"אל אברם"- סיפורו של אברהם גרוברד – כותב ומתחקר: דודי פטימר ("דודיפדיה")

רשומה רגילה

גרוברד

דיונים רבים נערכו בנושא חשיבותם של שגרירי תרבות בדמות אנשי בידור ומוסיקה, שעשו חיל בניכר וייצגו את ישראל בגאון וביראת כבוד, כשהם דואגים להפיץ את התרבות, המנהגים והציביליזציה הישראלית גם בניכר.

 

שנות ה-60 בארה"ב, היו שנים טעונות פוליטית, מוסיקלית וחברתית, שנים בהן הפולק שלט במועדונים ושירי העם מכל קצוות תבל, הפכו פופולאריים. השירים הישראלים כ"צאנה צאנה", "ערב של שושנים" ועוד, הפכו ללהיטים חובקי עולם והאהדה לישראליות המיוחדת, שהייתה נוף מוזר ומעניין לעין זרה, געשה בארה"ב.

 

אחד מאותם שגרירי תרבות, איש מוסיקה שהשכיל לקחת את ההווי הישראלי ולהפכו לפופולארי בארה"ב, הוא אברהם גרוברד, מאנשי התרבות המשפיעים בארה"ב ובישראל להחדרת הציונות, התרבות והמוסיקה הישראלית גם שם.

 

אברהם גרוברד נולד בכפר סבא ב13.3 בשנת 1938. אביו נהג לשיר בבית הכנסת, ולמעשה נהג להעביר לבנו את אהבת השירה. עיקר המוסיקה שספג בילדותו הייתה חזנות. בסוף שנות ה-40, נהג ללכת  עם אביו לאורך הטיילת בתל אביב, שם היו תזמורות קבועות שניגנו מיטב השירים. מכיוון שאחד הכלים הבולטים בתזמורות של אותן שנים היה האקורדיון, אברהם ביקש מאביו לקנות לו אקורדיון.

 

הוא החל ללמוד אצל מורה וכבר בבר המצווה שלו, בשנת 1951, הופיע וניגן. השיר הראשון עימו הופיע היה "יהודים רחמו רחמו" מהצגת "המכשפה".  עוד כנער היה חבר בלהקה שניגנה מוסיקה סלונית  למסיבות יום שישי- להקת ה"שיינרים". מאוחר יותר, ב1953,  גרוברד הצטרף ללהקת "מטה אומנים", שהופיעה בכל מסיבות יום שישי באיזור תל אביב. בין הנגנים: יאיר פרדרסקי, שלמה אליהו, משה בונומו, חנן, זלמנד החצוצרן ועוד. עוד כנער, ליווה על האקורדיון את מיטב הכוכבים הצעירים של אותה תקופה: ג'טה לוקה, יעקב בודו, ישראל יצחקי וכו'.

 

כדי להתבלט וליצור גימיק, גרוברד הציע שחברי הלהקה ילבשו חולצות אדומות. בשלב מסויים הלהקה נקראה גם "להקת החולצות האדומות", והיא פעלה עד 1961. הלהקה הופיעה בתחרות מלכת היופי, בבריכות ובכל האירועים הנוצצים. חברי הלהקה העיקריים והקבועים היו: אברהם גרוברד ( אקורדיון), מיקו אשכנזי (תופים), זאב דיקוורט ( סקסופון ושירה)  ורמי (עמירם) מזל (חצוצרן) .

מטה אמנים

ב1956 התגייס גרוברד לצה"ל, תחילה בבה"ד 2 שם למד חשמלאות מטוסים. בבסיס, נהג לנגן אקורדיון ולהנעים בשירה בציבור את זמנם של החיילים. זמן קצר לאחר מכן עבר לבסיס תל נוף , שם הקים להקה בשם "בח"א 8", שהופיעה בכל רחבי הארץ וניגנה מוסיקה לריקודים. כל זה לצד שירותו כחשמלאי מטוסים.

