גו, ריצ'ארד, גו – סיפורו של היוצר והמוזיקאי ריצ'ארד פרץ (+ראיון) – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

ריצ'ארד פרץ הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד וגיטריסט ישראלי שבלט בשנות ה-60 וה-70 כשניגן בין השאר בלהקת "אריק והאינשטיינים" (להקת הליווי של הזמר אריק אינשטיין), בלהקת הליווי של זמרת הפופ גילה אדרי, במופע "אהבה וג'אז" (עם הג'אזיסט המיתולוגי מל קלר והשחקן-קריין גדעון שמר), הקליט מספר שירי סולו בתחילת שנות ה-70 והקים את שלישית "היהלום השחור". ב-40 השנים האחרונות עורך ומגיש את תכנית The Shalom Show בערוץ ABC האמריקאי

ריצ'ארד פרץ 1

ריצ'ארד פרץ (Richard Peritz) נולד בלונדון, אנגליה לניצולי שואה ילידי גרמניה. בילדותו, בסוף שנות ה-50, עלתה משפחתו לישראל והשתכנה בקריית חיים. בהיותו בן 14 אביו קנה לו גיטרה והוא לימד עצמו לנגן, לקרוא ולכתוב מוזיקה.

בשנת 1963 הקים את להקת הקצב "כוכבי הצפון", להקה אינסטרומנטלית שכללה את ריצ'ארד פרץ (גיטרה מובילה), אברהם (צ'ארלס) דעבול (תופים) וגיטריסט ליווי בשם יוסי. הלהקה ניגנה בעיקר נעימות של להקת "הצלליות" הבריטית (The Shadows).

בשנת 1965 הלהקה התפרקה ופרץ ניגן בלהקת הליווי של זמרת הפופ העכואית גילה אדרי (שהייתה מעין התשובה הישראלית לזמרת הפופ הבריטית הלן שפירו) שכללה את קובי ונטורה (אשרת) (גיטרת בס), אילן נובקוביץ' (גיטרת ליווי – לסירוגין עם יוסי ליטובסקי (ליטני)), ריצ'ארד פרץ (גיטרה מובילה) ומישל אדרי (תופים – לסירוגין עם יגאל סלע).  הלהקה הליוותה את אדרי הן בהופעות והן בהקלטות שיריה, שהבולטים בהם היו "הנשיקה הראשונה" ו"יקירי".

בשנת 1966 הצטרף פרץ ללהקת "האינשטיינים" שליוותה את הזמר אריק אינשטיין וכללה את דוד קריבושי (קלידים וניהול מוזיקלי), שמוליק ארוך (גיטרת בס), אלי מזרחי (קדם) (תופים) וריצ'ארד פרץ (גיטרה מובילה). "זו הייתה תקופה מטורפת", מספר פרץ, "תפרו לנו חליפות צהובות בהירות עם בד מוזר ומעריצות צרחו בכל פעם שעלינו לבמה עם אריק. כחלק מהשואו, היינו צריכים לנוע קדימה ואחורה עם הרגליים כמו להקת רוקנרול ובאחת ההופעות החליפה הצמודה נקרעה לי וכל המופע הייתי צריך להסתיר את החור במכנסיים. זה היה מטורף".

הלהקה הקליטה עם אינשטיין את תקליטונו "אריק והאינשטיינים" שכלל את השירים "עץ הלימון" (Lemon Tree), "רחוק רחוק מכאן" (House Of The Rising Sun), "ערב של שושנים" ו"מזל" (Do You Want To Know  Secret). הלהקה גם השתתפה במופע "ערב של שושנים", מופע משותף של אינשטיין והלהקה עם שייקה אופיר.

Arik and the Einsteins

בשנת 1968 השתתף פרץ כגיטריסט במופע "אהבה וג'אז", המופע המשותף של הג'אזיסט מל קלר עם הקריין והשחקן גדעון שמר. המופע רץ עד סוף השנה ותועד גם על גבי תקליט. "הופענו בכל קיבוץ בארץ, בפני קהל של קיבוץ ארצי של 'השומר הצעיר' וקהל של קיבוץ 'מאוחד'. אני זוכר שהיינו מגיעים לקיבוץ ולפי סוג הקהל היינו יודעים לאיזה קיבוץ הגענו", נזכר.

בשנת 1969 נבחר פרץ לגלם את התפקיד הראשי בסרט הישראלי דובר האנגלית – "חמישה ימים בסיני". לאחר כשנה אינטנסיבית של חזרות על דמותו של יוסי הרופא, החליטה ההפקה לוותר על פרץ ולקחה במקומו את השחקן אסי דיין, כשאחת הסיבות לבחירתו הייתה היותו בנו של משה דיין, שר הביטחון וגיבור "מבצע קדש", המבצע שבו עסק הסרט.

