"מתופף על הזמן" – סיפורו של המתופף גבי הרשקוביץ – מראיין ומתעד: דודי פטימר

רשומה רגילה

העבודה הראשונה שלו כנער הייתה כמתופף של שלישית "גשר הירקון" בימיה הגדולים. במהלך תיפופו במחזמר "קזבלן", חברי להקת פיקוד מרכז ראו אותו וללא אודישן צירפו אותו ללהקה להשתתף באחת התכניות המצליחות שלה ביותר. לאורך שנות ה-70 ניגן עם מיטב האמנים: מחוה אלברשטיין ויהורם גאון ועד יפה ירקוני ושושנה דמארי ובין השנים 1980-2016 עשה חיל כמתופף בולט בתזמורת הפילהרמונית. ראיון וסיפורו של המוזיקאי והמתופף גבי הרשקוביץ.

גבי הרשקוביץ תמונה

גבי הרשקוביץ נולד בחיפה בשנת 1949. בשנת 1955, בעידוד אביו שהיה מתופף, החל ללמוד לנגן על תופים והצטרף לתזמורת מכבי האש בנתניה (לשם עברה משפחתו בילדותו).

 

בשנת 1959 נרשם לבית הספר למוזיקה מודרנית וג'אז של הרמן קוסלה והצטרף לנערי תזמורת הביג בנד של בית הספר שנהגו להופיע ברחבי הארץ. "לא אשכח שהעבודה המקצועית הראשונה שלי כמתופף הייתה כשהייתי בן 17, בשנת 1966, והופעתי עם שלישית גשר הירקון במחזורה השני (אריק אינשטיין, בני אמדורסקי וישראל גוריון) עם שירי תכניתה השנייה", נזכר הרשקוביץ.

באותה שנה ניגן גם במחזמר "קזבלן" בכיכובו של יהורם גאון שהציג בקפה "אלהמברה" ביפו. "יום אחד להקת פיקוד מרכז הגיעה לצפות במחזמר 'קזבלן', זמן קצת לפני פרוץ מלחמת ששת הימים", משחזר, "ואקורדיוניסט הלהקה, איתן שפירא, ראה אותי וללא ידיעתי סידר לי להצטרף ללהקה. כשהתגייסתי בשנת 1967, אני מגיע לפיקוד מרכז ופתאום מצאתי עצמי כמתופף הלהקה".

 

הרשקוביץ השתתף בתכניתה ה-16 של להקת פיקוד המרכז – "איפה המרכז" שהועלתה לראשונה בשנת 1968 וכללה להיטים כ"גבעת התחמושת", "דובר צה"ל מודיע", "קום לך אל נינווה", "איזה ערב יפה" ו"הנהג שלנו חבר'המן".

"דני ליטאי ויאיר רוזנבלום 'קרעו לנו את הצורה' בחזרות אינטנסיביות עד 4-5 לפנות בוקר. זה היה סוג של סדיזם", מתאר הרשקוביץ את תקופתו בלהקה, "אבל נהניתי מאד מההווי והחוויה". כוכבי אותה תכנית היו קובי רכט, דודו זכאי ונירה גל.

 

לאחר תכניתה של להקת פיקוד המרכז, סופח הרשקוביץ ללהקת גייסות השריון והשתתף במסגרתה בשתי תכניות: "פשוט שריונר" שהועלתה בשנת 1969 וכללה את הלהיטים: "שריונים 69", "אחי הצעיר יהודה" ו"פשוט שריונר". כוכבי אותה תכנית היו אבי טולדנו ודליה כהן.

בשנת 1970 השתתף הרשקוביץ בחזרות לתכנית ה-11 של להקת גייסות השריון שבסוף הוחלט לגנוזה (מלבד שני שירים שיצאו לרדיו – "אלוהים" ו"עוד יבוא אביב").

 

במקביל לשירותו הצבאי, החל ללמוד לנגן על קסילופון והשתלם בנושא.

 

בשנת 1971 השתחרר מהצבא ועבודתו הראשונה כחייל משוחרר הייתה כמתופף בתכנית היחיד הראשונה של חוה אלברשטיין. לאורך שנות ה-70 ניגן עם מיטב האמנים: יהורם גאון, גדי יגיל, יפה ירקוני, מוטי פליישר, שלמה ארצי, שושנה דמארי ועוד מכוכבי התקופה.

באותה שנה, הגיע לאודישן לתזמורת הפילהרמונית ונבחן אצל זובין מהטה. "אני זוכר שהייתה בחינה טובה מבחינתי ואחריה מהטה קם ומחא כפיים על הקטע של 'פורגי ובס' שניגנתי שם", משחזר, "אבל אחר כך התברר שלא התקבלתי בגלל קונספירציה של פרוטקציות, אז התמקדתי במוזיקה 'קלה'".

 

בשנת 1976 נסע הרשקוביץ עם חברו מלהקת פיקוד מרכז, איתן שפירא, לסיבוב הופעות עם להקת "שלום" הייצוגית. שפירא, שניגן כבר בפילהרמונית באותה תקופה, החליט "לשכנע" את הרשקוביץ לגשת שוב לבחינות לתזמורת ולאחר שנתיים של לימודים אינטנסיביים, הגיע הרשקוביץ לאודישן בשנת 1978.

 

"זובין לא זכר שנבחנתי", מספר הרשקוביץ, "והתקבלתי כנגן 'אקסטרה', מחליף. ובשנת 1979 הגעתי שוב לבחינה ושוב התקבלתי כנגן 'אקסטרה'. בשנת 1980, החלפתי למשך 4 חודשים נגן שנפצע, ולאחר התקופה הזו, ניגשתי שוב לאודישן והתקבלתי לאחר שנת ניסיון כמתופף קבוע".

בשנת 2016, עם צאתו לגמלאות, פרש מהתזמורת הפילהרמונית לאחר 36 שנה. "זו הייתה תקופה מאד אינטנסיבית, מתוחה ולחוצה וכשהייתי בפילהרמונית לא ניגנתי עם אף אדם אחר".

 

איזו מוזיקה אתה שומע בימינו?

