"משה, משה"- סיפורו של המוסיקאי משה בר טל – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

משה בר טל

משה בר טל נולד כמשה ברטלר בשנת 1936 בצ'רנוביץ שברומניה (כיום אוקראינה). בשנת 1946, בהיותו בן 10 עלה עם משפחתו לישראל, תחילה למחנה עולים ברעננה ואחרי כן לשיכון עולים ברמת גן.

 

בגיל 10 החל ללמוד לנגן על אקורדיון. הוא למד בין השנים 1946-1951 ובגיל 15 הקים תזמורת ג'אז עם חבריו מתיכון "אוהל שם" בו למד וקרא לתזמורת "The Bongo Boys". בשנת 1956, בהיותו בן 20, התגייס לצבא ותחילה למד בבית הספר הטכני של חיל האוויר (שם הקים תזמורת) ולאחר מכן הוצב במעבדה האלקטרונית של חיל האוויר.

 

בשנת 1960 השתחרר מהצבא ומיד עם שחרורו עבד בדיוטי פרי ובמקביל ניגן על אקורדיון שוב בתזמורת ה-Bongo Boys שפעלה עד 1965. באמצע שנות ה-60 ניגן בהרכבים מזדמנים עד שבשנת 1967 הצטרף ללהקת "השגרירים" (של יעקב ויצחק אליעזרוב) כאורגניסט מיד עם הקמתה ומאוחר יותר עבר לנגן על גיטרת בס. הוא ניגן עם "השגרירים" עד שנת 1974 ובמקביל ניגן במסגרת שירות המילואים בתזמורת חיל האוויר תחת ניצוחו של אריך טייך.

11174793_649686655166575_8446126959074213162_n

בשנת 1975 הצטרף ללהקת "מאך 12" – להקת המילואים של תזמורת חיל האוויר ששימשה כמעין הרכב ביג בנד שזכה להצלחה בקרב הבסיסים הצבאיים. הוא ניגן עם ההרכב עד שהשתחרר משירות מילואים בתחילת שנות ה-90.

עם שחרורו ממילואים, פנה לנגן עם נגנים ותיקים מדי שבוע ומנגן עד היום עם אותו הרכב (בגלגולים שונים) מדי יום שישי.

תודה מיוחדת למשה בר טל היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

דודיומשהברטל4.7.2016

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

"זבדיה" – סיפורו של הזמר זבדיה לוי – כותב ומתחקר : דודי פטימר

רשומה רגילה

12463624_659211157555541_1703389215_n

כשניגשתי לחקור ולתעד על בורייה את סצינת המוסיקה הישראלית, "לא ידעתי לאן אני נכנס", הווה אומר, שלא שיערתי שבשנות ה-50,60,70 פעלה בישראל רשימה אינסופית של זמרים, נגנים, מוסיקאים ואנשי בוהמה ישראליים שחלקם מעין "נמחקו מדפי ההיסטוריה" וזקוקים לתיעוד ראשוני לפועלם.

 

לפני כחודש פנה אליי המתופף אבי פרין (אותו ראיינתי ותיעדתי לראשונה גם ב"דודיפדיה") , שסיפר לי על חברו זבדיה לוי הצפוי להגיע לארץ לביקור מולדת קצרצר והפציר בי לפגשו. יש לציין כי שמו של זבדיה היה מוכר לי רק "בשם" ולא מעבר, שכן לא הייתה לגביו שום פיסת מידע ולו הקטנה ביותר.

זבדיה הגיע לארץ, ומיד כשנחת, הרמתי אליו צלצול בכדי לתאם עימו פגישה. קבענו בכרם בתימנים בשכונת נעוריו של זבדיה בהלל הזקן בתל אביב, והוא, בן 83, הגיע מלא הילה ושמחת חיים, שמבלי לראותו מעולם, ישר זיהיתי אותו. ישבנו במשך כשעתיים לראיון מרתק במהלכו גולל בפניי סיפור חייו המרתק, ומעבר למידע חשוב ומהותי לחקר המוסיקה שלי ( בשיחה מסתבר שזבדיה נחשב לאחת הדמויות המשפיעות בסצינת הבידור והמוסיקה הישראלית בשנות ה-60) , יצאתי עם פניני חוכמה ממרום גילו של זבדיה, שנראה לא יותר מבן 60.

