עוד פזמון מלבנון – סיפורו של המוסיקאי אריה לבנון – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

כ

כששומעים את השם "אריה לבנון", מיד עולה קונוטציה לזמר העברי הישן והטוב ושירים שהפכו במרוצת השנים לנכס צאן ברזל במוסיקה והתרבות הישראלית : “ערב בא" שביצעו שמעון בר ועליזה קאשי בפסטיבל הזמר והפזמון הראשון (1960) , “זמר שלוש התשובות" (רבקה זהר) , “אין פרחים שחורים" (שביצע לוליק לוי), “עופרים" ו"איש אילם וגבוה ודק" (צמד העופרים), “ליפא העגלון" (בצל ירוק) “בלדה לגשש החיוור" (של הגשש החיוור), “פונדק במדבר" (שביצע אריק אינשטיין הצעיר) והרשימה עודה ארוכה.

מלבד השירים הרבים שהלחין למיטב המבצעים בארצינו, אריה עיבד מאות שירים ואין צורך להסביר עד כמה חשוב חלקו של העיבוד המוסיקלי בתוצאה המוגמרת של שיר.

יצאתי לראיין את אריה לבנון בביתו בכדי לתעד את סיפורו כחלק מפרוייקט תיעוד יוצרים חשובים במוסיקה הישראלית שלקחתי על עצמי לעשות.

אריה לבנון נולד בשם לאון וייסמן ב-2 לספטמבר 1932 ברומניה. הוא נולד לבית בורגני : אביו היה סוחר ואמו הייתה עקרת בית. בהיותו בן 7 כערך, החל ללמד עצמו לנגן על מפוחית פה .בגיל 10 החל ללמוד כינור, ואחרי שנה של לימודי כינור, החל אריה הילד לחבר מוסיקה בכוחות עצמו .

בהיותו בן 15 , עת למד בתיכון של בנים (ביה”ס של הקהילה היהודית), הקים מקהלה של בנים . בנוסף, הייתה מקהלה מעורבת של בתי הספר (התיכון של הבנים והתיכון של הבנות) שהופיעה בין השאר באירועים של המפלגה הקומוניסטית . מנצח המקהלה המעורבת היה שתיין. אריה נזכר שלעיתים המנצח היה נעדר מחזרות והופעות , ובזמן ששלחו תלמידי י"ב לחפשו בבתי המרזח. לעיתים, כשלמקהלה היו הופעות רחוקות ממתחם בית הספר, ולאור העובדה שהמנצח הראשי היה שתיין, בחרו באריה , שכבר אז נתגלו כישוריו המוסיקליים יוצאי הדופן, להיות מנצח המקהלה .

אריה ניצח על המקהלה (שמנתה כ-100 איש) מכיתה ט' עד י"ב.

כחצי שנה לאחר שהחל לנצח על המקהלה, בשנת 1947, נוצרה בעיר תזמורת סימפונית של חובבנים, ומורהו של אריה לכינור היה הכנר הראשי בתזמורת והוא הכניס את אריה לתזמורת הסימפונית הזו.

בשנת 1949, כשאריה היה בן 17, הגיעה ועדה של שלושה מורים מקצועיים מהאקדמיה למוסיקה ברומניה, לחפש כשרונות צעירים. מיד הם איתרו כישוריו של אריה, והמליצו עליו ללמוד באקדמיה מוסיקה. מכיוון שהוריו של אריה התנגדו (באותן שנים, מוסיקה לא נחשב "מקצוע" רציני) , אז הם התרו בו לסיים את הבגרויות וכך קרה.

בשנת 1951 , בהיותו בן 19 , עלה אריה עם הוריו לישראל, שינה שמו מלאון וייסמן לאריה לבנון. הוא היה צריך להתגייס לצה"ל, ומכיוון שהיה מתמטיקאי טוב והתעניין בהנדסה אווירונאוטית, הוא חשב להתגייס לחיל האוויר ולאחר מכן ללמוד בטכניון. מכיוון שהוריו היו מבוגרים, הוא קיבל דחיה של שנה מהגיוס , ובשנה הזו החל ללמוד מוסיקה בקונסרבטוריו (אקדמיה למוסיקה) ן בתל אביב (ליד ביה"ס "תחכמוני" בלילינבלום). בבקרים שימש כמורה לזמרה ואחר הצהריים היה לומד מוסיקה באקדמיה.
בזמן שלמד בקונסרבטוריון, הוא קיבל דחיית גיוס והתגייס רק בגיל 24 (שנת 1956) .

