"מלכיס" – סיפורו של המוזיקאי והבסיסט שלמה מלכי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

12920492_1688409488086150_8407386253990895740_n

שלמה מלכי ("מלכיס") נולד בתל אביב בשנת 1949 . אביו, ניסים מלכי היה מוסיקאי ולמעשה הנחיל מגיל קטן את אהבת המוסיקה לבנו. בהיותו של שלמה בן 5, אביו החל ללמדו לנגן על מנדולינה. הוא למד מנדולינה במשך 8 שנים ( במהלכן עבר להתגורר עם משפחתו בבת ים) והופיע בעיקר במסגרות בית ספריות ומשפחתיות. בהיותו בן 13, עם הגיעו לגיל בר המצווה, קנה בכסף בר המצווה גיטרה חשמלית והוסיף ללמוד אצל אביו, עד שבגיל 15 עבר ללמוד לנגן בקונסרבטוריון בחולון.

 

בגיל 16  החל לנגן בלהקת "הצבר הדוקרני" שהקים אלדד זיו, והלהקה בתקופתו של מלכי זכתה בפרס ראשון בתחרות להקות קצב בבית הלנה רובינשטיין. לאחר שעזב מלכי את ההרכב, החליפו אלון אולארצ'יק.  זמן קצר לאחר מכן הצטרף ללהקת "הטורפים" ואחריה בלהקת "אפולו 11" ואחרי כן ניגן בלהקת "השלאגרים" שליוותה את טריפונס עת היה עולה חדש טרי בארץ.

 

בשנת 1967 התגייס לצבא ושירת כנהג בוס. עם שחרורו בשנת 1970 הקים עם חבריו אהרון כהן וסטיב (שלמה באלאס) את להקת "פס לבן" שפעלה עד שנת 1973 והקליטה מספר שירים מקוריים שחלקם הלחין מלכי דוגמת: "איך הסינים כובשים את העולם" ו"רובינזון". באותה תקופה כונה בפי חבריו ללהקה "ברוס" בשל דמיונו למוסיקאי ג'ק ברוס.

בשנת 1975 הצטרף ללהקת "הסגנונות החדשים" שליוותה את עוזי פוקס, לאחר מכן שינתה הלהקה שמה שוב ל"עוזי והסגנונות" ובהמשך ל"עוזי ולהקתו". מלכי ניגן עם פוקס עד שנת 1976 ולאחר מכן עבר לנגן מוסיקה מזרחית יוונית כבסיסט. הוא ניגן בין השאר עם ילדת הפלא גראציה, לויטרוס, איזידור, יאניס ושאר זמרים מקומיים ששרו בטורקית ויוונית.

11133836_1596294637297636_9168709900214013145_n

בתחילת שנות ה-80 הצטרף ללהקת "הגל הירוק" (באחד מגלגולי הלהקה) וניגן עם הלהקה עד ה-13 לספטמבר 1992. בשנת 1992 פרש ממוסיקה ועבר לתחום התיקונים עד פרישתו לפנסיה.

13220933_720419661434690_6984547181824061105_n

 

תודה מיוחדת לשלמה מלכי היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו המוסיקלי לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

מודעות פרסומת

"כמה יוסי" – סיפורו של המתופף המזמר יוסי אטיאס – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

IMAG1142

שנות ה-70 במוסיקה הישראלית היו שנים מהותיות להתפתחות הפופ והרוק הישראלי: עם ירידת להקות הקצב שאפיינו את הסיקסטיז ופריחתן של להקות החתונות ( טרום תקופת הדי ג'יי), רבים מהנגנים והמוסיקאים שהיו מבוקשים בקרב הלהקות, מצאו עצמם חסרי עבודה. היו שפרשו מהמקצוע והיו שהמשיכו לחיות את החלום והפכו לנגני אולפן והופעות של כוכבי התקופה ( בתקופה בה כוכבים היו כוכבים) .

אחד המתופפים העסוקים ביותר בעולם הפופ והרוק בסבנטיז, הוא יוסי אטיאס שהפך לאחד הנגנים המבוקשים בעשור וניגן עם מיטב כוכבי התקופה, עד שעזב את הארץ ב-1980 ללונדון, שם חי עד היום. משום מה, אין תיעוד לפועלו החשוב והמשמעותי של יוסי לסצינת המוסיקה הישראלית ( בתקופה בה פעל בה) , לכן תיאמתי עימו ראיון ובקשב רב, אטיאס גולל בפניי סיפור חייו המרתק ודרכו את עולם הפופ-רוק הישראלי מנקודת מבטו.

