הצד האחר של הרוק הישראלי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

 

 

3

במשך השנים הרבות בהן אני חוקר את תולדות הרוק הישראלי, נתקלתי לא מעט בסיפורים מרתקים אודות להקות רבות , שחלקן "נמחקו" מעל דפי ההיסטוריה , שכן בתל אביב בלבד של לפני מלחמת ששת הימים , היו מעל 100 להקות קצב פעילות (שלא לדבר על שאר הערים).

אולם, לפני מספר חודשים התחברתי עם 2 מוסיקאים ותיקים ומוכשרים בשם אהרון כהן ורוני דמול. אהרון ורוני, הפעילים עד היום (חיים ובועטים רוקנרול), היו חלק בלתי נפרד מהווי להקות הקצב דאז.

אהרון, היה גיטריסט וזמר בלהקת "הטורפים", לאחר מכן ב "תל אביב אקספרס" . משם עבר ל "כוכבי סימון".

כמו כן, אהרון היה ממלא מקום בלהקת "הזרים" (להקת הקצב משנות ה-60 בה הסולן היה ניסים סרוסי ) .

בנוסף , אהרון הקים את להקת "המשפחה", להקת "פס לבן", "עוזי והסגנונות"(המחודשים*, בהם  בתקופה מסויימת היה חבר בלהקה המוסיקאי ירון גרשובסקי ("מנהטן טרנספר”) לצדם של מאיר ישראל ורפי שוורץ.

כמו כן, הקים אהרון את "  להקת ה:Squatered Quarters", להקת "כאסח",להקת "פאבליק" וכו' – בקיצור – הבנאדם היה חבר באינספור להקות רוק, שעיקר קהלם היו מעריצי המועדונים והדיסקוטקים.

רוני דמול היה גם איש להקות קצב,והיה חבר בין השאר ב"הזרים",להקת " המשפחה", ובשנת1973 בלהקת"הצ'רצ'ילים" (עת השתתפה ב"לול 4”של אריק אינשטיין).

לפני כמה חודשים, אהרון ורוני פנו אליי שיש להם את "הסיפור האמיתי" על הרוק הישראלי. סיפור, שמשום מה בכל תכניות הרוק הישראלי שנעשו ברדיו ובטלוויזיה, נשתכח מההיסטוריה כלא היה.

הם דיברו איתי על קטע שלם בהיסטוריה של הרוק הישראלי שנמוג ונמחק מההרדיסק של הרוק. כחוקר רוק ישראלי, לא יכולתי להישאר אדיש לכך .

לכן, קבעתי פגישה עם אהרון ורוני , בכדי שיגוללו בפניי את סיפורו של חלק מהרוק הישראלי שלא תועד.

מיד לאחר עבודתי בחדר הכושר (בת”א), נפגשתי עם רוני בראשון לציון והוא אסף אותי אל אולפן GB (של גידי בר) שם אהרון והוא נוהגים להקליט חומר מקורי משלהם (שירי רוקנרול).

בזמן ההמתנה לבואו של אהרון, גידי, באולפנו המרשים, השמיע לנו את החומרים המעולים של פאבליק , שירים שחיממו את הלב והזכירו שעדיין קיים רוק ישראלי אמיתי (“כמו שפעם") , רק שהתקשורת ממעטת לתת לו במה.

ובכן, אהרון הגיע, ועימו באו עוד כמה מוסיקאים מאותן שנים : רוני זיטון, זמר ומוסיקאי (היה חבר עם אהרון בלהקת "כסאח") , ו"סטיב" (כינויו של המתופף שלמה באלאס) .

ישבנו "בזולה" באולפן המשוכלל של גידי בר והחבר'ה התחילו לספר לי קטע מרתק בתולדות הרוק הישראלי שמצאתי לנכון לתעדו כאן :

אהרון מספר, כי להקת הקצב הצעירה ביותר (בגיל) שהייתה בישראל הייתה להקת "הטורפים" – שפעלה בין השנים 1965-1967 (כשהיו בני 14) . 

אהרון מספר כי להקה זו הייתה להקת הקצב הראשונה שהופיעה על בימת היכל התרבות ( הופעה שסוקרה ב"מעריב לנוער") דאז.

חברי הלהקה היו : חיים סלמה (בס), בנימין (גיטרה), אהרון כהן (גיטרה סולו ושירה) , ומוריס משעלי (תופים ושירה)

5

.

לאחר "הטורפים", אהרון מספר כי היה נגן מחליף בלהקת הקצב "הזרים" (אמצע שנות ה-60) , בה היו חברים,בתחילה : רוני דמול (גיטרה סולו מובילה), יוסי כרמלי (קלידים), ניסים סרוסי (זמר סולן וגיטרת ליווי), רישק לבוב (בס), ויקטור(מתופף).

במשך הזמן, ההרכב שינה נגנים והתפתח עוד ועוד.

