גדעון דריזן נולד ב17.1.1945 בירושלים . בגיל 6 הוריו שלחו אותו ללמוד חלילית , ולאחר שנה עבר עם הוריו לתל אביב . בתל אביב, בגיל 10 הוא ביקש ללמוד על אקורדיון ובהמשך הלך ללמוד בבית ספר למוסיקה מודרנית וג'אז של הרמן קוסלה . הוא נטש את האקורדיון ועבר לנגן על סקסופון . הוא נמשך באותה תקופה לג'אז ולמוסיקה פופולרית של אותן שנים.
דריזן למד בבית הספר של קוסלה מגיל 12 ועד הצבא . עוד בבית הספר של קוסלה, הקימו תלמידי הכיתה תזמורת אישית שכללה את יוסי קליין , יוסי סרי , עמוס רז, דוד קריבושי ועוד .
בשנת 1962, צמוד לגיוסם לצבא, אריך טייך, מנצח תזמורת חיל אוויר, לקח את התזמורת הזו וגייס אותם יחד לתזמורתו . דריזן השתחרר בשנת 1965.
ביום בו חברי התזמורת (שהגיעו מבית ספרו של קוסלה לתזמורת חיל אוויר) השתחררו, הם קיבלו חוזה במלון דן אכדיה. באותה תקופה הלהקה נקראה "מלכי הקצב" (עם הזמרת הסולנית רנה הולם) . לאחר חצי שנה, התזמורת קיבלה חוזה במלון דן ת"א . לאחר החוזה, במאי 1966, חברי התזמורת עלו על האונייה "תיאודור הרצל" וראו עולם .
בשנת 1967 הלהקה עבדה במלון הילטון והפסיקה לעבוד עקב פרוץ מלחמת ששת הימים .
לאחר מכן , בין השנים 1967-1970 היה חבר בתזמורת "הנשרים" של דוד אלשיך . ב1970 הצטרף ללהקת "הכפילים" , אך זה נמשך זמן קצר.
בתחילת שנות ה-70 פגש באיתן מסורי והחל לכתוב , כפזמונאי, שירים ללחניו של מסורי לזמר אודי שפילמן , ביניהם "אם אין אני לי מי לי", "תני לי הזדמנות", "מאומה לא משתנה", "בוקר של תקווה", "כשהיא תשוב אליי" ועוד . חלק מהשירים הוקלטו מאוחר יותר ע"י איתן מסורי .
כמו כן, דריזן כתב ללחנו של יהודה בדיחי את הלהיט "אל תסתכל בקנקן" שבוצע ע"י דליה עמיהוד, טריפונס ומאוחר יותר ע"י בתו של טריפונס , הלנה.
בשנת 1973 נסע דריזן לגרמניה ועבד במסחר בעץ עם חמו . בשנת 1978 חזר לארץ והחל לנגן. הוא הקים תזמורת חתונות בשם "כחול לבן" ( בה בין השאר היו יוסי קליין, ריצ'ארד שוורץ ועוד) שפעלה עד אמצע שנות ה-80.
בתחילת שנות ה-90 עזב את המוסיקה והפך להיות מדריך תיירים . כיום הוא עדיין מנגן מדי שבוע להנאתו : עד לאחרונה בקפה "וניס" בגבעתיים וכיום במקומות שונים עם החבר'ה הותיקים שגדלו איתו לאורך הקריירה.
כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי
.
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 