שרה מהנשמה – סיפורה של הזמרת גילה בשארי (ראיון) – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

גילה בשארי, אחת הזמרות הבולטות בז'אנר התימני החל משנות ה-70 ועד היום שפרצה לתודעה בשנת 1976 עם הלהיט העברי "תפילה" והקליטה בשנת 2000 אלבום תימני פורץ דרך ("זאפה")

גילה בשארי

גילה בשארי נולדה וגדלה בשכונת בן ציון בנתניה בשנת 1956. "נולדתי לתוך בית מוזיקלי. אבי, יוסף, היה זמר בלהקת חתונות. אבי היה אמון על החלק של השירה התימנית המסורתית והיה עוד זמר ששר שירים בלועזית. כל ששת אחיי ואחיותיי שרו והיו בעלי קול ערב", היא מספרת. "הובלתי לדרך של השירה וההופעות. קיבלתי המון תמיכה".

הופעתה הראשונה על הבמה הייתה באחת החתונות שאביה הזמר לקח אותה אליהן והעלה אותה לשיר שני שירים בתימנית. "רק בעשור האחרון הבנתי את המשמעות של לגדול בבית ליבראלי כשאבא שלי חשב שאני צריכה לדעת גם לשיר שירת הגברים בתימנית ('שירת הדיוואן'), לצד שירת הנשים, משהו שלא היה מקובל".

הבא לטפח את הקריירה של בשארי היה עובדיה בן-שלום ז"ל, מייסד האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהדות תימן. "הייתי בת 13 ועובדיה מאד אהב את העובדה שאני שרה שירת גברים שזה משהו שלא היה מקובל לזמרת, אז הוא הזמין אותי להופיע באופן קבוע באירועי ג'עלה", משחזרת, "הייתי מעין ילדת פלא כזו. לאירועים הגדולים של האגודה, בשבתות נוסח תימן, הוא גם הזמין אותי".

שרת רק בתימנית באותה תקופה?

"לא, תמיד שרתי גם בעברית. הייתי שרה שושנה דמארי, אסתר עופרים וכו'. פשוט בגלל שאהבו את השירה התימנית שלי אז טיפחתי את זה, אבל תמיד שרתי במקביל בעברית".

בשנת 1974, עם גיוסה לצבא, החליטה לוותר על מסלול של להקה צבאית ("היו לי אידיאלים אחרים והיו שמועות שזה קשה ולא פשוט, אז לא לקחתי להקה צבאית בחשבון") ובחרה לשרת בנח"ל הדתי בקיבוץ טירת צבי.

עם שחרורה מהצבא, בשנת 1976, הופיעה בתכנית הכישרונות הצעירים של "קול ישראל" – "תשואות ראשונות". באחת התכניות זכתה במקום הראשון בתחרות.

בעקבות החשיפה בתכנית, הוזמנה על ידי יוסף בן ישראל, המפיק והעורך של פסטיבל הזמר המזרחי, להשתתף בפסטיבל עם השיר "תפילה" (מילים: בצלאל אלוני, לחן: יאיר אלוני (אביאמיר), לחן: אריה לבנון) שאמנם לא הגיע למקום הראשון (מקום רביעי), אבל הפך ללהיט ענק.

"אני זוכרת ביקורת של עמוס אורן שבה הוא כתב שהייתי קרן האור של הפסטיבל", מספרת בשארי בצניעות, "זו הייתה תקופה שהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה ומאה אחוז רייטינג, אז למחרת כבר כולם זיהו אותי".

אהבת את החשיפה?

"אהבתי את החשיפה רק לאותו הרגע אבל אני די ביישנית. החשיפה הזו הייתה לי מאד קשה. לא יצאתי מהבית, אם הייתי צריכה לקנות משהו, הייתי שולחת את בעלי המנוח, אליהו (אלי), כי הייתי מפוחדת מהחשיפה הזו".

לאור ההצלחה החלה הקריירה של בשארי לתפוס תאוצה כשהיא הופיעה בשלל מופעים ותכניות רדיו וטלוויזיה, בהופעות ברחבי הארץ, כשהיא בעיקר מבצעת גרסאות כיסוי עבריות לשירים ידועים של  חנה אהרוני ("זכריה בן עזרא"), שושנה דמארי וכו' ושירים תימניים ידועים (למשל "אהבת הדסה" עם הזמר אורי שבח). בשנת 1979 הקליטה עם הזמרת דינה גולן לאלבום "שלום לבוא שבת" את גרסתן לשיר "אגדת שלום שבזי".

בשנת 1985 השתתפה שוב בפסטיבל הזמר המזרחי – "דרור למנצח שיר מזמור"  עם השיר "האיש מהכרם" (מילים: אברהם בר עוז, לחן: נמרוד טנא, עיבוד: אורי קריב). למרות שכבר הפכה לזמרת ידועה, בשארי לא הקליטה אלבום באותן שנים למעט השתתפותה בפרויקטים של הרדיו או הטלוויזיה.

