ג'אז ונשמה – סיפורה של צביה אברבנאל – כותב ומתחקר: דודי פטימר

<span

צביה אברבנאל נולדה כצביה עורקבי בעיר רדאע שבדרום מזרח תימן למשפחה אמידה<. עוד בילדותה, נהגה צביה לקפץ ולשיר , וכבר אז חזו זוג אורגי–שטיחים מצנעא (רומיה ועזריאל שמם שהועסקו ע"י הוריה) שהיא תהיה זמרת ורקדנית. היא נהגה ללכת עם אביה לבית הכנסת בשביל לספוג את המזמורים.

 

ב-1947, כשהחלו הפרעות בתימן , צביה ומשפחתה הלכו ברגל במשך שנה שלמה במדבר ערב הסעודית , על גמלים וחמורים ואחרי שנה הם הגיעו למחנה עלייה בעדן בשם "חֲאשֵׁד". בחאשד צביה ומשפחתה שהו תשעה חודשים עד תום מלחמת העצמאות. אחיה של צביה, צדוק עורקבי (ע"ש סבא ואבא, שסגר מעגל), היה מהחטופים הראשונים שבילדי תימן.

בשנת 1949 צביה הגיעה עם משפחתה לישראל למחנה עין שמר לצריפים של הצבא הבריטי. משם, הועברה צביה עם משפחתה לקריית בנימין. צביה מעידה שבבית, היה תמיד רדיו "בן גל" ישן ופטיפון, ונהגה לשמוע רבות את אסתר גמליאלית, ברכה צפירה, שושנה דמארי,חנה אהרוני וגם את פַאריד אֶל – אַטְרַאש).

 

באותה תקופה, משפחתה של צביה קיבלה "סל קליטה" – עז,תיש ומיטת סוכנות ואביה השלים את המשוואה קנה עוד כבשה ואייל, והם פרו ורבו והגיעו למניין של 40 ראש של כבשים ועזים.

את רוב זמנה העבירה צביה בשדה – כאשר רעתה את הצאן והובילה את העדר. שם, בשדה, היא למדה את המוסיקה (לנגן על חליל) והכינה שיעורי בית.

 

מכיוון שצביה למדה לקרוא היטב עוד מגיל 3, הקפיצו אותה 2 כיתות ישר לכיתה ג', ד, ושוב הקפיצו אותה לכתה ו' ועד שסיימה את ז' ו–ח'.בסיום קבלה סטיפנדיה לבית הספר הריאלי בחיפה (הגמנסיה הריאלית). מאוחר יותר היא רצתה ללמוד באופן מקצועי אומנות : מוסיקה, מחול,מקהלה וכו', תכננה נסיעה לזכרון יעקב לכפר הנוער "מאיר שפייה" , שם היה ענף האמנויות (מוסיקה – מקהלה ותזמורת המנדולינות המפורסמת, תיאטרון, גדנ"ע ועוד) מאוד מפותח. השאירה את התעודה והסטיפנדיה בגמנסיה של ביה"ס הריאלי בחיפה, כי החליטה שהיא נוסעת לשפיה לבקש להבחן ולהתקבל, אם יראו שהיא מתאימה.באודישן שנערך ע"י משה יעקבסון בין המושבה, (מייסד ומנצח התזמורת והמקהלה) ועמנואל עמיראן (פוגצ'וב) מלחין חשוב מאוד במוסיקה הישראלית הכללית ,המסורתית, שכתב והלחין גם שירי ילדים רבים, משירי ח.נ. ביאליק, שרה לוי–תנאי ורבים אחרים, נתבקשה צביה לבחור שיר לביצוע, והיא בחרה לשיר את "הטנדר נוסע" שבמקור הושר ע"י אסתר גמליאלית, ואח"כ שרה אותו שושנה דמארי. צביה ביצעה את "הטנדר נוסע" שהפך לסימן היכר שלה שם בשפייה.

