"כספי מנגן" – סיפורו של המוסיקאי נתן כספי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

כספי 2

נתן כספי נולד תל אביב בשנת 1938. הוא נולד אל תוך המוסיקה כשאביו,  הרמן צבי כספי, היה נגן ומורה נודע לאקורדיון בתל אביב. בהיותו בן 3 החל לנגן על חליל באופן אוטודידקטי ובהיותו בן 5, אביו הביא אקורדיון קטן הביתה ונתן החל ללמד עצמו לנגן לבד עד גיל 12. בשלב מסויים למד לנגן גם על פסנתר.

 

הוא למד בבית הספר העממי "אחד העם" וניגן במסיבות ואירועי בית הספר, וכשעבר ל"גימנסיה הרצליה", ניגן על אקורדיון מדי בוקר את התעמלות הבוקר המסורתית של בית הספר.

 

בהיותו בן 15 החל להופיע בתזמורתו של אביו וכעבור זמן קצר הקים הרכב עם חבריו חיים מרשק (סקסופון) , דני ואלה (מתופף, שניגן מאוחר יותר עם הגשש החיוור) שנקראה "הצעירים".

 

בשנת 1956 התגייס לצה"ל, תחילה בחטיבה 7 של חיל השריון, וב-1957, עת הוחלט להקים את להקת גייסות השריון, סופח כספי כאקורדיוניסט הלהקה. כספי השתתף בשתי תכניותיה הראשונות של הלהקה: "התכנית הראשונה" (שכללה את הלהיטים "קפה שחור", "צ'ימפופו") שעלתה ב-1958 והתכנית השניה – "יותר מדי אבק" (1959) שכללה את הלהיטים "אליפלט" ( הגרסה הראשונה לשיר, בה ניגן אקורדיון במקור), "אוהבי הטבע", "בואי רוח'לה" ועוד.

בשנת 1959 השתחרר מהצבא ובין השנים 1959-1966 לצד עבודתו בדפוס, ניגן בהרכבים שונים: הוא ניגן בין השאר בלהקת "השעות הקטנות" ( להקה שפעלה בצפת ובה היו חברים גבי אקשטיין, יעל שרז, מרים גבריאלי ושייקה לוי, וביצעה בין השאר את "שיר השוק" עוד לפני "התרנגולים") בין השנים 1960-1961, וכן ברביעית "הטיילת" (שביצעה את הלהיטים "הלילה לטיילת", "ואדי ערה" וכו' ובה היו חברים בין השאר אושיק לוי, גבי ברלין וחדוה ודוד)  בין השנים 1964-1965 . ברביעית הטיילת ניגן בהקלטות גם על הבס.

לאורך שנות ה-60 הופיע קבוע אף ב"עומר כייאם" ובמועדון "אילקה ואביבה" וליווה בין השאר את יפה ירקוני, ישראל יצחקי, הזמר/בדרן האמריקאי דני קיי בביקורו בארץ, אילקה ואביבה רווה, חנה אהרוני,אהובה צדוק, עדנה גורן ועוד.

כספי 1

 

בשנת 1966 פתח בית דפוס משל עצמו וב-1968 פרש ממוסיקה כדי להשקיע מלוא מרצו בעסק החדש. הוא לא היה פעיל בתחום המוסיקה עד שנת 1984, ולאחר שהעסק התבסס וכספי חש געגועים למוסיקה, הוא החליט לנגן "בקטנה" בחוג שירה בציבור. בערב השני בו היה אמור להופיע, פגש אקורדיוניסטית נוספת בשם ציפי גזית, מה שרקם אהבה מתו ראשון ( הוא היה אלמן והיא הפכה לאשתו השניה ובעיקר ושתפתו המוסיקלית) , והשניים החלו להופיע יחד בערבי זמר שונים ולהקים מועדון זמר משלהם שנתפרש ברחבי הארץ ורץ עד היום בהצלחה ונקרא : "ציפי, נתי וחברים". במועדון הזמר שלהם מופיעים מיטב אמני ישראל: יזהר כהן, אריק סיני, מיכל טל, איתן מסורי, באלדי אולייר, חנן יובל ועוד ועוד ועוד.

