החצוצרה והוא – סיפורו של המוסיקאי עוזי מלמד – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

עו

בשנות ה-60 וה-70, השם "עוזי מלמד", הוזכר באותה נשימה עם ג'אז .
עוזי, שהחל את דרכו המקצועית כמוסיקאי עוד בשנות ה-50, נחשב לאחד החצוצרנים הטובים והאהובים בישראל ולחלק בלתי נפרד מסצינת הג'אז בארצינו , כאשר היה חבר באחת הלהקות החשובות ביותר שהגדירו את הפופ והג'אז בארץ : “הברנשים של פיאמנטה". כמו כן, הוא היה חבר בלהקת "הכלניות", ועוד לפני תקופת "הברנשים", נהג לנגן בג'אם סשנים יחד עם זיגי סקרבניק, בהרכב עם אלברט פיאמנטה ודני גוטפריד, ניגן ב"בר-ברים" עם קמינסקי וכו'.

עוזי 3

למרות פועלו הרב בתחום המוסיקה, את "פרסומו" הגדול קיבל עוזי בזכות שיר שכתב בנעוריו והוקלט ע"י זאב דיקוורט במסגרת "הברנשים של פיאמנטה", וכ-12 שנים מאוחר יותר יהפוך לקלאסיקה נצחית בפנתיאון המוסיקה הישראלית בביצועו של זוהר ארגוב : “בדד".

תחקיר מוסיקלי זה נועד להתמקד בעוזי מלמד , סיפור הקריירה המוסיקלית ורבת הפעלים שלו לאורך השנים , לצד הקריירה הארוכה שלו כמחנך.

עוזי מלמד נולד בשנת 1935 בתל אביב.

אביו, המוסיקאי ניסן כהן מלמד (1906-1983) , היה מלחין,מורה,חזן ואתנומוסיקולוג , שנחשב לאחד המלחינים המזרחיים הראשונים בזמר העברי (וכתב בין השאר את השיר "חנוכיה לי יש"). מכאן, שעוד מגיל 0 , עוזי גדל אל תוך המוסיקה.

בגיל 5 החל עוזי ללמוד לנגן על כינור (הוא למד כ-8 שנים) מוסיקה קלאסית . בתקופת התיכון , ניסה עוזי לנגן על מספר כלים, כגון : גיטרה, צ'לו וחצוצרה.
הוא התאהב בחצוצרה, והחל להתמקצע בנגינה בה.

בשנת 1953 התגייס עוזי לחיל האוויר (תחילה לקורס טיס, אך לא סיים את הקורס) . זמן קצר לאחר מכן , הוא הפך למדריך ספורט בצבא והועבר לבסיס בחצור הגלילית, שם פגש בישראל גוריון ומיקי פלד (האמרגן) , והם הקימו הרכב של מוסיקה לריקודים בבסיס.

לקראת סוף השירות, עוזי התחבר עם המוסיקאי יוסי אברמוביץ' , והם החלו לנגן יחד באשקלון .

עוזי השתחרר מהצבא בשנת 1956.

בסוף שנות ה-50 , החל עוזי ללמוד באוניברסיטה בירושלים פיזיקה ומתמטיקה (לתואר ראשון) . תוך כדי הלימודים, החל עוזי לנגן עם חברו ,פסנתרן בשם ברושי, פעם בשבוע, בפני סטודנטים.

בשנת 1960, הצטרף להרכב מוסיקלי בירושלים בשם "קופה קבאנה" , יחד עם : מתופף בשם "כושי", דני גוטפריד,אלברט פיאמנטה, יעקב סגל, ז'וז'ו ורוני כהן .

בשהותו בירושלים, ספג והכיר עוזי לעומק את מוסיקת הג'אז, אותו למד ממל קלר , ממייסדי הג'אז בישראל.

בשנה השלישית ללימודי התואר במתמטיקה ופיזיקה, החל עוזי ללמוד במקביל גם באקדמיה למוסיקה. לאחר שקיבל את התואר במתמטיקה ופיזיקה, הוא חזר לתל אביב, ולא סיים את התואר באקדמיה למוסיקה (כי עבר לתל אביב) .

לאורך שנות ה-60, ניגן עוזי ג'אז ומוסיקה לריקודים ב"חלטורות" שונות (בחתונות ואירועים) , ניגן בהקלטות ב"קול ישראל", והשתתף באינספור ג'אם סשנים. באותה תקופה , עוזי ניגן על חצוצרה וקונטרבס (ומאוחר יותר, ניגן גם על וויברפון) .

בין השאר , הוא ניגן בהרכב ג'אז יחד עםהפסנתרן זיגי סקרבניק ז"ל והמתופף ג'רי גרבל (שבתחילת שנות ה-70 היה חבר בהרכב “סדנת הג'אז" של אלברט פיאמנטה)

באותן שנים, גם חבריו , אלברט פיאמנטה ודני גוטפריד, עברו לתל אביב והם החלו להתגבש וניגנו בכל רחבי הארץ ביחד . הם נהגו לנגן המון ג'אז במועדון "ברברים", וזה למעשה היה הגרעין להקמת להקת "הברנשים של פיאמנטה" .

