"חביב הקהל"- סיפורו של היוצר והזמר שלמה חביב – מראיין ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

שלמה חביב

במשך לא מעט שנים ניסיתי לאתר את היוצר והזמר שלמה חביב בכדי לראיינו ולתעד סיפורו (לראשונה) במסגרת פרויקט התיעוד שלי, ולאחרונה, אחרי מאמצים לא קטנים, הצלחתי לעמוד במשימה.

חביב נחשב, בעיניי, לאחד מחלוצי מוזיקת הגרוב והפאנק הישראלית, שיריו שיצאו בישראל ובארה"ב היו פורצי דרך והקדימו במובן מסוים את זמנם, וכולי תקווה שבעקבות הראיון הזה שקיימתי עימו, דור חדש של חובבי מוזיקה ייחשף ליוצר, הזמר והפרפורמר ובעיקר לשיריו הנהדרים.

שלמה חביב נולד בחדרה וגדל בחיפה. הוא נולד בעצם כשלמה מיכאלי, ובשלב מסוים שונה שם משפחתו לשלמה חדיד. כשהתפרסם, דליה הלר מרדיו "קול ישראל" הקריאה בטעות את שם משפחתו כ- 'חביב'. הוא אהב את השינוי והתפרסם כ'שלמה חביב' אז החליט להשאיר שם משפחה זה. ‏אחיו הקטן אבי (אברהם) חביב גם זמר ואף הוציא תקליט בסוף שנות ה-70 שכלל את הלהיט ״קחי״.

דודו, סאלח אשבלי, היה זמר נודע בעיראק. "בבית שמענו ברדיו לא מעט שירים מגוונים, בין אם זו מוזיקה מהבית ובין אם אלה שירים עבריים ושירי רוקנרול", מספר חביב בראיון מיוחד שקיימתי עימו בקו ישראל-ארצות הברית.

את כישרונו המוזיקלי גילה בהיותו בכיתה ח'. "עד אותו רגע מה שעניין אותי היה בעיקר ספורט. ויום אחד חבר שלי לספסל הלימודים, שלא היה לו חוש קצב יותר מדי טוב, הציע לי שנקים צמד. אני תופפתי והוא שר. אהבנו לשיר את 'מה הוא עושה לה' של הגשש החיוור. בשלב הזה גיליתי שיש לי כישרון גם למוזיקה וגיליתי משיכה לכלי נגינה. בתקופה שלי לא היו בתי ספר למוזיקה אלא היו להקות קצב כמו 'האריות' ו'הצ'רצ'ילים'״.

בגלל שישראל הייתה אז קטנה, ראינו את חברי להקות הקצב האלה ככוכבים של העולם. הייתי קונה תקליטים מאירופה ולומד מהם, ככה נחשפתי לביטלס, לפינק פלויד ולשאר הלהקות".

בתקופה הזו אתה מופיע?

"הצמד עם החבר שלי לא שרד, המשכתי להתמקד בספורט אבל שרתי בעיקר בחתונות ובאירועים משפחתיים. נמשכתי אז למוזיקה אנגלית, צרפתית ואיטלקית ואמנם שרתי בעברית, אבל כנער פחות נמשכתי לזה יותר מדי בתקופה ההיא. אני זוכר שבניתי גיטרה פשוטה בעצמי, הייתי מנגן תקליט של להקת הביטלס ומנגן ושר. למדתי מוזיקה לבד. לקראת הגיוס גם הופעתי במועדונים בחיפה כמו במלון 'דן כרמל', אחרי מייק ברנט".

את שירותו הצבאי התחיל חביב כחייל קרבי, אך במהלך נסיעה לבסיס שלו, פגש בכוריאוגרף והמנהל המוזיקלי שלמה "רוזה" רוזמרין. "התחלנו לדבר במהלך הנסיעה וסיפרתי לו שאני אוהב מוזיקה ואני רוצה להופיע. הוא אמר לי שהם מקיימים אודישן בצוות הווי סדנאי השריון כי הסולן הראשי השתחרר, ניגשתי בעידוד 'רוזה' לאודישן והתקבלתי".

חביב הצטרף לצוות באמצע הצגת תכניתו הראשונה – "על שחורים וירוקים" ואז כיכב כסולן הצוות בתכניתו – "עולם חדש" (1972) שזכה ללהיטים "באשמורת שלישית" (הסולו הגדול של חביב בלהקה) ו"מכתב לאלוהים" (אלוהים שמור על אמא).