 

יוסף (יוסי) אטיאס נולד במרוקו ב 25 לנובמבר 1953 . בשנת 1954 , בהיותו בן שבעה חודשים, עלה עם משפחתו לישראל.

יוסי מעיד על עצמו שהוא זוכר כי מגיל מאוד צעיר ( 9-10) הוא אהב מוזיקה,  במיוחד לועזית .אחיו הבכור יעקב ז"ל היה גיטריסט / זמר  ואביו מכלוף אטיאס זצק"ל היה פייטן.

כששאלתי אותו, באיזה גיל גילה את הרוקנרול, השיב לי אטיאס כי בגיל 13,14  הוא החל לשמוע את קליף ריצ'רד ואלביס פרסלי, ומאוחר יותר שמע לרוב להקות רוק, ובמיוחד את סגול כהה (דיפ פרפל) , לד זפלין, בלאק סבאת' ופינק פלויד.

התפנית המהותית בחייו המוסיקליים של יוסי אירעה בגיל 12 , עת גילה את התופים: אחיו היה מתאמן על הגיטרה ויוסי הקטן ניסה ללוותו על כסא.

בגיל 13 ,בבר מצווה שלו, אחיו יעקב  הפתיע אותו וקנה לי תופים במתנה- מתנה ששינתה את חייו. יוסי נזכר שלאחר מספר חודשים כבר החל להופיע עם אחיו באירועים, חתונות וכו'. בלהקתו של אחיו שנקראה – "כוכבי הזהב".

IMAG1144

עוד בגיל צעיר מאוד נהג יוסי לשיר, בעיקר שירים צרפתיים, וזכה לכינוי "לואיג'י הישראלי" (לימים ליווה את לואיג'י ה"אמיתי"), וזכורים לו פלקטים עם תמונותיו כנער הפלא של השנסון הצרפתי בישראל.

IMAG1143

בשנת 1969 הקים יחד עם שני חבריו ( איציק ברנס – גיטרה מובילה, ואבי סרוסי – גיטרה בס) את להקת "המסמרים", שנוהלה ע"י משרד האמרגנות של חיים סבן.

בשנת 1970, עת היה בן 17, החליף יוסי את חברו הטוב,  המתופף מאיר ישראל, בלהקת "עוזי והסגנונות" , עימם הופיע עד שהלהקה התפרקה ועוזי פנה לקריירת הסולו המצליחה שלו.

IMAG1152

בשנת 1971 התגייס אטיאס לצה"ל וסופח לצוות הווי ובידור.

עם שחרורו ב-1974, הקים יחד עם חבריו מלהקת "המסמרים" – איציק ברנס ואבי סרוסי, את להקת "או שכן או שלא", שנוהלה ע"י משרד ההפקות של מיקי פלד. הלהקה הופיעה והקליטה עם מיטב כוכבי שנות ה-70 ושימש כמעין "להקת הבית" של משרדו של פלד. בין האמנים שהלהקה ליוותה נמנה הזמר הבלגי המצליח דאז- לואיג'י ( Une Maman, Pitie) . בנוסף, הלהקה השתתפה בליווי זמרים בפסטיבלי הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי ופסטיבל שירי הילדים. לאחר הצלחת הלהקה, המוסיקאי קובי אשרת לקח את הלהקה "תחת חסותו" ויחד עימו הקליטו שירים של מיטב האמנים להם כתב אשרת בשנות ה-70, לצד פרסומות וג'ינגלים. הלהקה גם הקליטה שני שירים מקוריים: "תני להיות הגבר שלך" ( בו יוסי אטיאס הוא הסולן הזמר) שהצליח במצעד הפזמונים דאז ו"המנון לאישה המשוחררת".

ב-1977 הצטרף אטיאס ללהקת "הגל הירוק", להקת הקצב בה היו חברים בין השאר: אלי סולם (גיטרות), סמי וילה (קלידים) , דודו רג'ואן ז"ל (סולן ובסיסט) ואטיאס על התופים. הלהקה הקליטה מספר שירים בהם: "פתגמים", "יה יה מה יהיה" (שרג'ואן שר גם בלהקת "השמנים והרזים") , ו-Stranger Down In The City .

נוסף לזאת, ניגן אטיאס בין השנים 1978-1980 עם להקת "הפסגות" שיסד חברו, איציק ברנס.