 

"המון מוזיקה קלאסית, אופרות ונהנה לצפות ב-MEZZO".

 

 

אתה מוסיף לנגן היום?

 

"כמעט ולא. אני רוצה חופש. התקופה בפילהרמונית הייתה מאד מסיבית והרענון והמנוחה הללו טובות לי".

 

לא חסר לך?

 

"לא כל כך חסרה לי העבודה כמתופף, אולי בשביל הכיף פה ושם".

 

 

מה אתה עושה בימים אלו?

 

"נהנה מהחיים".

 

18557365_933126020164052_8735374572597369903_n

 

*תודה מיוחדת לגבי הרשקוביץ היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוזיקה והמוזיקאים בישראל.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

 

 

 

 

מודעות פרסומת

"תנו לו לשיר" – סיפורו של הזמר יורם ביתן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

10269588_10202982964047133_2150391051807418682_n

 

יורם ביתן (במקור ביטנסקי) נולד בירושלים ב-16 בדצמבר 1954. אביו וסבו אהבו לשיר חזנות, אולם האירוע המכונן הראשון שגרם לו להידבק ב"חיידק" המוסיקה אירע עת היה בן 5, כשהוריו לקחוהו להצגת בית ספר בה היו על הבמה אמנים ששרו ברוסית וליוו עצמם על גיטרה. אותו רגע נחקק במוחו כרגע אושר שגרם לו לרצות להיות על במה.

 

בהיותו בן 13 קנה את הגיטרה הראשונה בחייו ומי שלימד אותו את האקורדים הראשונים היה שמוליק בילו (שהיה לימים בלהקת "חלב ודבש"). בבית הספר ובכנסים השונים נהג יורם לשיר את שירי ארץ ישראל היפה.

 

בהיותו בן 14 התנדב בארגון לנוער ונהג להופיע בהתנדבות בבתי חולים ומקומות שונים, ובנוסף נהג להופיע ב"בר גיורא" יחד עם חברת נעוריו רוחמה רז.

בשנת 1969, עת היה בן 15, הופיע יחד עם חברתו לתיכון ציפי זרנקין (שהייתה בת 16) במופע כשרונות צעירים בירושלים והשניים שרו את "מכתב לרבי" (במקור של לוליק לוי).

 

בשנת 1971 ניגש לאודישנים ללהקת פיקוד צפון וביצע בהם את "יריחו" (של עמי שביט) ו"שלום על ישראל" (של צחי ויעל). הוא התגייס בינואר 1973 ללהקת פיקוד צפון. כיוון שהאג'נדה בלהקת פיקוד צפון באותה תקופה הייתה בעיקר של ריקודים, וביתן ראה עצמו יותר טרובדור עם גיטרה, לא הרגיש שייך ולכן עזב את להקת פיקוד צפון והצטרף לצוות הווי פיקוד צפון עם הזמרת מיכל וול (תדמור) והשניים הופיעו כצמד סולנים במוצבים בצפון. מעבדו המוסיקלי של הצמד היה עוזי אסנר. הצוות, עימו הופיעו בין השאר גם צחי נוי ושמואל וילוז'ני, חרש את מוצבי הצפון בזמן מלחמת יום הכיפורים שהייתה בשיאה.

14054933_10209035675081126_689144517696115560_n

באפריל 1974 עבר ביתן תאונת דרכים ולאחר תקופת ההחלמה סופח לפיקוד מרכז (בתפקיד פקיד). זמן קצר לאחר מכן, צלצלה אליו חברת נעוריו רוחמה רז וסיפרה לו כי מוני אמריליו מקים צוות הווי צנחנים בפיקוד מרכז וכי הם מחפשים טנור. רוחמה המליצה על ביתן שעבר את האודישן בביתו של אמריליו וצוות לצוות שכלל מלבד רוחמה רז, גם את אורי הרפז ( שלימים היה ב"צמד הפרברים"), שגיא קרפ, מוטי חיים, קובי ליבר ועוד. בשנת 1975 יצאה תכניתו של הצוות – "בארץ אהבתי" שכלל את אחד הלהיטים הגדולים של העשור ובכלל – "בארץ אהבתי" (השקד פורח) עם הסולנית רוחמה רז וזאת לצד להיטים נוספים כ"לכל אחד ירושלים", "צלילי גיטרה", "למה לא", "כנפיים של צנחן" ועוד.

בשנת 1976 השתחרר מהצבא והכיר את הזמרת שלי עבדת (מלהקת פיקוד מרכז) והשניים הקימו צמד שנקרא "שלי ויורם" ופעל עד שנת 1980, כשהצמד הוציא בשנת 1976 תקליט בשם "שלום משלי ויורם – משירי ארץ ישראל וירושלים" תחת ניהולו המוסיקלי של צבי בן פורת. בסוף שנות ה-70 הצמד הופיע בחו"ל מטעם הסוכנות היהודית והופיע בתכניות טלויזיה למיניהן.

 

בשנת 1980, עם פירוק הצמד, פתח ביתן חנות לכלי נגינה בירושלים והוסיף להופיע בעיקר במפגשים חברתיים של שירה בציבור. באחד המפגשים האלה, לאורך שנות ה-80, פגש את הזמר מוטי דביר (מ"שלישית הר הצופים") והשניים החלו לשיר יחד בצמד שקיים עד היום ונקרא "צמד הווי ובידור".

לאורך השנים, ביתן לא הסתמך על המוסיקה כעיסוק עיקרי, ולאחר שהשלים לימודיו בהשכלה גבוהה פתח סוכנות ביטוח מצליחה ומשגשגת משלו בתל אביב.

12410529_220033344997647_6331578145144736745_n

תודה מיוחדת ליורם ביתן היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להתראות קפטן ג'ק – פרידה מהמתופף והפזמונאי אמיר ברונשטיין – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

אמיר ברונשטיין

 

אמיר ברונשטיין נולד בשנת 1945 וכבר בגיל צעיר מאד החל לתופף באירועים משפחתיים ומסיבות נוער. בשנת 1964 התגייס לצבא ושירת כמתופף בלהקת פיקוד מרכז בתכניתה "לא רוצים טובות" מאותה שנה לצידם של אושיק לוי, יגאל חרד, מיכל טל, חדוה ודוד וכו'.