צוות הווי סדנ שרי שלמה חביב.png

 

עם שחרורו מהלהקה בשנת 1973, כשהוא מופיע עם להקת ריקודים חיפאית כזמר וכמתופף , פנה אליו האמרגן אברהם דשא פשנל והציע לו חוזה טאלנט לחמש שנים. רגע לפני שחביב חתם על חוזה, הוא נסע לבקר חבר שלו בקונטיקט בכדי לטייל פעם ראשונה בחו"ל.

"הייתי מאד מיואש בקונטיקט, קפאתי מקור והחלטתי לחזור לישראל. בדרך לשדה התעופה עברתי בניו יורק כשבכיסי רק 300 דולר", משחזר, "ואז פגשתי שם איזה ישראלי אחד שהציע לי לגור חודש בדירה שלו תמורת 300 הדולר. הסתקרנתי לספוג עוד את אמריקה, למרות שבקושי היה לי כסף לאכול בתקופה הזו. הייתי ביישן מאד אבל ניסיתי לברר היכן יש מועדון ישראלי שבו אוכל לנסות להופיע. ואז גיליתי מקום פרסי-יהודי בשם 'דרוויש' שבו היו מבלים ישראלים. שכנעתי את בעל המועדון לתת לי צ'אנס להופיע, הופעתי, הוא אהב אותי מאד וקיבל אותי מיד לעבוד שם".

בשנת 1974 קיבל הצעה מישראלי בשם מני דבורמן, מנהל מועדון "הפינג'אן" (מועדון ישראלי ידוע בארצות הברית בו הופיעו בין השאר גם גבי שושן, רבקה זהר, עוזי פוקס ורן אלירן), להופיע אצלו כזמר בית במועדון. "הופעתי שם כשנתיים וזה זכה להצלחה ובהמשך דבורמן פתח מועדון יותר גדול והתחלתי להתפרנס טוב יותר ואפילו לחסוך כסף (צוחק)".

בשנת 1976, אחד מלקוחות מועדון הפינג'אן, הציע לחביב להפוך שותף בהקמת מועדון חדש בניו יורק שנקרא – David's Harp ("כינור דויד"). כיום המועדון נחשב למועדון ג'אז ניו יורקי בשם Blue Note. חביב הופיע וניהל את המועדון עד שנת 1979.

״David’s Harp הפך ‏להצלחה גדולה. התורים בכניסה היו לעיתים משתרעים על 2-3 רחובות. הגיעו למועדון כל הסלבס בהם‏ שחקני כדורגל כמו דקו פלה וקרלוס אלברטו, זמרים כמו פול מקרטני, וג'ון לנון, שחקנים ואנשי קולנוע הוליוודים כמו סטיבן ספילברג", מספר חביב, "התחלתי להכיר את העולם האמריקאי ובשנת 1977 הוצאתי תקליט בשם 'לבנה אהבתי' בהפקתו המוזיקלית של אלברט פיאמנטה. זה אלבום שחלקו בעברית וחלקו באנגלית. בדיעבד הוא הקדים את זמנו".

בשנת 1979 קפץ חביב, במהלך ביקור מולדת, להופעה בפסטיבל הזמר המזרחי שם ביצע את "שיר שלום". "אז לא הסתכלו בארץ יפה על זמרים ישראלים שמצליחים בחו"ל, כי הם נחשבו 'יורדים', למרות שדאגתי ואני עדיין דואג לייצג את ישראל בכבוד".

בשנת 1982 זכה בפרס "זמר הפופ של השנה בפלורידה" וקיבל את ה-Carbonell Awards. הוא הופיע במועדונים הידועים דאז Super Club at the Conover Hotel וב – Fountain Blue.

בשנת 1984 שחרר חביב את אלבומו השני – Sings His Own שכלל יותר שירים עבריים מאשר לועזיים ונטה לכיוון הפאנק, הגרוב והדיסקו הישראלי, בו נכללו הלהיטים כ"יצאתי לחפש אהבה", "דרור יקרא", "בלעדייך" ו"מבול של אהבה". באלבום זה שילב מוזיקה מערבית עם אלמנטים מזרחיים.

במחצית שנות ה- 80 שיחק חביב ‏בתפקידים ראשיים בהצגות "אוף ברודוויי" "כנר על הגג", "אוויטה" ובהצגה They're Playing Our Song מאת ניל סיימון.