החל מסוף שנות ה-60 החל פרץ לעבוד כתפאורן ובמאי בטלוויזיה הלימודית. בשנת 1970 הקליט את השיר "תמיד" (מילים: אברהם בן זאב, לחן: ריצ'ארד פרץ). בשנת 1973  הקליט פרץ תקליטון בכורה שכלל שני שירים: A Girl I Met ו-Saying Goodbye שהפיק מוזיקלית המוזיקאי אלדד שרים.

בהמשך אותה שנה, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הקליט ריצ'רד תקליטון נוסף ברוח המלחמה: "יום הדין" ו"לבודדים". "היה בי דחף להקליט את התקליטון הזה והקלטתי אותו באולפני 'קולינור' בתל אביב. לא מצאתי נגנים בגלל שזה היה זמן המלחמה אז את התיפוף ששומעים בתקליט זה תיפוף שלי על הגיטרה. בזמן אמת לא כל כך הייתי מרוצה מהתקליט כי נשמעתי בו ביישן וקצת מהוסס, אבל היום למדתי לאהוב אותו", מגלה.

בשנת 1974 הקליט פרץ יחד עם הזמרת ריקי מנור והזמר דודו אלהרר את השיר – "אלי חי".

כחלק מצוות הבידור שנסע למוצבים השונים בכדי להעלות את מוראל החיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים, הקים פרץ באותה שנה את ההרכב "שלישית היהלום השחור" שכלל את ריצ'ארד פרץ (שירה וגיטרה מובילה), אבנר צדוק (שירה וגיטרת ליווי) ומירי מועלם (מור) (שירה).

בשנת 1976 הוציאה הלהקה את תקליטה היחיד הנושא שמה, כשחלק משיריו נכתבו והולחנו על ידי פרץ וחלקם נכתבו והולחנו על ידי צדוק. השירים הבולטים באלבום היו "ערב של זיכרונות", "כינור הזהב" ו"שבת המלכה". התקליט נחשב לפורץ דרך במוזיקה המקומית שכן מיזג בין מוזיקת רוק, פולק ופופ עם מוזיקה אוריינטלית בעלת זיקה תימנית. פרץ היה אמון על העיבודים המוזיקליים.

ריצ'ארד 3
"בזמן אמת לא ידעו לעכל כל כך את האלבום הזה בארץ", טוען פרץ. "כנראה חשבו שבגלל שמועלם תימניה וצדוק הוא תימני אז גם פרץ הוא מרוקאי 'דפוק' ובגלל שאנחנו היינו בעלי שמות 'מזרחיים' זה די קלקל את הצלחת האלבום והוא לא קיבל את החשיפה והבמה הראויות לו".

באותה שנה, לאחר מותו של סא"ל יוני נתניהו ז"ל ב"מבצע אנטבה", הקליטה השלישיה לזכרו תקליטון שכלל שני שירים שכתב והלחין בן ראובן ועיבד והפיק מוזיקלית פרץ: "שיר לכת ליונתן" ו"חזרה לציון". בתחילת 1977 התפרקה הלהקה.

בשנת 1985 יצאה בארצות הברית מהדורה שנייה של התקליט תחת הכותר – Songs From Israel With Richard Peritz.

עוד בשנת 1976 פיתח וצילם פרץ פיילוט לתכנית אירוח חדשה שנקראה – "חלב עם אירוח" (על לשון הסרט המיתולוגי "חלף עם הרוח") בהשתתפות דודו טופז, אלדד שרים, מושיק טימור, צמד הפרברים, שלישית "המעפיל", הפנטומימאי יורם בוקר, להקת מחול ועוד. התכנית, שצולמה בקיבוץ, הוצעה על ידי פרץ למפיקי ועורכי הטלוויזיה הלימודית שדחו את ההצעה. "זה היה טמטום לדעתי", מספר, "במשך שנה וחצי עבדתי על זה וכל האמנים, שהיו חברים שלי, השתתפו בצילומים בהתנדבות מלאה. זה היה ממש חבל. זה פגע בי".

בשנת 1977 עזב פרץ את הארץ כי הרגיש שלא בא לידי ביטוי אמנותי בישראל, ועבר לנסות את מזלו במיאמי, ארצות הברית. את חזונו הטלוויזיוני הגשים פרץ בארצות הברית כשיצר, ביים, הפיק והתחיל להגיש בשנת 1979 את תכנית הטלוויזיה – The Shalom Show שעוסקת בחיי הקהילה היהודית בשלל תחומיה ומשודרת עד היום בהצלחה בכל יום ראשון בצהריים בערוץ ABC בפאלם ביץ'.

נעימת הפתיחה של התכנית היא המנגינה של השיר "שבת המלכה" של שלישית "היהלום השחור".