עם שחרורו בשנת 1965 החל להימנות עם חבורת נגני קפה נגה ובשנת 1966 הצטרף כמתופף ללהקת "הקווינטט" לצידם של טומי פרידמן ז"ל, פרנקי גליקסמן, זאב אולמן, זאב מורגנשטרן.

 

עם הצטרפותו ללהקה, היא בילתה כחצי שנה על אוניית "צים", ולאחר מכן עברה לנגן במלונות בנהריה, טבריה (מלון "עדן") וכו' .

 

ב1969 הוציאה הלהקה יחד עם ציון צדוק מצמד דרום תקליטון בשם "הקווינטט של ציון" שכלל שירים כ"נסיכת חלומות", "נערה בכתום".

 

הלהקה למעשה ליוותה מספר אמנים כיפה ירקוני, לואיג'י ועוד. הקווינטט השתתפו גם כתזמורת המלווה את האמנים בתכנית הטלוויזיה "קונצרטינה" בעיבודיו המוסיקליים של אילן מוכיח.

ב-1970 הלהקה הופיעה בקניה, שם הכיר ברונשטיין את אשתו הראשונה כריסטין.

 

הקווינטט התפרקה בשנת 1972 ואמיר ניגן יחד עם אשתו כריסטין (שהייתה זמרת) בלהקות חתונות מזדמנות בהן להקת "עפיפון" (לא הלהקה של תחילת שנות ה-80).

כמו כן הוא כתב טקסטים לאמנים שונים כפופי ("אפנדי איברהים") , שמעון מור כשלהיטיו הגדולים כפזמונאי היו "קפטן ג'ק" (שכתב לגרי אקשטיין), "סוזי", "רק הקטנים", "דרושה נערה" , "עננים" ל"הכל עובר חביבי", ואחד הלהיטים האחרונים שכתב בשנות ה-80 היה "היא לא יודעת" שביצע חיים משה.

בשנת 1975 הופיע ברונשטיין עם אשתו במועדון "קליאופטרה" ביפו ולאחת ההופעות נזדמנו חברי להקת "הפסגות" מרקו בכר ואיציק ברנס שחיפשו מתופף שיחליף את יוסי אטיאס שהחליט לעזוב, ובשנת 1976 הצטרף ברונשטיין ללהקת "הפסגות" וניגן עימה עד שנת 1981.

בשנת 1981 הצטרף ללהקת "הדולפינים" של משה נוי שזכתה ללהיט היסטרי בשנת 1982 – "שמרי על אהבתך" וברונשטיין ניגן בשני תקליטי הלהקה. בשנת 1983 הלהקה נסעה לגרמניה והתפרקה, אך אמיר נשאר בגרמניה, פרש ממוסיקה  ועבד כשומר בטחון.

הבת שלו, הילה ברונשטיין, הצליחה באקס פקטור בגרמניה ונחשבת לכוכבת פופ גדולה בגרמניה. ביוני 2016 נפטר ברונשטיין ממחלת הסרטן בגיל 71.

 

 

תודה מיוחדת למרקו בכר על העזרה בתחקיר.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!.

.

אחד מול אחד – רוחמה רז בשיחה אישית – כותב ומראיין: דודי פטימר

רשומה רגילה

mooma_ruhama_raz_sipur_kazar_c

יש לה את אחד הקולות האהובים, המיוחדים והיפים במוסיקה הישראלית, היא כונתה "הזמיר מירושלים" וחתומה על מספר קלאסיקות ישראליות בלתי נשכחות כ" בארץ אהבתי השקד פורח", " לכל אחד ירושלים", " חלומות", " ההר ירוק תמיד", "רקפת" ועוד. פגשתי אותה בביתה ותפסתי אותה לשיחה פנים מול פנים על המוסיקה, הקריירה, המשפחה והאהבה ליוגה..

 

רוחמה רז נולדה בשנת 1955 כרוחמה זרגרי, להורים ממוצא איראני. היא גדלה והתחנכה בירושלים, ועוד כילדה הופיעה בפסטיבלים שונים לכשרונות צעירים ( בהם קצרה את המקום הראשון) וכן בתכנית הכשרונות הצעירים "תשואות ראשונות". רוחמה התגייסה ב1973, ושינתה, בעצת חברת התקליטים, את שם משפחתה ל"רז".

 

היא התקבלה לצוות הווי פיקוד מרכז והשתתפה בתכניתה "פרצופים צוחקים", שם זכתה, כסולנית, ללהיט הראשון שלה- "אי שם בבקעה" .

 

ב1975 עברה רז לצוות הווי הצנחנים, שם ביצעה בתכנית ( והתקליט) : "בארץ אהבתי" את אחד מלהיטיה הגדולים ביותר- "בארץ אהבתי השקד פורח", וכן את "לכל אחד ירושלים" שגם הפך להיט. שירים נוספים מהתכנית בהם בלט קולה של רוחמה כסולנית: "למה לא", "אגדת שלושה וארבעה", "צלילי גיטרה" ועוד. לאחר שחתמה קבע, הצטרפה שוב לצוות הווי פיקוד מרכז והוציאה עימם ב1976 את התקליט: " עם רוחמה", שהוא למעשה אלבום הסולו הראשון שלה שכלל את הלהיטים בביצועה: "ההר ירוק תמיד", "בזכותם", "ערב קיץ ויונים" ועוד.

0192701a

.

לאחר שחרורה, השתתפה בפסטיבל הזמר לשנת 1977 וקטפה את המקום הראשון עם "רקפת" שהפך להיט ענק, והיה לשיר הנושא מאלבום הסולו השני שלה שיצא באותה שנה באותו שם, וכלל להיטים כ "בכרמי תימן", "שלג על עירי" ( פירות חמישה עשר), "מי יתנני עוף" ועוד. ב1978 השתתפה בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "יערית" שזכה להצלחה.