מדוע לא הוצאת אלבום בכורה בתקופה הזו?

"הייתה לי אפשרות להקליט אבל לא רציתי, זה לא דיבר אליי. פנו אליי חברות התקליטים אבל הם רצו להפוך אותי לזמרת מזרחית ולא רציתי להיות מקוטלגת, רציתי להיות הכל. אני אוהבת מזרחית אבל לא רוצה להיות מקוטלגת לז'אנר מסוים. התיוג זה מה שהפריע לי, אז סירבתי להקליט אלבום בתקופה הזו".

בשנת 1982 רשמה לעצמה הישג מוזיקלי נוסף. "הוזמנתי להופיע במכון 'ואן ליר' בירושלים בערב פיוטים נוסח אשכנז, תימן וספרד. אני ייצגתי את תימן ושרתי את השיר 'מי נישקני'. היה באותו ערב מלחין בשם מרק קופיטמן. הוא מאד התלהב מהשירה שלי ואמר לי שהוא חיבר יצירה בשם 'לקול הזיכרונות' וחשב שהקול שלי מתאים לשיר בה. הוא שאל אם אני מעוניינת לבצע אותה, הסכמתי בשמחה והופעתי עם היצירה הזו בערב מוזיקה ליטורגית עם התזמורת הסימפונית בירושלים. לאור ההצלחה הזו, נסענו להופיע עם היצירה באנגליה ובגרמניה".

בשנת 1986 יצאה בשארי עם היצירה הזו לסיבוב הופעות בארצות הברית ביחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה". בהמשך הופיעה עם היצירה הזו גם יחד עם עוד תזמורות, בהן התזמורת הסימפונית של פילידלפיה והתזמורת הפילהרמונית של וורשה.

בשנת 1996 הוציאה קלטת ראשונה – "מכאן ומשם" שכללה גרסאות כיסוי משלה לשירים בעברית, בתימנית וביידיש. "הקלטתי את הקלטת רק עם ליווי פסנתר ועיבודים של המוזיקאי יאיר סתוי וזה היה מעין ניסיון לשווק אותי בחו"ל", מספרת.

לאורך השנים הופיעה בבמות יוקרתיות כמו ה"קרנגי הול" וה"קנדי סנטר", ובשנת 2000 הגשימה חלום כשהוציאה אלבום בתימנית – "זאפה" (Zaffa).

"החלום הגדול שלי היה להקליט אלבום בתימנית", מספרת, "קראתי לו 'זאפה' כי פירוש המילה 'זאפה' בערבית זה ליווי, ואני גדלתי בשכונה שמסביב לבית שלנו היו ארבעה בתי כנסת. אני זוכרת שכשהייתי קטנה, כמעט כל שבת הייתה מתקיימת שבת חתן ואצל התימנים, אחרי שהחתן קורא בתורה, אז מוציאים אותו מבית הכנסת למקום שבו עושים קידוש כללי ומוציאים את החתן בשירה, אז הרב, החתן והזמר בראש וכל בית הכנסת מאחוריהם. הזמר מתחיל לשיר שורה וכל בית הכנסת עונים לו בשירה. כשגדלתי, אמרתי לעצמי שאת מחרוזת  'איילת חן' שנהגו לשיר באותו אירוע, אני חייבת להקליט".

מדוע לא שומעים עלייך יותר מדי בתקשורת?

"אני קצת ביישנית וכל נושא החשיפה והפרסום תמיד היה בעוכריי, לכן לא שומעים על הופעות שלי בתקשורת. המזל שלי היה שתמיד מי שרצה להזמין אותי- הזמין. זכיתי שיאהבו את השירה שלי".

מתפרנסת ממוזיקה?

"כל השנים פחדתי להסתמך רק על המוזיקה. קיבלתי חינוך בבית להיות עצמאית ולא לסמוך על אף אחד. לכן כל השנים עבדתי, גם בימי הזוהר, בהנהלת חשבונות. המוזיקה אף פעם לא באה על חשבון עבודה. היו ימים שהייתי חוזרת מהופעות ב-4 לפנות בוקר ובשעה 6 בבוקר כבר הייתי בעבודה. ביטחון כלכלי תמיד היה לי חשוב".

אז מה את עושה בשנים האחרונות?

"יש לי בבית גן אירועים קטן שהחלטתי להופיע בו. מי שרוצה להגיע- מוזמן. אני גרה במושב ישעי ליד בית שמש ובאות אליי מדי פעם קבוצות שרוצות לקבל את החוויה: גם אוכל שאני מבשלת, גם שירים שאני שרה  בתימנית, בעברית ובלדינו וגם סיפורים מאחורי השירים. אני עושה גם קבלות שבת וברוך השם נהנית מכל רגע".

תודה מיוחדת לגילה בשארי על שהתראיינה וגוללה בפניי סיפורה המוזיקלי לצורך תיעודה בדפי ההיסטוריה.

הקליפ "יא בנתנא" באדיבות האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s