 

במקביל, ב"אזרחות", בסופי השבוע הוסיף להופיע עם "החולצות האדומות". בסוף שנות ה-50, גרוברד מספר, כי נהג להקליט על טייפ הסלילים שלו את מיטב להיטי הרוקנרול שתפס תאוצה, ובערב, להקת החולצות האדומות ניסתה לחקות את השירים הללו.

 

ב1958 הצטרף כאקורדיוניסט ללהקת "הגלגל", להקה ייצוגית של חברת האוטובוסים "אגד", בה הבימאי היה  שרגא פרידמן, וחברים: יאיר ודודי חרלפ, רלף ברין וזהר אוריין (מלהקת הנח"ל).  בסוף 1959 השתחרר גרוברד מצה"ל.

 

לאחר מכן, עלה לאניות "צים" שם ניגן על אקורדיון והופיע בשירה בציבור.

 

ב1961 יצא לטיול באירופה ואמריקה, וכשהגיע לניו יורק, פגש בחור בן טובים תל אביבי במקור בשם איציקוב, שהכיר עוד מישראל. איציקוב סיפר לגרוברד שנפתח מקום חדש בשם "המרתף" בניו יורק, והם מחפשים אקורדיוניסט. אברהם החל לנגן  "במרתף" לבד,  והופיע בפני הישראלים שם.

ב1962 עבר לנגן ב"קפה כסית" בניו יורק, וכן הופיע בקפה "סברה" של הזמר ליאו פולד. מאוחר יותר נפתח קפה "תל אביב" , קפה "תמר", שמואל פרשקו פתח את קפה "אקסודוס".

 

 

ב1964 פתח מנחם דבורמן את "קפה הפינג'אן", שבהתחלה יועד לישראלים ומאוחר יותר ליוונים ולאמריקאים. ב1965, לאור ההצלחה המסחררת , העתיק דורמן את הפינג'אן למקום יותר גדול.

 

ב1965 הוציא גרוברד תקליט סולו בשם "אברהם גרוברד- מנגן ושר ב-12 שפות" ומאוחר יותר הקים מקהלת ילדים אמריקאית שהוציאה תקליט בשם "מחנה יהודה שר".

0717601a

בגלל שגורברד גר במלון, נגינת האקורדיון שלו בלילות הפריעה מנוחתם של שכניו, ולכן הוא ביקש מדורמן לערוך חזרות בחדר האחורי של הפינג'אן החדש שנפתח. דורמן הסכים, ובעקבות גרוברד החלו לבוא עוד נגנים לנגן יחד איתו. המארג המוסיקלי שהחל להתגבש בספונטניות, משך את הקהל שפקד את הקפה, וכך נולדה להקת "הפינג'אן".  הופעת הלהקה תועדה על תקליט שיצא ב1966, בו ניגנו בין השאר גרוברד, חברון לוי, מני דבורמן ועוד.  מאוחר יותר, הגיעו  אמנים מישראל והצטרפו  ללהקה, שהוציאה מספר תקליטים לאורך שנות ה-60 וה-70 ( גרוברד השתתף רק בתקליט הראשון של להקת הפינג'אן), בה השתתפו בין השאר יעקב דן, מרגלית אנקורי, גבי שושן ועוד.

פינג'אן 1

ב1966,  הופיע גרוברד באופן קבוע בתכנית יידיש ברדיו מדי יום שישי. במיאמי, במקום שהקרין סרטים ביידיש ושילב הופעות,  הוא הופיע בתכנית יידיש לצד אמנים כדג'יגאן ושומאכר. בעקבות זאת, פנה אליו פרסומאי מחברת "מנשביץ" (חברת מצות) שביקש מגרוברד להקליט בסטודיו מספר שירים בשפות שונות לקראת פסח. החברה הוציאה תקליטון עם השירים הללו  שהודפס  ב100 אלף עותקים בשם The Jewish Cowboy ואף הופיע בניו יורק טיימס. על התקליטון נראית גם תמונתו של גרוברד כמלווה בשירה את הקאובוי היהודי.

