריו של ג'ראר קסטר:
"לב מטורף"-http://www.youtube.com/watch?v=w_6DQnqRseU
"אל תיפרדי"-http://www.youtube.com/watch?v=y2WdgWdC2yk
כתב,ערך,תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוזיקלי.
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 