.https://www.youtube.com/watch?v=UtwoG0ceGj4&nohtml5=False

בשנת 1979 הוציאה רז את אלבומה השלישי- "חלומות", על שם הלהיט הגדול ביותר מתוכו שהפך קלאסיקה ישראלית בביצועה. ( וחודש מאוחר יותר ע"י אייל גולן וזכה לעדנה מחודשת) . לאחר שהתחתנה ועברה להתגורר בקיבוץ גלאון, השקיעה את מרבית זמנה ומרצה בגידול ילדיה ומיעטה בפעילותה המוסיקלית. אולם, ב1988 הוציאה את אלבומה הרביעי- "חדשה בעיר", שהיה יותר רוקי ובלטו בו, בין השאר: " תמיד אותו מדבר", "כל כך דומים" ועוד.

.https://www.youtube.com/watch?v=oasHDuh-nrQ&nohtml5=False

ב1989 נהרגה מרים צרפי, אחותה של רז, בפיגוע תופת אכזרי בקו האוטובוס 405. רוחמה הקדישה לזכר אחותה את השיר "במקום פרידה", הנכלל באלבומה החמישי- "בלב מולדת קטנה" שיצא ב1991 בהפקה מוסיקלית של שם טוב לוי.

.

ב1995 הוציאה את אוסף להיטיה "משירי ארץ אהבתי" וב-1998 הוציאה את אלבומה השישי- "חוט הלב", מתוכו בלטו "חוט הלב", "מה זה געגוע", "מישהו חושב" וכו'.

 

'.https://www.youtube.com/watch?v=1Y6s3DJZ3Jk&nohtml5=False

 

ב1999 נתנה רוחמה גיחה באלבומה של כנסיית השכל- "כנסיית השכל", שם השתתפה ב"היינו עושים אהבה" ו"היא הולכת".".

ב2003 הוציאה את אלבומה השביעי במספר, "אתה יקר לי", שכלל שירי רחל שפירא וזכה להצלחה. ב2004 זכתה במקום השני בפסטיבל הלדינו עם השיר La Novia . שנה לאחר מכן, ב2005, הוציאה אלבום שירי ילדים בשם "ספינה משוקולד" ( אלבומה השמיני).

.

ב2007 זכתה במקום השלישי בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "אוספת בי ימים" ובאותה שנה הוציאה את אלבומה התשיעי- "פיסת שמיים", הכלל לצד גרסאות מחודשות לשיריה המוכרים בעיבודים קלאסיים, גם שירים חדשים הנכתבו במיוחד לאלבום.

.https://www.youtube.com/watch?v=3aqjG4vvv4Q&nohtml5=False

 

ב2010 הוציאה את אלבומה העשירי, "שיר השירים אשר לשלמה", שכלל שירי שיר השירים בלחניו של מרקו בחט.

.

ב2011 השתתפה בתכנית הריאליטי של ערוץ 24 "היכל התהילה" וזכתה במקום השלישי.

ב2012 חברת NMC הוציאה לאור אלבום אוסף כפול ובו 36 משיריה המובחרים של רוחמה רז, שזה למעשה אלבום סיכום, וכמחווה לצאת האלבום, יוני רכטר הלחין עבורה את השיר "סיפור קצר" למילותיו של יהונתן גפן.

.

בימים אלה רוחמה רז מתגוררת ברעננה, ומוסיפה להופיע במספר מופיעים: הן במופע משותף עם המשוררת רחל שפירא ברחבי הארץ, הן במופע "כחכות רחל" אותו מנחה ויזמה רוחמה, המשלב שירי רחל שפירא ורחל המשוררת (רוחמה מצאה חוט משותף בין שתי המשוררות הגדולות הללו), הן בערבי זמר שלמים משלה והן כאורחת בערבי זמר שונים..

 

2728_2194

 

 

רוחמה, נולדת לבית מוסיקלי?

 

"האמת היא שכן, במשפחה שלי, כל הישיבה סביב שולחן השבת גילתה את כל הכשרונות המוסיקליים של המשפחה. קודם כל שני הדודים שלי (רחמים ואליהו) היו חזנים ואחיותיי היו שרות. בילדותי הייתי בצמד עם אחותי בתיה וקראו לנו "צמד בר", והיינו מופיעות יחד. אחותי ניגנה על מנדולינה והופענו בתחרויות למיניהן."

 

מהיכן השם רוחמה?

 

"נולדנו במשפחה ברוכת ילדים (שש בנות ובן) ואני החמישית ברצף של בנות, אני נולדתי חמישית והוריי מאד רצו בן והרב של הקהילה המליץ להוריי לקרוא לי רוחמה (רחם עליהם ה') ובסוף אכן נולד אחי".

 

איזו מוסיקה שמעו בבית בילדותך?

 

"בבית שמעו בעיקר מוסיקה קלאסית פרסית, אבל מהר מאד הוריי התחברו לזמר עברי. כשהייתי ילדה, האחיות שלי ואני נהגנו להאזין רבות למצעדי הפזמונים ולרשום אותם במחברת".

 

 

מתי גילו את כשרון השירה שלך בילדותך?

 

"למדתי בבית הספר דתי ממלכתי והייתי במקהלת בית הספר. אחותי בתיה הייתה הסולנית, ויום אחד המנצח רצה להחליף בתיה, והיא המליצה לו עליי, הוא בחן אותי והפך אותי לסולנית. כילדה הופעתי בתחרויות זמר שונות בירושלים ולרוב זכיתי במקום הראשון. בשלב קצת יותר מאוחר, בנעוריי המוקדמים שרתי במוט"כ (מועדון לטיפוח כשרונות צעירים) תחת חינוכו המוסיקלי של אילן נובקוביץ' ז"ל ".

 

למדת לנגן?

 

"למדתי גיטרה קלאסית ומאוחר יותר למדתי פיתוח קול, נהגתי לנגן ולשיר, אבל כיוון שלמדתי באקדמיה למוסיקה במגמת שירה, רציתי להתמקד יותר בשירה".

 

 

 

מתי ידעת שתהיי זמרת?

 

"מהרגע שנולדתי ידעתי שלשיר זה הייעוד שלי".

 

 

 

איזו תלמידה היית?

