"זבדיה" – סיפורו של הזמר זבדיה לוי – כותב ומתחקר : דודי פטימר

רשומה רגילה

12463624_659211157555541_1703389215_n

כשניגשתי לחקור ולתעד על בורייה את סצינת המוסיקה הישראלית, "לא ידעתי לאן אני נכנס", הווה אומר, שלא שיערתי שבשנות ה-50,60,70 פעלה בישראל רשימה אינסופית של זמרים, נגנים, מוסיקאים ואנשי בוהמה ישראליים שחלקם מעין "נמחקו מדפי ההיסטוריה" וזקוקים לתיעוד ראשוני לפועלם.

 

לפני כחודש פנה אליי המתופף אבי פרין (אותו ראיינתי ותיעדתי לראשונה גם ב"דודיפדיה") , שסיפר לי על חברו זבדיה לוי הצפוי להגיע לארץ לביקור מולדת קצרצר והפציר בי לפגשו. יש לציין כי שמו של זבדיה היה מוכר לי רק "בשם" ולא מעבר, שכן לא הייתה לגביו שום פיסת מידע ולו הקטנה ביותר.

זבדיה הגיע לארץ, ומיד כשנחת, הרמתי אליו צלצול בכדי לתאם עימו פגישה. קבענו בכרם בתימנים בשכונת נעוריו של זבדיה בהלל הזקן בתל אביב, והוא, בן 83, הגיע מלא הילה ושמחת חיים, שמבלי לראותו מעולם, ישר זיהיתי אותו. ישבנו במשך כשעתיים לראיון מרתק במהלכו גולל בפניי סיפור חייו המרתק, ומעבר למידע חשוב ומהותי לחקר המוסיקה שלי ( בשיחה מסתבר שזבדיה נחשב לאחת הדמויות המשפיעות בסצינת הבידור והמוסיקה הישראלית בשנות ה-60) , יצאתי עם פניני חוכמה ממרום גילו של זבדיה, שנראה לא יותר מבן 60.

זבדיה לוי נולד ברחוב הלל הזקן 6 בתל אביב בשנת 1932. אביו, משה לוי, היה בעל בית הדפוס מל"ן, הדפוס הבולט והנודע בתל אביב של אותם זמנים, וכבר מגיל ילדות זבדיה החל לעבוד עם אחיו בדפוס.

 

זבדיה מעיד על עצמו שעוד כילד אהב לרקוד ונמשך ללעשות שמח. הוא התגייס לצבא בשנת 1950. בצבא שירת כתותחן בגדוד התותחנים והחל לרקוד ולשיר בחדר האוכל שירים פופולאריים באיטלקית, צרפתית וכו'. בצבא הכיר את האקורדיוניסט דוד חודורוב (מפתח תקווה) ולאחר שהשתחרר ב-1953, חבר לדוד חודורוב והשניים הופיעו בכל מיני מקומות (בעיקר קיבוצים ומסיבות) כשזבדיה הוא הסולן.

באחת ההופעות, בשנת 1957 , ראה את זבדיה, הסקסופוניסט מוטקה הג'ינג'י (סקסופוניסט) שהזמין אותו לשיר ב"תדמור" כזמר הבית, כשלאחת ההופעות, נזדמנה הלהקה הצרפתית הנודעת "הקומפניון דה לה שנסון".

 

ב-1960 הקים את להקת "העליזים", בה ניגנו בין השאר מיקי פלד (לימים האמרגן הנודע), אברם אליעזרוב (אברם הבוכרי שכונה גם "חופיס"), ניסים ימיני, יעקב אליעזרוב ועוד (הלהקה פעלה בהרכב כזה או אחר עד שנת 1971. ).

12434135_659211137555543_1873380120_n

זבדיה מעיד כי בשנת 1960 קיבל לידיו מחברו המוסיקאי עוזי מלמד את השיר "בדד", אותו ביצע עם תזמורת העליזים כבר באותה שנה ( לימים השיר בוצע ע"י זאב דיקוורט ב"ברנשים של פיאמנטה" בשנת 1970 ומאוחר יותר בשנות ה-80 ע"י זהר ארגוב) . אגב זאב דיקוורט, בשלב מסויים באמצע שנות ה-60, זבדיה הופיע עם זאב דיקוורט כ"צמד הזאבים", יחד עם אלברט פיאמנטה ודוד קריבושי.

