"אורי בחליל" – סיפורו של החלילן אורי שהם – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

אורי שהם

אורי שהם נולד ב1 לאוקטובר 1931 וגדל בילדותו בכפר הנוער בן שמן . הכשרון המוסיקלי של אורי נתגלה כבר בגיל 5 וחצי : הוא מצא חלילית והתחיל לנגן . המורה שלו לחלילית, חנן אייזנשטט החל ללמד אותו את הבסיס אך אורי בן ה-5 וחצי התקדם מעל המצופה וגילה כשרון רב .

 

בגיל 7 וחצי ניגן אורי ברדיו "קול ירושלים" (שנת 1938) . הוא הגיע לרמה כזו בגיל זה, עד כי ניגן את "הספר מסביליה" על חלילית . בהיותו בן 12 , רצה ללמוד לנגן על חליל צד , אך לא היה ניתן להשיג כלי זה בארץ , לכן איזנשטט הכיר לשהם  את אורי טפליץ , החלילן הראשון בפילהרמונית , שבדרך לא דרך השיג לו חליל צד במחיר עתק של אותם ימים : 35 לירות . תוך זמן קצר השתלט שהם על הכלי וגילה כשרון בלתי רגיל .

20141216_111647

בשלב כלשהוא , טפליץ לקח את אורי לנגן בפני פול פארה בבחינות לפילהרמונית . הוא קיבל מכתב שעבר את הבחינה בהצלחה רבה וכי הם זוכרים אותו לטובה.

 

 

בשנת 1947 השתתף בפסטיבל הנוער הראשון בפראג שם ניגן בעיקר על חלילית . במחנות העקורים בגרמניה באותו פסטיבל , ניגן כבר על חליל צד .

 

באותה שנה , צילמו בכפר הנוער בן שמן סרט של במאי שוויצרי שתוכנו : "איך ילד ניצול שואה, התמזג בכפר ילדים " . הייתה תזמורת של הכפר בה לאורי היה חלק נכבד והיא ניגנה בסרט . לצורך הסרט, הוזמן מירושלים החצוצרן שבתאי פטרושקה, שהיה גם מנהל התכניות ברשות השידור.

 

עוד בבן שמן היה אורי חבר ב"הגנה" ובזמן מלחמת השחרור, בגיוס חלקי של הרכב שמנה זמרת, אקורדיוניסט וחלילן (אורי) שהופיעו בפני חיילים במוצבים . המילואים שלו היו בשמירות .

20141216_111544

 

ב1949, קיבל אורי מכתב מפטרושקה כי הוא התרשם לטובה מנגינתו באותה תזמורת בכפר בן שמן שניגנה בסרט וכי הם עורכים בחינות לחלילן ראשון בתזמורת רשות השידור. בבחינה ניגן קונצרט של מוצארט כשהוא מלווה ע"י מורהו חנן אייזנשטט .  כעבור שבוע , קיבל שהם מכתב  שהוא התקבל לתפקיד חלילן ראשון בתזמורת רשות השידור בירושלים . הוא עבד שם בין השנים 1949-1951  וניגן רק בהקלטות .

 

התקליט הראשון (מהירות 78) בו ניגן אורי היה בשנת 1950 והיה  "סונטה של יהושע לקנר  ".

 

שהם למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב בין השנים 1945-1947 ולאחר מכן באקדמיה למוסיקה בירושלים עד 1951 . במקביל , לקח שיעורים פרטיים אצל אבל ארליך .

 

 

באוקטובר שנת 1951 התקבל אורי לתזמורת הפילהרמונית כחלילן כמחליף ראשון לטפליץ . בין השנים 1951-1970 שימש כחלילן שני ומחליף חלילן ראשון לטפליץ ומ1970 ועד 1997 (27 שנה) שימש כחלילן ראשון בפילהרמונית .

