סיפורה של הזמרת והשחקנית רותי ביקל – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

רותי ביקל (שגיא), זמרת ושחקנית שבלטה בשנות ה-60 וה-70. הייתה חברה בלהקת הנח"ל, בלהקת "האחיות שמר", להקת "כרמון", "חמישיית הכרמלים" ו"להקת תל אביב". שיר הסולו המוכר ביותר שלה הוא "עולם יפה"

 

רותי ביקל

רותי ביקל נולדה בנתניה בשנת 1945. היא גדלה  למשפחה מוזיקלית בה נהגו לנגן, כדבריה, תמיד מוזיקה של מחזות זמר ומוזיקה קלאסית. כבר מגיל 3, בהיותה בגן, נמשכה לשיר כשהשיר הראשון ששרה בחייה היה "דוגית נוסעת".

 

בבית הספר העממי נהגה לשיר בטקסים חגיגיים ובהפסקות. בשנת 1958 החלה ללמוד מוזיקה ובעיקר אצל המורה למוזיקה יונה אילן. אילן צירף את ביקל לתזמורת נתניה. בכניסתה לתזמורת, התאהבה בנגינת החצוצרה של אחד הנגנים שם, יעקב פרי שמו (לימים ח"כ) והחליטה כי היא מעוניינת ללמוד לנגן על חצוצרה.

 

ביקל ניגנה בתזמורת עד גיוסה לצבא. בשנת 1963, עם בוא מועדה להתגייס, ביקשה להצטרף כזמרת ללהקת הנח"ל, אך כיוון שבאה עם רקע של חצוצרה, צורפה ללהקה כחצוצרנית בתזמורתה. היא שירתה בלהקת הנח"ל בתכניתה "שמש במדבר", לצד אבי קורן, טוביה צפיר, עליזה יצחקי ויאיר רוזנבלום. ביקל השתתפה כחצוצרנית בהקלטות התכנית שכללה להיטים כמו "מחר", "עוד לא אכלנו", "מטרייה בשניים" ו"מחבואים".

עם שחרורה מלהקת הנח"ל בשנת 1964, פגשה בתל אביב את נעמי שמר וביקשה ממנה לקחת אותה בחשבון כזמרת לאחת ההפקות שלה. בשנת 1965 צלצלה שמר לביקל, הזמינה אותה לאודישן וצירפה אותה ללהקה חדשה שהקימה – להקת "האחיות שמר" שכללה מלבד ביקל את אמנה כהן, דליה אורן ודינה גולן ז"ל.

 

הרביעייה הציגה הרמוניות קוליות נהדרות וביצעה שירים שיצרה עבורה שמר בהן "ארבעה אחים", "בגני נטעתיך", "ואלס להגנת הצומח", "זמר", "פרחי אולי", "החייל שלי חזר" ושני שירים מתורגמים של הביטלס ששמר כתבה להם מילים עבריות: "לא לא לא" (I Should Have Known Better) ו"לרקוד איתך" (I'm Happy Just To Dance With You ).

 

בשנת 1966 השתתפה הרביעייה גם בפסטיבל הזמר עם השיר "מנהג חדש" שהפך להיט. הלהקה התפרקה בשל בעיות תקציב. להופעות הלהקה הצטרף טוביה צפיר כסטנדאפיסט לקטעי המעבר.

עם פירוקה של הלהקה באותה שנה, ניגשה ביקל לאודישנים למחזמר חדש בשם "קזבלן" לצידו של יהורם גאון. במחזמר גילמה את תפקידה של שרלוטה ושרה כסולנית את השיר "יפו". אולם, זמן קצר לאחר מכן פנה אל ביקל יהונתן כרמון בהצעה להצטרף לסיבוב ההופעות של להקת "כרמון" ולכן עזבה ביקל את המחזמר ומי שמילאה מקומה בו הייתה אתי גרוטס שתועדה גם בתקליט המחזמר.

 

בשנת 1967 הקליטה שיר סולו ראשון בשם "למה" שלא זכה להצלחה מסוימת. באותה שנה, כאמור, הצטרפה ביקל ללהקת "כרמון" וצוותה לחמישיית "הכרמלים" שכלל מלבדה גם את מיכל טל, אושיק לוי, לוליק לוי וחנן גולדבלט.

 

החמישייה הופיעה ב"אולימפיה" בפריז ובשלל מקומות ברחבי אירופה ואמריקה וביצעה גרסאות כיסוי לשירים עבריים מוכרים בהם "מחר", "שלגיה" ו"קרן יער". מי שחיממה את החמישייה הייתה לא אחרת מאשר שלישית "החלונות הגבוהים" (אריק אינשטיין, שמוליק קראוס וג'וזי כץ).

בשנת 1969, עם שובה של להקת "כרמון" לארץ, החליטה ביקל להישאר בניו יורק ורצתה לעבוד כזמרת סולנית בארה"ב.

 

בשנת 1970, במהלך שהותה שם, פגשה את האקורדיוניסט חיים שלף והוא צירף אותה ללהקה שהקים בארה"ב בשם "להקת תל אביב" עם ביקל כסולנית הלהקה. שאר חברי הלהקה היו רקדנים ולא זמרים.

 

במהלך אחת ההופעות של הלהקה בפורטו-ריקו, פגשה בשחקן עומר שריף וכדבריה, אף ניהלה עימו רומן קצר.

