סיפורה של להקת "הסינג סינג"- כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

הסינג סינגגג

מודעות פרסומת

רוק נעורים- סיפורה של להקת המהפכה – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

 

maxresdefault

 

בסוף שנות ה-60 אירעה תפנית בסצינת להקות הקצב (רוק) הישראליות במרכז ובפריפריה: אם בראשית העשור, ליוו את הלהקות צלילי קליף ריצ'ארד והצלליות או אפילו הביטלס המוקדמים, הרי שבסוף העשור אופי הלהקות הפך חדשני, מתקדם ומודרני יותר (בהתאם לתו התקן העולמי באותה תקופה) א-לה הסאונד של לד זפלין, בלאק סאבאת', דיפ פרפל וכו', סאונד שעיצב את פסקול המועדונים בישראל (ובעולם) אותה תקופה.

 

אחת הלהקות שפעלו וזכו להצלחה באותן שנים, אם כי לא הטביעה חותם בטווח הארוך של אחרי פעילותה (מלבד תקליטון נדיר שהפך פריט אספנות) היא להקת "המהפכה", להקת רוק מתקדם ישראלית שפעלה בין השנים 1971-1978 בעיקר באיזור המרכז.

 

הלהקה הוקמה בשנת 1971 על ידי ידידיה (דדי) רהב (זמר סולן), גדעון (דידי) דוידי (מתופף), אלפונסו (אלפי) בר גיל (בסיסט) וסמי שושן (גיטרה מובילה), תחילה ללא שם, אך לאחר הופעה מסוקרת בפריפריה, אחריה נכתב בלהיטון (מגזין המוסיקה הפופולארי בשנות ה-70 וה-80) כי הלהקה "הפכה את האולם ושיגעה את כולם", החליטו חבריה על השם – "להקת המהפכה".

בשנת 1974, לאחר כשלוש שנות פעילות במהלכן הלהקה חרשה את הארץ לאורכה ורוחבה בהופעות ועשתה עבודת שטח מעולה בסצינת הרוק המקומית, הצטרף ללהקה הקלידן (בן ה-14 בלבד) מיקי ורטנסקי, יחד עימו הלהקה השתתפה בשלהי 1974 בתחרות להקות רוק ישראליות באמפי רמת גן וקטפה את המקום הראשון בתחרות.

 

הלהקה חלשה על שלושה מועדוני בית: האחד – בית הנוער בתל אביב, והשניים הנוספים: מועדון הרינגוס ומועדון יגלום בבת ים.

 

לאור הצלחת הלהקה והדיבור עליה, נוצר רעיון ע"י אמרגנה משה מילינסקי, לארגן לה סיבוב הופעות בחו"ל. לצורך העניין, הלהקה הקליטה באולפני "טריטון" תקליטון מקורי באנגלית הכולל שני שירים שנכתבו, הולחנו ועובדו על ידי חברי הלהקה יחד עם משה אלגרי (אחיו של סולן הלהקה דדי רהב).

 

התקליטון כלל כאמור שני שירים: Flower (בלדת סול רוק) ו- Into The Night (שיר רוק קצבי) וזכה להשמעות לא מועטות ברדיו, בעיקר ברדיו "קול השלום" של אייבי נתן, כאשר באותה השנה השירים פתחו וחתמו תכניתו.

 

בשנת 1977 הלהקה הופיעה בתכניתו של ירון לונדון "עלי כותרת" יחד עם מיה קזביאנקה, מה שתרם לפרסומה הגדול של הלהקה. בשיא ההצלחה, פרש הסולן דדי מהלהקה (עקב התאהבות במי שתהפוך לאישתו) ואת מקומו תפס הזמר יגאל לוי, עד שלבסוף הלהקה התפרקה בשנת 1978.

תודה מיוחדת לקלידן הלהקה, מיקי ורטנסקי על העזרה בליקוט המידע ותיעוד סיפורה של הלהקה.

 

תודה מיוחדת לרועי ניסן ( "התקליטים ישראל") על ששלח לי את שירי התקליטון הנדיר של הלהקה.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

 

 

 

"הדים של צלליות" – סיפורה של להקת "ההדים" מחיפה- כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

ההדים

 

שנות ה-60 היו ללא ספק שנות הזוהר של להקות הקצב בארץ ובעולם. הנוער, שבתחילת הסיקסטיז הושפע מאלביס פרסלי, קליף ריצ'ארד והצלליות, החל פוקד את הארץ לאורכה ורוחבה בהופעות ומנסה לחקות אליליו כשהוא מאזין שעות על גבי שעות לתקליטים ולומד, לרוב באופן אוטודידקטי, לנגן את השירים כמו בתקליט.

