סיפורו של המוסיקאי והמעבד יגאל חרד – כותב ומתחקר : דודי פטימר

רשומה רגילה

20140722_133611 כשאומרים את השם "יגאל חרד" אומרים "מוסיקה". יגאל חרד , מוסיקאי, מלחין,מעבד וגיטריסט , נחשב ללא ספק לאחד מעמודי התווך של המוסיקה הישראלית , החל מתחילת שנות ה-60 ועד היום . עם השתתפות באינספור הפקות מוסיקליות, מאות עיבודים מוסיקליים, להיטים שהלחין, הופעות רבות ברחבי תבל וגיטרה , שקולה הפך לפסקול בלתי נפרד מהמוסיקה הישראלית, יצאתי למלאכת כתיבת סיפורו של האיש שבלעדיו- המוסיקה לא הייתה נשמעת כמו שהיא – יגאל חרד. פגשתי את יגאל בביתו, ומכיוון שהיריעה קצרה מלתאר חוויותיו הרבות , ערכנו סדרה של מספר פגישות, כשבכל פגישה , חרד סיפר לי נדבך נוסף מסיפור חייו , עד שהגענו לתוצאה המוגמרת אותה אני מציג בפניכם : סיפורו של יגאל חרד. יגאל חרד נולד בכרם התימנים (או כפי שהוא מכנה "אפטאון" הכרם) ,דור שני בארץ, בסוף שנת 1942 . בשנת 1950 משפחתו עברה להתגורר ביד אליהו. אמו של יגאל אהבה להנאתה לתופף שירים תימניים ולשיר , באירועים משפחתיים. בהיותו בן 16, בילה יגאל ב"תנועה המאוחדת" ונהג להסתובב עם מקל וחוט ולפרוט עליהם ולשיר להנאתו "קול אורלוגין". יגאל רצה להתקבל ללהקה צבאית, אך לא ידע לנגן על שום כלי נגינה. לכן, הוא וחבר ילדותו הלכו למורה למוסיקה כדי ללמוד לנגן אקורדיאון . היא בחנה את יגאל ואת חברו , ואמרה לחברו שהוא עילוי במוסיקה, וליגאל אמרה שהוא צריך להיות מסגר ולא מוסיקאי, בגלל שנבהל ממחיר השיעורים . בסופו של דבר, אביו קנה לו גיטרה בחנות "זומרפלד", גיטרה גרמנית בשם "ארטיסט". הוא למד גיטרה אצל חנה גדל, שתוך זמן קצר אמרה ליגאל שהוא מתקדם מהר עד כי היא לא יכולה לקדם אותו יותר ממה שהתקדם. וכך, עבר יגאל ללמוד גיטרה אצל יוסף פלטה (“צמד הגיטרות") . פלטה לימד את יגאל לנגן פלמנקו ושדרג לו את טכניקות הנגינה . יגאל רצה להתמקצע יותר והלך ללמוד אצל אשף הגיטרה דאז , אגון קרטן , שלימד אותו את התיאוריה מאחורי הנגינה . יגאל שקד שנה שלמה, יום ולילה בנגינה על הגיטרה , בלי סרטים, בלי ספרים בלי כלום – רק גיטרה. 