"מי מתופף ? זה מיקו ! " – סיפורו של המתופף מיקו אשכנזי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

 

20141209_113017

 

חלק בלתי נפרד מהקרדיט למקצב הרענן והמתפתח של המוסיקה הישראלית של שנות ה-60 , ניתן לתת לתופים : בישראל המושפעת מהמוסיקה החוצלארצית, התופים תפסו נפח חשוב בסאונד החדיש של אותן שנים .

 

כך מתופפים כאהרל'ה קמינסקי, פפו לוי , אלי מזרחי (קדם), ניסים ימיני ומאוחר יותר מאיר ישראל וכו' נתנו את טונים בעיצוב המוסיקה הישראלית . אחד המתופפים הבולטים, האהובים והנערצים בשנות ה-60 ועד לפרישתו באמצע שנות ה-70 היה מיקו אשכנזי , לו מקום של כבוד בפנתיאון המתופפים בישראל.

 

רחמים (מיקו) אשכנזי נולד בעיר פלובדיב בבולגריה ב21 לדצמבר 1934 . אביו, ניסים אשכנזי, היה מוסיקאי :ניגן על חליל, קלרינט וסקסופון אלט.

 

בהיותו בן 5 דודו הביא לו במתנה מיוגוסלביה תוף קטן ומיד מיקו הילד נדלק מקצב התופים. בבית הספר הוא נהג לתופף באירועים שונים, ותמיד נהג "להשתלט" על מערכת תופים שהייתה בתזמורת של אביו .

 

 בנעוריו למד חשמל – 5 שנים למד טכנאות כוח , ועל אף שאביו רצה שמיקו לא יהיה מוסיקאי, הוא שלח אותו ללמוד כינור . אולם, חבר של אביו , שהיה נגן בסימפונית בבולגריה, אמר למיקו  הילד : "אתה תהיה כנר, כשאני אהיה גנרל יפני" . מאותו רגע, מיקו עזב את לימודי הכינור והצטרף כמתופף לתזמורת בית הספר שהוקמה ע"י חבריו למגמת החשמל . הוא מעיד, כי נהג לתופף  שם שעתיים ברצף בלי הפסקה : מוסיקה קלאסית ומארשים.

 20141209_113424

לאחר מכן , בשנת 1951  למד שנתיים חשמל בסופיה וב1953 חזר לפלובדיב ללמוד עוד 3 שנים חשמל . ב1 לאוקטובר 1956 עלה לישראל בגפו (הוריו נשארו בבולגריה) והגיע לתל אביב להשתכן אצל דודו (אח אימו) . בשלב מאוחר יותר הוריו עלו לישראל, ואביו , ניסים אשכנזי, הצטרף בהמשך לתזמורת הבידור של קול ישראל.

 

במאי 1957 התגייס מיקו לצה"ל ולאחר טירונות הועבר לחיל האוויר לבסיס "תל נוף" לשמש כטכנאי תחנות כוח (רק הוא ועוד אחד ידעו מקצוע זה באותו זמן) .הרס"ר בבסיס, היה מדריך של מיקו מפלובדיב, והעניק לו ב"פרוטקציה" שבוע חופש. כשמיקו יצא בדרכו לחופש, הוא שמע חצוצרה מאחד החדרים. מיקו נכנס לראות מהיכן הרעש וראה שהחצוצרן (חיים ביצ'אצ'ו)  הוא חבר שלו מפלובדיב . ביצ'אצ'ו זכר שמיקו מתופף, והוא קרא לאקורדיוניסט ומנהל התזמורת, אברהם גרוברד, שבחן אותו וסיפח אותו לתזמורת תל נוף כמתופף. התזמורת הופיעה בפני החיילים וזכתה להצלחה שם.

 

באותה תקופה, מכיוון שהיה חייל בודד, הוא לן אצל גרוברד וקנה מערכת תופים חדשה (אזרחית) והחל להופיע עם חבריו לתזמורת תל נוף תחת הלהקה "להקת מטה אמנים" שכללה את אברהם גרוברד, זאב דיקוורט, רמי מזל ז"ל (חצוצרן)  ומיקו אשכנזי . הלהקה הופיעה באזרחות וזכתה להצלחה באירועים ומועדונים שונים . מיקו השתחרר מהצבא  בנובמבר 1959 . עד 1962 ניגן עם גרוברד ולהקת "מטה אמנים" ששינתה שמה ללהקת "החולצות האדומות".

 20141209_112959

כשהשתחרר,  הלך לעבוד בחברת מעליות ולאחר מכן בחשמל. במקביל, הופיע בחלטורות ב"גינת ים" ובעוד מקומות , וב1961 הצטרף לתזמורת מנדלבאום בירושלים שליוותה את המופע המצליח "יוסי חזקי יונה" (יוסי בנאי, יונה עטרי ואבנר חזקיהו)  .

 

לאחר המופע של "יוסי חזקי יונה", ניגן בין השנים 1962-1963  עם אלברט פיאמנטה ותזמורתו לעבוד 2 עונות במלון "אדריאה" . בין השנים 1963-1964, הצטרף לתזמורתו של אריס סאן, שכללה באותה תקופה את : מוני רוני ז"ל, מיקו אשכנזי, מרטין מוסקוביץ' ז"ל ואריס סאן.