כמתופף, אטיאס היה מהבולטים ביותר בישראל בשנות ה-70 וניגן בין השאר עם: עוזי פוקס, צביקה פיק, רותי נבון, עדנה לב, אושיק לוי, גבי שושן, אילנה רובינא,  קובי רכט, גרי אקשטיין, ריקי גל, יגאל בשן, אריס סאן, דודו טופז, דודו דותן, יעקב בודו, מוטי גלעדי,אבי בהט, עירית דותן וחיה ארד.

בין המוסיקאים והמעבדים עימם עבד נמנים: נפתלי אלטר (סרטים), נורית הירש קובי אשרת, ומרקו בכר.

על החזרות נזכר יוסי בהומור: " את רוב החזרות היינו עושים אצל אמי בבית בבת ים-  על מנת לחסוך שעות אולפן עם רוב הזמרים/זמרות. אני זוכר שכל השכונה הייתה כמובן מתאספת  כמו בחגיגה גדולה,  ואפילו היינו משחקים מדי פעם בכדורגל על הכביש: 4 על 4 צביקה (פיק) ואני באותה קבוצה. אפילו האוטובוס שהיה עובר בשכונה היה נאלץ להמתין עד שיהיה גול! "

כשביקשתי מאטיאס לנסות ולהיזכר באילו הקלטות חשובות השתתף, השיב: "הקלטתי את הלהיטים הפולאריים של עוזי פוקס כמו: ילדונת, כן כן לא אז לא, אין לך מה לדאוג ,ללכת בגשם ולשרוק ועוד. עם צביקה פיק את : אני אוהב אותך לאה, הרקדן האוטומטי (עם רותי נבון), תמיד ישנו מחר, ועוד שירים אחרים, כולל את האלבום הראשון שלו.

עם רותי נבון הקלטתי את: חשמל זורם בכפות ידיך, WHO EVER SHE WAS ועוד שאני לא זוכר. עם נורית הירש עבדתי המון וזכור לי במיוחד העיבוד שהירש עשתה לאילנית לשיר "מליסה". עם אושיק לוי: יונתן סע הביתה, שיר ערש ועוד.. עירית דותן , מיכל טל ועוד.. ריקי גל – השמש היא האור ועוד.. עם ניסים סרוסי את השיר "סיונרה" שייצג אותנו ביפן ועם מספר זמרים יוונים כמו איזקיס וניקולס. "

ב1980- היה יוסי בפרשת דרכים ועמדה בפניו ההחלטה: האם להיענות להצעה לנסוע לניו יורק ולהופיע עם אריס סאן , או לעבור ללונדון עם החברה האנגליה שעימה התחתן. הוא בחר באהבה ועבר לגור בלונדון משנת 1980.

כשהגיע ללונודון בשנת 1980, התחיל לעבוד בחנוית לביגוד,  ולאחר שיצר קשרים, ניסה לשכנע את הלהקה ( הפסגות) לבוא ללונדון ולנסות מזלה, אבל זה לא צלח.

IMAG1133

בשנת 1984 הקמתי להקת אירועים מקומית בשם – TASTE OF HONEY  שהפכה, לטענתו, בין המצליחות בלונדון עד היום.

בימים אלה אטיאס עדיין מתעסק במוסיקה ( עדיין חלק אינטגרלי מחייו) )  יחד עם אישתו איריס (פסנתרנית / מוסיקאית  שבמקור מאילת) והשניים מנהלים אף סוכנות אומנים ומשרד הפקות .

יוסי מספר, כי  דרך הסוכנות הוא שולח הרבה להקות מלונדון לאילת להופיע בפאב ה"מאנקיז" הידוע וגם הוא בעצמו מגיע לעיתים לאילת להופיע בפאב עם הרכב צעיר מלונדון. כמו כן, בשנים האחרונות פתח משרד נדל"ן  ונכסים להשקעות בלונדון ועובד עם הרבה משקיעים  ואנשי עסקים מישראל.

תודתי הגדולה נתונה ליוסי אטיאס היקר על שפינה מזמנו לגולל בפניי סיפור חייו המוסיקלי!