 

"הייתי תלמידה מצטיינת, חננה, השקעתי מאד בלימודים".

 

 

 

איך הגעת ללהקה הצבאית?

 

" 3 שנים לפני הצבא, הופעתי בתכנית הרדיו בתשואות ראשונות, ויום למחרת, אני מקבלת טלפון מהמזכירה של גנדי. היא צלצלה אליי והזמינה אותי לבחינות לפיקוד המרכז, על אף שעוד הייתי בן 15. לא הלכתי לבחינות בגלל גילי, אך הוספתי להופיע בכל מקום, בהתנדבות בפני חיילים וכו'. בגיל 17 קיבלתי צו ראשון ובאודישן ביצעתי את "מעבר להרים" של אילנית. מישהו סיפר לי שאחרי האודישן שלי, רפי בן משה ייעד אותי מראש לאחר האודישן כסולנית להקת פיקוד המרכז.

 

חודשיים לאחר שהתגייסתי, הלהקה עוד לא הייתה מוכנה לתכנית חדשה, ולאחר שהסולנית (אלה לזר) בתכנית הנוכחית התחתנה, ביקשו ממני להחליף אותי ואז ביצעתי את "אי שם בבקעה", ואז פרצה מלחמת יום כיפור וכבר שם שרנו "טולולולו" והשאר היסטוריה".

ruchama-raz-2

 

אהבת את ההווי של להקה צבאית?

 

"מאוד, כי הרגשנו שתרמנו. הופענו במוצבים קטנים, זו הייתה תקופה מאד קשה, הייתי קצת אחרי הטירונות ועוד בשוק".

 

 

 

אהבת להיות כוכבת ?

 

"תראה, מאד החמיא לי להיות הסולנית ושאהבו את השירה שלי, הרגשתי לפעמים קצת לא נוח כלפי אחרים, אבל כולם פרגנו לי, כי לא ניצלתי את זה לרעה, ובעיקר אהבתי לשיר. התרגשתי מאד לחזור לסופשבוע הביתה ושכולם בשכונה היו גאים בי. הרגשה מרגשת ונהדרת".

 

זוכרת את הפעם הראשונה ששמעת את עצמך ברדיו?

 

"לא זוכרת את הפעם הראשונה, אבל זוכרת את הרגע שהשמיעו ברצף את צוות ההווי שלנו, דווקא בגלי צה"ל, וכל כך התרגשתי".

 

 

 

מה שמר אותך "בקרקע" מבחינת לא לתת להצלחה לסחרר אותך?

 

"תראה, גדלתי בבית מסורתי, הייתי ילדה טובה ירושלים. תראה הצבא זו הייתה חממה עבורי ואחריו פתאום קיבלתי המון הצעות, ובסוף בחרתי ללכת עם שלמה צח, אבל התמקדתי בעיקר בעשייה והופעות".

 

 

 

בשלב כלשהוא האטת את הקצב, מתחרטת שלא ניצלת את המומנטום?

 

"ברור שיכלתי לנצל יותר, אבל הבנות שלי זוכרות לי זאת לטובה וזה הכי חשוב, ואני לא מתחרטת לרגע. רציתי לגדל בנות לא מסביב להילה וזוהר, אלא להיות אמא שנמצאת בבית. בהתחלה הייתי בקיבוץ 7 שנים ועשיתי 2 תקליטים, אבל תמיד הופעתי".

 

 

 

איך את בוחרת שירים?

 

"תראה, התמזל מזלי שב-15 השנים האחרונות אני בקשר טוב עם המשוררת רחל שפירא, איתה אני מופיעה ברחבי הארץ עם ערב משיריה, והיא כתבה לי לשני האלבומים האחרונים את כל הטקסטים".

 

 

ולפני זה?

 

"כשהייתי בישראדיסק עבדתי עם גברי מזור, וראיתי שיש לו כשרון מאד מיוחד והתחלנו לעבוד ביחד עם "חלומות" וכו'.

P608066

 

איך נולד "חלומות"?

 

"הופעתי בצרפת עם להקת "שלום" של גברי לוי, ולאחת ההופעות הגיע להופעה יאיר קלינגר, שגר בצרפת באותו הזמן, הוא בא להופעה ושמע את הקול שלי, ואז נפגשתי אצלו בבית בצרפת, והוא השמיע לי את "חלומות" שהייתה לו כבר גרסה צרפתית, אך הוא רצה זמרת ישראלית שתשיר את השיר הזה גם בעברית והוא בחר בי. הרגשתי שזה שלאגר משמיעה ראשונה. הבאתי את השיר הצרפתי לרחל שפירא ונולד "חלומות".

 

 

מה השיר הכי אישי שלך ?

 

"שיבולת ירוקת העין" כי ההיענות שלנו היא לרוב לכאב, כשיש כאב אנחנו מתאחדים יחד, כשיש משהו משמח , לא תמיד אחננו מאוחדים, וגם העניין הזה של שיבולת ירוקת העין, שלאה גולדברג מתוך כל השיבולים בוחרת לה דווקא שיבולת אחת, זה שיר פרטי ואישי".

 

מה שיר הדגל שלך?

 

"מאז ומתמיד היה "בארץ אהבתי", על אף שהיום אנשים חושבים ש"חלומות".

 

 

מה את עושה בימים אלה?

 

"אני מופיעה הרבה, יש לי סדרה של הופעות באילת, הופעתי לא מזמן בבית הנשיא, מופיעה בבתי ספר בערבי שירת הארץ, אני מופיעה כאמור עם רחל שפירא, כמו כן אני מלמדת פיתוח קול ואני מורה ליוגה. למדתי יוגתרפיה ואני מתנדבת ללמד יוגה משפחות שכולות ומקשרת בין היוגה ליכולת הקולית".

 

 

רוחמה רז היא…

 

"זמרת, אמא אוהבת, אישה אוהבת, ישראלית גאה, זמרת שמחוברת מאד לארץ הזאת".