בשנים האחרונות "הזניח" פרץ את המוזיקה והתמקד בעיקר בצילומי והפקת תכנית הטלוויזיה שלו. לאחרונה חזר ליצור מוזיקה כשתרגם לאנגלית את השיר "היהלום השחור" מתקליטה של שלישית "היהלום השחור".

ריצ'ארד

תודה מיוחדת לריצ'ארד פרץ היקר על שפינה מזמנו להתראיין ולגולל בפניי את סיפור חייו המקצועיים והמוזיקליים לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

 

 

 

 

 

 

 

"הכל אצלו בבס" – סיפורו של הבסיסט והזמר איתן ברסלבסקי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20160515_183208

איתן ברסלבסקי נולד ביפו ב-2.10.1949. אמו, פאני, שרה במקהלת רינת (בהדרכתו של צבי בן פורת) ואביו, צבי, ניגן על מפוחיות, ולמעשה כבר בגיל 5 החל איתן לנגן על מפוחית ולהופיע בבית הספר. בבית שמעו באותה תקופה מוסיקה קלאסית לצד מוסיקה יוונית שורשית.

 

בהיותו בן 13 קיבל את הגיטרה הראשונה שלו, והוא נזכר, כי בשנות נעוריו המוקדמות, נהג ללכת למועדונים ולהציץ על גיטריסטים מופיעים וללמוד מהם כיצד אוחזים גיטרה ומנגנים, ואז היה ממהר הביתה לתרגל מה שראה. הוא למד לנגן באופן אוטודידקטי.

20160515_183650

באותה תקופה ניגן עם אחיו, אהרון ברסלבסקי ז"ל שניגן על אקורדיון, ובשנת 1963 הקים את להקתו הראשונה – "המאפרות" שכללה את איתן ברסלבסקי על גיטרה, המתופף שמעון לוגסי (שהוחלף בשלב מסויים במתופף מאיר ישראל, לפני שהגיע ללהקת "הסגנונות") , הזמר שמוליק אביגל ( שהיה מאוחר יותר בין השאר בלהקות "הגל החדש", "קוקו והפריזאים" ולהקת "אביגל") והגיטריסט שמואל וולדובסקי. בשנת 1965 הלהקה שינתה שמה ל"הנזירים". על אף שאביגל היה הזמר, ברסלבסקי היה זר ששר את החלק הצרפתי. בשנת 1967 הלהקה חיממה את להקת "הנסיכים".

20160515_183205

בנובמבר 1967 התגייס לצבא ובשנת 1969 הצטרף ללהקת "האבירים" (בה היה בין השאר אלדד שרים). בשנת 1970 הצטרף להרכב בו היו חברים בין השאר מאיר ישראל ודודו רג'ואן. ההרכב פעל חודשים ספורים והתפרק בשל חוסר יחסי ציבור.

 

בתחילת שנות ה-70 עבר איתן לנגן בגיטרת בס ובין השנים 1974-1977 ניגן בתזמורתו של הפסנתרן אורי כהן. במקביל, ניגן באמצע שנות ה-70 בלהקת "הקונסולים" עם פיסי אושרוביץ ז"ל. כמו כן, ניגן באותו זמן בלהקת "הדולפינים" של משה נוי.

20160515_183602

בשנת 1978 הקים עם אחיו ועם חיים בר את להקת "השחקים" עימה ניגן עד 1983. בשנת 1983  הצטרף ללהקת "הפסגות" כמחליפו של דודו רג'ואן. הוא ניגן עם הפסגות עד 1988 והשתתף בין השאר בהקלטת הלהקה "זינגרלה" ו"שירי לי גיטרה" (עם הסולן איציק זמיר). במקביל מילא מקום בלהקת "שמיים" של ג'קי צדיק וג'קי אסולין.  לאורך שנות ה-80 עבד גם עם חיים משה וגבי שושן ז"ל. כמו כן, החליף לתקופה של חודשיים את אילן וייל בלהקת "עפיפון".

בשנת 1988 הצטרף ללהקת "מקסי וידה" של מקס בן ארי (מלהקת "השגרירים") וניגן עימה עד 1990.

 

לאורך שנות ה-90 ניגן בהרכב עם לזר בואנו וכן בלהקת "מפגש" עם הגיטריסט אורי בובליל.

 

בתחילת שנות ה-2000 עבד בהרכב עם בתו הבכורה של איתן – ורד, למופע משותף שרץ כ-15 שנה (עד היום).

20160515_182828

החל משנת 2006 הצטרף למתופף גבי אבדי (מתופף ומנהל להקות) ללהקות "הולידיי" ולהקת "אטלנטיס" המנגנות את המוסיקה של שנות ה-60.

