"האקורדיאון של גדעון " – סיפורו של המוסיקאי גדעון ויגדרהויז – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

גדעון ויגדרהויז

גדעון ויגדרהויז נולד ב-16 לאוקטובר 1941 בפתח תקווה. אביו נהג לנגן על מנדולינה ומכאן ניצני ההשפעה המוסיקלית הראשונים על גדעון.

 

בהיותו בן 4, הוריו קנו לו אקורדיון קטן וזו למעשה הפעם הראשונה בה החל גדעון לנגן מוסיקה ולהתאהב בה. הוא נהג לנגן לחבריו בגן ובית הספר ולמד באופן אוטודידקטי משמיעה בלבד. בהיותו בן 7 הוא החל לקחת שיעורי פסנתר : תחילה תרגל על הפסנתר של מורהו כי באותן שנים, לקנות פסנתר בבית היה דבר יקר מאוד, אך מכיוון שזה לא היה נוח פרקטית, הוריו קנו לו אקורדיון מקצועי והוא החל ללמוד אצל מורה.

 

ויגדרהויז זוכר כי שם מורהו הראשון לאקורדיון היה יובל שדי כעס על גדעון הילד שלמד מהספר יותר מהר משהמורה עצמו יכל ללמדו. בגיל 10 הוא החל ללמוד אצל זיגי שטדרמן ( מוסיקאי נודע שעל אף שלא היה נגן אקורדיון מבריק, הוא היה מנהלו המוסיקלי ומנצחו של פסטיבל המוסיקה באבו גוש) והתמחה איתו במוסיקה קלאסית. אחרי הצבא ילמד ויגדרהויז, שוב באופן אוטודידקטי, לנגן גם על סקסופון.

 

כבר בגיל 14 החל גדעון ללמד תלמידים אחרים לנגן על אקורדיון ובגיל 16 החל להופיע בחתונות, בר מצוות ומסיבות. הוא הופיע בין השאר עם שמואל גוגול ז"ל, אשף המפוחית הישראלי. באותה תקופה ליווה על אקורדיון את כוכב הזמר דאז – ישראל יצחקי והיה ממוסיקאי "קפה נגה" – בורסת הנגנים של שנות ה-50 וה-60.

בשנת 1959 התגייס גדעון לצה"ל וסופח לחיל השריון ( חטיבה 7) ליד באר שבע. אחרי חצי שנה של טירונות ואימונים, חיפש הזדמנות לצאת וניגש לאודישנים ללהקת גייסות השריון. הבוחנת הייתה נעמי פולני שקיבלה אותו להיות אקורדיוניסט בלהקת גייסות השריון. חיילת נוספת ששירתה עימו בחטיבה 7 הייתה עליזה עזיקרי שלהפתעתו, גם היא התקבלה ללהקה זמן קצר אחריו.

להקת שיריון

ויגדרהויז השתתף בתכניות הלהקה: "כאן השריונים" ( אוקטובר 1960) ו"טיפול זה טיפול" ( 1961) .

 

עם שחרורו מהצבא, הוסיף ויגדרהויז לנגן בחתונות, בר מצוות ומסיבות והופיע בין השאר כאקורדיוניסט של גדי יגיל ובהפקת "מוישה וינטלטור" ( של פשנל) יחד עם אקורדיוניסט בצל ירוק, יוסל'ה אורג. כמו כן, הופיע עם חבריו לגייסות השריון : מגי גרוס ( הביוגרפיה שלו  גם ב"דודיפדיה")  ואילן סגל ( גם אותו ראיינתי) בנהריה ובטבעון. כמו כן, הופיע באילת במלון "מלכת שבא" עם עוד מוסיקאים. אחת ההופעות הבלתי נשכחות עבורו הייתה כשליווה את יפה ירקוני ביום הולדתו ה-80 של דוד בן גוריון בשדה בוקר (1966). כמו כן, עבד זמן מה על האוניה The Israel בקו ישראל- ניו יורק.

במהלך היום למד גדעון באוניברסיטה העברית ( שם עשה תואר ראשון) ובלילות היה מופיע בשלל מקומות – חיי מוסיקאי ישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים עזב את ישראל. הוא הכיר קנדית בשם הלן ( שלימים הפכה לאישתו) ועבר עימה להתגורר בקנדה., שם למד באוטווה ועשה שני תארים שם. לאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת אילינוי וקיבל תואר דוקטור בסטטיסטיקה בשנת 1975. בזמן לימודיו, התפרנס מלנגן בחתונות ובר מצוות במונטריאול, עם מוסיקאים שהכיר עוד מישראל.