לאורך שנות ה-60 וה-70 פעלו בארץ מספר להקות קצב הנשאו את השם "ההדים": יש את להקת "ההדים" של ד"ר בצלאל יונגרייז שהקליטה את שיר הרוק העברי הראשון ("הו ילדונת") בשנת 1963, יש את להקת "ההדים מבאר שבע" שנעה יותר לכיוון הרוק הכבד והפרוגרסיבי (בשנים מאוחרות יותר) ויש את להקת "ההדים" מחיפה, שהעריצה את הסאונד האוריגינלי של להקת הצלליות וקליף ריצ'ארד ופעילה החל משנת 1961 ועד היום (לאחר הפסקה ארוכה ואיחוד מחודש) בחיפה, כשהיא גוררת עימה קהל מעריצים נלהב מכל קצוות הארץ של שוחרי הנוסטלגיה המתוקה ההיא.

 

סיפורה של הלהקה מתחיל בחיפה בשנת 1959, עת נפגשו הבסיסט ג'ק קרייסברג והגיטריסט רמי סדנאי בצופים.

 

באותה תקופה, השניים הושפעו מאד ממוזיקת הפופ האינסטרומנטלית שהושמעה באותה תקופה על גלי האתר מפי אמנים כדוויין אדי, ג'וני וההוריקנים, הצ'אמפס וכמובן להקת הצלליות (שליוותה אותה תקופה את קליף ריצ'ארד אך שימשה להקה משפיעה בזכות עצמה).

13686555_1464277556931259_520753979163216054_n

ג'ק ורמי החליטו להקים להקה משלהם, והחלו לחפש אחר מוזיקאים בעלי רקע ועניין דומים לשלהם. בשנת 1961 פגשו את הגיטריסט המוביל ישראל גרזון בחנות תקליטים והזמינו אותו להצטרף אליהם לאיזה סשן נגינה. זמן קצר לאחר מכן צירפו את רן לב כגיטריסט קצב וזמר. רביעית המופלאים מחיפה: ג'ק קרייסברג, רמי סדנאי, ישראל גרזון ורן לב החליטו לקרוא ללהקתם "ההדים" כשהם מצרפים אליהם את המתופף יוסי להט ז"ל, כשהארבעה הם הבסיס ללהקה ולאורך שנותיה, החליפה הלהקה, בעקבות גיוסם של חלק מחבריה,  מספר גלגולים של מתופפים ( בהם ארנון ברקאי, מיכה אבן צור, מיכה בן חמו, פרוספר), אורגניסט (אבי פלדמן), סקסופוניסט (מוטק'ה סגל) ובתקופה מסוימת נצטרף ללהקה גם גיטריסט הקצב והזמר שמשון שמוקלר.

 

בתחילת שנות ה-60, להקת "ההדים" בלטה מאד בסצינת הרוק (בעיקר החיפאית) והופיעה בין השאר במרתף רוטשילד (1962), מלון דן כרמל (1963-1964), כאליף תל אביב (1961), מועדון 120 בחיפה (1963-1965) ועוד.

13895139_1471102479582100_1813458367117785450_n

בתחילת שנות ה-70 הלהקה התפרקה וכל אחד מחבריה פנה לעיסוק אחר. בשנת 1996 הלהקה התאחדה שוב ואף הקליטה אלבום המתעד פועלה. מאז ועד היום, הלהקה פעילה בעיקר בחיפה ("כי אין מי שיארגן לנו הופעה בתל אביב", מספר רמי סדנאי) ומופיעה בפני מאות מעריצי הסאונד המקורי של קליף ריצ'ארד והצלליות (עמותת "קליף ריצ'ארד והצלליות" בישראל מונה כיום כ-400 חברים).

רמי (סדנאי), מדוע לא חשבתם להקליט חומר מקורי בתחילת שנות ה-60?

 

"לא זוכר, לא היו אמצעים וזמן".

 

מה היה המוטו של הלהקה?

 

"הסאונד המיוחד של הגיטרות החשמליות, מקצב הרוקנרול והסאונד של להקת "הצלליות".

 

מה עושה כל אחד מחברי הלהקה כיום?

 

"ישראל גרזון בתחום הביטוח, רמי סדנאי בתחום הצלילה, רני לב בעסקי הנדל"ן וג'ק קרייסברג, שמאז תחילת שנות ה-70 חי בארה"ב, עוסק בהפקות מוסיקליות.

 

 

זכורה לך חוויה מיוחדת מאחת ההופעות?

 

"כן, באחת ההופעות בבת גלים בחיפה, רני לב התחשמל מהגיטרה ורק התעוזה של ג'ק קרייסברג הצילה אותו".

 

תודה מיוחדת לרמי סדנאי היקר על העזרה בליקוט המידע ותיעוד סיפורה של להקת "ההדים" מחיפה.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.