"יש עיר " – סיפורו של המוסיקאי אלי קניאל – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

10863585_497443600398965_948628820_n

אין לי אהבה", "הלנה", "יש עיר", "שעת פרידה", "צלצלי אליי" – כל השירים הללו, שבמרוצת השנים הפכו לקלאסיקות, מוכרים לכל ישראלי וישראלי. מלחין השירים הללו, אלי קניאל (כן כן, אביו של נעם) , מלחין וזמר, נחשב לאחד היוצרים הפוריים בשנות ה-60,70,80 , אולם בחיפוש ב"גוגל" או בכל פלטפורמת אינפורמציה , לא ניתן למצוא מידע אודותיו.

 

לכן, יזמתי יוזמה ופגשתי את אלי ורעייתו אביבה, תיעדתי סיפורו המרתק מאוד ואני שמח להביאו בפניכם.

 

אלי קניאל נולד כאלי קנל בקהיר , מצריים בשנת 1929 . המעניין הוא שעל אף שחיו במצריים, הוא והוריו ,שהגיעו מליטא , שוחחו יידיש . מדי חופש גדול, אמו נהגה לקחת אותו לדודתו באלכסנדריה . פעם אחת, בעודם בבית הדודה, השכן בדירה מעל , היה איטלקי ונהג לשיר באיטלקית . אלי קלט את מה שהשכן שר והחל לשיר את השירים שהשכן שר , וכך   בגיל 5,6 החל אלי לשיר באיטלקית, צרפתית וכו' וכבר אז נתגלה כשרונו המוסיקלי .

 

בהיותו בן 8 וחצי , אביו לקח אותו למקהלת בית הכנסת האשכנזי ושם החל את קריירת הזמרה שלו . הוא הוכתר , עם קולו המיוחד כילד הפלא של מצריים , כתבו עליו רבות בעיתונים , אנשים היו באים מכל רחבי מצריים לשמוע אותו שר , הוא הופיע באירועים של עשירי מצריים  והפך מפורסם . ועוד אין לו גיל 10 .

 untitled

יום אחד פנה אליו יו"ר הרבנות הראשית במצריים משה צנוע, שהזמין את אלי להופיע בבית הכנסת הספרדי הגדול, הופעה שזכתה להצלחה רבה. בהיותו בן 13 וחצי , קיבל במתנה מהקהילה היהודית פסנתר ולמד מוסיקה בקונסרבטוריון מעל 6 שנים . הוא נחשב לפסנתרן מוכשר וסוג של גאון מוסיקלי . בשנת 1946 , כשסיים ללמוד בקונסרבטוריון, החל להופיע במועדון גדול ומפואר במצריים  שאירח אמנים בינלאומיים.

 

בשנת 1950 , בהיותו בן 21 עלה לישראל עם אמו  והגיע למעברה בקריית שמואל. הוא שמע על קפה בחיפה של מוסיקאים , לקח אוטובוס ונסע לשם . שם, הוזמן לבחינות בהסתדרות הנגנים . לאחר שהתקבל, החל להופיע בחלטורות בחיפה . זה נמשך זמן קצר, כי תל אביבי הזוהרת קרצה לאלי , והוא ואמו הלכו להתגורר אצל קרובת משפחה שלהם ביפו . תוך זמן קצר השתלב במועדון ה"חינגה בר" . שם, פגש את הזמר  ניסו מתיתיה דריו ואנדרה בונדי , והקימו שלישיה מוסיקלית . השלישיה זכתה להצלחה רבה במועדון . אלי עבד בחינגה בר עד שנת 1957 והחל צובר "שם" של פסנתרן מוכשר. הוא החל להופיע במועדונים, בתי מלון וכו' בצפת, ירושלים ובכל רחבי הארץ .  אלי בעיקר ניגן ומיעט לשיר.

 IMG-20141028-WA0039

בשנת 1953 נישא לאהבת חייו אביבה , אחיינתו של משה צנוע (המוזכר לעיל) .

 

פעם אחת , בשנות ה-60 , במהלך הופעה בבית מלון באילת, לא הצליחו להשיג זמר להופעה, אז אלי החל לשיר בלית ברירה, ומאותו רגע הפך לזמר –פסנתרן סוליסט.

 

באותה תקופה,  אביבה רעייתו עודדה אותו לנסות להלחין שירים (מה שלא עשה עד כה) . השיר הראשון שכתב היה  בשנת 1967 "אם שוב" (מילים: משה סחר) שביצע הזמר מוני עמרני.  לאחר רגע זה, החל משנות ה-60 ועד היום , הפך אלי , מלבד היותו זמר ופסנתרן מבוקש, גם למוסיקאי ומלחין מבוקש מאוד , ובין השירים שהלחין : "יש עיר" ( שבוצע ע"י אסנת פז, משה הלל, נעם קניאל (בנו של אלי) , אבי פרץ וכו') , "רק בחלום" (שאריס סאן ביצע) , "בת הרב"(שבוצע ע"י אסנת פז)  ,  "מתחשק לי אתך" (שביצע מוטי פליישר) , וכן שיתוף פעולה פורה עם הזמר שימי תבורי בראשית דרכו, לו כתב אלי כמה מהלהיטים הגדולים ביותר של תבורי : "אין לי אהבה", "הלנה" (השיר הראשון שהקליט תבורי ולהיטו הראשון), "צלצלי אליי" , לשימי רון את להיטו "שעת פרידה" (שחודש ע"י אייל גולן) , לרון שובל את "סלחי אישה", "אודליה", וכתב כמובן לבנו נועם , ילד הפלא המפורסם משנות ה-70 , שירים כ"מי מכיר את המולדת", "פרידה מהחוף", שירי הסרט בכיכובו של נועם  "כוכב השחר" ועוד .

 20141211_145316

כפי שצויין לעיל, כשם שאלי היה ילד פלא נודע במצריים , כך כמעין "גלגול חוזר", בנו של אלי , נועם קניאל, הפך להיות ילד הפלא המפורסם ביותר בישראל בשנות ה-70 עם להיטים כ"גלי" (עימו זכה במקום השני בפסטיבל שירי ילדים השני בשנת 1971) , "אמא שלי" וכו' ופיתח קריירת זמר מצליחה גם בצרפת.

 

בשנת 1973 הוציא אלי תקליט סולו משל עצמו בשם "שר בשבילך" שהקליטו בכדי למכור לתיירים .

 

מאז ועד היום, אלי מוסיף להופיע בכל מיני מקומות ובימים אלה מופיע יחד עם אביבה רעייתו בבית החולים איכילוב ובבתי אבות , וקולו עודו משובח כתמיד.

 דודי ואלי קניאל 25.11.2014

תודה מיוחדת לאלי ואביבה קניאל על שאירחו אותי וגוללו בפניי סיפורו של אלי בכדי לתעדו בדפי ההיסטוריה במסגרת פרוייקט תיעוד המוסיקה הישראלית שלי.

 

תודה גם למשה הלל על "השידוך" עם הזוג קניאל.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s