"הדרך שלו"- סיפורו של המוסיקאי משה ארנון – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

משה ארנון נולד בספטמבר 1950 בירושלים. בהיותו בן 10 החל ללמוד לנגן על חלילית, ובגיל 12 החל ללמוד לנגן על אקורדיון ( מורהו היה המוסיקאי חיים צור).

 

בשנת 1962 הצטרף לתזמורת הנוער של ירושלים בניצוחו של יוחנן בהב כנגן חליל צד ובשנת 1963 החל ללמוד לנגן אף על סקסופון ( לאחר שראה במועדון ירושלמי סקסופוניסט).

 

בשנת 1965, בהיותו בן 15, החל לנגן ולהופיע לבדו עם אקורדיאון בחתונות ואירועים שונים. בשנת 1966 החל לנגן עם תזמורת במשכן המלאכה בירושלים, תחילה ניגן על אקורדיון ולאחר מכן על סקסופון.

 

בשנת 1966 החל ללמוד נגינת סקסופון אצל מל קלר עד גיוסו לצבא. בפברואר 1969 התגייס לצבא והצטרף ללהקת חיל התותחנים עם הקמתה. הוא השתתף בתכנית "פגז ראשון" (גם בהקלטות התכנית). שנה לאחר היותו בלהקת חיל התותחנים, סופח לתזמורת חיל האוויר תחת ניצוחו של אריך טייך. הוא שירת בתזמורת משך שנה וחזר ללהקת חיל התותחנים (אחרי תכניתה "לה בומבה") שהייתה במתכונת של צוותי הווי. בפברואר 1972 השתחרר מהצבא.

עם שחרורו מהצבא הצטרף בשנת 1972 ללהקתו של זאב דיקוורט – "הזאבים". הוא ניגן עם "הזאבים" עד שקיבל הצעה מלהקת "המטרונומס" להצטרף אליה לחוזה ההופעות במועדונו של אריס סאן "סירוקו" בניו יורק וב-31 במאי 1973 הלהקה נסעה לארה"ב. ארנון שימש כסקסופוניסט, נגן חליל צד וזמר.

הוא ניגן עם "המטרונומס" עד 1975 ועם פרישתו נסע לנגן ולהופיע בתזמורת על סיפון אוניית "הקרניבל" באיים הקאריביים. בשנת 1976 עזב את האונייה והחל להופיע ב"קפה באבא" בקווינס עד 1981. בין האמנים עימם עבד ב"קפה באבא" : אלונה טוראל, שלמה גרוניך, להקת "האיילון" ועוד.

 

בתחילת שנות ה-80 החל להופיע עם תזמורת משלו – MOSHE ARNON ORCHESTRA במקומות שונים ברחבי ארה"ב עד שבשנת 1986 חזר לישראל. באותה תקופה הצטרף ללהקת "צלילי המוסיקה".

 

בשנת 1987 הצטרף ללהקת "הפסגות" (שהייתה בשיאה עם הלהיט "זינגרלה", בו ניגן ארנון אף בהקלטת השיר) וניגן עימה עד שנת 1988. לאחר מכן ניגן קצת בלהקת "עפיפון" ובשנת 1990 החל לצאת במופע פורץ דרך ששילב בחלקו הראשון תקלוט (די ג'יי) ובחלקו השני מופע נגינה ושירה. ליווה אותו אז הקלידן סאם פוגל. המופע רץ עד 2006 . לאורך השנים הללו הוזמן להופיע בחו"ל לאירועים פרטיים.

בשנת 2006 חזר לארה"ב והחל להופיע שם. לאחר כמה שנים של הופעות, החל לעשות הסבה מקצועית ולהפוך למדריך טיולים בארה"ב ובעיקר מנגן במהלך ביקוריו בישראל.

 

בשנות ה-2000 הוציא משה ארנון את האלבום "מנגן ושר".

 

תודה מיוחדת למשה ארנון היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי (במהלך ביקורו הקצרצר בארץ) בכדי לגולל בפניי תמצית מסיפור חייו המוסיקלי לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית והנגנים בישראל.