 

  • לאחר שסיים לימודיו, עבד ב"בל קנדה" ולאחר מכן בreaders digest, שניהם בקנדה ובארה"ב , ולימד באוניברסיטאות מקגיל וקונקורדיה. כמו כן, שימש פרופסור אורח במשך סמסטר אחד באונ' חיפה ות"א ב-1994 לפני שעבר לארה"ב. אחד הסטודנטים שלו מאונ' חיפה הוא כיום יו"ר המחלקה לסוציולוגיה באונ' חיפה. בימים אלה הוא בפנסיה אבל עדיין מייעץ לקרנות גידור. העבודה הזאת היא לאור פרסום מאמרים בעיתונים כלכליים .

יש לציין כי גדעון עדין פעיל במוסיקה כתחביב. הוא חי בקיץ במונטריאול ובחורף בפלורידה ומשתתף שם בג'אם סשנים למיניהם , כולל בניו יורק "על הדרך". הוא חי בניו יורק בין השנים 1995-2005 ובמהלך שהותו שם, ארגן ג'ם סשנים שבועיים ב"לגיון האמריקאי" בהארלם , שם ניגן על אורגן האמונד B3. בפלורידה הוא מנגן עם זמר הרוקבילי הנודע משנות ה-50 – ג'ימי קאבלו. כמו כן, לאורך השנים גדעון הוסיף להקליט והוציא אף מספר דיסקים משלו.

 

תודה מיוחדת לגדעון ויגדרהויז היקר על שפינה מזמנו לענות לשאלות התחקיר שלי ולגולל בפניי סיפור חייו המרתק, וכן תודה מיוחדת לחברו לחיים וללהקת גייסות השריון, אילן סגל, על ש"שידך" בינינו.

גדעון ויגדרהויז 2

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

 

 

 

 

 

"קלאוס" – סיפורו של החלילן והקלרינטן יגאל קלאוס – כותב ומתחקר : דודי פטימר

רשומה רגילה

20150714_143239

יגאל קלאוס נולד ב-17 למאי 1939 בתל אביב, אך עד גיל 9 גר עם משפחתו בפתח תקווה. בהיותו בן 6, ראה את אחיו הגדול מנגן עם חבריו על חלילית ורצה גם, אך אחיו וחבריו הניאו אותו מכך. בהיותו בכיתה ב', הכיתה נסעה לטיול בגליל וכיוון שהוריו חששו שייסע עקב הסכנה, הוא הסכים להישאר בבית תמורת התנאי שיקנו לו חלילית. וכך קיבל את החלילית הראשונה בגיל 7 והחל ללמד עצמו לנגן. יגאל מעיד כי היה ביישן מאוד, והיה מנגן בבית לבד כשאין אף אחד, וכשכולם הלכו היה נכנס לנגן בשירותים (בגלל האקוסטיקה) ומתאמן בלי הרף. הוא אהב באותן שנים את שירי ארץ ישראל והזמר העברי הנושן.

 

בסוף השנה, המורה שאלה מי מעוניין להשתתף במסיבת סיום השנה, ותלמיד אחד, עולה חדש, אמר כי יש לו חלילית והוא רוצה להשתתף. למחרת התלמיד הביא את החלילית וזייף באופן מחריד, אך כיוון שהיה היחיד שניגן על חלילית (כביכול), הוא נתקבל. יום לפני מסיבת סוף השנה, יגאל קיבל אומץ, ניגש למורה וביקש להשתתף. המורה הסכימה ויגאל נתן הופעה שהפתיע את כולם, כי לא ידעו כלל וכלל שהוא מנגן על חלילית. כעבור כמה חודשים, נשלח קלאוס לבית ציוני אמריקה לתחרות שיזם שדרן הרדיו והטלויזיה הפופולארי אד סאליבן, כשהזוכה היה מתועד לנסוע לארה"ב להתארח בתכניתו של סאליבן. על אף שסאליבן התלהב מקלאוס, הוא זכה במקום השני והרעיון שיטוס לארה"ב נגוז בשלב זה.

20150714_142743

בהיותו בן 9 הוריו שלחו אותו ללמוד לנגן על כינור אצל מורה. כיוון שהתאמן והיה רעש מחריש אזניים, שכנו הבריון יהושע , איים עליו שיפסיק לנגן ולא ירעיש כי אחרת "זה הסוף שלו", ומאותו רגע לא נגע יגאל בכינור, ונשאר עם החלילית.

20150714_141614

עוד בילדותו החל להופיע ולנגן על חלילית, ונחשב ילד פלא על חלילית. בהיותו בן 12 וחצי, אביו קנה לו קלרינט והוא החל ללמוד אצל יונה אטלינגר (מהפילהרמונית) וגילה כישורים מיוחדים יחסית לגילו. הוא למד אצל אטלינגר עד שנת 1946 ובמקביל החל להופיע עם הקלרינט בהצגות ומופעי ריקודי עם למיניהם. בנעוריו ניגן עם דני ליטאי ( שהיה נגן כינור מבטיח) שרקד ריקודי עם בלהקת "הפועל".

