בעוד הפסנתר מתנגן – סיפורו של ולריו סגל – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20140319_202147

ולריו סגל נולד בשנת 1931 בבוקרשט,רומניה למשפחה בורגנית.  בשנות ה-30 וה-40, כבכל בית יהודי ברומניה, היה נהוג שכל ילד צריך ללמוד 2 שפות ולנגן על כלי נגינה כלשהוא: פסנתר,כינור.

 

מכיוון שבביתו של ולריו היה פסנתר של אמו, אז הוא החל ללמוד לנגן על פסנתר . היה זה בתחילת שנות ה-40 . עם הזמן, גילו שלולריו הילד יש קצת כישרון. בתקופת מלחמת העולם השניה הוא למד אצל הקוצנרטיסט מנדרו כץ.

 

עם תום מלחמת העולם, ניגן ולריו במסיבות ואירועים של החבר'ה מוסיקה קלאסית, ולאחר מכן גם ג'אז, מוסיקה מודרנית , אך תמיד נמשך לג'אז.

 

למעשה, הוא "נזרק" מבית הספר, בגלל ששמע מוסיקת ג'אז, שהייתה אסור כוטו באותה תקופה ברומניה של אחרי מלחמת העולם השניה.

 

לאחר מלחמת העולם, המשפחה נקלעה לקשיים כלכליים, ככל המשפחות אחרי מלחמת העולם, וולריו התפרנס ממוסיקה ומנגינה. הוא טוען שהמוסיקה למעשה הצילה את חייו.

 

ב-1951 הוריו של ולריו עלו לישראל. הוא נשאר ברומניה והוסיף לנגן . בשנת 1952 התגייס לצבא הרומני ושירת 3 וחצי שנים. צבא מיוחד של עבודות רק ליהודים ובורגנים. ולריו שירת תחילה כסבל בקונסטנצה , עיר נמל ברומניה ,. בבסיס הייתה להקה קטנה בה ולריו נהג לנגן מעט, ומכיוון שאחד המפקדים התרשם מנגינתו, וסידר לו עבודה משרדית במקום עבורת פרך, לצד הנגינה בתזמורת. בשנת 1955 השתחרר מהצבא הרומני, ושימש שנה נוספת כמנצח התזמורת הצבאית  בה ניגן ברומניה. התזמורת נדדה בכל רחבי רומניה בהצלחה.

 

ב-1956 נכנס ולריו לאזרחות, לאחר שצבר "שם" של מוסיקאי שם, והחל להופיע במסעדות ותיאטראות ברומניה. בשנת 1959 התחתן עם ריטה, אהבת חייו שהכיר ברומניה.

 

בשנת 1961 עלו ולריו וריטה לישראל והתגוררו בבני ברק.
20140319_195954

שבועיים לאחר שעלה לארץ, החל לנגן בבתי מלון ומועדונים, תחילה בתזמורתו של יוסי אברמוביץ', לאחר מכן בתזמורתו של פיסי אוושרוביץ' (בן דודה של ריטה ,רעייתו) . הוא החל להופיע בהרבה "חלטורות",תזמורת חתונות ותזמורת ריקודים. ולריו התעסק בעיקר בעיבודים המוסיקליים , והלחין שיר אחד בחייו : שיר צ'ה צ'ה צ'ה ,  שקנה ממנו שמעון ישראלי את הזכויות על השיר, בתחילת שנות ה-60 . על התקליט של ישראלי, שמו של ולריו כמלחין השיר לא נרשם, אלא שמו של ישראלי. (ולריו לא זוכר שם השיר).

 

לאורך שנות ה-60 ניגן ולריו בהרכבים רבים ,ביניהם ניגן יחד  עם :אריס סאן, אלברט פיאמנטה,סטו הכהן וכו'.
20140319_200548

בשנת 1968 הצטרף ללהקת "הברנשים של פיאמנטה" , שהוקמה עקב התחברות מוסיקאים ב"בר ברים", יחד עם : אלברט פיאמנטה,עוזי מלמד,זאב דיקוורט,אהרל'ה קמינסקי,שמוליק ארוך .

הברנשים של פיאמנטה

למעשה, ולריו סגל הוא מעבד השיר "בדד", בביצועו המקורי של הברנשים של פיאמנטה (1970). ולריו השתתף בהקלטות 2 תקליטוני הברנשים.

 

בשלב מסויים, ולריו עזב את הברנשים של פיאמנטה (משיקולים כלכליים) והוחלף ביעקב נגר ז"ל.  בתחילת שנות ה-70 , הוא  התחבר עם הזמר רוני כהן, בדיסקוטק "הסוס הלבן" והצטרף ללהקתו של רוני : להקת "הכלניות" , להקת קצב ישראלית , עימה הופיע כמה שנים לאורך שנות ה-70. הלהקה תועדה ב-2 תקליטונים.

 

במקביל, ולריו עשה שירות מילואים כנגן עם תזמורת חיל האוויר , החל מתחילת שנות ה-60, ועד שנות ה-80 , תחת ניצוחו של אריק טייך האגדי. הוא היה ממקימי תזמורת הביג בנד במסגרת תזמורת חיל האוויר.

20140319_200926

הוא השתתף הרבה כנגן בתכנית הרדיו "תיבת נוח".

 

מסוף שנות ה-70 ועד 1981 היה ולריו חבר בלהקת "הדולפינים", להקת הקצב של משה נוי . ב-1981, כשהדולפינים נסעו לסיבוב בחו"ל, ולריו בחר להישאר בארץ.

 

לאורך שנות ה-80, ולריו הופיע רבות בבתי מלון  בתל אביב כפסנתרן סוליסט.

 

ולריו סגל, כיום בן 83, מתגורר בבת ים ,ועוד מופיע ומנגן מדי יום שישי בקפה וניס בגבעתיים ותמיד מתמלא בניצוץ , כשהוא נותן למוסיקה שהצילה את חייו, לדבר , בזמן שהוא פורט על הפסנתר את מנגינת חייו.

 

תודתי נתונה בראש ובראשונה ל: ולריו סגל , שגולל בפניי סיפור חייו , וג'וד ברק, בתו של ולריו, שארגנה את המפגש בינינו בביתו.
20140319_202456

 

כתב,ערך,תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s