יוסבי

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

"הכל עובר חביב" – סיפורו של המתופף לאון חביב – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

IMG-20150713-WA0007

קחו מתופף ישראלי, המופיע בהרכבים שונים של ג'אז, פופ ורוק, הוסיפו טוויסט לעלילה בכך  שבצעירותו היה חבר בלהקת רוק מפורסמת בטורקיה ונחשב שם עד היום לרוק סטאר (או אם תרצו "אגדה חיה"), ותקבלו את סיפורו של לאון חביב, עימו נפגשתי בכדי לתעד סיפורו במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

 

לאון חביב נולד באיסטנבול (טורקיה) ב-3 בינואר 1945. אביו נהג לנגן על עוד והחדיר את אהבת המוסיקה גם ללאון. לאון מעיד כי כילד, הוריו נהגו לקחת אותו למיטב המופעים של נגני המוסיקה הטורקית הקלאסית, על אף שלאון נמשך יותר למוסיקה המערבית, הפזמונים האיטלקיים, הצרפתיים והלועזיים של אותה תקופה.

 

כילד בן 5, נהג לקחת מקלות ולתופף על שולחנות וכסאות בבית וכבר אז גילה כשרון קצב. דודו קנה לו דרבוקה ולאון נהג לנגן וללמד עצמו באותו שלב לתופף. בגיל מאוחר יותר, הוריו רכשו לו בונגוס והוא כבר השתלט על הכלי. בחגיגת בר המצווה שלו, ב-19 לינואר 1958, ניגן על התופים יחד עם התזמורת שניגנה באירוע. באותה שנה התאסף עם חבריו: לאון על בונגוס , חברו סואט ז"ל ניגן על כינור ועוד חבר ניגן על אקורדיון. החבורה ניגנה מדי שבוע ובשנת 1959 הופיעו במועדון יוצאי הונגריה. בהמשך הופיעו עם פזמוני התקופה ושירי רוקנרול (שהחל להשתלט על העולם), צ'ה צ'ה צ'ה, ממבו  וכו'.

IMG-20150713-WA0005

השלישיה הפכה להרכב בשם "קוורטט X" שהוקם בשנת 1960 כלל את: ג'קי קובו (פסנתרן), לאון חביב (תופים), סואט מטלון (בסיסט) וזמר בשם סנדרו מורדו. הקוורטט ניגן בעיקר סטנדרטים של ג'אז, בוגי ווגי, איטלקית, צרפתית, רוק ועוד  ונהג להופיע במספר מקומות. במקביל באותו זמן, התחבר לחבר ילדותו, הזמר  ג'ם קראג'ה, להרכב מוסיקלי נסיוני שהופיע תקופה קצרה.

IMG-20150713-WA0012

באותו זמן, בצד האנטולי של איסטנבול, הופיעה להקה בשם "הצעירים העליזים", שניגנה רוקנרול וחיפשה בסיסט, פסנתרן ומתופף. לאחר שסנדרו הזמר פרש, שלושת הנגנים של קוורטט X (לאון, סואט וג'קי) התאחדו עם להקת "הצעירים העליזים" שכללה כבר גיטריסטים וזמר. הלהקה החלה להופיע בהופעות גדולות כמו: בתי קולנוע, היכלי תרבות ועוד. כיוון שחברי הלהקה הושפעו רבות מקליף ריצ'ארד ולהקת הShadows , הם קראו לעצמם The Apaches (ע"ש נעימתם המפורסמת של ה-Shadows ) או בטורקית "אפשלאר". היה זה בשנת 1962.

הלהקה הופיעה במקומות המכובדים ביותר באיסטנבול ונחשבה ללהקת קצב מקומית בולטת מאוד. הלהקה פעלה בין השנים 1962-1964 והתפרקה ב-1964.

ב-1965 התגייס לאון לצבא הטורקי והתקבל לחיל הים, שכן בחיל הים היה חסר מתופף. הוא שירת בתזמורת חיל הים ובמסגרת שירותו למד באיסטנבול קורס נגינה.

IMG-20150713-WA0011

 

בזמן היותו בצבא, נערכה בטורקיה תחרות "מיקרופון הזהב", תחרות זמר של להקות רוק טורקיות צעירות שהקליטו בטורקית. אחת הלהקות שהשתתפה שם הייתה להקת ה"אפשלאר" שהתאחדה עם הזמר ג'ם קראג'ה ( הלהקה נקראה אז "ג'ם קראג'ה והפשלאר") וזכתה במקום השני. הלהקה הפכה לסנסציה בן לילה בעוד לאון בצבא, קורא על כך בעיתון ומתרגש עבור חבריו. הלהקה נשלחת לגרמניה לסשן הקלטות מקורי. הלהקה הופכת להיסטריה ( מעין "ביטלס" טורקיים), עם שומרי ראש, מעריצות, כתבות וכל היוצא מכך.