10414506_10152557303936602_102013212171227586_n בשיחתנו הוא נזכר, שכשהגיעה העת לאודישנים ללהקה צבאית, הוא לקח שיעור אצל קרטן באותו יום של המבחן . קרטן לימד את יגאל אקורד חדש וקשה לאחיזה בשם "מי במול מז'ור" . שעות ספורות אחרי זה יגאל ניגש למבחן, והבוחן היה אריה לבנון . לבנון בחן את יגאל ויגאל הציג את כישורי הנגינה שלו . לבנון, שהיה קשוח ומקצוען, ביקש מיגאל לנגן "מי במול מז'ור" (מה שיגאל למד בבוקר אצל קרטן). יגאל ניגן ולבנון אמר : “התקבלת. אף גיטריסט לפניך שנבחן לא ידע לעשות ת'אקורד הזה". באותו הרגע, יגאל התקבל ללהקת פיקוד מרכז והתגייס בשנת 1961 . 20140722_133852 להקת פיקוד בלהקה,בתחילה יגאל שימש כאחד הזמרים "בפרונט" (ואף היה לו שלאגר עם דוד טל – “שתי גיטרות") ומאוחר יותר ,בהוראת דני ליטאי ,קיבל את תפקיד הגיטריסט נטו (ואף ניגן את הפתיח של "שם הרי גולן" שאושיק לוי וחדוה עמרני ביצעו בלהקה) . יגאל השתחרר (אחרי שנה קבע) ב-1964. https://www.youtube.com/watch?v=RhamI9oRLbo https://www.youtube.com/watch?v=4HnnAZnMmHM 10308914_10202172300494619_8600938030048046306_n באותו זמן, חברו דני בן ישראל (להקת פיקוד צפון) , השאיר עבורו פתק בבית קפה בו נהגו להתקבץ חברי הלהקות הצבאיות, שמחפשים גיטריסט ללהקתה של גאולה גיל . הוא הגיע לאודישן עם הגיטרה, ונדרש נוסף לנגינה גם לשיר טנור, וזו הייתה משימה קשה עבורו, שכן שנתיים הוא לא "פתח ת'פה" בזמרה . הוא התקבל והצטרף לשלישית גאולה גיל : עם גאולה גיל ויואל דן (דון חוליו) . השלישיה זכתה להצלחה מסחררת ונודעה כשלישיה בינלאומית. היא הופיעה במקומות חלומיים שאף אמן לא הגיע אליהם : ארה"ב,רוסיה,אנטבה (אוגנדה) , דרום אפריקה, מקסיקו ואיפה לא? 20140722_134049 https://www.youtube.com/watch?v=M1Wt9bDs2i0 בשנת 1968 עזב יגאל את שלישית גאולה גיל שהתפרקה אחרי זמן קצר. יגאל מגדיר את העבודה בתקופת שלישית גאולה גיל, כשנים הכי טובות מבחינת מקצועיות ועבודה יסודית על שירים .

המוסיקאי גידי סיוון, שבילה עם יגאל תקופת מה בשלישית גאולה גיל(והכירו עוד בחבורת הנערים "קרן קיימת" בתקופת התיכון), מספר כי חלק עם יגאל חדר במשך שנה שלמה בניו יורק , וכי יגאל סייע לו להיכנס ללהקת פיקוד מרכז .  כמו כן, גידי נזכר באנקדוטה מעניינת לגבי יגאל :

במהלך הופעה בוושינגטון של השלישיה,יגאל נפצע באצבע ביד שמאל (קריטי לגיטריסט) לפני ההופעה למרות זאת, הוא עלה לבמה והעביר ערב שלם עם אצבע שותתת דם.