במהלך הקריירה שלו הופיע חביב שלוש פעמים ב"קרנגי הול" היוקרתי שבניו יורק, וברחבי העולם: בצרפת (באולימפיה), במרוקו, ברזיל, ונצואלה, מקסיקו ובשלל מקומות פופולאריים, כשהוא מככב גם בתכניות טלוויזיה מקומיות בארצות הברית.

חביב הוציא עד כה 8 אלבומים: "לבנה אהבתי" (1977), "שר משיריו" (1984), "ההרים רקדו כאלים" (1997), "אתה אחד" (1999), "פגישה מחודשת" (2003), "חביבי" (2011), "חמסה” (2014) , ו-International Collection Monamur (2017).

איך בישראל קיבלו אותך?

"התקשורת הישראלית לא דיברה עליי, וכל פעם שניסיתי, העדיפו לדחוף זמרים יותר ישראלים מהארץ. אני לא בא בטענות כמובן, זה חלק מהביזנס".

מה אתה עושה בימים אלו?

"אני מופיע המון ויש לי את שני ילדיי: הבן שלי, מייקל חביב הוא מוזיקאי מדופלם ומופיע, ובתי, לינדה חביב שהיא זמרת מעולה. בסופי שבוע הם מופיעים יחד איתי".

שלמה חביב היום.png

*תודה מיוחדת מכל הלב לשלמה חביב על שהסכים להתראיין ולתרום את סיפור פועלו המוזיקלי המרתק לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה!

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר- חוקר המוזיקה הישראלית!

היכן תמי גל? סיפורה של כוכבת שנות ה-70 – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

12607369_668816453261678_438929817_n

היא הייתה זמרת ושחקנית בולטת ומבוקשת מאוד בשנות ה-70, יפת מראה וקול וייצגה את כל מה שזוהר בתעשיית הבידור דאז: החלה דרכה כילדת פלא במקהלת צדיקוב המיתולוגית, שירתה בלהקת חיל התותחנים ואף הייתה חברה של כוכב הלהקה, רומן שרון ז"ל (שבאופן לא צודק, בשל עובדה זו, זוכרים אותה, ופחות בשל פועלה הרב, כפי שתיווכחו) , השתתפה במופעים מוצלחים: "ג'אמבו", "מישראל באהבה", "אנו אנו הפלמ"ח", הייתה חלק מאחד ההרכבים המצליחים בשנות ה-70 – "האחים והאחיות" והקליטה מספר להיטי פופ מוצלחים, שהמוכר בהם (בשל נפלאות היוטיוב) הוא "היכן אתה?" . בשנות ה-80, לאחר שנישאה והפכה אם גאה לילדיה, נאלצה בעל כורחה להניח את הקריירה המוסיקלית בצד ולהשקיע במשפחתה, כשהיא הופכת לאחת הזמרות שהיו כוכבות בזמנו וכיום, לצערנו, "גורלן לא ידוע" – עד תחקיר זה, כמובן.

 

במשך שנים רבות ניסיתי לאתר את "תמי גל" ( עליה כתבתי פרולוג זה המוצג לעיל) אולם כל נסיונותיי לאתרה עלו בתוהו (כולל השמעת שיריה בתכניתי ברדיו ובקשת הקהל "לאתרה") עד אורח המקרה ואדם נפלא בשם נולי קרטן, מוסיקאי וחברי היקר, שסימס לי כי איתר את תמי גל (כהן) , חברתו מימי מקהלת צדיקוב ( שם כונה "לוליק") ובכך סגר לי את מעגל החיפושים.

 

 

בעזרת קרטן התותח, תיאמתי פגישה עם תמי, שמסתבר כי מאזינה מעת לעת לתכנית המוסיקה (אולם "פספסה" את תכנית הרדיו  בה חיפשנו, גבי גזית ואנוכי, אותה) , בכדי לראיינה ולתעד לראשונה בהיסטוריה את סיפורה המלא, אותו אני גאה להציג לפניכם, חלק מהפרויקט האישי שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית לדורותיה.

 

תמי גל נולדה בפולין בשנת 1951 בשם תמי וקסברג. בגיל 4 וחצי עלתה עם משפחתה לישראל וגדלה בחולון.

