לתפארת ישראל – סיפורו של המוזיקאי, זמר ומנצח עזרא צפדיה ז"ל – כותב ומתעד: דודי פטימר

רשומה רגילה

עזרא צפדיה, גיבור ישראל, מוזיקאי, נגן עוד וזמר, ניצח בשנות ה-60 וה-70 על מקהלות הילדים "שירי דוד" ו"תפארת ישראל" בשכונת התקווה בתל אביב ותרם לעיצוב המוזיקה המזרחית

עזרא צפדיה נולד בביירות, בירת לבנון בשנת 1930, בנם הבכור של רפאל ולטיפה צפדיה. אביו, רפאל, היה מוזיקאי וזמר והקליט בביירות תקליט פיוטים. הוא גדל במשפחה אמידה ובילדותו למד בבית הספר "אליאנס", שם למד גם צרפתית. כמו כן, באותה תקופה החל ללמוד לשיר ולנגן על עוד.

בשנת 1945, בהיותו בן 15 בלבד, עלה בגפו לישראל דרך גבול הצפון בעלייה בלתי ליגלית ונתפס על ידי הבריטים. עורך הדין אהרן חטר-ישי שחרר אותו בערבות מהמעצר ומיד עם שחרורו, התגייס כלוחם לארגון "ההגנה" והשתתף בין השאר ב-8 בדצמבר ב"קרב שכונת התקווה", העימות הצבאי הגדול הראשון במלחמת העצמאות, כאשר כוח בן 400 לוחמים ערבים בפיקודו של חסן סלאמה התקיף את שכונת התקווה.

הקרב הסתיים בהדיפת ההתקפה, אך במהלך הקרב איבד צפדיה את עינו והוכר כנכה צה"ל. הוא היה בן 16 בלבד. לימים, בשנת 1994, קיבל מראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל, צל"ש על פעילותו בקרב. למרות שאיבד חלקית את שמיעתו בשל הפציעה, למד ולימד מוזיקה ושמר על חושיו הפנומנליים לצלילים.

בשנת 1946 עלו הוריו וחמשת אחיו לישראל והתגוררו בדרום תל אביב, שם ניהל אביו בית קפה בשכונת כפר שלם.

בשנת 1949, עם סיומה של מלחמת העצמאות, פנה צפדיה ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריון למוזיקה מזרחית בתל אביב, עיר מגוריו, ולפרנסתו עבד כפקיד בחברת החשמל.

בשנת 1954 החל לנהל מוזיקלית ולנצח על מקהלת הילדים "תפארת ישראל" בשכונת התקווה, בה החלו צעדיהם הראשונים בתעשיית המוזיקה גם רמי דנוך, משה גיאת (ואחיו אהרון גיאת ז"ל), מיכאל סינוואני ואבנר גדסי והיה אחראי להופעתה המוצלחת של המקהלה בהיכל התרבות בתל אביב בשנת 1960.

במקביל לניצוחו על מקהלת "תפארת ישראל", ניהל וניצח צפדיה בשנות ה-60 גם על מקהלת הילדים "שירי דוד". עם מקהלות אלו אף הקליט מספר תקליטים שכללו גם טקסטים ולחנים שלו. אחד השירים שיצר-  "שמש עלתה" אותו כתב יחד עם אליהו אגסי ללחנו של סייד דרוויש הוקלט בשנת 1977 על ידי הזמרת אביבה ניר. כמו כן עיבד וניצח צפדיה על מקהלת "תפארת ישראל" בביצועיה ל"שלום לבוא שבת" ו"אל נא רומם עדת בני ישראל".

בשנת 1979 הקליט תלמידו, משה גיאת, את אלבום הבכורה שלו – "בשרו נא הגאולה", בו הקליט כמה מיצירותיו של צפדיה: "יום זה שירו לאל" (לחן: עזרא צפדיה), "בשרו נא הגאולה" (מילים: רפאל צפדיה, לחן: עזרא צפדיה) ו"שיבת ציון" (מילים: רפאל צפדיה, לחן: עזרא צפדיה). כמו כן, להקת "צלילי שבזי" הקליטה שירו "שמש עלתה" באלבומה משנת 2002.

בשנות ה-70 עזב עבודתו כפקיד בחברת חשמל והתמנה כאזרח עובד צה"ל למפקד כוח הג"א במרחב דן (בדרגת סרן). בסוף העשור הרבה להתארח בתכניות הדת והמסורת הטלוויזיוניות של העיתונאי מרדכי פרימן.

באמצע שנות ה-90 עבר צפדיה אירוע מוחי ולמרות שיקומו, מצבו הבריאותי החמיר עד פטירתו באוקטובר 1999 בבית החולים "וולפסון" כתוצאה מדלקת ריאות.

*תודה מיוחדת לבתו, עדנה שבתאי רביב, שגוללה בפניי סיפור חייו וסייעה לי בליקוט המידע לצורך תיעודו ותיעוד מורשתו בדפי ההיסטוריה.

*תודה מיוחדת לאיתן טובי ששלח את תמונת תקליטו של גיאת ובה תמונתו של צפדיה, מאוסף תקליטיו של אביו, שמעון (סימון) טובי ז"ל.

כתב, ערך, תחקר, תיעד וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s