20140722_134216 לאחר שעזב את שלישית גאולה גיל, נשאר יגאל בארה"ב לתקופה של כחודשיים במהלכן התגורר אצל דודתו בברוקלין. יום אחד, ב-1969, הוא קיבל טלפון מגברי לוי , שהיה מנהל להקת כרמון, שהזמין אותו לפילידלפיה להיות בשלישיה עם חדוה ודוד (חדוה עמרני ודוד טל, חבריו ללהקת פיקוד מרכז) במקום "החלונות הגבוהים" ( אריק אינשטיין, ג'וזי כץ ושמוליק קראוס) שהתפרקו וחזרו לארץ . 20140722_134630 בשנת 1970 , לאחר סיבוב הופעות מוצלח עם להקת כרמון בארה"ב ודרום אמריקה (ארגנטינה,צ'ליפרו וכו') , הוא חזר לישראל , והפך להיות אחד הנגנים העסוקים בישראל : זיקו גרציאני (שהעריך את חרד מאוד) לקח אותו ל"הלו דולי" ולשאר ההפקות בהן השתתף, אלכס וייס, אחד מגדולי המוסיקאים והמעבדים שיצרו בישראל, שהיה ידיד נפש של יגאל, לקח אותו לנגן באלבומים הרבים בהם השתתף . באותן שנים, אין זמר או להקה עימם לא ניגן : אילנית, אושיק לוי, אריק אינשטיין, שלמה ארצי (לו כתב עיבוד ל"אנאבלי") ,יהורם גאון , יגאל בשן , אבנר גדסי,דקלון, ישי לוי, אוריאל שלומי, נתי לוי, אלכסנדרה ועוד רבים וטובים . יגאל חרד,יהורם גאון ורומן קונסמן 1971 https://www.youtube.com/watch?v=cdtYCLbbzMY https://www.youtube.com/watch?v=JGEOxBGsBrA באותה תקופה יגאל הכיר את מירי אלוני , שהייתה הכוכבת הכי גדולה בישראל אותן שנים, וליווה אותה עם הגיטרה . הכימיה ביניהם הייתה יוצאת מן הכלל, ומירי, שהוזמנה להשתתף ב"חבורת בימות" (מופע משירי נעמי שמר), הציעה את יגאל לנגן במופע ויגאל רשם לעצמו עוד עבודה מוצלחת על מופע מוצלח לרזומה . 10511208_10204112373559535_5442636215436063467_n https://www.youtube.com/watch?v=9LtpzPkY6Xo https://www.youtube.com/watch?v=wkmXie9NBhU זמן קצר אחרי כן , הוא נסע למופע מטעם "קרן היסוד" שארגן דן אלמגור באמריקה ובכל אירופה יחד עם רבקה רז ולוליק. boaz-and-sasi_610 השיר הראשון שיגאל עיבד היה "פמלה" בביצועו של חברו הטוב ביותר בעז שרעבי (מעטים יודעים, כי על אף הכיתוב על תקליטו של בעז, למעשה יגאל הוא מלחין פתיחת הנגינה של פמלה עליה מושתת לחן כל השיר) , שהיה להיט ענק ב-1971 . יגאל השתתף ועיבד מספר שירים בתקליטו זה של בעז (“התקליט האדום") ובשאר תקליטיו (הוא גם הלחין פתיחת הנגינה ועיבד את "דאלי" , מתוך התקליט השני של בעז). שיר נוסף שיגאל הלחין יחד עם בעז היה "נע ונד". בועז ויגאל https://www.youtube.com/watch?v=P9byhmQ0-bQ https://www.youtube.com/watch?v=i_wtykHNhNA הוא תמיד דואג להזכיר ולהסביר את החשיבות של חיבור פתיחה לשירים והעיבוד שהינם לא פחות חשובים מהלחן עצמו ולעיתים אף יותר. באמצע שנות ה-70, פנו אליו האחים ראובני , שביקשו ממנו לעבד את שירי תקליטם הראשון של צלילי הכרם (דקלון ובן מוש) . התקליט הפך להצלחה מסחררת ונחשב לנכס צאן ברזל במוסיקה הישראלית ומיריות הפתיחה של המוסיקה ה"מזרחית" אל לב הקונצנזוס הישראלי. לתקליטים הבאים של צלילי הכרם, יגאל הכניס להפקה ולעיבודים : חלילים , כינורות, קלרינט ואבוב – מה שלא היה מקובל אז במוסיקה הים תיכונית , ולמעשה הוא מעיד כי למד לכתוב תוך כדי העבודה על התקליטים הללו. (יגאל מבקש לציין תודה לאחים ראובני שאישרו כל בקשה שלו לגבי הכלים והיו פתוחים לכל הרעיון). 