"האלון הטוב יופיע" – סיפורו של השחקן והזמר גדי אלון – כותב ומתחקר : דודי פטימר

רשומה רגילה

10401225_53732373549_4891_n

בשנות ה-60 וה-70, פעלו לא מעט זמרי פופ ישראלים שלאחר הצלחה במידה כזו או אחרת בישראל, החליטו לראות עולם ולהופיע גם בארה"ב. זה לא סוד שהפיתוי גדול והאפשרויות בארה"ב אינסופיות, ולכן חלקם נשארים בניכר ( עם קשר הדוק לישראל) ומייצגים אותנו בגאון ובכבוד בפני הקהל האמריקאי.

 

אחד השחקנים והזמרים שפעלו בישראל באמצע שנות ה-60 ( בעיקר בחיפה ותל אביב) הוא גדי אלון, שנמנה עם מייסדי להקת חיל הים בראשית שנות ה-60, חבר בשלישית "הנמר הנוראי" ( עם דני ליטני ומרטין גלט ז"ל), שיחק בהצגות ומופעים מצליחים בישראל , היה מעורה טוב בסצינה המקומית ולאחר שנסע בסוף שנות ה-60 "לראות עולם" – זכה להצלחה נאותה בארה"ב בשנות ה-70 , נשאר שם והפך בשלב מסוים לחזן ( עד היום).

גדי פפרבוים נולד בחיפה בשנת 1945. אביו היה חזן בחיפה ואמו אחות חיפאית נודעת בשם פסיה, וכבר בגיל 4 נהג גדי להצטרף אליו לבית הכנסת ולשיר קטעי חזנות. לאורך שנות נעוריו אהב לשיר ולשחק בבית הספר ובקרב החבר'ה. המוסיקה שספג באותן שנים הייתה מוסיקת חזנות ושירי ארץ ישראל היפה. הוא למד בבית הספר הדתי "יבנה" ובישיבת "בני עקיבא" בכפר הרועה. הוא בלט שם כמצחיקן של הכיתה. במקביל עבד על סיפון האניה "צים". בתקופת התיכון, הקים יחד עם חברו גדי יגיל ( כשעוד נקרא גדי ציגלמן) את "צמד הגדיים" והשניים נהגו להציג מערכונים והומור במועדונים ואירועים מקומיים.

10401225_53732448549_9014_n

ב-1962 הגיע זמנו של גדי להתגייס, והוא ניגש יחד עם חברו, גדי יגיל, לאודישנים ללהקת פיקוד צפון: יגיל התקבל וגדי לא. הוא הוזמן להגיע לבחינות ללהקת "חיל הים" : הוא וגדי יגיל ניגשו שוב, והפעם שניהם התקבלו ( אולם יגיל העדיף ללכת ללהקת פיקוד צפון ואילו גדי "השני" הגיע ללהקת חיל הים) . היה זה ב-1962, עת גדי היה בן 17 וחצי ( גיוס מוקדם) .

 

כיון שכשהגיע לבקו"ם אמרו לו ש"אין שום להקת חיל הים" הוא פנה ל"קורס מכי"ם". לאחר שצלצל לחיל הים אמרו לו : "אנחנו לא יכולים להוציא אותך מקורס מכי"ם, אלא אם תוריד פרופיל". גדי, שהיה שחקן, הוריד פרופיל והגיע לחיל הים, שם שמו אותו בתפקידים מתחלפים כ"שק"מיסט", ש"ג וכו'. לאחר זמן מה, מינו אותו להיות "מש"ק חינוך" : במסגרת התפקיד הוטל עליו להקים את "להקת חיל הים" : הוא שאב מערכונים מלהקת "הגלגל" של אגד שפעלה באותו זמן והחל לערוך אודישנים ללהקה ב"בית המלח"וגיבש מה שיהפוך ללהקה: בין חברי הלהקה שגדי זוכר: שמעון ארליך, אהרון וייס, יגאל פישר, אקי, עדנה רוזנברג פרייס, יעקב פריד, לייבלה ז"ל, רוח'לה ועוד. אחד מבמאי הלהקה היה עודד חרל"פ. הלהקה הופיעה עם פזמונים ומערכונים של להקת "הגלגל", בין השירים שהלהקה ביצעה היו "האניות עגנו בחיפה", "מרים" . השירים לא תועדו על גבי תקליט.

חיל הים תחילת שנות ה60

גדי השתחרר ( אחרי קבע) בשנת 1966. מיד עם שחרורו התקבל להצגה "פיטר פן" כשחקן/זמר וגילם פיראט ( והמשפט היחיד שלו בהצגה היה : "קפטן – הקוקוריקו יצא מהכלוב") . אחד הפיראטים היה מייק ברנט . כיוון שגדי השתעמם מתפקידו ב"פיטר פן", הוא החל למלא "חורים" בתיאטרון ולהחליף מי שחולה בהצגות ( למד תפקידים מהר, כדבריו) . באותה תקופה שינה שמו מ"פפרבוים" ל"אלון".

מכר נוסף של גדי מחיפה ( עוד מתקופת הלהקה הצבאית) היה דני ליטני ( אז : דני ליטובסקי) שהייתה לו להקת קצב שניגנה Shadows ( להקת הליווי הבריטית הנודעת של קליף ריצ'ארד). עוד בזמן התיאטרון, כשגדי הופיע במועדונים למיניהם ( מה שנקרא "חלטורות") , הוא נעזר בדני ליטני שילווה אותו על הגיטרה והם החלו להופיע כצמד.

