אחת הלהקות האהובות עליי בזמן האחרון הן "בינת אל פאנק", להקה וייב פאנק תימני (או במילים אחרות: להקה המשלבת ג'אז, השפעות מזרחיות, סול,פאנק . )
השיר "מן זאמאן" (מילים ולחן : רגב ברוך) שיצא לפני מספר חודשים, פשוט הרעיד לי את האוזניים וגרם לי את התחושה הזו שהרבה זמן לא נתעוררה בי : שיר שגורם לך לעוף לשחקים ולדעת שאתה שומע לא רק שיר, אלא תופעה, סגנון וסטייל שהולכים לכבוש את סצינת המוסיקה הישראלית, לא יודע מתי אך זה יקרה בוודאות.
השיר משלב מילים בעברית ובערבית, ומזכיר לי בכך את בית סבא, בו דיברו ערבית (כדי שאנו, הילדים לא נבין) לצד עברית (כדי שנבין) ולקח אותי מספר דקות לאוטופיה של גן עדן ילדותי , מקום של רוך, מתיקות ועונג.
מדובר בהרכב של תשעה נגנים המשלבים מגוון סגנונות מוסיקליים ושרים בארבעה שפות : עברית,אנגלית,ערבית ותימנית.
חברי ההרכב: שירה קרני (זמרת) , רגב ברוך (תופים),איוון צ'רשנש(דרבוקה),אור סיני(קונטרבס),טל סנדמן(גיטרה),טל טימור(קלידים),טל אברהם(חצוצרה)
טל בן רעי(טרומבון),עודד בן יצחק(סקסופון טנור)
הקומבינציה בין חברי הלהקה, הכימיה הנהדרת, העושר המוסיקלי והתעוזה לשלב כל כך הרבה סגנונות מוסיקליים בשיר תוך שמירה על איכותו ופרפקציוניזם מושלם בין כל תפקיד ותפקיד של כל נגן ונגן פשוט יצירת מופת.
אין לי ספק שבקרוב מאוד כל הארץ תישבה בקסמיה של הלהקה הזו !
מצרף את השיר "מן זאמאן" של בינת אל פאנק ומבקש: אם אהבת (ואני בטוח שתאהבו) – נא שתפו ופרגנו להם כדי שיגיעו לכמה שיותר אוזניים:
https://www.youtube.com/watch?v=XSz8yOzLz-s
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 