 

12821502_686916751451648_3544657833288398944_n

 

תודה מיוחדת לרוחמה רז היקרה על שפינתה מזמנה לפגוש אותי ותרמה חלקה לפרויקט תיעוד המוסיקה הישראלית שלי.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

נולד לנגן – סיפורו של המוסיקאי אורי כהן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

דודי ואורי כהן - עותק

אורי כהן נולד ב-12 למרץ 1939 בתל אביב. בהיותו בן 4, דודו עלה לארץ מרוסיה כגיבור מלחמה, והביא עימו שני אקורדיונים בכדי למכורם. עד שהאקורדיונים נמכרו, אורי לימד עצמו לנגן עליהם וכבר בהיותו בן 5 הופיע כאקורדיוניסט במועדון "תיבת נוח". באותה תקופה, הוא ניגן שם את מיטב הריקודים הסלוניים ( מוסיקה "קלה")  שבלטו אותה תקופה  (צ'רדש של מונטי, טנגו וכו') .

 

בילדותו למד בבית הספר "דוגמא" ובתיכון למד תחילה ב"שבח" ולאחר מכן ב"גאולה". לאורך שנות נעוריו נהג להופיע ולנגן באירועים פרטיים וחתונות. בהיותו בן 15 הצטרף כחצוצרן לתזמורת מכבי האש.

 

בשנת 1955, בהיותו בן 16 וחצי התגייס לצה"ל ( גיוס מוקדם) ושירת בנחל. במסדרים נהג לנגן על חצוצרה. השמועות על היותו נגן נפוצו מפה לאוזן והגיעו עד מפקד תזמורת חיל האוויר, אריך טייך, שנתן הוראה לספח את כהן אל תזמורתו. הוא שירת בתזמורת חיל אוויר במשך שנה וחצי ובשנת 1956 עבר ללהקת הגדנ"ע שהייתה על סף פירוק וארבעה חברים ממנה ( בהם אורי כהן ושייקה לוי) עברו ללהקת פיקוד מרכז ( בשנת 1957) ושלושה חודשים לפני שחרורו מצה"ל עבר לשלישות הראשית בתיקיה של בטחון שדה ושיחק כדורגל בנבחרת של פיקוד מרכז.

בשנת 1957 השתחרר מהצבא והחל לנגן בחלטורות ( הוא נמנה עם יושבי קפה נגה, בורסת הנגנים דאז) והופיע בעיקר באילת כשהוא מלווה בין השאר את כוכבי התקופה כישראל יצחקי, שמשון בר נוי, פרדי דורה ובהמשך גם את יפה ירקוני ( שאף השתתף בהקלטותיה הרבות בשנות ה-70) . בסוף שנות ה-50 החל לנגן ולהופיע באניות של "צים" ואף הצטרף לתקופה קצרה ללהקת כרמון ( כאקורדיוניסט) .

בשנת 1960 קיבל הצעה להופיע בלונדון במועדון שפתח הזמר צדוק סביר, וניגן בתזמורת שניגנה במועדון ( ואף עשה פרסומת לאקורדיון של "הונר" שם) . עם שובו לארץ הקים את להקת "אורי כהן והחולצות האדומות". באותה תקופה, קיבל הצעה מרפי נלסון לנגן במועדונו "חצות וחצי" באילת. לאחר מכן ניהל למשך שנה מועדונו של נלסון "סוף העולם" (בו הופיעו בין השאר שמוליק קראוס וג'וזי כץ בראשית דרכם המשותפת, ישראל גוריון ועוד) .

 

לאחר שנה חזר לתל אביב וניגן באמצע שנות ה-60 במועדון "עומר כייאם" והקים שלישיה יחד עם מייק בורשטיין ועדנה גורן, שחרשה את הארץ בהופעות. בעומר כייאם ליווה הרבה את אריק לביא ( ואף השתתף בין השאר בהקלטותיו) , שושנה דמארי, הפרברים וכו'. בסוף שנות ה-60 נסע להופיע באיטליה, משך תשומת לבו של האמרגן (הזמר הנודע לשעבר) מרינו מריני שצירפו לתזמורתו הנודעת של הזמר האיטלקי הנודע פפינו די קאפרי ( "רוברטה", "מלנכולי" וכו') .

בשנת 1970 חזר לארץ, התחתן והקים את ההרכב  "אורי כהן ותזמורתו" (הקרויה גם "רביעית אורי כהן") , כשהוא מלמד רעייתו (הנוכחית) לתופף וההרכב הופיע עם גיטריסטים, מתופף ומתופפת. ההרכב עבד במלון אכדיה ובכנסים, עם קאברים לשירים מוכרים.

 

בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום כיפור והמצב הקשה בארץ ( בייחוד בענף המוסיקה), פנה לעבוד במערכת הבטחון, במקביל לעבודתו כמוסיקאי.

 

כעבור זמן קצר פירק את ההרכב והפך ל-One Man Show כשהוא מנגן על קלידים ושר ומופיע ברחבי הארץ וכן על אוניות איטלקיות. בשנות ה-80 פנה להופיע ביקבים בצמד עם יוסי אוריאל בערבי זמר והרבה להופיע אף במועדון "הסליק".

 

בימים אלה כהן מוסיף להופיע ולשלב סיפורים מוסיקליים מאחורי השירים.

דודי ואורי כהן

תודה מיוחדת לאורי כהן היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו ותודה מיוחדת לעדנה גורן היקרה על ש"שידכה" בינינו.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

חיליק חיליק – סיפורו של הזמר והשחקן חיליק צדוק – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

12887323_10201608186164292_1535918510_o

אל המרואיין הבא שלי נתוודעתי בנעוריי מתוך תקליט ישן נושן של שירי המחזמר "ירושלים שלי" (1969), שדן בתקופת המצור של ירושלים ומנה כוכבים כמוטי פליישר, דני גרנות, גאולה נוני  ויאיר קלינגר וכן, זמר שעד אותו תקליט היה "אלמוני" עבורי (היי, אני רק יליד 1987) , חיליק צדוק. הקול החם והעמוק והרגש בביצועו את שיר הסולו שלו באלבום "עיר בצרה".

