לאורך שנותיה, המוסיקה הישראלית הושפעה רבות מהמוסיקה האמריקאית הפופולארית וידעה צמדים רבים: בשנות החמישים והשישים היו אלה צמדי פולק כ"צמד הגיטרות", "צמד הדודאים", "צמד הפרברים", "מתי ופלתה", "צמד העמרנים", בסוף שנות ה-60 היו אלה צמדי פופ כ"חדוה ודוד" ו"אילן ואילנית". אחד הצמדים הבולטים בסוף שנות ה-70 היה "שוקי ודורית" – שוקי שוקי ודורית פרקש, שלנצח ייזכרו בפנתיאון המוסיקה הישראלית עם להיטם "גן נעול" משנת 1979.
על אף שהם קצת "נעלמו" מתשומת הלב הציבורית, יצאתי לפגוש את הצמד שמעבר לצמד בחיים המקצועיים, נישאו והפכו צמד לחיים, בביתם בגבעתיים – אני באתי חמוש בשאלות והם באו עם תשובות שהותירו אותי פעור פליאה ופה.
דורית פרקש –
נולדה ב-1957 בתל אביב. הוריה עלו ארצה מהונגריה ודורית מעידה כי אמה ניחנה בקול אופראי יפהפה ויועדה להיות זמרת, אך עם העלייה ארצה ובניית הארץ, החלום די נגוז, אולם אהבת השירה דבקה גם בדורית.
בהיותה בת 12, החלה דורית ללמוד לנגן על פסנתר קלאסי, והתקבלה לבית ספר "תלמה ילין" ללימודי מוסיקה. באותה תקופה, פרקש שימשה כפסנתרנית ולא כזמרת.
שוקי שוקי –
נולד ב-1955 בלבנון. כבן להורים מוסיקאים מלבנון ( אמאל וסאלים, שניגנו, לאחר שעלו לארץ, בתזמורתו של זוזו מוסא ואביו, סאלים, היה המפקד למוסיקה הערבית מטעם משרד החינוך) , שוקי נולד אל תוך המוסיקה ובהיותו בן 10, בשנת 1965, עלה לישראל.
עוד כילד למד שוקי לנגן על שלל כלים: בתחילה למד לנגן על כינור, לאחר מכן על תופים ובסוף למד לנגן על גיטרה.
בהיותו בן 12, עת התחנך בקיבוץ גבעת עוז,ובהשראת שירי הפולק האמריקאיים דאז ושירי הפופ של להקת החלונות הגבוהים, הקים את להקת "גבעת עוז" שניגנה שירים אלו.
עם בוא זמנו להתגייס לצה"ל, רצה שוקי לגשת לאודישנים ללהקה צבאית, אך כיוון ששירת כחייל קרבי בנח"ל, אמרו לו שיוכל לגשת לאודישנים רק אחרי שנה וחצי. במלחמת הכיפורים ( 1973) נפצע שוקי בסיני ושהה בבית החולים במשך שנה וחלום הלהקה הצבאית נגוז. שוקי מעיד, כי באותו זמן רצה להיות יותר חקלאי מאשר זמר, אך כיוון שמבחינה פיזית ( עקב הפציעה) לא יכל לעבוד בחקלאות, פנה ללימודי מוסיקה.
דרכיהם נצטלבו לראשונה בשנת 1978, בזמן שלמדו יחד במדרשה למורים למוסיקה בתל אביב: שוקי הקליט שיר שהלחין למילותיה של המשוררת רחל בשם "גן נעול" וביקש מדורית, חברתו לספסל הלימודים, לעשות לו "קול שני" ( ליווי). השיר, שיצא בתחילת 1979, הפך ללהיט ענק והשניים נתפסו בעיני כלי התקשורת, הקהל והרדיו כ"צמד" שוקי ודורית ( על אף שבתחילה לא היו ולא תכננו להיות כלל וכלל צמד ) .