1461586_326371677506159_418803739_n לשירים הללו, מלבד היותו מעבד ומתזמר המוסיקה, הוא גם נטל חלק פעיל והכניס קטעי מוסיקה שכתב במיוחד לכל שיר ושיר (פתיח,סיומת, קטעי סולו באמצע השיר) והפכו לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהצלחת השירים הללו. https://www.youtube.com/watch?v=pHXN1y6OQYg https://www.youtube.com/watch?v=-dzcv8S4Mfs כמו כן, חרד תמיד ידע איך לגשת אל שירים ולא “לחזור על עצמך”, ותמיד הקפיד ומקפיד לחשוב "מחוץ לקופסא" ולהגדיל ראש בכל הנוגע להצגת השיר בצורה הטובה והמקצועית ביותר. בלשונו, לא לקחו אותו בגלל הוירטואוזיות שלו, אלא בגלל הצליל המיוחד והרעיונות לליווי בהקלטת השירים. הוא מסביר שלנגן את שירי נעמי שמר עם גיטרה אקוסטית (!!) כפי שעשה ,ללא חיבור לחשמל, אלא רק עם בס ותופים, זה לא היה מקובל , אלא תמיד היה צריך אקורדיאון (או קלידים בימים מאוחרים יותר). לאחר תקופת מה , עיבד לזהר ארגוב את השיר "אהבת רעיה רצוני" , לתקליטו השני של ארגוב. יגאל כתב את קטע הפתיחה הבלתי נשכח מהשיר הזה, שהפך להיות סימן ההיכר של השיר. https://www.youtube.com/watch?v=G0q7ruANWPk פתיח שיר נוסף שיגאל תרם לפנתיאון המוסיקה הישראלית הוא "ים של דמעות" בביצועו של זהר ארגוב (1984) . חרד גם הכניס כלי מתכת (חצוצרות, טרומבונים), כלי עץ, סקסופון (מרטון קם) , ורביעיה קאמרית ( 2 כינורות, ויולה וצ'לו) , דבר שלא היה מקובל אז במוסיקה המזרחית. https://www.youtube.com/watch?v=QrbFP9JYffE כמו כן, הוא כתב את הפתיח של "להיות אדם" להיטו האחרון של ארגוב ועיבד את אלבומו : “להיות אדם". https://www.youtube.com/watch?v=s0OWYu060hc לאורך שנות ה-70 וה-80 יגאל גם עיבד שירים לפסטיבלי הזמר המזרחי בהם גם ניגן כחלק מהתזמורת . הוא גם ליווה רבים מהזמרים שבאו להופיע בישראל בשנות ה-70, כברל אייבס, אנריקו מסיאס,קליף ריצ'ארד (עימו הקליט שיר לסרט (רק גיטרה) ) . הוא נזכר שבמהלך סיבוב ההופעות של הזמרת אילנית בפרס, כמנהל המוסיקלי ונגן מוביל , נגני ההופעה היו נגנים פרסיים מקומיים. יגאל התחיל את החזרות להופעה וניצח עליהם. הבעיה נוצרה שהם לא ידעו תווים הבינלאומיים . וכך קרה, שהוא ליווה את אילנית לבד עם הגיטרה במקום התזמורת באולם ענק של 1500 איש בהילטון טהרן . 10513303_557272407718972_5168494898650165905_n לאחר מכן , נסע עם אילנית לברזיל , שם הייתה מתוכננת לשיר סמבה ובוסה נובה. יגאל ניצח על התזמורת , אך מנהל התזמורת ניגש אליו ואמר לו שהתווים לא כתובים נכון למקצב הברזילאי האמיתי (על אף שבישראל כולם ניגנו כך), אז הוא ביקש ממנהל התזמורת לפני כל הופעה לשבת וללמדו סמבה ובוסה נובה והתמקצע רבות בנושא זה. למעשה, הוא תמיד היה צמא ללמוד עוד ועוד אודות הגיטרה