אני רוצה להודות מכל הלב לאיתן ברסלבסקי היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפורו המוסיקלי לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

13164320_722815421195114_2649476447748247812_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

החצוצרה והוא – סיפורו של המוסיקאי מיקי זנדברג – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

זנדברג

מיכאל (מיקי) זנדברג נולד בתל אביב ב-14 לדצמבר 1947. אביו היה נהג מונית ואמו (ילידת יוון) , עקרת בית, הייתה בעלת רקע מוסיקלי. בהיותו בן 6 החל ללמוד לנגן על פסנתר אצל תרצה קוייגן (טרון), ולאחר מכן למד שנה אצל אלכסנדר בוך (פרופסור למוסיקה). בגיל 14 אביו ראה בעיתון, שהתזמורת הפילהרמונית מחלקת מלגות לתלמידי כלי נשיפה. אביו רשם את מיקי למבחן (על אף שלא ידע לנגן חצוצרה). מיקי נכנס למבחן, כשהבוחן הוא המנצח הרומני הנודע סרג'יו צ'ילבידאקה, שבחן את מיקי דווקא על פסנתר וקיבל אותו ללימודי המלגה לפילהרמונית על חצוצרה (!!) . זנדברג למד עד גיל 18 בפילהרמונית (אצל מאסטרו פייר טיבו) ובגיל 17 התקבל לתזמורת עצמה כחבר מן המניין. במשך חצי שנה, עד גיוסו לצבא ניגן עם הפילהרמונית.

 

בשנת 1965 התגייס לצבא וזמן קצר לאחר הטירונות, סופח ע"י גורודיש לצוות הווי חטיבה 7 (יחד עם אנדרה צוויג) עימה הופיע עד ספטמבר 1968.

 

בשנת 1967 הלחין את השיר היחיד בחייו: "המנון חטיבה 7" שהלחין מיקי למילותיהם של פוצ'ו (ישראל וייסלר) ואביגדור קהלני. השיר הופיע אף בתקליטה של גאולה גיל – "אחרי המלחמה" וזכה לגרסאות רבות.

 

בין השנים 1968-1969 ניגן עם להקת "הסול מן" ( להקת מוסיקת סול פורצת דרך בסצינת מועדוני הקצב של שנות ה-60 בה היו חברים בין השאר ג'קי בר און ומרקו בכר) , וסוף בשנת 1969 הצטרף לצוות המחזמר "שיער" (בכיכובו של צביקה פיק) וניגן בתקליט המחזמר שיצא בעברית. השתתפותו בצוות נגני "שיער" פתחה עבורו את הצוהר הבולט  לתעשיית המוסיקה.

 

לאורך שנות ה-70 ( 1971-1979) ניגן זנדברג באינספור הקלטות של רשות השידור וקול ישראל, בתכניות טלויזיה רבות ( כולל מקצב 70) , בפסטיבלי הזמר והפזמון, בפסטיבלי הזמר החסידיים, בפסטיבלי שירי ילדים ובפסטיבלי הזמר המזרחיים ( "דרור- למנצח שיר מזמור") .

כמו כן, ניגן בתכניות יחיד והופעות של יהורם גאון , אילנית, אבי טולדנו, יגאל בשן, מוטי גלעדי, גלי עטרי ועוד, וכן בהקלטות אולפן של אלדד שרים, אלכס וייס, מל קלר, נורית הירש, נעמי שמר, קובי אשרת, פיסי אושרוביץ ועוד.

באירוויזיון 1979 שהתקיים בישראל ניגן חצוצרה בתזמורת שליוותה בין השאר את גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש" בזכייתה ההיסטורית בתחרות עם השיר "הללויה" , ובמקביל ניגן בתיאטרון הקאמרי במספר הצגות, שהבולטת בהן היא "הסוחר מונציה". בנוסף, ניגן בתזמורת חסידית של מוסא ברלין.

בשנת 1979 לקח זנדברג "פסק זמן" ממוסיקה והתעסק במקצוע ה"אמיתי" שלו: מנהל חשבונות (מקצוע בו הוא עמל עד היום) .

10334406_10202713819181547_4256336783283141729_n

פסק הזמן נמשך עד אמצע שנות ה-80 עת קיבל טלפון מקלמן יונגרייז שהזמינו להצטרף לתזמורת סימפונית המנגנת במרכז וייל בכפר שמריהו ובכך חזר שוב ל"תחילת הדרך" במוסיקה הקלאסית. התזמורת פעילה עד היום, נותנת 3 קונצרטים בשנה ומנגנת מדי יום שלישי. כמו כן, מיקי מטפח את דור ההמשך ומלמד את נכדו לנגן על חצוצרה.

 

תודה הרבה נתונה למיקי זנדברג היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו.

12647215_672224539587536_7500624171968172824_n

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר המוסיקה הישראלית.