 

בשנת 1973 הופיעה במועדונו של אריס סאן – "סירוקו" בניו יורק ועם תום מלחמת יום הכיפורים (במהלכה הופיעה בפני חיילי צה"ל במוצבים), פנתה ללימודי משחק ותיאטרון בניו יורק. במקביל ללימודיה, הופיעה במועדונים מקומיים שם עם שירי ארץ ישראל.

 

בשנת 1978 גברו געגועיה לארץ וחזרה להשתקע בישראל. באותה שנה החלה להופיע כזמרת במועדון "המערה" ביפו ולאורך סוף שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-80 ניסתה מזלה כזמרת פזמונים והוציאה מספר תקליטי שדרים בהם "עולם יפה", "אביב" ו"אוהבת אותך כל כך". השירים לא זכו להצלחה וביקל הפסיקה להקליט.

במחצית הראשונה של שנות ה-80 הצטרפה שוב ללהקת "כרמון" וצוותה למוזיקאי ננסי ברנדס והזמרת זזי שביט. לאחר שנתיים של הופעות בעיקר בארה"ב, שבה להופיע ביפו במועדון "עומר כייאם".

 

בשנות ה-80 החלה, במקביל לקריירה המוזיקלית, לכתוב ספרי שירה אופטימיים שראו אור בשנות ה-2000: "ממלכת אושר" (2000), "שי אהבה וברכה" (2015), "ממלכת אושר" ו"עולם מרהיב של אהבה" (2017). על הספרים חתומה כרותי ביקל-שגיא (שמה לאחר הנישואין). כמו כן, התמקצעה בטיפול ברפואה אלטרנטיבית ורייקי.

תוצאת תמונה עבור רותי ביקל

לאורך השנים ניסתה ביקל גם לפתח קריירת משחק וכיכבה בסרטי קולנוע ישראליים בהם "נערת הפרברים" (1979) ו"מסאז'יסט בצמרת" (1981).

 

ביקל התגוררה במשך שנים רבות בתל אביב ולאחרונה עברה להתגורר בגבעתיים. הוסיפה להופיע עד שנת 2017 ועד היום ממשיכה לשיר.

דודי ורותי ביקל 19.11.2018.png

 

תודה מיוחדת לרותי ביקל על שתרמה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקה לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוזיקה הישראלית. תודה גם למיכל טל היקרה על הסיוע ביצירת הקשר.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

 

 

מודעות פרסומת

"מהצפון באהבה" – סיפורו של הזמר איתמר ישראל – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20150416_185109

 

איתמר ישראל נולד בתל אביב בשנת 1937 למשפחה ממוצא טורקי. בנעוריו למד משחק ותיאטרון ובשנת 1953 החל גם לשיר בחוג זמר של עמנואל זמיר ז"ל וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 1954 הצטרף ל"חבורת האש" של סולימן הגדול ושרה כהן והופיע עימם ברחבי הארץ עד גיוסו לצבא.

בסוף שנת 1955 התגייס  לצה"ל, תחילה רצה ללהקת פיקוד מרכז, אך כיוון שהלהקה הייתה במשבר, הופנה לאודישנים ללהקת פיקוד צפון. את האודישן ערך בביתו של שמואל בונים ונתן קטע של מערכון "העין המקולקלת" של שייקה אופיר. ישראל התקבל ללהקת פיקוד צפון בשנת 1956.

פיקוד צפון

הוא השתתף בתכניות הלהקה: בתכנית "פגע וברח" ( 1957) שזכתה ללהיטים "הג'ינג'י" ו"הסקוטים", ובתכנית "נעלה צפונה" (1958) שהייתה התכנית הראשונה של הלהקה שהועלתה על גבי תקליט וכללה בין השאר את הלהיטים "בגלל מסמר", "השריונים יצאו" ו"נעלה צפונה". ב-1958 השתחרר מהלהקה.

במקביל לשירותו הצבאי, הקים איתמר ב-1957 יחד עם חבריו ללהקה – לוליק לוי ושמוליק זוהר את "שלישית פיקוד צפון" ( הנקראה גם "שלישית צפון") שהופיעה וזכתה להצלחה. הלהקה תועדה בתקליט שיזם המוסיקאי ניסן כהן הב רון – "צברים מסביב למדורה" ( הוקלט ב-1958 ויצא ב-1959) בו ביצעה את השיר "אל פסגת המצדה". שיר נוסף שהלהקה נהגה לשיר היה "ערב של שושנים" של הדודאים. בתחילת 1959 הלהקה התפרקה.

11078115_569805146496143_557846964115225906_n

עם שחרורו רצה איתמר ללכת לכיוון המשחק והתיאטרון ובינתיים החל להופיע במספר חלטורות מזדמנות עם לוליק, בני ברמן (חברו ללהקת פיקוד צפון), שמוליק זוהר וכו', ואף קיבל הצעה מנעמי פולני להצטרף ללהקת "התרנגולים", אך דחה את ההצעה בעקבות ההימור הכלכלי ( איתמר מציין כי בימי החזרות, חברי הלהקה לא קיבלו תשלום, וזה לא השתלם לאיתמר כלכלית, כדבריו) .

בשנת 1962 פרש איתמר בהדרגתיות מעולם הבידור ופנה ללימודי עיצוב פנים, אך כיוון שלא הצליח להשתלב בתחום זה, פנה בעצת חבר ללימודי יהלומנות והפך לשם דבר בעסקי היהלומים ( עיצוב, ליטוש, מכירה וכו') .

 

תודה מיוחדת לאיתמר ישראל על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

11150978_556451774498147_4314547825397083092_n

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.