 20141209_113535

ב1964 , בעת ביקורו בארה"ב, רכש מיקו מערכת תופים זהה למערכת התופים של רינגו סטאר (ביטלס) שביקרו באותו זמן בניו יורק (גם רינגו וגם מיקו רכשו אותם מאותה חנות- "וניס" בניו יורק- באותו זמן).  

 

באותה שנה, נסע להופיע באונייה עם תזמורת שכללה בין השאר את הגיטריסט דני מורוונט.

 

ב1965 החל לנגן יחד עם אשף הגיטרה אגון קרטן במלון "אביה" . באותה תקופה , למד מיקו תיפוף אצל מתופף תזמורת הבידור של קול ישראל – אריה שכטר .

 

זמן קצר לאחר מכן , עדיין ב1965, קיבל אשכנזי  טלפון ממנהל אוניית "צים" שביקש ממנו להקים תזמורת שתעבוד בקו חיפה-ניו יורק . מיקו לקח את האקורדיוניסט מרטין מוסקוביץ',  הפסנתרן וקלידן אדי שפירוביץ' ואת יעקב וידאס . הם שילבו בין מוסיקה קלאסית למוסיקה לריקודים .

 

 בשנת 1966, כשסיים מיקו את העבודה ב"צים", חזר לארץ והמשיך ללמוד תיפוף אצל שכטר. יום אחד, שכטר היה חולה ולתזמורת הבידור לא היה מתופף . כך קרה שמיקו נכנס כמחליף לתזמורת (בעזרת אגון קרטן) . הוא ניגן ולאחר ששכטר הוסיף להיות חולה, הצטרף קבוע לתזמורת, כשהוא הוסיף צבע אחר ורענן לתזמורת .

 

מיקו ניגן בתזמורת בין השנים 1966-1968 עד שהתפרקה התזמורת (עקב שביתה של התזמורת ב1967) . לאחר פירוק התזמורת, החל מיקו לנגן חלטורות בחתונות.

 

 ב1968, הצטרף מיקו לתזמורת קטנה של קול ישראל, שמנתה 7 איש,  בניהולו המוסיקלי של דוד קריבושה . התזמורת יועדה לליווי אמנים . בין חברי ההרכב : דוד קריבושה, מיקו אשכנזי, בסיסט בשם מקס, גיטריסט בשם שייקה ועוד.

 20141209_113441

מיקו ניגן גם  תופים בכל התכניות של "תשואות ראשונות" – תכנית הכשרונות הצעירים של קול ישראל בשנות ה-60 ,70.  כמו כן , ניגן מיקו בכל שנה (מ1968)  , עד פרישתו , בפסטיבלי הזמר והפזמון (עד 1974) .

 

בהמשך, התזמורת צברה עוד ועוד נפח ועוד נגנים ובשנת 1968 הפכה להיות "תזמורת ההקלטות של קול ישראל" – שכללה בין השאר את מיקו אשכנזי, משה קאופמן (טרומבון)  , דוד קריבושה וכו'. מיקו ניגן בתזמורת ההקלטות עד שנת 1974 וניגן ברוב ההקלטות של מיטב אמני ישראל : יהורם גאון , אריק אינשטיין, שולה חן, אילן ואילנית, עדנה גורן וכו' וכו' .

 

יש לציין כי לאורך שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70 , מיקו ניגן במוסיקה לסרטים הישראליים כ"סאלח שבתי", "קונילמל" ועוד.

 

באותה תקופה, לאחר שעבר בחינה של גארי ברתיני ,  החל מיקו ללמוד בפילהרמונית (למד אצל גדעון שטיינר)  , בין השנים  1969-1972 . מיקו היה מתופף ההקלטות של הפילהרמונית.  

 מיקו

בסוף שנות ה-60 ועד 1973  , ניגן בעיבודיו  של שמעון כהן בסדרת תקליטי השירים החסידיים  המוצלחים של שלמה ניצן ונירה רבינוביץ'.  כמו כן , ניגן בהקלטות של יורם ארבל הן בתקליט הסולו שלו ("טוב שאת כאן" 1972)  והן בג'ינגלים לרדיו.

 

בשנת 1974, לאחר פסטיבל הזמר , פרש מיקו מענייני המוסיקה  כשהוא בשיאו– הסיבה : העדיף להקדיש זמנו לילדיו, לאישתו ולמשפחתו .

 

ב1974 פתח עם חבר שלו מהצבא  עסק מצליח לחשמל בתל אביב – הוא עבד בחשמל בין השנים 1974-2010 .

 

בשלב מסויים , לאחר פרישתו מעסקי המוסיקה, ניגן זמן מה בתזמורת חובבנים של מועצת פועלי גבעתיים (בשביל הנשמה). מעת לעת , הוא מבקר ב"קפה וניס" בגבעתיים ומעלים אותו לתופף שם.

 20141209_122711

 

תודתי הרבה נתונה למיקו אשכנזי היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה , במסגרת הפרוייקט שלי לתיעוד המוסיקה הישראלית והמוסיקאים בישראל.

 

כתב,ערך,תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s