ושיטות הנגינה בה. הוא נזכר, שבמהלך סיבוב הופעות באפריקה (בתקופת שלישית גאולה גיל), הוא שמע כי יש גיטריסט וירטואוז המבלה רוב זמנו באחד מבתי הזונות שם . יגאל הלך עד בית הזונות , איתר את הנגן ובילה שעות בלהסתכל עליו מנגן וללמוד ממנו. 20140722_134316 במכסיקו היה הולך לשוק של מוכרי גיטרות, היה יושב ליד המוכר ולמד ממנו לנגן את הסטייל המקסיקני. הוא תמיד אהב ללוות שירים בכל הסגנונות , כמו פולק אמריקאי, סמבה בברזיל וכו'. אחד משותפיו המיתולוגיים של יגאל , היה סנדק הזמר העברי , אריק לביא. ההיכרות ביניהם החלה בשנות ה-70 בטלפון משושיק שני , שהזמינה את יגאל ללוות את אריק לביא בהופעה בבאר שבע . מאותו רגע, יגאל ואריק פיתחו חברות נפש שמעטים זוכים לה , ועבדו יחד כ-21 שנים. יגאל נזכר, שחלומו של לביא היה להקליט אלבום משותף עם חרד בשם "אריק לביא שר יגאל חרד", אך לא הספיקו. 20140722_133914 גילה אלמגור היטיבה לתאר שותפותם של חרד ולביא במופע "10 שנים למותו של אריק לביא": “אמרת אריק לביא – אמרת יגאל חרד, אמרת יגאל חרד- אמרת אריק לביא". 0 יגאל הלחין לאריק לביא מספר שירים, ביניהם : “בבוסתנים", “אני סמבה", “אהבה אחרונה" (שכתב חיים חפר ועדיין לא יצא על דיסק), שיר לזכרו של יוני נתניהו ז"ל וכו'. https://www.youtube.com/watch?v=RLXxoNR_lpM https://www.youtube.com/watch?v=wpluElIZp2g הכימיה ביניהם על הבמה הייתה נדירה (הם ידעו לקרוא זה את זה מוסיקלית מבלי להעביר מילה). יגאל עיבד מוסיקלית לאריק בין השאר גם את הקלאסיקה "היה או לא היה", “יד ענוגה" , “שלכת (עמוק עמוק)" ועוד. https://www.youtube.com/watch?v=vB4MKbdiWkk https://www.youtube.com/watch?v=jdXc7qDedDY https://www.youtube.com/watch?v=-oXKOfWBJ1I כמו כן,הוא ניגן לאורך השנים ברוב הסרטים הישראליים שיש , כמו : “קזבלן", “שלושה ימים וילד" (שם ניגן לאורך כל הסרט בוסה נובה ואת תפקיד התופים!!), “חצי חצי", “השוטר אוזלאי", "מרגו שלי","ארבינקא", “אני ירושלמי" ועוד אינספור סרטים, וזאת לצד נגינה במופעים "אל תקרא לי שחור" , “הטוב הרע והנערה" וכו'. https://www.youtube.com/watch?v=163awiT8gqU https://www.youtube.com/watch?v=WPZJTfNfh00 בשנת 1999 נשלח חרד מטעם משרד החוץ הישראלי לרפובליקה הדומיניקנית עם הזמרת מונסאראת, ומשרד התרבות הספרדי, הזמין אותו- בתור מומחה ללדינו, על מנת להקים כיתת אמן ללדינו שם. 10435921_807902079231869_7995117974156022440_n בתחילת שנות ה-2000 , קיבל יגאל חרד פרס מטעם עיל"ם (איגוד המוסיקאים) ונבחר לאחד מ-5 הגיטריסטים הטובים בישראל. כמו כן, הוא קיבל פרס על מפעל חיים מטעם עיריית רמת גן. בימים אלה, יגאל מוסיף לנגן ולהופיע להנאתו ומלהיב את הקהל כל פעם מחדש עם הצליל המיוחד שרק לו יש. 10325297_403830586426934_3532909961350761488_n תודתי הרבה נתונה ליגאל חרד על הזמן שהקדיש לי, על העזרה בליקוט המידע וכתיבת סיפורו ועל היחס החם והטוב. כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s