12434298_659211150888875_2001679656_n

בראשית שנות ה-60 לוי קבע "משכנו" בקפה נגה המיתולוגי, בורסת הנגנים והמוסיקאים דאז, והיה מעין "אמרגן" של הנגנים וזה שסידר להם הופעות מזדמנות באירועים ומסיבות שונות. רבים מהמוסיקאים מעידים עליו כאחת הדמויות המשפיעות והחזקות בנגה.

 

בשנת 1966 הוציא לוי תקליטון ב"הד ארצי", שלטענתו לא הושמע ברדיו בשל מוצאו ה"תימני". התקליטון כלל ארבעה שירים: "עולם זה", "הרווק", "קאפרי הו קאפרי" ו"שושנת סלוניקי" – שירים מתורגמים מלבד "הרווק" ( מילים ולחן: אפרים דוקטור) ו"שושנת סלוניקי" (מילים ולחן: אולרי נוזיק) בעיבודו וניצוחו של דוד קריבושי.

בשנת 1971 עבר לניו יורק והחל להופיע במועדונים השונים כ"צברה" (של ליאו פולד), ב"קפה תל אביב" ועוד. בשנת 1972, לאחר שראה כי אין עתיד כל כך בעולם המוסיקה לישראלי בניו יורק, החליט לפרוש מתחום הבידור והזמר, קנה מונית והפך לנהג מונית מצליח ומבוסס בארה"ב.

12463711_659211127555544_2019157923_n

בשנת 1995 יצא לפנסיה ומאז מתגורר עם משפחתו בניו יורק.

 

אני רוצה להודות מכל הלב לזבדיה לוי היקר על שהקדיש מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו וכמובן תודה מיוחדת לאבי פרין, "אמרגני בחו"ל", על שסייע לי ביצירת הקשר!

 

תודה מיוחדת לרועי "התקליטים ישראל" על שהמיר ושלח לי מאוספו הפרטי את תקליטונו הנדיר מאוד של זבדיה לוי לצורך השלמת התחקיר על הצד הטוב ביותר.

12342809_652314684911855_7002442142021431679_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

 

 

 

 

"כל הג'ס הזה" – סיפורו של הסקסופוניסט ג'ס קורן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

ג'ס

ג'ס קורן נולד כמישל גרשטנקורן ב-22 למרץ 1945 באלבי, דרום צרפת. כילד, גדל בסביבות פריז, ובביתו היה גרמופון ("פטיפון עם חצוצרה") עם תקליטי מהירות 78 סל"ד של לואי ארמסטרונג, סידני בשה, דיוק אלינגטון וכו', מכאן שעוד מגיל קטן מאוד, הג'אז היה חלק בלתי נפרד מחייו של ג'ס.

בהיותו בן 9, ביקש ללמוד לנגן קלרינט ( אהב בעיקר את הצלילים הנמוכים), ועל אף שלמד אצל מורה כשנתיים, הוא בעיקר ניגן בעצמו "מה שהוא רוצה". בגיל 12, הקים מעין להקה עם חבריו, שניגנה במסיבות בבתים של אריסטוקרטים.

 

באותה תקופה, אחיו דניאל הביא אל הבית סקסופון טנור. ג'ס התלהב מהסאונד והחל להשתובב על הכלי. בשנת 1957 יצא תקליט חדש של קולמן הוקינס ואוסקר פיטרסון ( The Genius Of coleman Hawkins) וכששמע ג'ס את התקליט, הוא ידע כי הסקסופון טנור הוא ה-כלי בשבילו. כמו כן, הושפע באותה שנה בערך מתקליטיו של לסטר יאנג.

בשלב זה, השקיע את מלוא תשומת לבו לנגינה והופעות פרטיות עם להקתו. הלהקה קיבלה בשנת 1962, חוזה לנגן מדי יום במועדון בקורסיקה, וג'ס ניגן על קלרינט וסקסופון טנור. זמן קצר לאחר מכן ניגן במועדון הג'אז הפריזאי "קנטאקי קלאב", במשך 3 שנים. במקביל, ניגן בעוד מספר מועדוני ג'אז באיזור.

