סיפורו של הצמד "דן ויהודה"- דני ולין ויהודה בדיחי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

maxresdefault

לפני כמה זמן, הגיעו לידיי שירי תקליטון מ1959  של צמד עלום שם משפחה בשם "דן ויהודה" .על עטיפת התקליטון 2 בחורים נאי מראה וצעירים ,שאחד מהם אוחז גיטרה והשני מתופף. התקליטון מנה 4 שירים , שירי "רועים", שזה הסגנון שהלך אז חזק בשוק, עת צמד הדודאים היו אלילים.

 

על התקליטון היה רשום "דן ויהודה", וזה כל שהיה רשום עליו. מאז ששמעתי על הצמד, זהותם הייתה לי עמומה ולא ידעתי כיצד לזהותם בכדי לתעדם בארכיוני המוזיקלי. לפני מספר שבועות, בכותבי את הביוגרפיה על דני ולין ז"ל, מוזיקאי מוכשר ובמאי מפורסם ("זהו זה","ערב חדש" וכו') , ביקרתי בבית בתו טלי, שסיפרה לי אודותיו בלוקטי אינפורמציה לצורך הביוגרפיה. בסוף פגישתנו, טלי השמיעה לי שירים שאביה המיר לדיסק בטרם מותו שנה קודם לכן ממחלת הסרטן הנוראה. ארבעת  השירים הראשונים  היו זרים  לי ,שכן הם לא יצאו מעולם על תקליט והם היו של להקת "דני ולין וכוכבי הלכת" משנת 1965 (העליתי ליוטיוב ובעיצומי מחקר עליהם גם) .

 

פתאום,בהאזיננו לשיר ה-5 אני שומע את המילים המוכרות לי : "בואי אחותי נצאה לשדה, בואי יפתי נרקודה במרעה,הנה השחר בא,השמש נעורה, בואי נצא לשדה.." וכו', מיד בלי להסס צעקתי זה דן ויהודה ! כי מכיר אני היטב את התקליטון. טלי בדקה בדיסק וראתה בקטן שאביה כתב בכתב ידו "דן ויהודה" ! פה עלינו על תגלית מוזיקלית ענקית עבורי ! דן מ"דן ויהודה" זה דני ולין מ"כוכבי הלכת"!  ואז נותרתי בחוסר ידיעה לגבי מי זה יהודה. טלי אמרה שהיא חושבת שזה יהודה בדיחי ושאביה אמר שליהודה יש פלאפלייה בת"א. מיד ידעתי שהכוונה ליהודה בדיחי , המוזיקאי המוכשר שכתב המון להיטים ואף היה חבר ב"שלישיית פעמוני השחר", ו"אווזי הבר" באמצע שנות ה60.

 

איתרתי את מספרו של יהודה בדיחי בפלאפלייה, צלצלתי וענה לי בחור חביב, שאלתי בששון :"האם אתה יהודה בדיחי? " הצגתי עצמי כחוקר מוזיקלי שעורך ומתעד את המוזיקה הנגוזה ההיא ויש לי מספר שאלות אליו וכמיהה לרשום את הביוגרפיה שלו,שאין לה אזכור באינטרנט או בכל מקור אחר. הוא השיב ,כמהה חושדני, שהוא עסוק ושאצלצל אליו בעוד שבוע לפאלפלייה. עבר שבוע, צלצלתי ופספסתי אותו בדקה, רעייתו המקסימה אמרה לי לנסות בעוד שבוע. חיכיתי עוד שבוע וצלצלתי אליו , הוא ענה לי ואמר שהוא מאוד עסוק ושאצלצל בעוד כשלושה שבועות בשעה 3 . רשמתי לי את התאריך והמתנתי, החלטתי לא לוותר עד שאדע הכל על דן ויהודה והרכביו !