 

כמו כן, ב-1957 ניגן בנעוריו בהצגה "נשף הגנבים" ב"הבימה" תחת בימויו של היי קיילוס. ההצגה זכתה להצלחה רבה ויגאל אף סוקר בכתבה בעיתון על נגינתו זו. הוא השתתף בעוד הצגות כ"השקיעה" מאת באבל, באותו זמן למד גם בקונסרבטוריון בת"א. כמו כן, היה נגן בתזמורת הגדנ"ע.

20150714_141042

עוד לפני גיוסו לצבא (ואחרי כן) , החל ללמד נגינה על חלילית וקלרינט בבית ספר למוסיקה.

 

בשנת 1959 התגייס לצבא. על אף שעבר בהצלחה את האודישנים לתזמורת צה"ל, כיוון שהיה לו פרופיל גבוה הוא נשלח לתותחנים. עקב פציעה ועל אף התנגדות מפקדיו מהתותחנים, בעזרת עזר וייצמן ז"ל סופח ללהקת גייסות השריון כנגן קלרינט. הוא השתתף בתכניות הלהקה "כאן השריונים" (1960) ו"טיפול זה טיפול" (1961). בלהקה לא רק ניגן, גם שיחק.

עם שחרורו מהצבא ב-1961, הצטרף להצגה "שורש כל רע" בתיאטרון החמאם בכיכובם של יהורם גאון, בומבה צור, חנן גולדבלט, יוסף כרמון ועוד.

ב-1963 הצטרף ללהקת "התרנגולים" בתכניתה השניה בבימויה של נעמי פולני, ואף תמונתו מעטרת את עטיפתו האחורית של תקליט הלהקה. קלאוס מציין כי התרנגולים היו הצלחה סנסציונית והופיעו 3 הופעות ביום במשך כל החודש.

20150714_141519

ב-1966 ניגן בלהקת "החמציצים" של נעמי פולני, שהייתה מעין המשך לא מוצלח ללהקת "התרנגולים" בהשתתפותם של ליאור ייני, דבורה דותן, עליזה רוזן, צבי גרטל, והתפרקה תוך פחות משנה ב-1967.

לאורך העשור הוסיף קלאוס לנגן בהצגות למיניהן כמו "החייל האמיץ שוויק", "קפיטן קרגיוז" בתיאטרון הקאמרי בכיכובה של נחמה הנדל (1964) , הצגות במועדון "אלהמברה" של גיורא גודיק ביפו בהצגה "המכשפה" ועוד.

20150714_141535

בשנת 1964 הוזמן ע"י אורי זהר להשתתף בסרטו האוונגרדי "חור בלבנה", בו כיכבו בין השאר שמוליק קראוס, ישראל גוריון, שייקה אופיר ועוד. קלאוס נזכר כי במהלך הצילומים הוא נפצע ( בסצינה עם הסוס – הפרש הלבן) ולאחר שהובהל לבית החולים, אורי זהר ביקר אותו, סחב אותו על גבו אל המונית, משם סחב אותו למטוס, ישב לצידו ומהמטוס סחב אותו למונית, וכשהגיע לביתו סחב אותו עד מיטתו ואמר להוריו של יגאל: "אני האחראי לבן שלכם ועכשיו הוא בבית – תטפלו בו", ויגאל זוכר סיטואציה זו לטובתו של אורי זהר.

20150714_142622

בשנות ה-70 הוסיף ללמד נגינה ולנגן בהפקות שונות, שהבולטת בהן היא המחזמר "פדאם פדאם" משירי אדית פיאף בתרגומו של אבי קורן.

ב-1982 ניגן בפסטיבל ערד הראשון וקרא לאקט שלו "נגן על הגג"

 

בין השנים 1981-1984 ניגן בפסטיבלי הזמר החסידיים בארץ ובסיבוב ההופעות של הפסטיבל בחו"ל, וב-1986 עבר לארה"ב בכדי להתגורר, לנגן מוסיקת נשמה יהודית ולהופיע במקומות שונים, ובמקביל התחזק וחזר בתשובה. ב-2011 חזר לישראל והחל לנגן בבתי כנסת שונים לצד הקדשת זמן רב ללימודי תורה.

20150714_141557

כיום יגאל מתגורר בנתניה ומוסיף לנגן מדי פעם באירועים ומופעים שונים, אליהם מוזמן מדי פעם.

 

תודתי הגדולה נתונה ליגאל קלאוס היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו וכן לחבר הנפש של יגאל ( וחברו לתזמורת הגדנ"ע ולהקת גייסות השריון) – אילן סגל, על ש"שידך" בינינו.

20150714_144714

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר , חוקר מוסיקלי.