 

חיפשתי במשך שנים מידע אודותיו או דרך ליצור עימו קשרו לתעד סיפורו אך לא מצאתי ולו פיסת מידע קטנה אודותיו, מלבד הקלטות נדירות שלו שהיו ברשותי, שירי פופ חדשניים שהוקלטו בסוף שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70 . לפתע, מבלי התראה מוקדמת, פנה אליי בחור חביב ונחמד בשם אבי לרון שסיפר לי כי שירת בצבא עם חיליק צדוק, עוד בטרם צדוק פנה ללהקה הצבאית. עמבר סיפר לי כי הם בקשר חברי וכי חיליק חי בארה"ב. הוא נתן לי פרטיו וקישר בינינו, וכך בהתרגשות רבה, ראיינתי את חיליק והצלחתי לתעד, לראשונה בהיסטוריה, את סיפורו המלא כפי שסופר לי מפיו.

 

יחיאל (חיליק) צדוק נולד בתל אביב בשנת 1947 ללבנה ואהרון צדוק, הבכור לשתי אחיות: דורית ( שלימים הייתה בלהקת פיקוד דרום ועד לאחרונה עדיין הופיעה בארה"ב) ואורנה (שלימים הייתה בלהקת פיקוד צפון) . צדוק נולד למשפחה מוסיקלית: אביו, אהרון, היה זמר פופולארי מאד בשנות ה-50 (האחראי בין השאר  כמבצע ללהיטים "הפטנט מתימן", "מצחצח הנעליים", "הוא היה רב חובל", "ודוד יפה עיניים", "כי תנעם", "ככלות ייני" וכו') ודודתו הזמרת הפופולארית משנות ה-50 אהובה צדוק. כאחד שגדל לבית מוסיקלי, חיליק נהג לפגוש את מיטב המוסיקאים והזמרים של התקופה שהגיעו לבקר את אביו.

 

הוא גדל בשכונת יד אליהו ולמד בבית הספר "החיל" שם למעשה גילה לראשונה כישורי השירה והזמרה שלו, כשהשתתף בהצגות וטקסי בית ספר. בתיכון הוסיף לשיר ולשחק ונהג להרים מופעים שונים עם חבריו לספסל הלימודים ונזכר שתמיד רצה לשחק את תפקיד "אותלו".

 

כבר בגיל 9-10 ניגן על אקורדיון ולקח שיעורי פיתוח קול, אולם את השפשוף האמיתי להופעתו, כדבריו, קיבל בלהקת פיקוד מרכז בה שירת בין השנים 1966-1968. הוא השתתף בתכניותיה של הלהקה: "במרכז העניינים" (1966) ו"איפה המרכז?" (1968) . בין להיטי  הלהקה בתקופתו: "גבעת התחמושת" (בה צדוק הוא זה שאומר את קטע הפתיחה המפורסם בשיר), "את מי אני אוהבת", "טנגו תורנות", "דובר צה"ל מודיע", "קום לך אל נינוה" ועוד.

 

צדוק נזכר כי הגיע ללהקה הצבאית "במקרה": בנעוריו למד בפנימיה צבאית בחיפה והתגייס בשנת 1965 במטרה להיות קרבי. במהלך הטירונות בחיל השריון, נפצע באחד האימונים ונבצר ממנו להמשיך בטירונות. בעצת חבר ניגש לאודישן אצל יוסי צמח, שבדיוק גיבש את התכנית הבאה של להקת פיקוד המרכז. צמח התרשם מצדוק וביקש מעוזי נרקיס, אלוף פיקוד המרכז דאז, לשחרר את חיליק מהשריון ולהעבירו ללהקת פיקוד המרכז, אליה הצטרף בשנת 1966.

 

עם שחרורו השתתף במופע "תשואות ראשונות" (מופע הכשרונות הצעירים הבולט באותה תקופה שנחשב כמעין "כוכב נולד" ושימש מקפצה לזמרים צעירים) שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב.

 

 

החשיפה הגדולה בתשואות ראשונות הפכה את צדוק לכוכב עולוה הביאה עימה התארחויות בתכניות רדיו רבות בהן של רבקה מיכאלי, "חוחים וחיוכים" (של שמואל שי) ותוך זמן קצר גם השתתפות בטלויזיה בתכנית הטלויזיה הראשונה בערוץ הראשון בה התארח לצידם של גיד יגיל ומוטי גלעדי.

 

בשנת 1968 הצטרף לצוות שחקני המחזמר "הלו דולי" בהפקתו של גיורא גודיק בכיכובם של חנה מרון וגדי יגיל, שלאחר שעזב את ההצגה, החליפו חיליק בתפקיד הראשי.

12422279_10201608186364297_1496139841_o

בשנת 1969 השתתף כאחד הכשרונות הצעירים שנתגלו בתשואות בראשונות בתקליט הפופ-רוק "הידד לצעירים" וביצע את הפזמונים: "מה שמתחשק לי לעשות" ו"הבלדה על ג'ו וצ'זאר". באותה שנה השתתף במחזמר "ירושלים שלי" מאת דן אלמגור בו השתתפו בין השאר מוטי פליישר, גאולה נוני, יאיר קלינגר ושוש רוזן. בהצגה שר חיליק כסולן את "עיר בצרה".

לאחר ההצגה הופיע במועדונים השונים ברחבי הארץ, אך בשנת 1970 החליט לנסוע לקנדה ללמוד טכנאות סאונד. עם שובו חזר לעבוד כטכנאי סאונד בישראקול ( של מאיר אשל) והקליט בין השאר אלבומם המשותף של אריק אינשטיין ושלום חנוך – "שבלול". באחד הימים באולפן, פנה אל צדוק דוד קריבושיי והציע לו לגשת לאודישן אצל יהונתן כרמון (מייסד להקת כרמון המיתולוגית) כדי להשתתף במופע שיציג בברודוויי ניו יורק. באותו זמן, צדוק היה אמור להקליט אמן כלשהוא באולפן אך לא עמד בפיתוי (חיידק הבמה לא עזב אותו, כנראה) ונסע עם המופע לארה"ב בשנת 1971. בערב השתתף במופע ובבקרים למד בבית ספר מיוחד לבימוי והפקת טלויזיה ( עליו המליץ לו יוסי צמח) ועם סיום המופע, החליט צדוק להישאר בארה"ב ובמקביל ללימודי הטלויזיה, הופיע ושר במועדונים ניו יורקים שונים עד שנסע להופעה בלוס אנג'לס, שם הוצג דרך אחד ממוריו בבית הספר לטלויזיה לצמד סוני ושר (שבאותה עת הגישו תכנית טלויזיה מצליחה) וצדוק החל לעבוד כחלק מצוות התכנית.