1958397_272731416224740_521154246_n

להקת "הברנשים של פיאמנטה" פעלה בין השנים 1968-1971 , וחבריה היו : אלברט פיאמנטה, אהרל'ה קמינסקי, עוזי מלמד, שמוליק ארוך, זאב דיקוורט , ולריו סגל (וקצת אחרי זה, החליפו יעקב נגר ).

הברנשים ניגנו בברברים ג'אז , שהם כל כך אהבו, ובמקומות אחרים, מויקה לריקודים. כמו כן, הם ליוו בסוף שנות ה-60 את אריק אינשטיין בסיבוב ההופעות של תקליטו "במזל גדי", והשתתפו בהקלטות רבות של זמרים וזמרות שחיפשו את הסאונד החדשני שהברנשים היו מוקיריו : רוק,פופ עם שילוב של ג'אז. הברנשים של פיאמנטה יצרו סאונד ייחודי להם .

כמו כן , ב-1970 ,הברנשים של פיאמנטה הוציאו 2 תקליטונים משלהם, כאשר באחד מהם נכלל שיר סלואו-רוק בשם "בדד", שהלחין עוזי מלמד (תחת השם "עוזי יהב") למילותיו של חבר ילדותו עמישי לוין ז"ל (שנקרא בשם "עמוס יהב”).הם השתמשו בשם "יהב", שכן היכרותם הראשונה הייתה בטיול בית ספר ב"עין יהב" (כאשר היו ב-2 כיתות שונות).

עוזי ועמשי כתבו את השיר , כשעוד היה בתקופת התיכון, שיר שנכתב על אהבה נכזבת . הצמד כתב יחד עוד שירים, כמו "עולם באדום" (שיר הבוסה נובה הראשון בעברית) , ועוד שיר שלא התפרסם, בשם "כשהלכת".

ל"בדד" בביצוע הברנשים של פיאמנטה, היו 2 עיבודים : אחד של ולריו סגל (המופיע בתקליט) , ואחד של מלמד עצמו.

בתקליטון של הברנשים, סולן השיר הוא זאב דיקוורט. כ-12 שנה מאוחר יותר, בשנת 1982, השיר הוקלט ע"י זהר ארגוב , בתקליטו "נכון להיום", והפך לקלאסיקה נצחית.

עוזי הלחין עוד שיר אינסטרומנטלי ב"ברנשים", שלא נכלל בתקליטונים, בשם "מזל עכבר".

בסוף שנת 1970, זמן קצר לפני פירוק "הברנשים של פיאמנטה", הצטרף עוזי ללהקת "הכלניות" (שפעלה בין השנים 1971-1976) , שחבריה היו : ולריו סגל, דני דורון, עוזי מלמד, רוני כהן(סולן) וטליק אביטל.
עוזי הכלניות

הלהקה הופיעה בעיקר עם מוסיקה לריקודים והוציאה 2 תקליטונים לאורך שנות ה-70 . שיריהם הבולטים היו – “שבעה כוכבים" , ו-” אל נגרה בהיינה".

יש לציין, כי במקביל לקריירה המוסיקלית המוצלחת של מלמד, הוא היה עסוק גם בקריירה השניה שלו : מורה. ביום, הוא היה מורה ובלילה "רוקיסט".

לאורך השנים, הוא עשה גם תואר ראשון גם בחינוך וסוציולוגיה, תואר שני חינוך ותואר שלישי חינוך. כמו כן, הוא סיים את התואר למוסיקה (שלא סיים באקדמיה בירושלים)- באונ' תל אביב.

לימים, כשכבר הפך למנהל בית ספר, ומנהל מרכז פדגוגי ב"אורט" וסמנכ"ל באורט, הוא לקח פסק זמן ממוסיקה, שכן לא התאפשר לו לנגן מפאת חוסר זמן. הוא עבד באורט עד שנת 1999.

לאחר מכן, הקים חברה פרטית לענייני חינוך, ובמקביל היה מנהל מרכז המדעים במכון וייצמן וביצע עוד מספר תפקידים חשובים במשרד החינוך.

בשנת 2002 , קיבל עוזי טלפון מאלברט פיאמנטה, שהציע לו להצטרף כחצוצרן להרכב שמנגן מוסיקה דרום אמריקאית . בהמשך, הוא הוזמן לנגן גם בהרכב בשם "הסיבוב השני" (בו הוא מנגן עד היום).

עוזי 1

כיום, עוזי משמש כיו"ר הועד המנהל של מכון מופת (ליד מכללת לוינסקי בת"א), לצד הקריירה המוסיקלית בלהקת "הסיבוב השני".

תודתי הרבה נתונה לעוזי מלמד, על שגולל בפניי סיפור חייו.

דודי ועוזי מלמד 1.7.2014

כתב,ערך,תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s