זבדיה לוי נולד ברחוב הלל הזקן 6 בתל אביב בשנת 1932. אביו, משה לוי, היה בעל בית הדפוס מל"ן, הדפוס הבולט והנודע בתל אביב של אותם זמנים, וכבר מגיל ילדות זבדיה החל לעבוד עם אחיו בדפוס.

 

זבדיה מעיד על עצמו שעוד כילד אהב לרקוד ונמשך ללעשות שמח. הוא התגייס לצבא בשנת 1950. בצבא שירת כתותחן בגדוד התותחנים והחל לרקוד ולשיר בחדר האוכל שירים פופולאריים באיטלקית, צרפתית וכו'. בצבא הכיר את האקורדיוניסט דוד חודורוב (מפתח תקווה) ולאחר שהשתחרר ב-1953, חבר לדוד חודורוב והשניים הופיעו בכל מיני מקומות (בעיקר קיבוצים ומסיבות) כשזבדיה הוא הסולן.

באחת ההופעות, בשנת 1957 , ראה את זבדיה, הסקסופוניסט מוטקה הג'ינג'י (סקסופוניסט) שהזמין אותו לשיר ב"תדמור" כזמר הבית, כשלאחת ההופעות, נזדמנה הלהקה הצרפתית הנודעת "הקומפניון דה לה שנסון".

 

ב-1960 הקים את להקת "העליזים", בה ניגנו בין השאר מיקי פלד (לימים האמרגן הנודע), אברם אליעזרוב (אברם הבוכרי שכונה גם "חופיס"), ניסים ימיני, יעקב אליעזרוב ועוד (הלהקה פעלה בהרכב כזה או אחר עד שנת 1971. ).

12434135_659211137555543_1873380120_n

זבדיה מעיד כי בשנת 1960 קיבל לידיו מחברו המוסיקאי עוזי מלמד את השיר "בדד", אותו ביצע עם תזמורת העליזים כבר באותה שנה ( לימים השיר בוצע ע"י זאב דיקוורט ב"ברנשים של פיאמנטה" בשנת 1970 ומאוחר יותר בשנות ה-80 ע"י זהר ארגוב) . אגב זאב דיקוורט, בשלב מסויים באמצע שנות ה-60, זבדיה הופיע עם זאב דיקוורט כ"צמד הזאבים", יחד עם אלברט פיאמנטה ודוד קריבושי.

12434298_659211150888875_2001679656_n

בראשית שנות ה-60 לוי קבע "משכנו" בקפה נגה המיתולוגי, בורסת הנגנים והמוסיקאים דאז, והיה מעין "אמרגן" של הנגנים וזה שסידר להם הופעות מזדמנות באירועים ומסיבות שונות. רבים מהמוסיקאים מעידים עליו כאחת הדמויות המשפיעות והחזקות בנגה.

 

בשנת 1966 הוציא לוי תקליטון ב"הד ארצי", שלטענתו לא הושמע ברדיו בשל מוצאו ה"תימני". התקליטון כלל ארבעה שירים: "עולם זה", "הרווק", "קאפרי הו קאפרי" ו"שושנת סלוניקי" – שירים מתורגמים מלבד "הרווק" ( מילים ולחן: אפרים דוקטור) ו"שושנת סלוניקי" (מילים ולחן: אולרי נוזיק) בעיבודו וניצוחו של דוד קריבושי.

בשנת 1971 עבר לניו יורק והחל להופיע במועדונים השונים כ"צברה" (של ליאו פולד), ב"קפה תל אביב" ועוד. בשנת 1972, לאחר שראה כי אין עתיד כל כך בעולם המוסיקה לישראלי בניו יורק, החליט לפרוש מתחום הבידור והזמר, קנה מונית והפך לנהג מונית מצליח ומבוסס בארה"ב.

12463711_659211127555544_2019157923_n

בשנת 1995 יצא לפנסיה ומאז מתגורר עם משפחתו בניו יורק.

 

אני רוצה להודות מכל הלב לזבדיה לוי היקר על שהקדיש מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו וכמובן תודה מיוחדת לאבי פרין, "אמרגני בחו"ל", על שסייע לי ביצירת הקשר!

 

תודה מיוחדת לרועי "התקליטים ישראל" על שהמיר ושלח לי מאוספו הפרטי את תקליטונו הנדיר מאוד של זבדיה לוי לצורך השלמת התחקיר על הצד הטוב ביותר.

12342809_652314684911855_7002442142021431679_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.