 

כפי שהיא מעידה, חיידק המוסיקה החל לדבוק במקהלת בית הספר שנהגה לשיר באירועים, חגים ומסיבות שכבה. האירוע ה"מכונן" הראשון בחייה, כדבריה, הוא פעם אירעית בה האזינה ברדיו למקהלת הילדים של צדיקוב בניצוחו של יצחק (זיקו) גרציאני, מהמקהלות הנודעות באותן שנים, במסכת שירים. מאותה האזנה אירעית ברדיו, החליטה תמי שהיא "חייבת" להיות חלק ממקהלת צדיקוב. היא פנתה למורה הזמרה בבית ספרה שיפנה אותה לאודישנים למקהלת צדיקוב, אך הוא לא "שש" לכך בלשון המעטה, אולם תמי, נחושה, שמעה במקרה ברדיו כי נפתחו אודישנים למקהלה, ובתעוזה החליטה ללכת להיבחן, על אף גילה הצעיר. באודישן למקהלה, שבדיוק החליפה את מנהלה המוסיקלי (גרציאני פינה מקומו ללסלו רוט) , ביצעה תמיד את הפזמון "בוא ואשק לך" והתקבלה באופן מידי. תמי התקבלה למקהלת צדיקוב בשנת 1964 ( והמורה לזמרה "אכל את הכובע", יש לומר) . תמי כיכבה  ( אף כסולנית)  במקהלת צדיקוב עד שנת 1969, מועד גיוסה לצבא.

12575990_668816496595007_636704197_n

לפני הגיוס, תמי ידעה חד משמעית שהיא רוצה להיות חלק מהווי להקה צבאית. היא ניגשה לאודישנים ( בין בוחניה היו כמובן יאיר רוזנבלום ז"ל ודני ליטאי ז"ל, שהתרשמו, מלבד מיכולותיה הווקאליות, גם מיכולותיה התיאטרליות) והתקבלה מיידית. יש לציין שבשלב זה שינתה שמה ל"תמי גל" ( על שם כוכבת הפופ הצרפתייה של שנות ה-60 זוכת האירוויזיון – פראנס גל) .

היא התגייסה לצבא בשנת 1969 ויועדה תחילה ללהקת חיל הים, אך כיוון שזו הייתה בין תכניות, הדבר לא התאפשר וגל הועברה ללהקת חיל התותחנים שרק הוקמה והייתה עוד "בחיתוליה" ועם זאת כללה שללה כשרונות מבטיחים בשמי הזמר בהם: רומן שרון ז"ל (שהפך להיות בן זוגה של תמי, עד מותו הטרגי ב-1974) , יובל דור, קיקי רוטשטיין ועמי מנדלמן (שלימים יהפכו לשלישית "אף אוזן גרון" וכמובן "הכל עובר חביבי"), דליה אליעזרוב, משה ארנון, שלמה חממי ובתכניתה הבאה גם יהודית שוורץ, יוסי פיאמנטה ז"ל, יוני רכטר, דורון תבורי ועוד.

12607317_668816516595005_1652622730_n

גל השתתפה בשתי תכניות הלהקה, שהפכו מצליחות מאוד, כיכבו במצעדי הפזמונים ונתנו "פייט" טוב לשאר הלהקות שבלטו דאז: התכנית הראשונה: "פגז ראשון" (1969) כללה להיטים כ"פרפרים", "סינדרלה", "את ואני", "פעם תותחן" והתכנית השניה – "לה בומבה" (1970) כללה להיטים כ"פרחים בקנה", "שיר שבת", "בחופשה הבאה", "גיזרים" ועוד.

בסוף שנת 1971 השתחררה גל ומיד הצטרפה לצוות המופע המוסיקלי – "הג'אמבו" בכיכובם של יוצאי להקות צבאיות בהם מוטי פליישר, מירי אלוני, ניצה שאול, ציפי שביט ("כולם הלכו לג'אמבו") ,רותי הולצמן וכו'. המופע הפך להיט והוצג  מעל 300 פעם ברחבי הארץ בהצלחה רבה.

עם סיום הג'אמבו, הצטרפה גל בשנת 1972 למופע "מישראל באהבה" ( From Israel With Love ) שתועד בתקליט וכלל יוצאי להקות צבאיות ( דוגמת חיה ארד, יונית שהם ועוד). המופע הוצג ברחבי העולם ( המזרח הרחוק, אוסטרליה, אמריקה ועוד ) , הציג את ההווי הארצישראלי ונחל הצלחה רבה. המופע רץ במשך שנה – עד סוף שנת 1973. המופע נקרא גם "מצה"ל באהבה".