13495039_739224089554247_7553574314490087966_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

 

 

 

 

 

 

"זקן השבט" – סיפורו של האקורדיאוניסט יונה גרשפלד – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20150804_185219-1

בעולם הבידור הישראלי בשנות ה-50 וה-60, נתקלתי כחוקר מוסיקה בשמות רבים של מוסיקאים ולהקות, שלא רובן זכו ל"תיעוד" מספיק. אחד מהם הוא האקורדיוניסט יונה גרשפלד, שנמנה עם מייסדי להקת פיקוד המרכז במחצית הראשונה של שנות ה-50, מייסד להקת הבידור והזמר המצליחה "צחוק בצד" ודמות המלווה את עולם הזמר העברי מעל 60 שנה. נפגשתי עם גרשפלד במשרדו והוא גולל בפניי את סיפורה של הקריירה המוסיקלית המרתקת שלו.

 

יונה גרשפלד נולד בתל אביב בשנת 1936. יונה החל לנגן בעידוד הוריו על פסנתר בהיותו בן 7. כיוון שלא יכל "להתבלט" לטענתו, עבר כעבור שנה לנגן על אקורדיון והחל לנגן במסגרות שונות: במסיבות החבר'ה, בתנועת הנוער ובצופים, בבית הספר ועוד. גרשפלד ניגן בעיקר שירי ארץ ישראל ושירים עממיים רוסיים באותה תקופה.

 

כבר בגיל 12,13 החל להופיע ב"חלטורות" למיניהן ( ביניהן בשיתוף פעולה עם יעקב אגמון ) ובשנת 1954, עם גיוסו לצה"ל, זומן לחיל הנדסה לגדוד 601 בתחילה, אך זמן קצר לאחר הטירונות ( אותה עשה עם "משה וחצי", לימים הרמטכ"ל משה לוי) סופח ללהקת פיקוד מרכז כאקורדיוניסט במחזורה הראשון. הוא השתתף בתכניות "אחד משלנו", " כ' ק' 1" ו"פשיטה בכפר". להיטי הלהקה באותה תקופה היו "גן השקמים", "ויבן עוזיהו", "תרנגול בן גבר", "רב האור והתכלת", "שיר הבר" ועוד.

 

עם שחרורו בשנת 1957, החל לעבוד במשרד האוצר ( "מס קניה") והקים באותה שנה להקת זמר ובידור שהופיעה בערבים – "צחוק בצד", כשהתנאי שהציב לחברי הלהקה היה כי כל אחד מחברי הלהקה, חייב לעבוד גם ביום בעבודה רגילה ולא להסתמך אך ורק על המוסיקה כמקור פרנסה עיקרי.

 

הלהקה החליפה מספר הרכבים, וכללה לאורך שנותיה אמנים כ: דודו דיין, איתן לב, שי דנון, גבי אקשטיין, דוד "בבה" גלזר, יוסי וינשטיין ז"ל ( שהיה בלהקת "איילון" בשנות ה-50) ועוד. הראשון שביים את הלהקה היה דני ליטאי. ללהקה היו פזמונים ומערכונים מקוריים שנכתבו במיוחד עבורה. הלהקה הייתה "קונטרה" מעין מתחרה ל"רביעית מועדון התיאטרון" וזכתה להצלחה רבה בכל רחבי הארץ, זכתה לפרגון מהעיתונות והתקשורת, אך לא תועדה על גבי תקליט או אמצעי אחר. בחופשות הלהקה הופיעה על גבי אוניות. את שירות המילואים, עשו חברי הלהקה בלהקת "פיקוד מרכז". הלהקה התפרקה בשנת 1975.

20150804_184712

במקביל להיותו מנהל הלהקה, גרשפלד ליווה כאקורדיוניסט אמנים נוספים כדליה עמיהוד והופיע בעצמו בשירה בציבור וכו'. כמו כן, גרשפלד שימש כמורה פרטי לאקורדיון. לאחר פירוק הלהקה ועד שנות ה-80, הופיע גרשפלד בשירה בציבור ובבר מצוות ובמקביל המשיך לעבוד בעבודתו הרגילה.

החל משנות ה-2000 הצטרף גרשפלד ללהקת  – "הבוסתנאים", ומהווה את זקן האקורדיוניסטים הפעילים בישראל. בימים אלה עובד יונה במכון היצוא הישראלי.

 

תודה מיוחדת ליונה גרשפלד היקר על שגולל בפניי סיפור חייו המוסיקליים.

11885332_608116669331657_5836636575769226294_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.