20141216_111532

לצד זה, השתתף אורי לאורך השנים כחלילן בהקלטות של שושנה דמארי, חבצלת רון, חנה אהרוני , יהורם גאון , אסתר עופרים,  נעמי שמר (חברתו לספסל האקדמיה) ועוד.

 

אורי לימד באופן פרטי לנגן משנת 1951 ועד לאחר הפנסיה הוסיף ללמד . בין 1962-2002 לימד באקדמיה .

 

לאורך השנים שהם הקים מספר הרכבים מוסיקליים : ב1950 הקים בירושלים שלישיה עם  דוד חן ובני בורנשטיין שניגנה במופע שנקרא "באך ובניו" .

 

כמו כן השתתף בהרכב שנקרא "חמישיית כלי הנשיפה הישראלית" שפעלה יותר מ-30 שנה : 1958-1988 . בנוסף, היה ב"רביעיית החליל הישראלי"   ו"שלישית הנבל" .

 

תודתי הרבה נתונה לאורי שהם היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה !

20141216_113821

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

 

 

 

 

 

 

הכל אודות מרדכי רכטמן – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

64707_310394695682917_1093173505_n

מרדכי רכטמן נולד בגרמניה ב1926.  בבית הוריו נהגו לשמוע שירי חזנות לצד מוסיקה קלאסית ואופרות, ומרדכי מעיד כי כילד בן 4,  היה צמוד היטב לפטיפון ומזהה תוכן כל תקליט ותקליט לפי צבעו.

 

ב1933, עקב המצב הבטחוני, אולצה  משפחתו לעזוב את גרמניה, וב1934 עלתה  ארצה והתגוררה אצל דודתו ( אחות אביו) של מרדכי. המשפחה הגיעה לתל אביב  ולאחר שנה, עברה לדירה משל עצמה.

 

 באופן מקרי מרפסתה הייתה צמודה למרפסתו של פרופסור ליאון שולץ, נגן הפגוט ( בסון) הראשון בתזמורת הסימפונית (לימים התזמורת הפילהרמונית). מכיוון שהמרפסות היו צמודות, שולץ שמע  את מרדכי מנגן באופן חובבני על חלילית ועל מפוחית פה על מרפסתו. פרופסור שולץ, שחיפש מישהו צעיר להעביר אליו את הידע שלו בנגינה על הבסון,  הזמין את מרדכי, בהסכמתו, לבחינה אצלו וקיווה שמרדכי  יתאים לנגן על הכלי, שלא הכיר לפני כן . למרבה הפלא, מרדכי השתלט על הבסון מיידית- ניגן סולם שלם בטייק ראשון, והתאהב בכלי.

 תל אביב 1939

 

למרות שמרדכי התקדם בצעדי ענק, שולץ  לאחר כשנתיים, לא מצא מספיק זמן כדי להמשיך ללמדו. בעידוד פרופסור ליאו קסטנברג , מנהלה המוסיקלי של הפילהרמונית, החל מרדכי ללמוד אצל אימרה רודאש, נגן משנה בבסון. בנוסף, למד תיאוריה וקומפוזיציה אצל פרופסור עדן פרטוש.

 

ב1941 התקבל כנגן בסון בתזמורת האופרה של פלשתינה ( לימים ישראל), וניגן שם 5 שנים עד 1946 כנגן ראשי. שם, החל להתנסות בעיבודים שונים לכלי נשיפה.

 

ב1945 ייסד עם חבריו לאופרה : יונה אטלינגר ואריה שפילברג, את התזמורת הסימפונית הישראלית, שהייתה סנסציה באותה תקופה, הודות לנגנים הצעירים, שנחשבו למוכשרים ביותר באותה עת.  כמו כן, המנצח פרנק פולק (לימים פלג) בחר במרדכי  לראשונה כסולן, שם ביצע קונצרטים לבסון של ובר ושל מוצארט.

