"ויוה לה פרנסיס" – סיפורה של הזמרת אווה פרנסיס – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה


20140501_190248
במשך שנותיי כחובב מוסיקה
, נתקלתי אינספור פעמים בזמרים וזמרות "אלמוניים", כאלה שיש להם קול שמותיר חותם, אך מידע עליהם אין ולו מעט.

כחלק משימור המוסיקה הישראלית , אני מעלה את שירי אותם "אלמוניים" ליוטיוב בכדי שיהיו "פחות אלמוניים" לקהל הרחב. אחת הזמרות "אלמוניות" הללו הייתה אווה פרנסיס. זמרת, אשר העליתי ליוטיוב 2 משיריה : “הפרפר" (באיטלקית) מתוך פסטיבל הקצב הלועזי מ-1973 ו"אני תמיד כזאת", שיר בסטייל פסטיבל סאן רמו האיטלקי משנת 1972.

באחת הפעמים, פנתה אליי נטע, אישה מקסימה שאיני מכיר, ואמרה כי אווה פרנסיס זו אמה וכי היא לא מאמינה שהיא מוצאת את השירים הללו ביוטיוב . מיד כששמעתי כי נטע היא בתה של אווה, “נדלקה לי נורה", וביקשתי ממנה להפגיש אותי עם אמה אווה , בכדי לתעד את סיפורה הביוגרפי בכדי שיוותר מידע עליה גם לדורות הבאים ולדור שלי, שלא גדל על שיריה ולא מכיר אותה.

 

אחרי כמה חודשים של תיאום זמנים , נפגשתי "בשידוך" נטע עם אווה פרנסיס בביתה בפתח תקווה והיא גוללה בפניי סיפור חייה אותו אני גאה להציג לפניכם .

אווה פרנסיס נולדה ב"מרוקו הספרדית" (כהגדרתה) בטנג'יר כשריתה אלפסי בשנת 1952 ובגיל 8 החלה לשיר קופלאס, סגנון של פלמנקו. בשנת 1963 עלתה עם משפחתה לישראל והמשפחה השתכנה בפתח תקווה . אווה תמיד אהבה לשיר, ובהיותה בת 16, בשנת 1968, בחתונה משפחתית ברמלה, בה עלתה לשיר, ראה אותה האמרגן ויו"ר להיטון : אברהם אלון, שהתלהב ממנה והציע לה להיות מנהלה האישי ולסדר לה הופעות. וכך קרה<span style="font-family:Times New Roman, serif;font-20140501_185042size:large;">.

 

מכיוון שאמרגנה לא היה מרוצה משמה "שריתה" (כי זכר זמרת ישראלית כושלת משנות ה-40 בשם שריתה שנכשלה ולא הייתה אהובה,והאמרגן לא רצה ליצור אסוציאציה) , אז הוא שינה שמה משריתה פאס לאווה פרנסיס. אווה החלה להופיע בכל מועדון אפשרי בכל רחבי הארץ , עם שירים בספרדית,באיטלקית,צרפתית,עברית,אנגלית וכל מה "שהלך" בזמנו.

ההופעות הראשונות של אווה כזמרת מקצועית היו במלון דן , משם להילטון בה הופיעה רבות עם תזמורתו של אומברטו קאנונה (ששמרו איתה על קשר גם אחרי שעזבו את הארץ) , “מרבד הקסמים" בשרתון וכו'. אווה קצרה שבחים רבים והצלחה רבה והפכה זמרת פופולארית מאוד.

 

בתחילת שנות ה-70 החליפה אווה אמרגנים : החליפה את אברהם אלון באיתן גפני, אמרגן מפורסם באותן שנים. איתן ארגן לאווה הקלטות וההקלטה הראשונה של אווה , הייתה בשנת 1971 ונקראה "ים של דמעות" (מילים:זמירה חן, לחן : רפי גבאי, עיבוד מוסיקלי : אלדד שרים). השיר בביצוע פסטיבלי של אווה, זכה להצלחה ענקית והפך ללהיט גדול באותה שנה (על אף שלא נכנס למצעד הפזמונים). אווה נזכרת שעליזה עזיקרי ז"ל, הייתה נוכחת בעת הקלטת "ים של דמעות" ואמרה לאווה שהשיר יהיה להיט ענק .

בשנת 1972 היא הקליטה את "אני תמיד כזאת", שנכנס למצעדי הפזמונים, הקליטה את השיר "אתה" , ואת "היו שני חברים" (שכתב לה שלמה גרוניך).

בשנת 1973 השתתפה אווה בפסטיבל הקצב הלועזי ושרה באיטלקית את "הפרפר" (מילים: ג'קי וולש, לחן : אלי קניאל) .20140501_185009 זמן קצר אחרי הפסטיבל, אווה קיבלה חוזה עבודה להופיע בדרום אפריקה, והופיעה שם חצי שנה בהצלחה רבה .

 

אחרי חצי השנה באפריקה, אווה חזרה בזמן מלחמת יום הכיפורים לישראל והופיעה רבות בהתנדבות מול חיילי צה"ל במוצבים ובטנקים . היא התיידדה מאוד עם הזמר רומן שרון ז"ל (שנהרג בתאונת דרכים בתום המלחמה) – ידידות אמיצה שנמשכה עד יומו האחרון.

בתום המלחמה, חזרה אווה לדרום אפריקה והופיעה רצוף ובהצלחה רבה בין השנים 1973-1978 . בשנת 1978 אווה פרשה מעולם המוסיקה מסיבות אישיות .

אווה חיה בדרום אפריקה עד שנת 1991 . עם חזרתה ארצה, התגוררה בראשון לציון עד שנת 2004. ב-2004 חזרה להתגורר בפתח תקווה . באותן שנים, אווה הפכה אם לארבעה ילדים ואיבדה קצת את החשק לחזור להופיע ולשיר.

למרות זאת, בשנת 1995 הגיחה אווה להופעה בתכנית הטלוויזיה הפופולרית של שמעון פרנס "בטברנה" (אחרי שכנועים רבים של שמעון ) שם שרה פלמנקו , עם אחיה הזמר המפורסם אנטוניו (מ"אנטוניו ורונית"- רונית היא אחייניתה של אווה ואנטוניו אחיה) . ההופעה החד פעמית זכתה לביקורות חיוביות ושבחים רבים.

ב-2004 , אחד מגיטרסטי הפלמנקו בתכניתו של פרנס, צלצל לאווה וביקש ממנה להופיע עימו בשירי פלמנקו. אווה הצטרפה ל-6,7 הופעות ונהנתה מאוד. מאז, לא הופיעה עוד (בינתיים).

 

בימים אלה אווה עובדת עם ילדים עם חינוך מיוחד, ועברה קורסים רבים בנושא. כיום היא כבר לא קוראת לעצמה אווה , אלא שריתה.

<p style="font-weight:normal;text-decoration:none;margin-דודי ואווה פרנסיס 1.5.2014bottom:0;">

תודתי נתונה בראש ובראשונה לאווה פרנסיס (שריתה פאס) על שפתחה בפניי את נדיבות לבה וגוללה בפניי סיפור חייה, ותודה לבתה של אווה , נטע , על ש"שידכה" בינינו.

 

כתב, ערך,תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s