12676_101914553307276_2090450886_n

 

תודתי הגדולה נתונה לנתן כספי היקר (ורעייתו ציפי גזית) על שגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה, כחלק מהפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

12065621_629019103908080_8374093128639849816_n

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

"זקן השבט" – סיפורו של האקורדיאוניסט יונה גרשפלד – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20150804_185219-1

בעולם הבידור הישראלי בשנות ה-50 וה-60, נתקלתי כחוקר מוסיקה בשמות רבים של מוסיקאים ולהקות, שלא רובן זכו ל"תיעוד" מספיק. אחד מהם הוא האקורדיוניסט יונה גרשפלד, שנמנה עם מייסדי להקת פיקוד המרכז במחצית הראשונה של שנות ה-50, מייסד להקת הבידור והזמר המצליחה "צחוק בצד" ודמות המלווה את עולם הזמר העברי מעל 60 שנה. נפגשתי עם גרשפלד במשרדו והוא גולל בפניי את סיפורה של הקריירה המוסיקלית המרתקת שלו.

 

יונה גרשפלד נולד בתל אביב בשנת 1936. יונה החל לנגן בעידוד הוריו על פסנתר בהיותו בן 7. כיוון שלא יכל "להתבלט" לטענתו, עבר כעבור שנה לנגן על אקורדיון והחל לנגן במסגרות שונות: במסיבות החבר'ה, בתנועת הנוער ובצופים, בבית הספר ועוד. גרשפלד ניגן בעיקר שירי ארץ ישראל ושירים עממיים רוסיים באותה תקופה.

 

כבר בגיל 12,13 החל להופיע ב"חלטורות" למיניהן ( ביניהן בשיתוף פעולה עם יעקב אגמון ) ובשנת 1954, עם גיוסו לצה"ל, זומן לחיל הנדסה לגדוד 601 בתחילה, אך זמן קצר לאחר הטירונות ( אותה עשה עם "משה וחצי", לימים הרמטכ"ל משה לוי) סופח ללהקת פיקוד מרכז כאקורדיוניסט במחזורה הראשון. הוא השתתף בתכניות "אחד משלנו", " כ' ק' 1" ו"פשיטה בכפר". להיטי הלהקה באותה תקופה היו "גן השקמים", "ויבן עוזיהו", "תרנגול בן גבר", "רב האור והתכלת", "שיר הבר" ועוד.

 

עם שחרורו בשנת 1957, החל לעבוד במשרד האוצר ( "מס קניה") והקים באותה שנה להקת זמר ובידור שהופיעה בערבים – "צחוק בצד", כשהתנאי שהציב לחברי הלהקה היה כי כל אחד מחברי הלהקה, חייב לעבוד גם ביום בעבודה רגילה ולא להסתמך אך ורק על המוסיקה כמקור פרנסה עיקרי.

 

הלהקה החליפה מספר הרכבים, וכללה לאורך שנותיה אמנים כ: דודו דיין, איתן לב, שי דנון, גבי אקשטיין, דוד "בבה" גלזר, יוסי וינשטיין ז"ל ( שהיה בלהקת "איילון" בשנות ה-50) ועוד. הראשון שביים את הלהקה היה דני ליטאי. ללהקה היו פזמונים ומערכונים מקוריים שנכתבו במיוחד עבורה. הלהקה הייתה "קונטרה" מעין מתחרה ל"רביעית מועדון התיאטרון" וזכתה להצלחה רבה בכל רחבי הארץ, זכתה לפרגון מהעיתונות והתקשורת, אך לא תועדה על גבי תקליט או אמצעי אחר. בחופשות הלהקה הופיעה על גבי אוניות. את שירות המילואים, עשו חברי הלהקה בלהקת "פיקוד מרכז". הלהקה התפרקה בשנת 1975.

20150804_184712

במקביל להיותו מנהל הלהקה, גרשפלד ליווה כאקורדיוניסט אמנים נוספים כדליה עמיהוד והופיע בעצמו בשירה בציבור וכו'. כמו כן, גרשפלד שימש כמורה פרטי לאקורדיון. לאחר פירוק הלהקה ועד שנות ה-80, הופיע גרשפלד בשירה בציבור ובבר מצוות ובמקביל המשיך לעבוד בעבודתו הרגילה.

החל משנות ה-2000 הצטרף גרשפלד ללהקת  – "הבוסתנאים", ומהווה את זקן האקורדיוניסטים הפעילים בישראל. בימים אלה עובד יונה במכון היצוא הישראלי.

 

תודה מיוחדת ליונה גרשפלד היקר על שגולל בפניי סיפור חייו המוסיקליים.

11885332_608116669331657_5836636575769226294_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.