 

בשנת 1968 לאון משתחרר מהצבא, ומקבל שיחת טלפון מפתיעה מהלהקה שהזמינה אותו להצטרף אליה ולהחליף את המתופף הקיים. לאון הצטרף ללהקה שהפכה לאגדה בזמן אמת ומאותו רגע הפך לאייקון מוסיקלי כמעין "רינגו סטאר" של טורקיה. הלהקה הוציאה תקליטים רבים שנמכרים במעל חצי מיליון עותקים ונכנסה לפנתיאון המוסיקה הטורקית כמייסדת הרוק הטורקי ("אנטוליאן רוק"). לאון מעיד כי עד היום, כשהוא מבקר בטורקיה, אנשים מתייחסים אליו כאגדה ומזהים אותו ככוכב.

IMG-20150713-WA0014

בשנת 1970 הלהקה התפרקה. באותו זמן, החליט להתחיל מחדש את הקריירה המוסיקלית שלו ועלה לישראל בכדי להתחיל מחדש כמתופף. הוא הגיע לדודו שחי בארץ בבת ים והצטרף לקרוב משפחה שלו שניגן בפאב תל אביבי קטן. הוא החל לנגן במועדונים השונים ובדיסקוטקים השונים, וניגן בין השאר עם הקלידן דריו מלכי ז"ל, ליווה אמנים כגרי אקשטיין, יפה ירקוני, שושנה דמארי, בעז שרעבי ועוד.

בשנת 1972 התחתן ובאותה שנה התגייס לחצי שנה מילואים (שלב ב') ושירת בתותחנים. בשנת 1973 נלחם בסיני (משם ניצל בנס). אחרי המלחמה, סצינת המוסיקה השתנתה ובמחצית השניה של שנות ה-70 לאון הצטרף ללהקות חתונות כ"הגל הירוק", "הסולנים" ועוד הרכבים מזדמנים. בשנת 1980 הצטרף ללהקת "אביב" (עם הסולנית עליזה אביב) שהופיעה גם  בחו"ל.

28148_10200939983170120_371234574_n

במקביל לעבודה המוסיקלית, לאון הבין שאין בטחון כלכלי במוסיקה והחל לעבוד בחנות לכלי נגינה של אלי סולם (גיטריסט "הגל הירוק") בשנים 1977/8 ולאחר מכן, בעקבות היכרותו עם יואל ברנט, הבעלים של כלי זמר,  קיבל הצעה מיואל לעבוד בכלי זמר ולייסד מחלקת תופים בחנות. היה זה בשנת 1982. בהמשך החליט לאון לעזוב את המוסיקה לטובת קידום בכלי זמר ובהמשך הפך למנהל סניף תל אביב של כלי זמר. לאון עבד בכלי זמר עד שנת 1995 עת פרש מכלי זמר.

בשנת 1995 פתח חנות לכלי בית ומתנות ברמת השרון, אך הגעגועים למוסיקה נתנו בו אותותיו  והוא החליט לקנות סט תופים. השמועה כי לאון רכש בכלי זמר סט תופים הגיעה  לחבר מוסיקאי של לאון שפנה אליו למלא מקומו של מתופף וכמובן שלאון נענה להצעה ונגרר שוב למעין "קאמבק" עם המוסיקה. היה זה בשנת 1996.

 

מאותו רגע, החל לנגן בלהקות שונות, במועדוני ג'אז למיניהם ומופעים כמו מופע ג'אז עם הפסנתרן קובי ארליך (מופע בו נטלו חלק דפנה ארמוני בשירי אלה פיצ'ג'רלד, אלי גורנשטיין בשירי פרנק סינטרה), חני לבנה  ועוד.

בשנות ה-2000 סגר את החנות ברמת השרון ועבד כשכיר בחנות למתנות ולאחר פרישתו לפנסיה עבר להתעסק בלבד במוסיקה ונגינה.

בימים אלה לאון מנגן במופעים כגון: עם הזמר הצרפתי מרשל מארין  במופע "פריז פריז" ומנגן לעיתים עם זמרת הג'אז דפנה לוי, עדנה גורן  ובכל מיני הרכבים למיניהם.

תודתי הגדולה נתונה ללאון חביב על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

10801467_583602155116442_6345610451524049356_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.