 

צביה החלה לשיר במקהלה של שפייה. יום אחד, שרה לוי תנאי (בוגרת שפייה), באה לביקור בשפייה. שרה לוי תנאי התלהבה מצביה מאוד ורצתה לקבלה ללהקה הבוגרת – המקצועית ,(כי היה ל"ענבל" בי"ס למחול להכנת עתודה לקבוצה הבוגרת–המקצועית, את ביה"ס ניהלה והדריכה רות האריס, ואת הלהקה הבוגרת–המקצועית אנה סוקולוב היא שלימדה טכניקה). צביה, שהייתה עוד בתיכון, אמרה לשרה שתשמח להצטרף, אבל אחרי שתסיים את התיכון ואת שירותה הצבאי. וכך קרה.

 

צביה התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל קשר בשריון, שם גם ניהלה ערבי צוות והווי . בשנת 1960 צביה השתחררה מהצבא וישר הצטרפה לתיאטרון המחול "ענבל" של שרה לוי תנאי (המחזור השני של "ענבל").

 

צביה הייתה חברה בתיאטרון המחול "ענבל" בין השנים 1960-1963, ונסעה עם התיאטרון להופעות בפריז ובארה"ב הוליווד. בשנת 1963, צביה, שלא אהבה את הקולקטיב של התיאטרון , נשארה בהוליווד, שם למדה אנגלית במעבדה לסטודנטים זרים, ונרשמה ללימודי אתנומוסיקולוגיה – ואומנות יפה, באוניברסיטה למשך 4 שנים. ב-1967 היא סיימה את לימודיה. תוך כדי הלימודים , צביה הופיעה עם שירי פולקלור ישראליים ונתנה נופך ישראלי מיוחד לסצינת הפולקלור ששלטה אז ברחבי ארה"ב. כמו כן , היא קיבלה מלגה על העשרת התרבות האמריקאית במוסיקה שלה.

 

במחצית השנייה של שנות ה-60, צביה ערכה והגישה תכנית טלוויזיה על עיקרי היהדות, (התרבות ביהדות) –בטלוויזיה הלימודית מחוף אל חוף מלוס אנג'לס, בנושאי תרבות , דת ומוסיקה. בנוסף, השתתפה בתכניתו של אנדי וויליאמס "מאנדי באהבה" בערוץ N.B.C. בארה"ב. היא הופיעה עם דונובן (בהוליווד באוׂל) שבהוליווד–לוס אנג'לס, סמי דייויס ג'וניור התארח בקונצרט שלה 20 שנה לעצמאות ישראל ב"Wilshire Ebell Theater " וכל הגדולים שם, וספגה ערב רב של השפעות מוסיקליות.

היא נהגה ללכת רבות למופעי ג'אז במועדונים ללמוד ולשמוע את המוסיקה והשירים בתוך העם שהביא את הג'אז לעולם המערבי: הסופרימס, דיינה וושינגטון, רמזי לואיס ועוד רבים.ונמשכה לזאת רבות.

 

שם, באמצע שנות ה-60,החלה לשלב בין המוסיקה התימנית שספגה מבית אבא, למוסיקת הג'אז שספגה בארה"ב – והייתה למעשה הראשונה שאי פעם שילבה בין סגנונות אלה – שילוב שנתגלה כמהפכני ואהוד מאוד על הקהל באותה תקופה. צביה הפכה לאטרקציה וסנסציה , בייחוד עם פריחת דור ההיפים באותה תקופה, שהפך את צביה לסמל מקומי לילדי הפרחים.

שם , בארה"ב , צביה הכירה את בעלה דוד אברבנאל , שחקן הבימה, עת למד שם משחק בסטודיו למשחק. הזוג התחתן ב1968.

 

באותה שנה, חזרה צביה לישראל. פה, הכירה את אלברט פיאמנטה, ממובילי מוסיקת הג'אז בישראל , שהיה באותה תקופה חבר בלהקת "הברנשים של פיאמנטה". שם, באולפני קולינור ובאולפני גול, בטייק אחד, צביה הקליטה עם הברנשים של פיאמנטה מספר שירי ג'אז בסגנון תימני, דבר שלא נעשה עד כה בישראל (כאשר על העיבודים אחראי היה אלברט פיאמנטה) .