12042868_10153644547012964_2557905048443619779_n

בשנת 1974הצטרפה להפקה של "אנו אנו הפלמ"ח" בכיכובם של גדעון זינגר, עודד תאומי, ברייני ויינשטוק ( להקת פיקוד דרום) , דני גולן, רונית אופיר ועוד. המופע רץ עד שנת 1975.

12038446_10153644546937964_5563541511037215696_n

בשנת 1975 הופיעה גל במועדון "המצודה" בירושלים במשך חצי שנה (היא החליפה את דליה כהן שנסעה לחצי שנה לסיבוב הופעות בחו"ל) .

12584126_668816506595006_531083763_n

בהמשך אותה שנה, הוזמנה גל להחליף את סוזי מילר בלהקת "האחים והאחיות" שהחלה תופסת פופולאריות רבה ( הייתה מעין גרסה ישראלית ללהקת Mamas And The Papas האמריקאית ואף כונתה להקת "אבבא" הישראלית) . גל הייתה חברת הלהקה עד שנת 1978 והייתה שותפה לכמה מהקלאסיקות הבולטות של הלהקה, בהן : "פתאום נפל עליי אביב" ( מקום שני בפסטיבל הזמר והפזמון לשנת 1977) , "בערוב היום", "הייה נא טוב אליי", "שוקי התוכי", "שובי דובי" ( מקום ראשון בפסטיבל שירי ילדים לשנת 1977) , "הרכבת" ועוד. באותן שנים נישאה לעמוס כהן והפכה לתמי גל-כהן (שם אותו נושאת עד היום) .

בשנת 1978, לאחר שעזבה את להקת האחים והאחיות, פנתה גל לקריירת סולו שכללה כמה להיטי פופ שזכו להצלחה נאה ברדיו דאז: "היכן אתה", "הבוקר שאחרי", "שירי לי, שירי לי" וכיכבה כדרך קבע בתכנית המוסיקה הפופולארית דאז: "עוד להיט".

 

באותה שנה (1978) נכנסה גל לחזרות לאופרת הרוק שהוצעה לה כתפקיד ראשי (בהפקת בעלה , עמוס כהן) – "בני בום", אולם מסיבות אישיות נאלצה לעזוב את החזרות למופע והתפקיד הוענק לזמרת צעירה בשם ריקי גל, שזכתה לאחד מלהיטיה הגדולים: "בני ילד רע".

יש לציין, כי מעבר להיותה זמרת, שיחקה תמי גל, בשלהי שנות ה-70, בכמה מסרטי הקולנוע הישראליים שהפכו ברבות השנים לסרטי "פולחן", בהם: "חסמבה ונערי ההפקר", "משפחת צנעני", "500 אלף שחור", "גונב מגנב פטור" ועוד.

 

בתחילת שנות ה-80, העתיקה, לצורך עסקיו של בעלה, את מגוריה לאילת, ילדה את בנותיה : נטלי (1983) ושרון (1984) , ובין השנים 1984- 1987 הופיעה בבתי המלון באילת עם שירים בשלל שפות. בסוף העשור חזרה עם משפחתה לחולון וקיבלה הצעות להופיע ולהשתתף במספר הפקות, אולם עקב מצב אישי משפחתי (מחלתו של בעלה)  והיותה אם במשרה מלאה, פנתה לעיסוק יותר "פרנסתי" ממוסיקה והחלה לעבוד כקוסמטיקאית בכירה, תחום בו היא עובדת עד היום ( על אף הצביטה הצורמת בלב שאינה עוסקת בתחום שנולדה למענו) .

12625957_668816449928345_1219657805_n

יש לציין כי מאז 1987 היא לא שרה באופן רשמי ולא הופיעה, אולם בימים אלה "חיידק" הבמה והמוסיקה החל להדהד שוב במוחה של תמי ולפי הניצוץ הבוער בעיניה בעת שמשוחחת על כך, בטוחני שלא ירחק היום ונשמע אותה מפזמת בקולה הנעים (והשמור היטב, יש לומר) את פזמון חייה.

 

תודתי הרבה נתונה לתמי גל (כהן) היקרה על שפינתה מזמנה הצפוף לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייה לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה וכן תודה מיוחדת לנולי קרטן על ש"שידך" בינינו.

12565630_666685716808085_2546027072563674530_n

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקה ישראלית.