 

בשלב מסויים, גרוברד רצה לפתוח מועדון משל עצמו. הוא קנה ב31 למאי 1967   מקום שהיה בגלגולו הקודם מועדון ספרדי בשם "אל צ'יקו" ( שנפתח בשנת 1935) וקרא לו "אל אברם",. המקום נפתח בפלורידה  ב1 ליוני 1967 . כל היום והלילה ניגנו אברהם גרוברד וחברו הטוב יואל שר ב"אל אברם". לאחר מלחמת ששת הימים, האחווה הישראלית גברה בארה"ב וערימות של ישראלים התאספו ב"אל אברם", לטעום מהמאכלים הישראלים ולשמוע את המוסיקה הישראלית שנוגנה שם, ע"י גרוברד ויואל שר.

יואל שר וגרוברד אל אברם 67

ב1967 הוציא גרוברד אלבום סולו שני בשם "אברם" שכלל חומרים שביצע גרוברד ב"אל אברם". התקליט יצא בTikva Records של המפיק אלן ג'ייקובס.

גרוברדדד

ב1969, בעזרת מיקו אשכנזי, הביא גרוברד לאל אברם" את כוכב הזמר היווני מישראל- אריס סאן. סאן הפך לאטרקציה ו"אל אברם" הפך להצלחה מסחררת. באותו זמן, גרוברד היה אמרגנו של אריס סאן שם בארה"ב, עד שהעביר את האמרגנות לאלי דישי. מאוחר יותר, סאן יפתח בניו יורק את מועדון "סירוקו" המצליח.

לאחר ה"רומן" עם אריס סאן, הביא גרוברד ל"אל אברם" את הגיטריסט המוכשר אברהם פנגס ל"אל אברם", שהופיע אצלו כשנה.במקביל הביא למועדון אמנים כיהורם גאון, רן אלירן, איתמר כהן,  דני בן ישראל,  רבקה זהר, עליזה עזיקרי, רותי נבון, אלי מגן,  בעז שרעבי, נחמיה שרעבי, יואל שרעבי, להקת "איילון", עדנה לב ועוד.

10615398_10152708669533593_8365548355663597496_n

ב1973 , החליט אברהם להביא ל"אל אברם" מוסיקאים  רוסיים שעלו לישראל וקרא להם The Five Russkis" – ההצלחה הייתה סנסציונית ואף תועדה בכתבה בCBS.

 

ב1976 הוציא עם להקת "אל אברם" ( El Avram Group) את התקליט "בשנה הבאה" ( עם אורח: רן אלירן) שכלל שירים מוכרים בביצועים מחודשים המתאימים להווי "אל אברם". התקליט יצא בעידוד חברת התקליטים "מוניטור". ב1981  יצא תקליט נוסף, Israeli Popular Hits שכלל שירים של להקת "אל אברם" ( בשירים השתתפו בין השאר ירון גרשובסקי, יואל שר ועוד)  ושירים של להקת "הפינג'אן".

 

ב1982 מכר את "אל אברם" ( קיבל הצעה שלא יכל לסרב לה) וקנה בקווינס מסעדה איטלקית בשם "מריו" וקרא לה El Avram Nights שנפתחה ב1983 ופעלה עד 1993. המסעדה שילבה אוכל בלבד (ללא מוסיקה), ובמקביל אברהם הופיע בכל מיני מועדונים  ובמסגרות שונות ( חתונות, בר מצוות וכו') , למשל הופיע עם להקת "שלום". מי שעשה לו את העיבודים היה ארנון פלטי.

 

בשנות ה-90 הקים הרכב א-קפלה והוסיף להופיע ולשיר עד 2010. מאז ועד היום, הוא מופיע פה ושם בהזדמנויות שונות.

תודה מיוחדת לאברהם גרוברד שניאות לפגוש אותי בזמן ביקורו בישראל, וגולל בפניי ( כ-3 שעות) את סיפור חייו בכדי לתעדו בדפי ההיסטוריה במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

11025153_531800640296594_4472251381157212452_n

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s