"מקונילמל באהבה" – אחד מול אחד עם מייק בורשטיין – כותב ומראיין: דודי פטימר

רשומה רגילה

MIKE%20HIGH%20RES

אם חייתם ואו נולדתם בישראל בחמשת העשורים האחרונים, בוודאי נתקלתם לא פעם בשם "מייק בורשטיין", אחד הזמרים/שחקנים/בדרנים המוכשרים בישראל, שעל אף קריירה מפוארת בארץ ובעולם ועל אף אינספור פרסים ותשבוחות, אין ישראלי שלא גדל על דמותו המיתולוגית כ"קונילמל", אחד מסרטי הפולחן המצליחים בכל הזמנים בישראל.

 

הוא נולד בניו יורק בשנת 1945 לפסח וליליאן בורשטיין, שחקנים בולטים בתיאטרון היידי בניו יורק וכבר בהיותו בן 3 הופיע על הבמות עם אחותו התאומה סוזן והוריהם, מופעים שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל חובב היידיש.

 

ב-1954 המשפחה עלתה לישראל והעלתה מספר הצגות ביידיש ( בהן "חתונה בעיירה"), על אף שהיידיש נחשב באותה תקופה כ"נטע זר" במדינה הציונית שזה עתה נוסדה, והמשפחה חזרה לארה"ב, אך עלתה שוב לישראל בשנת 1962 ופרצה לתודעת הקולקטיב עם ההצגה "המגילה" (של הסופר איציק מנגער) שהפכה להצלחה מסחררת והייתה נדבך חשוב ופורץ דרך בהחדרת היידיש לקונצנזוס התרבות הישראלית.

 

 

 

מייק עצמו זכה להצלחה המסחררת שלו עם הסרט "שני קונילמל" שיצא לאקרנים בשנת 1966 והפך את דמותו של קונילמל ואת מייק לאייקון נערץ.

 

 

ב-1967 זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון עם "מי יודע כמה", הקליט פזמונים מוצלחים ( בהם "מיני מקסי" שהעפיל לצמרת מצעדי הפזמונים) בעברית, יידיש ואנגלית, הופיע בתכניות טלויזיה מרובות וכמובן שהשתתף בסרטי ההמשך של "קונילמל" ( "קונילמל בתל אביב" ו"קונילמל בקהיר"), ב"הרשלה" ועוד סרטים ישראליים.

 

 

בפסטיבל שירי ילדים זכה בורשטיין 3 פעמים עם "היפו היפי" (1977), "שולם וברוגז" (1979) ו"שלום על העולם" (1981), הנחה את התכנית "תן הזדמנות" וכמובן ב"שלכם לשעה קלה" (1981) ברדיו.

 

בין השנים 1978-1981 הגיש תכנית בידור בהולנד בשם "המופע של מיקי בורשטיין" שדורגה בין עשרת התכניות הפופולאריות בהולנד ובשנת 1981 פרץ לברודווי ופיתח שם קריירה משגשגת, כשהוא משתתף בין השאר ב"בארנום", "כנר על הגג", "ברנשים וחתיכות", "הרוטשילדים","ג'ולסון" וכו'.

 

 

בטלויזיה האמריקאית השתתף בין השאר ב"חוק וסדר" ו"כלבי שמירה". נוסף לזאת, השתתף בתכניות טלויזיה רבות בישראל בשנים האחרונות ואף כיכב ב"יידישפיל" הישראלי (ב"הרשלה", "רביזור") ועל אף שהוא חי בארה"ב, הוא נחשב לחלק בלתי נפרד מההווי הארצישראלי ומייצג את ארץ ישראל היפה והלא גלותית.

 

נפגשנו בביתו בתל אביב, במהלך ביקורו הקצרצר בישראל לשיחה של אחד מול אחד על יידיש, הקריירה המצליחה בחו"ל, ברודווי ואיך לא? על קונילמל!

 

קוני%20למל%20מייק%20בורשטיין%20ארכיון%20אילן%20שאול%20480_1

 

 

אתה מגיל 3 על הבמות, האם עדיין יש לך ריגוש ?

 

"כן, חד משמעית. אני לא מתרגש, אבל עדיין יש לי את הריגוש והחוויה".

 

כבן למשפחה שהייתה חלוצה בהכנסת היידיש לתרבות הישראלית, איך אתה מסביר את העובדה שזה הפך לקונצנזוס? הרי הייתה תקופה שזה היה מעין נטע זר.

 

"נכון, למעשה כשהכנסנו את "המגילה" ב-1965, לפני חמישים שנה, זה שינה את הגישה והתדמית של היידיש בארץ. עד אז זה היה מעין ילד חורג, גם רצו להתרחק מכל מה שהיה קשור לגולה, למה שלא ישראלי, לשואה, כי זה סימן חולשה בעם היהודי, אבל ברגע שהעלינו את "המגילה" זה עשה משהו לתיאטרון הישראלי כי זה העמיד את היידיש כתיאטרון ישראלי ולא רק יידישאי, והיום יש נטיה בכל העולם לחזור לשורשים וגם בארץ כבר לא מתביישים ולא מפחדים שיידיש ייקח את מקומו של העברית, יש יידישפיל, יש תיאטרון ליידיש בניו יורק והמטרה שלי היא להנציח את השפה, שלא תלך לאיבוד.