לאחר זמן מה, חזר ניו יורק והמשיך לימודיו האקדמאיים כששוב הוא שר לפרנסתו במועדונים ובאוניות, כיוון שלא יכל להוסיף לעבוד בטלויזיה עקב ויזה זמנית לעבודה.

12596338_10201608186124291_624610842_n

לאורך השנים הוסיף צדוק להופיע בכל מקום, כולל בדרום אמריקה, עד שהתחתן ( בנובמבר 1976 לקת'י) והתמסד והבין כי לטובת המשפחה כדאי להפחית את כמות ההופעות הרחוקות, ופתח עסק לייצור, לצד הופעות קרובות. כיום מנהל צדוק עסק לנדל"ן בניו יורק, ונוהג לבקר בישראל פעם או פעמיים בשנה.

 

לחיליק שלושה ילדים ושלושה נכדים.

 

20160331_080756

 

אני רוצה להודות מכל הלב לחיליק צדוק היקר על שפינה מזמנו העמוס לגולל בפניי סיפור חייו בקו ישראל-ארה"ב, תודה מיוחדת מכל הלב לאבי לרון המקסים על ש"שידך" בינינו.

 

קרדיט צילומים של חיליק צדוק בשחור לבן (מההצגה ירושלים שלי) – הרמתי. תודה ליאיר דגן היקר על העזרה בהשגת התמונות.

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

 

 

.

"צלילי הזהר" – סיפורו של האקורדיאוניסט זהר ליכטנשטיין – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

זהר מעודכן

זהר ליכטנשטיין נולד כזישע ליכטנשטיין בסיקטיבקר שברוסיה בשנת 1940 להורים פליטי פולין. זהר מעיד כי עוד מילדות דבק בו חיידק המוסיקה, וסיפר כי אביו מעיד שעוד בהיותו בן 4, נהג זהר לקחת כסא ולדמותו לאקורדיון. עם תום המלחמה חזרה משפחתו לפולין ובשנת 1947 אביו קנה לו אקורדיון.

 

בשנת 1950 עלתה המשפחה לישראל לקיבוץ נגבה שבדרום, שם שהתה המשפחה 4 שנים. זהר מספר כי עוד בנעוריו למד לנגן על האקורדיאוון באופן אוטודידקטי ונהג לנגן לחבריו לקיבוץ את שירי העם הפופולאריים של אז. באותה תקופה נמשך למוסיקה האמריקאית ולאמנים כנאט קינג קול, פרנק סינטרה. ( מוסיקה שנחשבה "חתרנית" בקיבוץ של אז). עוד בקיבוץ למד לנגן מתווים אצל מורה.

בשנת 1954 עברה המשפחה לגור בבת ים. באותו זמן החל לנגן במסגרת בית הספר ובחלטורות שונות בעיר את מיטב שירי הריקודים הסלוניים ושירי ארץ ישראל של אותם ימים. את לימודיו סיים בתיכון תל אביבי.

 

בסוף 1958 התגייס לצה"ל. תחילה, עשה טירונות בחיל התותחנים אך עקב בעיות רפואיות עבר משם לקצין חינוך ראשי, שם סיפחו אותו לצוות הווי עם עוד שתי בנות ( האחת,אילנה הירש מישוב כפר ויתקין, השניה עליזה עזאני מדרום תל אביב). בספטמבר 1959, ביקש להיבחן ללהקה צבאית וזומן לאודישנים ללהקת פיקוד מרכז. באודישן ניגן את "הפרשים הקלים" של פרנץ פון סופה והתקבל ללהקה.

הוא השתתף בתכנית הלהקה- "ככה זה" שעלתה לראשונה ב-7 לינואר 1960 ובה היו חברים בין השאר: שיקה לוי, שי דנון, עפרה פוקס, דני ליטאי, אריה לבנון, צדי צרפתי ועוד. התכנית כללה מערכונים ופזמונים, אך נגנזה ולא יצאה על גבי תקליט. שירי הלהקה: "אני ואחא רון", "הסיידים", "בסדר", "הרם את המורל", "פגישה בפיגאל", "ככה זה" ועוד. התכנית ירדה לאחר חצי שנה וכיוון שלזהר לא נשאר די זמן להצטרף לתכנית נוספת, הוא שימש בתפקיד פקידותי עד תום שירותו הצבאי.

חברי הלהקה

עוד בזמן הצבא החל ללמוד הנהלת חשבונות ולאחר שחרורו פנה לעבוד בתחום זה. נוסף לזאת, למד באוניברסיטה מדעי החברה, מדעי המדינה וסוציולוגיה. זהר מעיד שהמוסיקה הייתה כל הזמן ברקע, ומיד עם שחרורו היה מבאי "קפה נגה", בורסת הנגנים של אותם ימים. בשנות ה-60 ליווה את האמרגנית/זמרת רחל רודן וכן ניגן בחלטורות למיניהן כחתונות, בר מצוות ואירועים.

זהר 1

מקביל לעבודתו ה"רגילה", לימד ליכטנשטיין בשנות ה-70 נגינה באקורדיאון בקונסרבטוריון ברמת גן והוסיף להופיע ולנגן. מאז ועד אלה מוסיף זהר לנגן באירועים מסויימים.

 

תודתי הגדולה נתונה לזהר ליכטנשטיין היקר על שגולל בפניי סיפור הקריירה המוסיקלית שלו והעביר לידיי את הקלטותיה הגנוזות של להקת פיקוד מרכז בתכניתה "ככה זה" משנת 1960 לצד תמונות מארכיונו הפרטי.

דודי וזהר ליכטנשטיין 13.8.2015

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר , חוקר מוסיקלי.