אחד התחומים שפחות זוכה לסיקור תקשורתי ול"אור זרקורים" בתחום חקר המוסיקה , הינו תחום נגני הקרן – תחום שבמשך השנים ישראל רכשה בו מקום של כבוד בקרב קהל נגני הקרן העולמי. באלפי הקלטות שנערכו בארץ משנות ה-50 ועד היום, יש לקרן תפקיד חשוב המוסיף צבע ועושר מוסיקלי לשיר , אולם לרוב נגני הקרן לא זוכים לקרדיטים על נגינתם על אף חשיבותם. לכן, חשוב היה לי לתעד ולשפוך אור על אחד מנגני הקרן המוערכים, המובילים והמשפיעים בישראל על דורות של נגני קרן – יעקב קלינג. נפגשתי עם יעקב בביתו ותיעדתי סיפורו, שעד כה לא נכתב בשומקום (למרבה הצער) מכיוון שכחוקר מוסיקה – אני מחוייב לחלוק מלוא הכבוד והערכה גם למוסיקאים והנגנים המשפיעים העומדים מאחורי כמה מההקלטות הישראליות החשובות ביותר. 
יעקב קלינג נולד ב11 לדצמבר בשנת 1942 וגדל בתל אביב . יעקב גדל בבית חובב מוסיקה בו הוריו (שהגיעו לארץ מליטא) נהגו לשיר, חבבו אופרות ומוסיקה קלאסית, ניחוחות המוסיקה הראשונים אותם ספג יעקב. בגיל 5 וחצי, אמו שלחה אותו ללמוד פסנתר . הוא למד עד גיל 7. לאחר מכן, בין השנים 1950-1951 נסע עם אמו לביקור קרובים – חצי שנה בארה"ב וחצי שנה באורוגוואי. לאחר שנה , חזר לארץ והמשיך בלימודי הפסנתר, על אף שלא אהב זאת במיוחד. באותה תקופה, נמשך לכדורגל ולחברותא השכונתית התל אביבית , אך מודה כי אמו תמיד דאגה "למשוך" אותו ללימודי המוסיקה. באותה תקופה נמשך יעקב למוסיקת "הרוקנרול" שהפכה תופעה מוסיקלית שסחפה את העולם, ונהג לנגן במסיבות הסלון שירי הרוקנרול הפופולאריים של ג'רי לי לואיס, ריצ'ארד הקטן וכו'. 
בשנת 1960 התגייס לצה"ל ובעזרת לימודי הקונטרבס אצל דב כץ , נגן הפילהרמונית, הוא הוזמן להיבחן אצל שלום רונלי ריקליס, מפקד תזמורת צה"ל דאז, שקיבל אותו לתזמורת על סמך לימודים של כמה חודשים אצל דב כץ לתזמורת הגדנ"ע וצה"ל. הבוחנים, שהתלהבו מכישוריו המוסיקליים של יעקב, התלהבו ממנו והם שכנעו אותו להתקבל לתזמורת ואמרו כי יש לו עתיד כמוסיקאי. שריף לימד את קלינג יסודות מוסיקליים ושירותו בתזמורת היה כנגן קונטרבס ( לא פסנתרן) . לאחר זמן קצר, עבר לנגן בקרן וניגן בכלי זה לאורך שירותו הצבאי. 10 חודשים לאחר שהצטרף לתזמורת , ניגן על הקרן, במקביל לתזמורת צה"ל, גם באופרה הישראלית . 
לאחר שחרורו מצה"ל , בסוף 1962, הצטרף לתזמורת הסימפונית חיפה, ניגן בתזמורת הפילהרמונית וגם המשיך לנגן באופרה הישראלית . במקביל, החל ללמד נגינה על קרן במרכז למוסיקה ביפו בין השנים 1963-1978. בשנת 1964 החל לנגן במחזות הזמר של גיורא גודיק ב"אלהמברה" . המחזמר הראשון בו ניגן היה "איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ". לאחר מכן , ניגן שנתיים במחזמר "קזבלן" . יש לציין כי קלינג ניגן גם ב"כנר על הגג" בניצוחו של רפי פסחזון ז"ל. 
בסוף שנות ה-60 החל לנגן בפסטיבלים השונים: פסטיבלי הזמר, פסטיבלי שירי ילדים, פסטיבל שירים חסידיים וכו' וכן השתתף כנגן קרן בהקלטות של מיטב אמני ישראל. בין ההקלטות הבולטות בהן נשמעת הקרן שלו היו בהקלטותיו של אריק אינשטיין : "הגר", "שבת המלכה" ריסים" וכו' . בין השנים 1965-1996 , במשך 31 שנה, ניגן בהצגה "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הקאמרי. בנוסף, השתתף ב"קאמרי" בהרכבים מזדמנים כ"חמישיית מתכת", "חמישיית עץ" וכו' שניגו מוסיקה קלאסית בעיקר. 
למעשה , החל משנות ה-60 הפך קלינג לנגן הקרן המוביל בתחומו בארץ והקרן שלו ליוותה עשרות אם לא מאות הקלטות , שחלקן הפכו נכסי צאן ברזל במוסיקה הישראלית . בשנת 1979 השתתף כנגן בשיר זוכה האירוויזיון – "הללויה" שביצעה גלי עטרי בליווי להקת חלב ודבש. בשנת 1987 ניגן בתיאטרון הקאמרי בהצגה -"עלובי החיים". כמו כן , לאורך השנים הקים תזמורות כלי נשיפה רבות עליהן ניצח ורבים מתלמידיו (היו לו אלפי תלמידים) הפכו שם דבר בעולם בתחום הנגינה בקרן. הוא הדריך בין השאר את תזמורת "גליל תחתון" וניצח על תזמורת בנתניה. בשנת 1986 הקים את תזמורת רמת גן לכלי נשיפה, הפעילה עד היום. בשנת 1996 , עם סיום ההפקה של "עוץ לי, גוץ לי" , הפסיק קלינג לנגן כי הביקוש לנגני הקרן במוסיקה הקלה החל לאט לאט לרדת. 
עד השנה האחרונה המשיך ללמד קלינג ובשנה האחרונה מסיבות אישיות הפסיק . בתאריך ה5.7.2015 נפטר יעקב קלינג והוא בן 73 בלבד. יהי זכרו ברוך.
זמן קצר לפני מותו, יעקב פתח בפניי ביתו וגולל בפניי סיפורו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה. 
כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר ,חוקר מוסיקלי.
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 