 

תפקיד "הפריצה" שלך – קונילמל, חוגג בימים אלה 50 שנה, האמנת שזה יהפוך לכזו הצלחה ?

 

"האמת היא שלא, כי הדמות של קונילמל וההצגה המקורית הייתה מאד גלותית ואנחנו לא ידענו איך הקהל בישראל יקבל את הדמות הזאת, אבל זה באמת הפתיע את כולם, כי היו אז סך הכל 3 מיליון תושבים בארץ ומיליון וחצי הלכו לראות את הסרט כשיצא, ועד היום כשחושבים עליי אומרים "קונילמל", זה לא יעזור. הוא אמנם חסידי, אבל יש בו משהו שכולם מוצאים בו ישראליות, הוא מעין אנטי גיבור שלנו, הוא הפך להיות גיבור לאומי".

 

 

זוכר את השיר הראשון ששרת בעברית?

 

"השיר הראשון ששרתי בעברית היה שיר ילדים בשם "שיר ערש לאבא" ו"אבא אבא", שהוקלט מיד אחרי שקונילמל יצא. אחרי זה, ב-1967 השתתפתי בפסטיבל הזמר והקלטתי את "מי יודע כמה" (זכה כאמור במקום הראשון בפסטיבל). לאחר מכן עשינו ברשות השידור ברדיו תכנית שנקראת "מוטל בן פייסי החזן" ואני שיחקתי את התפקיד של פייסי והמנגינות היו של סשה ארגוב"

 

איך נוצר הקשר עם הולנד ? אם אתה הולך בהולנד ברחוב, מזהים אותך ?

 

"אני לא חושב, כי כבר עברו הרבה שנים. התכנית האחרונה הייתה בשנת 1981."

 

איך הגעת לשם?

 

"זה היה דבר מאד מוזר. אני הופעתי אז במועדון לתיירים ב"עומר כייאם" ביפו וה"חאן" בירושלים, ובשנת 1978 באה לראות אותי כתבת של הטלויזיה ההולנדית, והם עמדו לחגוג 30 שנה למדינת ישראל בהולנד, והיא אמרה לי : "מה שאתה עושה מאד מתאים לתכנית שלנו", היא נתנה לי מספר הטלפון של מנכ"ל התחנה, קבענו פגישה והוא הציע לי לעשות ערב לרגל 30 שנה למדינת ישראל באולפנים בהולנד. כתוצאה מההצלחה של הערב הזה, הם הציעו לי תכנית בידור משלי, ואז הלכתי ולמדתי הולנדית והייתה לי תכנית 3 שנים, שנבחרה לאחת מעשרת התכניות הפופולאריות ביותר בהולנד, בלגיה ולוקסמבורג."

 

מתי החלטת לעבור לארה"ב ?

 

"זה קרה ב-1981, כשקיבלתי הצעה להחליף את השחקן בתפקיד הראשי במחזמר "ברנום" בברודווי, וזו הייתה הזדמנות כל כך חשובה ונדירה כי הייתי הישראלי הראשון והיחיד שהופיע ושר בברודווי ואז לאט לאט הפעילות עברה יותר לארה"ב, ועכשיו הבסיס בארה"ב, ובתדירות גבוהה אני בארץ".

 

 

מה אתה עושה בימים אלה?

 

"חגגתי לאחרונה 50 שנה לקונילמל, הזמינו אותי להשתתף בסדרה חדשה בהוט "ערפד יהודי" שכתב ציון ברוך ומופיע כל הזמן ".

 

הילדים הלכו בעקבותיך?

 

"לא, הם מאד מוכשרים אבל לא הלכו בעקבותיי. הבן האמת היה, כשהיה בן 6, הקלטתי תקליט עם רוני וייס- "כולם אוהבים את מייק", והיה שם שיר בין אב לבנו ( "אב יקר") והקלטתי את זה עם בני. ילדיי לא רצו ללכת בעקבותיי כי הם סבלו מזה שלא הייתי בבית כל הזמן אלא בהופעות, אז הם פנו למקצועות אחרים".

 

 

אם לא היית שחקן וזמר, מה היית?

 

"עורך דין. קודם רציתי להיות מהנדס טיס, אבל בגלל הנסיעות שלנו עם ההורים בכל העולם, לא ישבתי במקום אחד מספיק זמן, וכשהגענו לארץ ב-1962 והייתי צריך לגמור את הלימודים, החלטתי: או שאני חוזר לארה"ב או נשאר בארץ וממשיך כשחקן ובסוף נשארתי. מאד נמשכתי לתחום עריכת הדין, גם גילמתי כמה תפקידים של עורכי דין ( "בחוק וסדר", ברודוויי) וגם אני זה שמטפל בכל החוזים שלי, אז אם לא הייתי שחקן, חד משמעית הייתי עורך דין".

 

12654627_672637116212945_5594863844380199115_n

תודה מיוחדת למייק בורשטיין היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית!

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s