 

עקשן שכמוני, חיכיתי שלושה שבועות וצלצלתי שוב. הפעם רעייתו ענתה לטלפון ואמרה לו שדודי החוקר מוזיקלי פה. יהודה  ענה, נראה לי שהתייאש ממני והחליט לשמוע מה יש לי לשאול (בהומור אני כותב זאת) , כי ראה שאני נודניק וחרוץ ,נחוש בדעתי. שאלתי אותו על דן ויהודה. הוא אמר: "מאיפה אתה זוכר את זה?" סיפרתי לו כיצד גיליתי שהוא זה יהודה מ"דן ויהודה" ודני ולין ז"ל היה דן. הוא היה המום מכך שדני ולין נפטר ,לא היה לו מושג,כ-5 דקות היה בשוק על כך וביכה מותו של דני,חבר נעוריו.ביקשתי ממנו שיספר לי איך הם הכירו .

 

יהודה סיפר ששניהם היו חובבי קולנוע מושבעים!  מדובר על היותם בני 17,18,טרום צבא . יהודה גר אז בדיזינגוף, היכל הקולנוע של אותם ימים, ודני גר ברמת החייל. מדי יום,דני היה קופץ לבקר את יהודה בביתו בדיזינגוף, ממש לפני הקרנת הסרט. יהודה נזכר ואמר שאין מצב שהיה יום שהם יפספסו את הסרט. זה היה עבורם קודש הקודשים. העריצו את הסרטים של מרלון ברנדו, ג'יימס דין, גודאר, קוראסאווה, זפירלי, סופיה לורן וכו' כל הלהיטים של סוף שנות ה50. דני היה יושב עם יהודה בבלקון ביתו של יהודה והיו דנים בענייני קולנוע על הסרט הזה וההוא. בין לבין, דני לימד עצמו לנגן על גיטרה ויהודה כבר ידע לנגן היטב ובאופן מקצועי , והיו מעת לעת משתובבים עם הגיטרה ושרים שירים שצעדו אז במצעדי הפזמונים, ובעיקר העריצו את צמד הדודאים ש"היו כמו אלוהים" באותה תקופה,כפי שיהודה הגדיר זאת. יום אחד, דני כהרגלו קפץ לביתו של יהודה ואמר לו : "שמע יהודה יש לי כמה שירים שכתבתי והלחנתי , אולי אתה יכול לעזור לי וללוות אותי בשירה, אני צריך עוד קול בשביל זה  ".

 

יהודה הסכים ולפני הקרנת הסרט בכל ערב ,השניים היו יושבים בבלקון ביתו של יהודה , ניגנו על הגיטרות שלהם (אקוסטיות "מעפנות" לדבריו) ושרו שיריו של דני. השניים לא הופיעו מעולם בהופעה פומבית מול קהל אלא שרו להנאתם. יום אחד,משה ולין ז"ל,אביו של דני, שהיה אחד האמרגנים הגדולים בישראל, שמע את השירים , היה גאה בבנו וביהודה על כשרונם וההרמוניה הווקאלית שלהם,ראה פוטנציאל בשירי הרועים שלהם שהלכו אז חזק בשוק והחליט להפעיל קשרים ולהפיק להם תקליטון , בכדי לכבוש את הרדיו. הוא פנה להד ארצי ואלה שלחו סוכן לשמוע את השניים. משהתלהב הסוכן, הוא החליט להקליט לצמד תקליטון וכך נולד ב1959 התקליטון "דן ויהודה" שמנה 4 שירים : "ההולך בדד" ,"אל השדה ברינה","הפרש","ימים ארוכים של אבק". אמנם התקליטון כמעט ולא נמכר,שכן הדודאים היו מבחינת הקהל "המלכים" ואין שני להם, אך , "ההולך בדד" ו"בואי לשדה ברינה" היו להיטים גדולים וזכו להשמעות רבות בתחנות הרדיו !

 

זמן קצר לאחר מכן, בהיותם בני 18,שנת 1959 התגייסו השניים. דני ויהודה ניסו מזלם באודישנים ללהקה צבאית אך ניסיונותיהם אלה עלו בתוהו , וכך,נגמר הפרק בהיסטוריה של הצמד החד פעמי "דן ויהודה", הלא הם דני ולין ז"ל ויהודה בדיחי יבדל"א. לאחר שיחתנו עליהם,יהודה הוסיף וסיפר לי על "שלישיית פעמוני השחר" ו"אווזי הבר" אותם אציין בתחקיר נפרד.

תודתי נתונה ליהודה בדיחי וטלי ולין על העזרה בליקוט המידע.

 

ערך,כתב,תחקר וראיין: דודי פטימר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s