ג'ס קורן 2

בשנת 1965 הוזמן ע"י חבר להופיע בפני קציני הצבא האמריקאי בצרפת, השתפשף מוסיקלית ורכש נסיון רב, כשהופיע במסגרת זו במקומות שונים בצרפת. ב-1967 הוזמן להופיע עם הרכב מצרפת במרוקו, ומכיוון שניגנו ג'אז ולא מוסיקה לריקודים כמתבקש, "זרקו" אותם מהמועדון היישר לפריז. כשחזרו, קיבלו הצעה להופיע באכזיב שבישראל, וכיוון שג'ס יהודי ושמע על ישראל אך לא ביקר בה, קפץ על ההצעה. הוא הגיע עם להקתו לישראל, והלהקה הופיעה פה במשך ארבעה חודשים. לאחר תום החוזה, היה אמור לחזור לצרפת, אך כיוון שהיה לו בישראל חבר מוסיקאי עוד מצרפת, ברנרד פולק שמו, עבר קורן להתגורר במשך שנה עם פולק, שהיה מעורה בסצינת הג'אז הישראלית המקומית. פולק לקח את קורן למועדון הג'אז "ברברים" (בו ניגנו אהרל'ה קמינסקי, אלברט פיאמנטה, דני גוטפריד ושאר אמני הג'אז הישראליים), והשניים נהגו לנגן שם ג'אז. קורן התרשם ופולק הציע לו להצטרף אליו לנגן גם במועדון היפואי "זורבה היווני" (שהיה בבעלותו של אריס סאן). ג'ס ניגן שם מעט מוסיקה יוונית שהייתה חדשה לו עד אז. בסוף שנות ה-60 הצטרף ללהקתו של הזמר לארי ווקר. באותו זמן התגורר עם רעייתו הראשונה בחולון.

עם לארי ווקר וברנרד פולק 1968

בתחילת שנות ה-70, עבר לנגן במקור הפרנסה העיקרי של המוסיקאים דאז: "חלטורות" : חתונות ואירועים שונים.

ג'ס קורן 1970

בשנת 1975 הוזמן ע"י חברו להתגורר ולנגן ג'אז באיי גוואדלופ, במשך כשנה וחצי. בשנת 1976 עבר לגור אצל אחיו בשבדיה, שם שהה במשך 8 חודשים ואף החל ללמד נגינה. ב-1977 עבר לפריז, אך לאחר זמן קצר בו ניגן שם, הוזמן ע"י חבר לטהיטי בכדי להתגורר ולנגן במועדון שם. הוא חי שם במשך   10 שנים, למד יוגה ואף הפך למורה ליוגה. באותה תקופה מיעט לנגן כי לא הייתה סצינת מוסיקה מפותחת ורצינית שם, על אף שניגן בסופ"שים במלון בעיר הבירה.

ג'ס קורן טהיטי 1983

בשנת 1986 , לאחר ששכל את אשתו הראשונה, עבר עם בתו לישראל, שם הייתה משפחתה של אישתו המנוחה. באותו זמן, סצינת הג'אז בישראל הייתה חלשה מעט ( לפני פסטיבל הג'אז המסורתי באילת), וג'ס, שהתגורר אותה עת בתל אביב, הוזמן ע"י חברו הבסיסט אמיל רם, המתופף אילן קצ'קה והמתופף שי זלמן להופיע בבתי קפה שונים. במקביל, ג'ס לימד מוסיקה בקונסרבטוריון בנתניה, במרכז המוסיקה ביפו ובעוד מקומות, לצד שיעורי נגינה פרטיים שנתן. בסוף שנות ה-80 נישא בשנית, ומנישואין אלה נולדו לו שני ילדים.

מאז ועד היום, מוסיף ג'ס ללמד מוסיקה בראש העין, מוסיף לנגן ג'אז בהרכבים שונים בכל רחבי הארץ ומופיע עם הרכביו גם בחו"ל.

תודה מיוחדת לג'ס קורן היקר על שפינה מזמנו וגולל בפניי סיפור חייו במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

11040635_591398611003463_101792411458064810_n

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.