אריה לבנון 1955

עם סיום לימודיו, הוא חשב ללכת להיות בתזמורת צה"ל (שהייתה מבוססת על מוסיקה יותר "קונצרטית" ועל כלי נשיפה) . באותה תקופה הוא גם למד קצת חצוצרה אצל יצחק זיקו גרציאני.. ראש המחלקה שלו היה המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' שעשה מילואים בפיקוד מרכז. קצין החינוך של פיקוד מרכז ביקש מבוסקוביץ' תלמיד שלו שיהיה בלהקת פיקוד מרכז והוא בחר באריה . מכאן, ששירותו הצבאי היה מדריך מוסיקלי בלהקת פיקוד מרכז ומאותו שלב , אריה התקרב יותר למוסיקה “קלה”. בשנת 1957 הוא הלחין את השיר הראשון המוקלט שלו בישראל : "לא תסדרו את שכמותי" (מילים: דן אלמגור, לחן: אריה לבנון) ששרה הזמרת התימנייה רחל כחלני בתכניתה של להקת פיקוד מרכז "שמע חבר".

הוא השתחרר מצה"ל בשנת 1958 .

מיד עם שחרורו , חזר אריה להוראה (עד 1960) והחל אריה לעבוד עם מיטב אמני הארץ באותה תקופה : “הדודאים", “בצל ירוק", צמד “העופרים" וכו', להם הלחין או כתב עיבודים מוסיקליים , וכן עבד עם תיאטראות. באותה תקופה גם החל לעבוד כמלחין, מנצח ומעבד ברשות השידור.

בשנת 1959 , נתפרסמה מודעה בעיתון כי רשות השידור מכריזה על תחרות זמר ישראלי ויש להגיש שירים . כל מלחין יכול להגיש שלושה שירים. מתוך מאות השירים שהוגשו, ועדת השופטים בחרה תשעה שירים והקהל היה זה שבוחר את השיר הזוכה. כל שיר בוצע פעמיים: פעם ע"י זמר ופעם ע"י זמרת. אחד מתוך תשעת השירים היה שיר שאריה הלחין למילותיו של עודד אבישר – “ערב בא" . השיר , שבוצע ע"י שמעון בר ועליזה קאשי, זכה במקום הראשון בתחרות פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בשנת 1960 והפך ללהיט ענק.

באותה שנה, אריה קיבל מלגה מממשלת איטליה ללמוד שנה מוסיקה באיטליה . הוא נסע להשתלמות באיטליה – שם התמקצע מבחינת ניצוח- ולמד אצל המנצח הנודע סרג'יו צ'יליבידאקה, ובשנת 1961 חזר לישראל.

עם חזרתו ארצה , אריה עבד בכל תחומי המדיה : הוא עבד עם כל הלהקות הצבאיות וצוותי ההווי כמדריך מוסיקלי, מעבד ומלחין, השתתף באינספור תקליטים ועיבודים ומאוחר יותר , בסוף שנות ה-60 גם החל להופיע ולעבוד על מוסיקה רבה לטלוויזיה הישראלית, עוד כשהייתה בחיתוליה.

יש לציין כי בין פעליו הרבים בתחום המוסיקה, אריה גם עיבד את המוסיקה ל"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", ל"שוק המציאות". כמו כן, הלחין עם גארי ברתיני את שירי הסרט "איי לייק מייק" (1961) , נטל חלק ב"השטן ואשת האיכר", עיבד והלחין שירים לפסטיבל הזמר והפזמון הישראלי, פסטיבל שירי הילדים , היה המנהל המוסיקלי של שלישית הגשש החיוור בתכניותיהם הראשונות : “שמחת זקנתי" ו"תכנית ד'” ואף הלחין מספר שירים לגששים .

בין השנים 1972-1982 עבד אריה כמנצח באופרה הישראלית הישנה .

לאורך שנות ה-60,70,80 עבד אריה ברשות השידור, עד שהחלו ההזמנות "להדלדל", והחל מ1981 אריה עבר להוראה במכללת לוינסקי לחינוך וכן עבר להיות חבר ומזכיר בהסתדרות איגוד המוסיקאים בישראל .

בימים אלה , אריה כותב עיבודים ומוסיקה למוסיקה הקונצרטית הקלאסית .

לאורך השנים , הוציא אריה שלושה ספרים משיריו.

רעייתו, עדה לבנון שימשה כראש הרשות לצרכנות של ההסתדרות ובתו, לילך, הינה ויולנית מצליחה . בשנת 2014 אריה לבנון קיבל אות יקיר העיר תל אביב.

דודי ואריה לבנון 12.8.2014
תודתי הרבה נתונה לאריה לבנון על שגולל בפניי סיפור חייו וכן למוסיקאי שמעון כהן על ש"שידך" בינינו.
כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s