אהרון מספר כי הלהקה יצרה סנסציה בחיפה – מעריצות גרופיות, הסתתרות מפני מעריצים, כתבות, פוסטרים ומה לא? . אהרון נהג להחליף את נגני הלהקה שהשתכרו ולא יכלו לעלות לבמה.
4

בשנת 1967, אהרון חיפש להקים להקת קצב חדשה שתשמור את האנרגיה הרוקנרולית של להקתו הקודמת (“הטורפים")בהופעות. אהרון ליקט לשורותיו נגנים שהכיר והיו פנויים אותה עת והחליט לקרוא ללהקה "תל אביב אקספרס" מתוך חזונו לרכבת אקספרס בתל אביב (אהרון "חולה" רכבות) .חזונו התגשם בשנת 2000.

וכך ב1967 הוקמה להקת "תל אביב אקספרס" שחבריה היו : 

מוריס משעלי (תופים ושירה)

משה נגר (צ'אפח) -ממחברי שיריו של זוהר ארגוב-גיטרה בס ושירה

אריה גדסי(מאוחר יותר קלידן מייק והגולדסטרים) – קלידים ושירה

 אהרון כהן גיטרה סולו ושירה.

הלהקה הופיעה רבות וזכתה להצלחה גדולה במרכז ככלל ות"א בפרט.

הלהקה פעלה בין השנים 1967-1968 והתפרקה ב1968. 

1
שיא הלהקה היה כשנבחרה להשתתף בפסטיבל הקצב הלועזי שהתקיים בשנת 1968 ותועד בתקליט שיצא ב1969 . לפסטיבל נבחרו הלהקות הבולטות בסצינת המועדונים אותן שנים ותל אביב אקספרס ביניהן. בפסטיבל הלהקה ביצעה את גרסתה לשירם של ה"טרמלוס" MY LITTLE LADY .

4

6

בשנת 1968 אהרון הצטרף ללהקת הקצב "כוכבי סימון" : איציק סימון, אהרון כהן , קובי (מתופף להקת ה"טלסטאר") ,פרדי(קלידן), ויוסי אהרון (סולן. היה חבר בלהקת “העיניים הקטנות” וכונה “טום ג'ונס הישראלי”) .

לאחר מכן, באותה שנה, אהרון הקים עם איציק סימון להקה בשם "השוקולדה". חברי ההרכב היו : איציק סימון (מפיק), אהרון כהן(גיטריסט סולו), יוסי אהרון (זמר), צביקה פיק (קלידים וקולות), גבי שושן (בס וקולות), שוקי לוי (בס וקולות) והמתופף צביקה נימוי(נוי).

החזרות נעשו בבית סבתו של אהרון כהן.

לאחר זמן קצר, הלהקה הצטמצמה ונותרו איציק סימון, גבי שושן, צביקה פיק ושוקי לוי , עד שאיציק עזב ונותרה השלישיה המקורית המוכרת לנו.

בשנת 1969 הקים אהרון את להקת "המשפחה", שחבריה היו : דוד טביב (גיטריסט), רישק לבוב (בסיסט), מישל ביטון (מתופף),אהרון כהן (גיטרה סולו ושירה), יוסי אהרון (זמר).

בשלב מסויים, דוד טביב עזב ורוני דמול מילא מקומו. בהמשך הצטרף הלל טוקציר (קלידן) ללהקה לשנה אחת. הלל היה ועדיין אחד הנגנים הבולטים ביותר בפינלנד.

הלהקה ניגנה רוק מתקדם וחדשני לאותה תקופה ופעלה בין השנים 1969-1971.
8

אמנם הלהקה סוקרה קצת בעיתונים ובמגזינים ,אך לא "פרצה" לתודעה הציבורית הגדולה.

הם ניגנו רוק מתקדם כgrand Funk Railroad, ג'ימי הנדריקס CREAM וכו'.

הלהקה התפרקה ב-1971 .
2

 רוני דמול הצטרף לצ'רצ'ילים (בשנת 1973), והשתתף ב"לול 4” .

באמצע שנת 1971 , אהרון כהן הקים להקת רוק נוספת בשם "להקת פס לבן" , שחבריה היו: סטיב (שלמה באלאס) – מתופף, "ברוס" (בסיסט וזמר), אהרון כהן (גיטרה וזמר), ואדי קינג (אדי "פילסול", זמר כיום אדי קינג).

להקת "פס לבן" הייתה בנויה על Heavy Rock וג'אם סשנים של Heavy Rock. הלהקה זכתה להצלחה עצומה והשפיעה רבות על מוסיקאי הרוק בישראל , אך לא סוקרה בתקשורת. הם ניגנו בלאק סבאת', דיפ פרפל , לד זפלין וכו'.

בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הלהקה התפרקה והחבר'ה נסעו לשרת בצבא. עם תום המלחמה, אהרון מסביר,הרוקנרול בישראל התפרק. המועדונים, להקות הרוק וכו', לצד ניצני פריחתה המוסיקה המזרחית באמצע שנות ה-70 (עם צלילי הכרם,צלילי העוד, אהובה עוזרי וכו') , גרמו לדעיכת עידן הרוקנרול בישראל. (באופן זמני לאותן שנים).

לאחר המלחמה, אהרון וחבריו החלו ללוות ולנגן עם זמרים מפורסמים פופולאריים באותן שנים כדוגמת :יוני נמרי,רותי נבון, אבנר גדסי וכו'.

לאחר צאת תקליט הסולו של עוזי פוקס (“כן כן..לא לא") אהרון וחבריו הצטרפו ללהקת "עוזי והסגנונות המחודשת" – סטיב(מתופף), אלי נעים (גיטרה), ברוס(גיטרה סולו שני), אהרון (גיטרה סולו), רישק לבוב (בס).  באותה עת שולבו כלי נשיפה עם נשפני חיל האויר בינהם עמיקם.

ההרכב פעל בין השנים 1975-1978 .

9

ב-1978 אהרון נסע לקיבוץ , והקים שם הרכב בשם Scattered Quarters (“רבעים מפוזרים") , רביעיה של 2 זמרים ו2 זמרות(סטייל להקת "אבבא") . הלהקה ביצעה שירי עם פולק אמריקאיים , קאנטרי סטייל ובלו גראס.

בשנת 1980, כשאהרון שב מהקיבוץ , הוא הקים את להקת "כסאח" – Heavy Rock בעברית : בין השירים היו : “הבו לי קביים לנשמתי הצולעת" "זו מוזיקת מסטיק " וכו' ולמעשה זו להקת הheavy Rock בעברית הראשונה.

חברי הלהקה: סטיב שלמה באלאס (תופים), רוני זיטון (זמר), אהרון כהן (גיטרה סולו), כרמל זקא (גיטרה בס) ואדי קינג (זמר).

הלהקה יצאה לפגישה עם סי.בי.אס לצורך החתמתם . הייתה לסי.בי.אס התלבטות : האם להחתים את להקת "כסאח" (רוק אנטי ממסדי) או את להקת "תיסלם" (פופ רוק מסחרי) . כידוע, CBS בחרו בתיסלם , ונסיונותיה של "כאסח" להיכנס למיינסטרים עלו בתוהו.

ההקלטות של להקת "כאסח" מ-1980 הוקלטו באופן פיראטי (בקרוב תוכלו לשמוע) לא על גבי דיסק/תקליט.

הלהקה פעלה בין השנים 1980-1982 . תוך כדי, חברי הלהקה ניגנו פה ושם בחלטורות עם להקת "הגל הירוק".

ב-1982 אהרון הצטרף ל"משה נוי והדולפינים", והיה חבר בלהקה עת הקלטת להיטם Save Your Love (דואט של דודו רג'ואן ז"ל וסימה עמיאל דיכנה) .
10

בשנת 1985 הקימו אהרון כהן ורוני דמול את להקת "פאבליק" , שפעלה בהרכב זה עד שנת 1994. אהרון ורוני היו הבסיס, וכל שאר הנגנים התחלפו.

11
ב- 1994  אהרון חזר בתשובה ומאז הלהקה החליפה נגנים רבים, כשניגנו עימם בין השאר: מישל עמר(מתופף),ישראל נחום (מתופף), דוד הדר, מוטי יוסף, אריק דמאיו, אבי אגבבה, רוני הולן יוסי אהרון, אילן דודמן, שוקי המתופף, רישק, מישל ביטון, אורי נדיר, דני נדיר ועד……

לאחר פירוק הלהקה, אהרון חזר בתשובה ורוני נסע לצורכי עבודה לחו"ל, ובשנות ה-2000 אהרון ורוני התאחדו שוב והקימו להקה נוספת בשם "הצד האחר של פאבליק".

בהרכב זה הם מנגנים ומקליטים חומרים מקוריים משלהם באולפנו של גידי ברמוסיקאי ,מעבד, זמר, קלידן, וטכנאי אולפן , ויחד איתם מצטרפים לג'אם סשנים רוני זיטון, “סטיב" (שלמה באלאס), וכשהם מנגנים יחד, ניצת שוב ניצוץ הרוקנרול שבער בתוכם , ממש כמו בתחילת שנות ה-70 , כשעשו רוקנרול בישראל.

בקרוב יצא האלבום הראשון של להקת "הצד האחר של להקת פאבליק" שם האלבום: "גוונים" הלחנים והמילים אהרון כהן ורוני דמול.

תודתי נתונה לאהרון כהן, רוני דמול, רוני זיטון, “סטיב" (שלמה באלאס) וגידי בר על שגוללו בפניי סיפורו של הרוק הישראלי מנקודת מבטם.
20140526_203328

 

כתב,ערך,תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s