ההצלחה הייתה מסחררת : הופעה ב"עוד להיט", תכנית המוסיקה הפופולארית ביותר בטלויזיה דאז, כתבות בכל העיתונים, שיר שנחשב למושמע ביותר ברדיו באותו זמן וביקוש רב להופעות.
בשנת 1980 הוציא הצמד את תקליטו הראשון – "גן נעול" בהפקתו של דודו אלהרר, מתוכו בלטו בעיקר השירים: "על נהרות בבל" ו"בא בשקט ונשאר". ב-1982 השתתף הצמד בפסטיבל הזמר המזרחי – "דרור- למנצח שיר מזמור" עם השיר "תני לי את ידך" ( הזוכה במקום הראשון באותו פסטיבל היה זהר ארגוב עם "הפרח בגני").
בשנת 1983 הצמד הופיע במופע עם הפזמונאי יורם טהר לב– "שיישאר בינינו". יש לציין כי הצמד גם הופיע מספר פעמים בחו"ל בפני קהילות יהודיות. ב-1984 הצמד החליט שהוא ממצה עצמו והחליט להתפרק.
דורית לקחה פסק זמן ממוסיקה ושוקי עבד בטכנאות סאונד ואולפנים. ב-1985 בעידוד בעלה, חברה דורית למוסיקאי הנרי ברטר שהלחין לה את שיר הסולו הראשון שלה – "סירפד" , למילותיה של רחל שפירא. שנתיים לאחר מכן, ב-1987 השתתפה דורית בקדם אירוויזיון עם השיר "ירושלם" ( ליוותה אותה אז דפנה דקל, בפעם הראשונה בה השתתפה בתחרות כזמרת ליווי, עם להקת "חברים").
שוקי אף הוא הקליט מספר שירי סולו – "בורח אלייך" ו"את".
בשנת 1988 הצמד החליט לחדש את פעילותו והוציא את השיר "תותים" שהפך להיט ענק. בעקבות הצלחת השיר, הצמד הוציא ב-1990 תקליט מאותו שם. לאחר זמן קצר הצמד התפרק שוב.
פרקש פנתה לקריירת סולו כזמרת יחידה והוציאה ב-1994 את אלבום הסולו שלה – "שרה ננה משקורי", גרסאות עבריות לשיריה של הזמרת היווניה ננה משקורי. ב-1998 הוציאה את אלבומה השני – "חצי מאה עברה – שירים של נעמי שמר" ולאורך השנים הופיעה במופעים שונים, הן במופעי שירה יוונית והן במופעי שירים עבריים כמו המופע "מעבר לתכלת" לצידו של בעז פייפר.
ספרו לי קצת: איך נולד "גן נעול" מפיכם ?
דורית: "כיוון ששוקי, עקב הפציעה, התקשה מעט לקלוט מהר את החומר הלימודי, הייתי מעין המורה שלו. היינו חברים מאוד טובים ועזרתי לו להתמודד עם החומר הלימודי. יום אחד ליום הולדתו קניתי לו ספר שירים של רחל המשוררת, ותוך שבוע הוא הלחין את "גן נעול".
שוקי: "הלחנתי כמה שירים לפני כן, היו לי רעיונות, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהחלטתי להקליט משהו. החלטתי שאני גם מעבד את זה. נכנסנו לאולפני "טריטון" והקלטנו את זה".
דורית: "אמא שלי סיפרה שעוד מילדות הייתי עושה קול שני. אז כששוקי ביקש ממני להקליט איתו, הסכמתי ואמרתי : למה לא?, על תקליט השדרים היה רשום "שוקי שוקי ודורית פרקש". עכשיו התחילו להשמיע את זה 20 פעמים ביום "שוקי שוקי ודורית פרקש" , אז הרדיו קבע כבר שאנחנו צמד ואמר "שוקי ודורית", ואז התחילו לשאול אותנו על הופעות ותקליט. שוקי הקליט שיר אחד ולא היו לנו תכניות. אני זוכרת שבכל מקום השיר הושמע, הראשון שהשמיע היה אלכס אנסקי בגלי צה"ל, איך שעלינו לאוטובוס שמענו את השיר, זה תפס באופן חזק."
