הרצל סיגלוב נולד בפולין בשנת 1927 ליעקב והלנה סיגלוב. בהיותו בן 12, בשנת 1939 עלה לישראל עם משפחתו והשתכן בחיפה. בשנת 1944 עבר להתגורר בירושלים והחל ללמוד את מקצוע היהלומנות בבית ספר "גאולה" בתל אביב.
ב-1 לינואר 1949 התגייס לצה"ל כלוחם בחזית ירושלים תחת פיקודו של נקדימון רוגל במהלך מלחמת השחרור.
אחרי המלחמה, כיוון שבא ממשפחה מוסיקלית, למד סיגלוב בין השנים 1949-1952 באקדמיה למוסיקה בירושלים. הוא למד בעיקר ניצוח. עוד במהלך לימודיו באקדמיה הכיר את הדסה שמעוני ( שגם למדה באקדמיה) שתהפוך ב-1952 לאישתו – הדסה סיגלוב.
עם סיום לימודיו באקדמיה ניגן על אבוב ופגוט (בסון) ב"קול ישראל" זמן קצר ובמקביל עבד בחיתוך יהלומים.
החל מ-1956, עם פרסומה של אישתו, הדסה, כזמרת וסולנית חבורת "שירו שיר" בהדרכתו של מאיר הרניק, הפך הרצל ליד ימינה של אשתו וליווה אותה על גיטרה , יחד עם מאיר הרניק כמובן, בהופעותיה בארץ ובחו"ל. מספר פעמים ליווה על גיטרה אף את להקת ה"גבעטרון".
כעשור לאחר מכן, החל הרצל גם לעבד חלק משיריה של הדסה, כמו בתקליט שיצא ב"מקולית" ב-1968 – "רק הד קולך". בין השנים 1962-1980 הקים וניהל הרצל מועדון זמר בירושלים, בו ניגן והופיע עם אשתו ואירח בו את מיטב אמני ישראל, לצד עבודתו ביהלומים.
החל מ-1963 ובמשך קרוב ל-30 שנה ( עד צאתו לפנסיה) שימש סיגלוב כמרכז מפעלי אמנות, תרבות ומוסיקה בעיריית ירושלים ותרם רבות להתפתחותה התרבותית של העיר, במסגרת תפקידו.
בשנים האחרונות עברו בני הזוג סיגלוב להתגורר בישוב "בני דרור", שם הרצל מארגן במקום מופעים, מנהל מקהלות זמר בדיור המוגן בו הוא והדסה משתכנים ועסוק בלשחק שחמט, סנוקר וברידג' ברמות הגבוהות ביותר.
תודה מיוחדת להרצל סיגלוב היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.
כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 