"הישראלי שעשה את זה" – סיפורו של המוסיקאי ירון גרשובסקי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה


גרשובסקי 2

לרבים מאיתנו, צעירים וצעירים פחות, יש את החלום , המרדף הזה "לעשות את זה" , להצליח בכל תחום שהוא , גם מעבר לגבולות ישראל. רובנו, מותירים שאיפה זו בגדר אוטופיה רחוקה מהמציאות, אך מלאים גאווה בישראלים שכן "עשו את זה", שכן פרצו את גבולות מדינתנו והפכו להיות שגרירי תרבות עבורנו , כשהם מייצגים את מדינתנו ,בה נולדו , גדלו והתחנכו, ביראת כבוד !

ירון גרשובסקי, מוסיקאי מוערך מאוד בארץ ובעולם וכן מנהלה המוסיקלי של להקת “המנהטן טרנספר” האינטרנשיונלית, הוא דוגמא למופת ולפאר יוצרי המוסיקה בישראל. לאחר שהשתלב במהרה (בשל כשרונו הרב) בסצינת המוסיקה הישראלית החל מסוף שנות ה-60, תרם ללא ספק להתפתחות מוסיקת הפופ,רוק וג'אז בישראל בשנות ה-70 ,והפך להיות האיש מאחורי אחת הלהקות המצליחות בעולם – “המנהטן טרנספר", ורכש בעבודה קשה שם של כבוד והערכה בקרב מוסיקאים בעלי שם עולמי .

למרות הצלחתו הרבה בחו"ל, ירון מקושר מאוד לישראל ודואג תמיד להאדיר שמה של מולדתו בניכר.

נפגשתי עם ירון (ואחיו הגדול צביקה) בעת ביקורו הקצר בארץ עם "המנהטן טרנספר", בכדי לתעד את סיפורו וקורות חייו המרתקים , כחלק מפרוייקט תיעוד המוסיקה הישראלית שלי, ולאחר מספר שעות של צחוקים, סיפורים וחוויות מוסיקליות מרגשות שאין לתארן במילים, ובעיקר מידע יקר ערך ,אני גאה להציג את סיפורו של ירון גרשובסקי.

ירון גרשובסקי נולד בשנת 1950 בתל אביב. בילדותו למד בבית הספר העממי "תל נורדאו" ותיכון עירוני ה' בתל אביב.

הוריו היו מוסיקליים : אמו אהבה לשיר ואביו בצעירותו היה נגן מנדולינה בתזמורת וניגן על פסנתר, אך מי שהחדיר בו את התשוקה והאהבה למוסיקה היה אחיו הגדול צביקה , שניגן על פסנתר וירון ראה בו מודל חיקוי והחל ללמד עצמו לנגן.

הוא נזכר שבהיותו בן 6, בעת ארוחת ערב משפחתית, הוא ישב על הפסנתר והחל לנגן לעצמו את השיר "אורחה במדבר (ימין ושמאל)" , והוא החל לנגן משמיעה. הוריו , שראו כי הילד נמשך מאוד לפסנתר ולמוסיקה, לקחו אותו למורים לפסנתר של צביקה, זלמן וז'ניה כהן (גרו ברחוב בן יהודה) , שלימדו אותו מוסיקה קלאסית . הזוג כהן, היו חברים באקדמיה למוסיקה והקונסרבטוריון ע"ש רובין, וגם ירון למד שם . בן כיתתו היה אלדד שרים .
בין לבין , הוא נהג לשמוע באותה תקופה מוסיקה קלאסית לצד הרוקנרול ופופ שהחל תופס תאוצה אותן שנים. הוא היה מאזין לרדיו ומנגן משמיעה.

לאחר שירון סיים את הקונסרבטוריון בשנת 1964, הוא היה צריך לחכות כמה שנים בכדי להתקבל לאקדמיה (בשל גילו הצעיר) , ובינתיים הוא החל לנגן ולהימשך לג'אז .

צביקה , אחיו הגדול, דיבר עם פיסי אושרוביץ, אשיות ג'אז ומוסיקאי בולט בארץ באותן שנים, וביקשו שילמד את אחיו ירון. הוא נעתר וירון למד אצלו כשנה.

בהיותו בן 16 (שנת 1966) הזמרת נירה גל , שהייתה צריכה להופיע בערב הראיונות של אריה אבנרי במלון הילטון בתל אביב, שאלה את ירון אם יוכל ללוות אותה. הוא ליווה את נירה בהצלחה רבה . לאור ההצלחה , מרים עציוני שהיתה אמרגנית המופע הציעה לירון לעבוד במופע הזה שנערך במלון הילטון כל יום ששי. תפקידו היה לנגן מוסיקת רקע כשאנשים נכנסו ויצאו ובהפסקות , וכן היה מלווה את האמנים שאריה אבנרי היה מביא לראיין . הוא עבד שם עם נירה גל, אהרון צדוק ("רוני רון") ועוד אמנים רבים.

