סיפורו של המוסיקאי יעקב מירון – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

23318969_1497301627033606_1817364230359835251_n

 

יעקב מירון נולד כיעקב מזרחי בתל אביב בשנת 1950. בילדותו, שינה אביו שם המשפחה ל"מירון". "הייתה קצת מוסיקה ערבית בבית", מספר מירון, "אבל בעיקר הוריי ניסו 'להשתכנז' אז הלכו לאופרה וזו למעשה המוסיקה עליה גדלתי בילדותי המוקדמת". בילדותו למד מוסיקה בבית הספר ביאליק והחל ללמוד לנגן על חלילית ובהמשך חליל אלט ומנדולינה.

17523127_1283746715055766_3135419934244777709_n

בשנת 1962 הצטרף לתזמורת עיריית תל אביב כנגן מנדולינה וכן למד לנגן על גיטרה, יחד עם חבר נעוריו, חיים רומנו. בשנות התיכון ניגן יחד עם חיים רומנו בלהקת קצב – The Echoes ("ההדים"- לא להקת "ההדים" של ד"ר בצלאל יונגרייז).

19553972_1368699403227163_6043835355068396089_n

את שנות התיכון בילה בתיכון "רננים" שדגל בחינוך מוסיקלי קלאסי ולצורך הלימודים החל לנגן בקלרינט שהפך כלי הנגינה העיקרי שלו באותן שנים.

 

בשנת 1968 התגייס לצבא ושירת בשלישות, כשבמקביל לשירותו הצבאי החל לנגן על סקסופון ושאר כלי נשיפה בחתונות. באותה תקופה התעניין והתעמק בג'אז. הוא היה מיושבי "קפה נגה" (בורסת הנגנים דאז) וניגן בהרכבים מזדמנים בשוק ה"חילוני" וה"חסידי".

בשנת 1971, עם שחרורו מהצבא החל לנגן בלהקתו של מקסים לוי שהקליטה עם הזמר יהודה אלבוים את שיר "הסירה". בשנות ה-70 שימש כנגן כלי נשיפה בהקלטות שונות של גידי גוב ("עוד בנעוריי"), שוקי ודורית, יוני רכטר, אילנית, שלמה בר, מתי כספי ("בסוף היום"), אסתר עופרים, יוסי בנאי ועוד.

 

בין השנים 1975-1978 ניגן מירון כקלרינט שני באופרה הישראלית וכן ניגן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ותזמורת קול ישראל וביסס מעמדו כנגן מוסיקה קלאסית. במקביל, ניגן בתזמורת הביג בנד של מל קלר וסדנת הג'אז של אהרל'ה קמינסקי. בשנת 1979 ניגן בהצגה "מה קרה בארץ מי" בכיכובה של חוה אלברשטיין למוסיקה של קובי אשרת.

בשנות ה-80 ניגן בפסטיבלי הזמר המזרחיים, בפסטיבלי הזמר החסידיים ופסטיבל הזמר התימני. כמו כן, ניגן בהקלטות שהפיקו יהודה קיסר וננסי ברנדס עם זהר ארגוב, חיים משה, ג'קי מקייטן ועוד.

 

בין השנים 1985-2006 ניגן על חליל, קלרינט וסקסופון בתזמורת המשטרה ואף שימש כמעבדה המוסיקלי של התזמורת (הוא למד בשנות ה-80 עיבודים מוסיקליים אצל אלכס וייס). בין השנים 1980-1995 במופעי "מזרח מערב" עם בורוכוב. בסוף שנות ה-80 ניגן בתזמורת הטיילת של תל אביב.

 

בשנת 2008 הצטרף לתזמורת האנדלוסית בה מנגן עד היום על חליל. בשנות ה-2000 הקליט שני אלבומי סטנדרטים של ביג בנד וג'אז.

תודה מיוחדת ליעקב מירון היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

22281606_1466670790096690_6111773912735445973_n

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

 

 

 

מודעות פרסומת

חצוצרן הפלא – סיפורו של המוסיקאי מני גורמן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

20161018_1629290

מנחם (מני) גורמן נולד בחיפה בשנת 1940. בתור ילד, נהג לשיר במקהלות נוער מקומיות, ובהיותו בן 14 הצטרף לתזמורת נוער חיפאית כנגן פיקולו. כיוון שלא אהב לנגן כל כך על הפיקולו, דודו הביא לו בשנת 1956, עת היה בן 16, חצוצרה שהפכה לכלי הנגינה העיקרי שלו. הוא למד לנגן על חצוצרה באופן אוטודידקטי.

 

בשנת 1957 הצטרף ל"תזמורת הפועל", שכללה נגנים מבוגרים וגורמן היה הצעיר היחיד בה. באותה תקופה החל להופיע בתזמורות ארעיות באזור חיפה.

בשנת 1958 התגייס לתזמורת חיל האוויר ושירת בה 10 ימים. לאחר מכן עבר לחיל הים והשתחרר בשנת 1961. בשנת 1963, עיריית חיפה אימצה את חיל הים והחלה להתגבש להקה של חיל הים, כשגורמן מצא עצמו, במסגרת שירות המילואים, כאחד ממייסדיה של הלהקה (בגלגולה הראשון) לצידם של חבריו אלברט פיאמנטה ויעקב אליעזרוב והסולן שמוליק קראוס. גורמן שירת במסגרת שירות המילואים בלהקת חיל הים (תזמורת המילואימניקים של להקת חיל הים) עד שנת 1982.

20161018_162514

עם שחרורו משירות סדיר, הקים תזמורת שניגנה בבתי מלון ומועדונים ברחבי הארץ, ובנוסף ניגן עם מספר להקות בולטות באזור חיפה של שנות ה-60: "לה מקרנה" (של האחים סגל), "הבונגו בויז" ובשנות ה-70 הופיע עם להקתו – "הפסגה".

 

בשנות ה-80, באחת מהופעותיו, הוזמן לנגן עם תזמורתו בחתונתו של המלחין, המנצח ומפיק המוסיקה החסידית מונה רוזנבלום, שפתח בעיניו את עולם המוסיקה החסידית.  לאחר אותה הופעה בחתונה של רוזנבלום, קיבל גורמן הצעות לעבוד באירועים חסידיים והפך מזוהה עם הז'אנר.

מאותו רגע ועד היום, שימש גורמן כפורץ דרך בתחום המוסיקה החסידית כשהיה מהראשונים שהגישו נעימות מוסיקה חסידית עם חצוצרה בלבד.

 

לאורך השנים, הוציא גורמן (עד כה) שמונה אלבומים אינסטרומנטליים שהפכו רבי מכר בקרב הקהילה החסידית ובכלל וכיום מוסיף לנגן ולהופיע.

אני רוצה להודות מכל הלב למני גורמן היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית לדורותיה.

20161018_163426

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!