חצוצרן הפלא – סיפורו של המוסיקאי מני גורמן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20161018_1629290

מנחם (מני) גורמן נולד בחיפה בשנת 1940. בתור ילד, נהג לשיר במקהלות נוער מקומיות, ובהיותו בן 14 הצטרף לתזמורת נוער חיפאית כנגן פיקולו. כיוון שלא אהב לנגן כל כך על הפיקולו, דודו הביא לו בשנת 1956, עת היה בן 16, חצוצרה שהפכה לכלי הנגינה העיקרי שלו. הוא למד לנגן על חצוצרה באופן אוטודידקטי.

 

בשנת 1957 הצטרף ל"תזמורת הפועל", שכללה נגנים מבוגרים וגורמן היה הצעיר היחיד בה. באותה תקופה החל להופיע בתזמורות ארעיות באזור חיפה.

בשנת 1958 התגייס לתזמורת חיל האוויר ושירת בה 10 ימים. לאחר מכן עבר לחיל הים והשתחרר בשנת 1961. בשנת 1963, עיריית חיפה אימצה את חיל הים והחלה להתגבש להקה של חיל הים, כשגורמן מצא עצמו, במסגרת שירות המילואים, כאחד ממייסדיה של הלהקה (בגלגולה הראשון) לצידם של חבריו אלברט פיאמנטה ויעקב אליעזרוב והסולן שמוליק קראוס. גורמן שירת במסגרת שירות המילואים בלהקת חיל הים (תזמורת המילואימניקים של להקת חיל הים) עד שנת 1982.

20161018_162514

עם שחרורו משירות סדיר, הקים תזמורת שניגנה בבתי מלון ומועדונים ברחבי הארץ, ובנוסף ניגן עם מספר להקות בולטות באזור חיפה של שנות ה-60: "לה מקרנה" (של האחים סגל), "הבונגו בויז" ובשנות ה-70 הופיע עם להקתו – "הפסגה".

 

בשנות ה-80, באחת מהופעותיו, הוזמן לנגן עם תזמורתו בחתונתו של המלחין, המנצח ומפיק המוסיקה החסידית מונה רוזנבלום, שפתח בעיניו את עולם המוסיקה החסידית.  לאחר אותה הופעה בחתונה של רוזנבלום, קיבל גורמן הצעות לעבוד באירועים חסידיים והפך מזוהה עם הז'אנר.

מאותו רגע ועד היום, שימש גורמן כפורץ דרך בתחום המוסיקה החסידית כשהיה מהראשונים שהגישו נעימות מוסיקה חסידית עם חצוצרה בלבד.

 

לאורך השנים, הוציא גורמן (עד כה) שמונה אלבומים אינסטרומנטליים שהפכו רבי מכר בקרב הקהילה החסידית ובכלל וכיום מוסיף לנגן ולהופיע.

אני רוצה להודות מכל הלב למני גורמן היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית לדורותיה.

20161018_163426

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

ביטניק – סיפורו של הבסיסט אברהם ארוך – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

אברהם ארוך

 

אברהם ארוך נולד בשנת 1947 לאמא ממוצא מצרי ולאבא ממוצא טורקי. בבית נהגו לספוג שירים צרפתיים, איטלקיים ושירי ארץ ישראל. הוא גדל בדרום תל אביב וחיבתו העזה למוסיקה והכמיהה לנגן החלה בשנת 1962, בהיותו בן 15, בהשראת אחיו הגדול שמוליק ארוך ז"ל (מוסיקאי ובסיסט פורץ דרך) שהכיר לו את להקת ה"צלליות" ( The Shadows). שמוליק הקים להקה משפחתית שכללה את שלושת האחים לבית ארוך: שמוליק ומשה על גיטרות קצב ואברהם נבחר להיות הבסיסט.

11046937_10205269022978456_8593309162902930959_n

אברהם למד את יסודות הנגינה הבסיסיים משמוליק אחיו, וזו הייתה התחלת הקריירה המוסיקלית שלו. באותה תקופה, ניגן בחלטורות שונות במועדונים בעיקר במועדון "החתול העצבני". בשנת 1963 הצטרף ללהקת "הביטניקים" שכללה בין השאר את המתופף (והצייר) לורנס ( לפני לורנס היו בהחלפות המתופף מיקי אבידן, אחריו המתופף פנחס בן זכאי, המתופף אלי מזרחי, והמתופף חנן) , את שמוליק ארוך על הגיטרה המובילה, צבי ציון הסקסופוניסט, אברהם ארוך על הבס, הנרי ורד על האקורדיון, הנרי קורד על החצוצרה, והזמרת בלה, כשבשלב מסוים הצטרף להרכב הזמר יוסי טרדר דרום. ההרכב פעל עד שנת 1966. ההרכב תועד על ידי טייפ סלילים פרטי בלבד.

10930869_10205269025378516_8300052706960711689_n

בפברואר 1966 התגייס אברהם לצבא ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. בזמן שירותו הצבאי ניגן בחלטורות וחתונות עם מספר אמנים בהם אריס סאן, רביעית "הטיילת", שלישית התאומים, הגיטריסט היווני צדוק לוי ועוד.

11040626_10205269026098534_2984082015103147344_n

בשנת 1969 השתחרר מהצבא ולאחר שנישא לרעייתו רחל, החליט לפרוש מעולם המוסיקה כי הבין שחיי משפחה ומוסיקה לא הולכים יחד.

 

תודה מיוחדת לאברהם ארוך היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפורו המוסיקלי בכדי לתעדו בדפי ההיסטוריה במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

13307316_729215533888436_5403178846527896265_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.