יש לציין, שבמקביל לקריירה המוסיקלית של ירון הנער, הוא גם היה תלמיד מצטיין.

לפני גיוסו לצהל, מפקד להקת פיקוד מרכז יחד עם אבי טולדנו הגיעו לביתו של גרשובסקי והציעו לו להצטרף ללהקה, אך ירון העדיף להיות חייל מן השורה ואת שירותו הצבאי בילה בחיל האויר בתחום הקשר. הוא שירת בצה"ל בין השנים 1968-1971.

בשנה השלישית לשירותו הצבאי, קיבל ירון טלפון מאלברט פיאמנטה , שאמר לו שמתקיימת הופעה עם מייק ברנט ויפה ירקוני לחיילי צה"ל בבסיס חיל האוויר שבשארם א שייח . יעקב נגר ז"ל , הקלידן לא יכל להגיע, ואלברט ביקש מירון להחליפו. ירון נזכר בחוויה חלומית להופיע עם מייק ברנט ויפה ירקוני. לאחר מכן הוא החל לנגן ולהופיע עם מוני עמרני (חיים מוני) בהופעות שונות . כמו כן הוא ניגן במועדון "כאליף" בתזמורת עם יוסי מנחם (בס) , יגאל קוז'ניסקי ז"ל (גיטרה) ,מיכאל אקוקא (חצוצרה) ויוסי אקוקא (תופים). שם הכיר גם את ששי קשת, כרמלה קורן, ועוד אמנים והחל ללוות אותם גם יחד עם החצוצרן יצחק אלג'ם ז"ל ונגן הסקסופון זאב דיקוורט.

גרשובסקי

בשנת 1972 , הפזמונאי יוסי בכר רצה לשלוח שירים לפסטיבלי הילדים בניצוחו של שמעון כהן . הוא התקשר עם ירון, ונתן לו חמישה שירים כדי שילחינם. מתוכם התקבלו שלושה : “פסנתר כנף רוצה לעוף" שבוצע ע"י להקת אבירי מפתח סול , “אולימפיאדה של צפרדעים" שבוצע ע"י דודו דותן ז"ל ו"כיצד התבלבלו השמאל והימין" שביצע מייק בורשטיין. שמעון כהן, שהתלהב מנגינתו של ירון, הציע לו לקחת חלק בפסטיבל כפסנתרן. באותה שנה ירון כתב לראשונה עיבוד לפסטיבל הזמר המזרחי. הוא עיבד את "עיר כלה" שביצע אורי שבח. להפתעתו ולשמחתו הרבה זכה השיר במקום הראשון בפסטיבל .

שמעון כהן שנצח על פסטיבל שירי הילדים באותה שנה, הציע לירון לעשות אודישן אצל משה וילנסקי בקול ישראל בקריה בתל אביב. לאחר ששמע את ירון, הזמין אותו וילנסקי לנגן פסנתר בתזמורת שלוותה את המופע "ניחוחי חציר" (פסטיבל מוסיקלי של התנועה הקיבוצית).
בשנת 1973 ,בעידוד מורו של ירון, נועם שריף , פנה אל ירון מנהל רשות השידור חנוך חסון, וביקש ממנו לעבד לפסנתר ולתזמורת שלושה שירים. ירון בחר והקליט את "הבובה זהבה", “מה איתי " ו"גברת לוין".

לאור התרשמותו של חסון מעבודתו של ירון בהקלטות אלה, הוא הזמין אותו לנגן ולכתוב עבודים לפסטיבל הזמר של אותה שנה. הוא עיבד לפסטיבל שלושה שירים: "שיר בבוקר בבוקר" (שלמה ארצי), שיר שידוע גם בשם “פתאם קם אדם”, "אצלך כמו תמיד" (סילבן ויאיר) ,ו “ליל חניה" שבוצע על ידי חבורת זמרים שכללה את חנן יובל , ירדנה ארזי, אפרים שמיר ושלישית "אף ,אוזן ,גרון”. בפסטיבל זה פגש ירון את אשתו לעתיד דורית חרותי. באפריל 1974 ירון ודורית נישאו, ולאחרונה חגגו את יובל הארבעים לנישואיהם.

באותה תקופה (1973) , פנה אל ירון ,בעידוד בועז שרעבי , זמר צעיר בשם ניסים סרוסי , שהביא לו מספר שירים שכתב כדי שיעבדם. עיבודים שהפכו את שיריו של סרוסי (מלבד קולו הייחודי) ללהיטי ענק : “איני יכול", “אשליות", “אמא" ועוד. ירון היה המעבד והמפיק המוסיקאלי של תקליט הפריצה של סרוסי : “מצעד הפזמונים של ניסים סרוסי" .