 

ההקלטות נעשו בין השנים 1969-1971 . ב-1969 יצא תקליטונה הראשון של צביה בשם "שירי–לבב" – “Soul Of The East”"במעוף האהבה" (בליווי הברנשים של פיאמנטה). השיר שהיא הלחינה למילותיו של ר' שלם שבזי הצליח מאוד, ועדיין מצליח לרגש.

 

ב-1971 צביה העלתה מופע בצוותא הישן (ברח' מאפ"ו) : “מתימן וחיג'אז בקצב הג'אז" הרעיון לשם המופע נתן דן אלמגור..העיצוב הגרפי לתקליטון עשתה צילה מנוסי אשתו של העתונאי דידי מנוסי שנתן את השם לתקליטון, בהתלהבות ובהערכה.את החיתוך עשינו במינכן – גרמניה, ושם שמע אותו אבי עופרים שאז רץ הלהיט שלו ושל אסתר עופרים "סינדרלה רוקפלה", התלהב ואמר סוף סוף יוצא משהו בעל ערך רב מישראל, ולראשונה.

 

לאחר מכן, צביה נהגה להופיע רבות במועדון בר–ברים יחד עם אהרל'ה קמינסקי, דני גוטפריד, פיאמנטה וכל מובילי סצינת הג'אז בישראל.

 

לאורך שנות ה-70 וה-80 צביה העלתה מספר מופעי זמר ששילבו ג'אז ומוסיקה תימנית , הופיעה רבות בטלוויזיה, בעיתונים וברדיו ועל אף ההצלחות הרבות שזכתה להן בהופעות ובקרב הקהל, עדיין הרדיו התייחס למוצאה יותר מהמוסיקה שלה (שלא בצדק).

 

אלבומה הבא יצא בשנת 1992 בו שרה שירי ארץ ישראל בסגנון תימני , ולאורך שנות ה-90 ושנות ה-2000 הוציאה מספר אלבומים : “צביה בר –משירת הנשים בתימן", “צביה בר– לקראת כלה", “צביה בר– כיף בלילות כנען –שירי ארץ ישראל", “צביה בר– שירי ארץ ישראל" וכו' ובימים אלה עובדת על אלבום חדש שילווה במופע חדש "נשים שרות אהבה".

 

לאורך שנות ה-90 וה-2000 למדה צביה תקשורת והוציאה תואר שלישי בתקשורת , כאשר עבודת הגמר בתואר השלישי הייתה הוצאת ספרה עב הדפים : “נשים פורצות דרך", המצדיע לנשים המשפיעות בתרבות העולמית .

 

כמו כן , באמצע שנות ה-90 צביה ערכה והגישה תכנית רדיו מצליחה (בת 25 תכניות) ברשת א' של מוסיקה בשם "שעה של כיף"עם צביה בר– השירים ומה שביניהם.

 

בשנת 1997 קיבלה צביה את אות יקירת העיר חולון .

 

לאחרונה, תקליטונה של צביה "מעוף האהבה" יצא בהוצאה מחודשת בחברת התקליטים "פורטונה", עובדה שחשפה אותה רבות לצעירים הצמאים למוסיקה שלה .

בנוסף , צביה גם הופיעה והתארחה והופיעה ברדיו התדר, בפסאז' וב"בויילר רום”.

 

בימים אלה, כמצויין לעיל, צביה עובדת על אלבום חדש ומופע חדש, בשם "נשים שרות אהבה", והיא עדיין מלאת האנרגיות והכמיהה ליצור ולהתקדם עם השנים תוך שמירה על הפולקלור והאתניות – השורשים מהם צמחנו.

ראיון שלי עם צביה אברבנאל בפינתי המוסיקלית ב103 אפ.אם בתכניתו של גבי גזית (השדרן : רועי ווסט):
http://103fm.thepost.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FMFGJI&c41t4nzVQ=EE

 

תודתי הרבה נתונה לצביה אברבנאל על שגוללה בפניי סיפור חייה המרתק.     

                                                                                        

 

כתב, ערך , תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.