באותה תקופה, התקיימה בחיפה ההצגה המוסיקלית "ימים של זהב" בבימויו של יוסף מילוא ובו השתתפו בין השאר שמעון ישראלי, חנן גולדבלט, ,מרטין גלט ( משה גילת) ומייק ברנט. יום אחד גולדבלט חלה, ואלון נשלח להחליף אותו . אלון הכניס להצגה את חברו דני ליטני . השלישיה : דני, גדי ומרטין, ראו כי יש ביניהם כימיה ופנו לשמעון ישראלי שיביים אותם כשלישיה בשם "שלישית "הרווקים". השלישיה הופיעה במועדוני לילה, עד כי ראו אותם דן בן אמוץ וחיים חפר שמצאו בשלישיה אלטרנטיבה ל"גשש החיוור" במועדונם "החמאם" והלהקה שינתה שמה ל"שלישית הנמר הנוראי" ועבדה עם המנהלת המוסיקלית דרורה חבקין. הלהקה אמנם לא הוציאה תקליט, אולם הקליטה מספר שירים שלא ראו אור מעולם: "פלסטינה השדודה", "וחרב אין ביד דוד", "ירושלים של ברזל", "הקרב לא נגמר", "נגמרה המלחמה", "למה את יפה כל כך הערב" ועוד. הלהקה לא הצליחה בתל אביב וירדה לאילת והחלה להופיע בקטנה במועדונים כ"חצות וחצי" ו"הסלע האדום". הלהקה התפרקה בתחילת 1968 ( ליטני הפך ליוצר וזמר משפיע ואהוב, אגדת בלוז ישראלית, ומרטין שיחק בתפקיד אורח בסרטי בורקס שוברי קופות כ"חגיגה בסנוקר","כץ וקרסו" וכו' עד התאבדותו ב1979) .

עם התפרקות הלהקה, חזר גדי לתל אביב והחל לשחק בתיאטרון "זווית" כמחליפו של שלמה ניצן בהצגה "סטריפטיז". במקביל, החל אלון לשיר ב"חלטורות" במועדונים שונים כבדרן וזמר. אחד המערכונים הבולטים שלו באותה תקופה הוא "מערכון הפסיכים". כמו כן, השתתף בפרסומת ל"קוקה קולה".

10401225_53732313549_2339_n

בסוף 1968 החליט גדי לנסוע לראות עולם: הוא נסע לטייל וכשהגיע ללונדון נתקע בלי כסף, רק כרטיס טיסה לניו יורק. הוא הגיע לניו יורק וגילה שסוכן הנסיעות לו שילם מראש נמלט, ולגדי נותרו רק 50 דולר בכיס. הוא החליט להתחיל להופיע במועדונים מקומיים של ישראלים בכדי לגייס כסף: תחילה הופיע ב"קפה תל אביב" ( בו הופיע עם בני ברמן) , "קפה יפו", "קפה צברה" ( בו הופיע עם רותי נבון) לאחר מכן במועדון "אל אברם" , "סירוקו" ( מועדונו של אריס סאן) ועוד. בכדי ללמוד לשיר פזמונים הוא החל לקנות תקליטים פופולאריים לועזיים וגיבש רפרטואר. הוא לקח קורס ללימודי אנגלית וכשסיים, פגש במקרה את האקורדיוניסט הרצל בודינגר ( שליוה אותו עוד בארץ – התחקיר על בודינגר נמצא אף הוא ב"דודיפדיה") ואישתו נאווה, להם היה משרד אמרגנות מתחיל ( "ישרא-ארט") בניו יורק. תחת ניהולם, אלון החל לחרוש את אמריקה לאורכה ולרוחבה בהופעות.

10401225_53732348549_3781_n

ב-1972 הוזמן לשמש חזן במשרה חלקית בבית הכנסת הקונסרבטיבי בפנסקולה, פלורידה ובמקביל הופיע במועדונים נחשבים ברחבי ארה"ב. באותה שנה קפץ לביקור בארץ להופיע במועדון "החמאם" ובמועדונים בירושלים. ב-1973 התחתן ולו שני ילדים.

 

בשנת 1973 הוציא אלון תקליט ראשון (בעיבודיו של הרצל בודינגר) , ב-1974 הוציא אלבום נוסף – "שירי ארץ ישראל האהובה שלי", ועוד תקליט ב-1976. לאורך השנים יוסיף להקליט ולהוציא עוד מספר אלבומים.

ב-1974 השתתף בפסטיבל פולק ישראל שהוצג ברחבי אמריקה וקנדה ( יחד עם יפה ירקוני, שלישית אדלר ועוד) , הופיע באותה תקופה עם אמנים כשלמה קרליבך .

 

ב-1975 פנה אליו המנהל של סטיב לורנס ואידי גורמה ( צמד פופולארי משנות ה-60) שלקח אותו תחת חסותו והחל להקליט לו שירים וסידר לו לפתוח הופעה בלאס וגאס – בין השירים שביצע "נתתי לה חיי" ו"המגפיים של ברוך" של להקת כוורת באנגלית.

 

בסוף שנות ה-70 קיבל הצעה לעבוד במשרה מלאה כחזן, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום ( מזה 18 שנה הוא משמש חזן של קהילה משלו) , לצד "חלטורות" מזדמנות בקרב הקהל האמריקאי.

 

תודה מיוחדת לגדי אלון היקר על שפגש אותי וגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

11179941_563748040435187_2504272390042025829_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s