ביקורת מוסיקה: אריק זנטי – "ילד שלי" – כותב: דודי פטימר

רשומה רגילה

אריק

ישנם שירים רבים הגורמים למאזין להתרגשות, לסערת רגשות ולצביטה בלב . אולם, מעטים השירים הגורמים לו לדמוע, אם תרצו לומר "לבכות", בין אם מהזדהות ובין אם להיכנס למציאות שבשיר.

שירו החדש של אריק זנטי , “ילד שלי", גרם לי לתחושה הזו.

השיר, שמילותיו כתב גל שריג המוכשר (מאוד!), ועיבד, הלחין והפיק מוסיקלית זנטי בעצמו שמצליח לגרום לדמעות לזלוג מעצמן.

אריק, שרוב הזמן נהג להיות האיש המאוד חשוב ש"מאחורי הקלעים": לכתוב,להלחין,לעבד ולהפיק להיטים לזמרים מהדרגה הראשונה בישראל, לאחרונה החליט לעבור גם אל "הפרונט", קדמת הבמה, והוא עושה זאת בשיא העוצמה, הרגש , הנשמה והכישרון .

הוא עשה זאת ב"מילים שחותכות", “שלום בית", “תשמרי עליי" ועכשיו גם ב"ילד שלי" .

מי שמאזין בשקיקה לשיר, שם לב לקושי הרגשי הרב של אריק לשיר את השיר , שכן הוא כל כך מתרגש שניתן לשמוע סדקי בכיו גם בשיר, עובדה שמוסיפה יופי, מלנכוליה ורגש רב לשיר המקסים .

המילים של שריג, כמו תמיד, פוגעות בול כמו חץ בנפש, והלחן והקול של זנטי פשוט מצליחים להביא את השיר למציאות .

השיר מדבר על אב הרחוק מבנו ומבקרו פעם בשבוע, והשיר הוא כמעין מכתב אהבה מרגש בין האב לבנו.

האזינו לשיר : אריק זנטי – "ילד שלי" (מילים: גל שריג, לחן,עיבוד והפקה מוסיקלית: אריק זנטי)

https://www.youtube.com/watch?v=0is19QG5gGc

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s