ירון בנוסף לזאת ליווה את אסתר עופרים וכן הופיע אתה לפני חיילים בתקופת מלחמת יום כפור. ירון היה המנהל המוסיקאלי והפסנתרן בתכנית הטלוויזיה "מפגש אומנים" עם אהוד מנור (שם הופיע גם רומן שרון , זמן קצר לפני פטירתו). ירון היה המנהל המוסיקלי הראשון של תכנית הטלוויזיה הסאטירית הפופולארית "ניקוי ראש". לתכנית זו כתב את אות התכנית “אז במצב הנוכחי".

כמו כן , הוא היה המעבד, הפסנתרן והמנצח במופע של יוסי בנאי "פרצוף של צועני"(1973-4), עבורו זכה בנאי בפרס "כינור דוד".
באותן שנים היה ירון מוסיקאי מבוקש ועסוק ביותר בארץ.
גרשובסקי אגור

באוגוסט 1974 נסע ירון ,יחד עם אישתו דורית , ללמוד מוסיקה במכללת ברקלי , שבבוסטון. הוא נזכר ב"שוק" שקבל עם הגיעו לשם בהתחלה : ממוסיקאי מוכר בישראל , הפך להיות אנונימי לחלוטין. בזמן לימודיו, ירון היה מופיע במועדוני ג'אז בבוסטון . הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1977 ואז עברו ירון ואשתו לניו יורק .

במרץ 1978 נולדה בתו הראשונה קרין (לירון ודורית שלוש בנות). בלילה שלאחר היוולדה של קרין, טילפן לירון המתופף קנווד דנארד (שניגן עם ירון בתקופת לימודיו בברקלי בהרכב Kinetic Force Ensemble) ,ואמר לו שסקסופוניסט הג'ז הנודע פארו סאנדרס מחפש פסנתרן, והציע לירון לבוא לאודישן. ירון הלך והתקבל. הוא עבד עם פארו חצי שנה. דבר זה עזר לירון רבות ואפשר לו להכיר אמנים רבים ולהכנס לחיי המוסיקה בניו יורק.
באותה תקופה ירון כתב מוסיקה לסרט אמריקאי שנקרא American Game , ניגן עם ריצ'י האוונס , עם לוני סמית' ועוד מוסיקאים רבים .

ביוני של שנת 1979 , להקת ה"מנהטן טרנספר" המפורסמת , הרכיבה תזמורת בניו יורק . את התזמורת הרכיב אז הסקסופוניסט יארוסלאב יעקובוביץ'. ירון הצטרף כנגן פסנתר וכלי מקלדת . בספטמבר 1979, התבקש ירון להיות המנהל המוסיקלי של המנהטן טרנספר, תפקיד שהוא נושא בו עד היום . מאז, ירון עיבד, ניגן, הקליט וליווה את הלהקה שקצרה שבחים , פרסים, ואינספור מעריצים בכל רחבי העולם .

כמו כן , לאורך שנות ה-80 , במקביל לעבודתו עם ה"מנהטן טרנספר " ירון הוסיף לנגן עם מוסיקאים וזמרים , ומאוחר יותר הוא עשה עיבודים קוליים להצגות בברודווי כמו : "עיר מלאכים", “סווינג", “שיר סינגפור" וכו', והחל לנגן בברודווי כקלידן ב"עלובי החיים" ו"פאנטום האופרה", וכן החל לעבוד כמעבד וכותב ג'ינגלים לפרסומות .

1985 עם תזמורתו של קאונט בייסי בסשן הקלטות למנהטן טרנפר

ב1985 השתתף בהקלטת אלבומו של סקסופוניסט הג'אז האגדי ויין שורטר – “אטלאנטיס".(תקליטו הראשון לאחר התפרקות להקת Weather Report) .

במקביל לעבודתו המסיבית בחו"ל, מגיע ירון מעת לעת לגיחות בישראל כדי להופיע ולהשתתף בהפקות שונות.

גרשובסקי ניגן עם המנהטן טרנספר פעמיים בבית הלבן- בפני רונלד רייגן ) בערב שהוקדש לג'ורג' גרשווין( וכן בפני ג'ורג' בוש .

על אף הצלחתו הרבה בעולם(“הישראלי שעשה את זה") , ירון לא שכח את היותו ישראלי ואת החיבור והאהבה העזה לישראל, או בלשונו : “אומרים שאתה יכול להוציא את האדם מישראל, אך אתה לא יכול להוציא את ישראל מהבנאדם".

מבחינת תחביבים, ירון מכור לריצה למרחקים ארוכים והוא רץ בכל בוקר 12 ק"מ. החל משנת 1995 , הוא מתעד כל ריצה יומית שלו. יש לו עשרות מחברות מלאות רישומים ותיעודים של ריצותיו. ירון גם השתתף בשישה מירוצי מרתון.

תודתי הרבה נתונה לירון גרשובסקי על שהקדיש מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפני את סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה, וכן תודה ענקית לאחיו צביקה גרשובסקי ששפך אור נוסף על תחנות חשובות בחייו של ירון והתלווה לפגישת התחקיר המוסיקלי.

דודי וירון גרשובסקי 4.9.2014

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s