איך נולד התקליט?
דורית: "אחרי הצלחת השיר, שוקי התחיל להלחין שירים ורק אחרי שנה וחצי היה לנו תקליט, אבל עד שיצא התקליט, מי זכר כבר את "גן נעול"? לא היו יחסי ציבור כמו היום "
מתי התחלתם להופיע?
דורית: "מיד עם צאת התקליט".
שוקי: "בזמנו יכלת למלא מקום קטן ואינטימי של 40-50 אנשים, אז התחלנו להופיע במקומות כאלה, ואז החלו לפנות אלינו המון מהקיבוצים. הסתובבנו ונסענו בכל הארץ.
איך הגעתם לפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 1982 עם השיר "תני לי את ידך" ?
דורית: "זה היה די מצחיק. מה לי ולמזרחית? יוסף בן ישראל, האחראי על פסטיבלי הזמר המזרחיים, צלצל אלינו ואמר שיש לו שיר שמאוד מתאים לנו מבחינה אומנותית. אני זוכרת שבאוטובוס להופעות היו צוחקים עלינו משתתפי הפסטיבל, כי היינו אנחנו ואביבה הד, שני "עופות מוזרים" שלא קשורים לזמר המזרחי".
שוקי: "למעשה זהר ארגוב היה חבר מאוד טוב שלנו בנסיעות הללו. הוא למעשה התחרה עם כולם , הם שרו מזרחית ואנחנו היינו אאוטסיידרים. זהר היה סוגשל אאוטסיידר גם באותה תקופה, כי הוא התפרסם מהקהל ועדיין לו באופן סמכותי, אז הוא גם התבודד מעט והתחבר איתנו מאוד כי לא היינו מתחרים כל כך".
בשלב זה של השיחה, דורית לוקחת אותי על אחד מקירות הסלון בו תלויות, בכתב ידה של נעמי שמר ז"ל, מילותיו של השיר "הכל פתוח" ( להיט הניינטיז של עופר לוי ולאה לופטין) ומספרת לי : "נעמי הציעה לי את השיר הזה קודם. היא באה אלינו הביתה עם השיר ואמרתי לה שאני לא מתחברת, שזה לא בשבילי. זה היה יותר מדי קצבי בשבילי ולא ידעתי לשיר בקצב, ואז היא הביאה את השיר לעופר ולאה, והשיר הפך ללהיט ענק. מאותו רגע, מסגרתי ותליתי את דף השיר שנעמי הגישה לי כדי להזכיר לי את ה"פספוס" של החיים שלי"
באותה תקופה לא הייתם זוג רומנטי וכיום אתם נשואים, איך זה קרה?
דורית: "זה סיפור די מעניין. שוקי ואני היינו חברים מאוד טובים אבל לא במובן הרומנטי. היה לי חבר של 7 וחצי שנים והיינו יוצאים זוגות: אני והחבר שלי ושוקי וחברות שלו. בשלב מסויים התגרשתי ( ונשארנו ידידים טובים) והתחלנו שוקי ואני להופיע שוב, ופתאום שוקי התחיל לחזר אחריי. בהתחלה נסוגתי, כי אנחנו צמד ולא חשבתי על שוקי במובן הרומנטי, אך אחרי שמונה חודשים שוקי נסע לחבר שלו בארה"ב, ופתאום הרגשתי שאני מתגעגעת אליו ואוהבת אותו והתחתנו ב-1988 ומאז אנו חיים באושר ואושר".
מה אתם עושים בימים אלה?
דורית: "משנת 1995 אני מופיעה במופע שירים יווניים ובעוד מספר מופעים במקביל, ושוקי לעיתים מלווה אותי על גיטרה ותומך בי מאחורי הקלעים. אני עובדת בימים אלה על אלבום חדש – "משהו יפה"
תודה מיוחדת לשוקי שוקי ודורית פרקש על שפינו מזמנם לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייהם לצורך תיעודם בפרויקט תיעוד המוסיקה הישראלית שלי.
כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 