 

ב1946, כשהוא בן 20 בלבד, התקבל לתזמורת הפילהרמונית הישראלית כנגן בסון ראשון  והופיע עם התזמורת על הבימות המפוארות ביותר בעולם עד שנת 1991 (45 שנה!).  ב1947 זכה בפרס ראשון לפגוט בפסטיבל מוסיקה בפראג.

10625018_707539502635099_4633263004421641698_n 

באותה שנה, נוסדה חמישיית כלי נשיפה הראשונה שכללה את אריך טפליץ, אליהו טורנר, יונה אטלינגר,  וולפנג לוי ורכטמן.  הפסנתרן של החמישיה היה משה לוסטיג, שעזר למרדכי  לפתח את אמנות החמישיה. תוך זמן קצר, רכטמן הפך להיות המעבד הראשי של החמישיה לכל אורך הדרך.

 430618_310394925682894_364411391_n

 

עוד בגיל 23 החל ללמד וטיפח דורות על גבי דורות של נגני בסון  וכלי נשיפה למיניהם, שהפכו להיות מהמוסיקאים והנגנים הבכירים בפילהרמונית וגם בעולם. במשך השנים, רכטמן גיבש באופן אוטודידקטי אסכולה משל עצמו לנגינה על הבסון והוא מנסה להעביר ידע זה לתלמידיו השונים בארץ ובעולם.

 382049_241122665943454_530700763_n

על סמך מלגה של מאסטרו קוסביצקי הנודע, נסע ב1950 לטנגלווד, ובין השאר הופיע כנגן ראשי בסימפוניה הרביעית של צ'ייקובסקי. באותה תקופה נפגש עם ידידו לחיים- סול שיינבך, נגן בסון ראשון של פילידלפיה שהטווה את דרכו המוסיקלית, ביתר שאת.

 10590475_716443648411351_4121282552582739207_n

ב1957 יצא  לשבתון מהתזמורת הפילהרמונית ובשהותו בניו יורק, פגש בליאופולד  סטוקובסקי, המנצח הדגול, שבחן אותו והציע לו להצטרף לתזמורתו. באותו הזמן, שהה צבי הפטל, מנהל הפילהרמונית בניו יורק  ושכנע את רכטמן לחזור לתזמורת בישראל בהציעו לו תנאים מועדפים.

 

  עם שובו, חמישית כלי הנשיפה נוסדה מחדש ושינתה הרכבה הקודם. ב1967 נוסד הרכב סופי בו ניגנו: אורי שהם, אליהו טורנר, ריצ'רד לסר, מאיר רימון ורכטמן. הרכב זה הקליט תקליטים רבים, שמופצים בעיקר  בחברת  Meridian Records  שבלונדון . החמישיה התקיימה עד שנת 1991.

 

 

ב1962, זובין מהטה, מנצחה של הפילהרמונית ( החל מ1961) ומנהלה המוסיקלי מ1981, מינה את רכטמן לראש קבוצת נשפני התזמורת. במסגרת התפקיד, יצר עיבוד ל-23 נשפנים למוסיקה לעוגב של באך ששירת את מרבית כלי הנשיפה. ההרכב המוסיקלי הזה, בוצע פעמים רבות בקונצרטים בפילהרמונית ובעולם, בניצוחם של זובין מהטה, יואל לוי ובעיקר בניצוחו של מרדכי עצמו.

 

 

ב1968 קיבל מפרופסור עדן פרטוש, אצלו למד, מינוי בכתב להיות פרופסור באקדמיה למוסיקה באונ' תל אביב ושימש בתפקיד זה עד 2002. באוניברסיטה, יסד רכטמן סדנה לכלי נשיפה ולהרכבים קאמרים, הכוללים גם כלי מיתר.

 10511154_716337401755309_8911690329399488773_n

 כמו כן היה פרופסור אורח בביה"ס הגבוה למוסיקה- ג'וליארד בניו יורק, בקונסרבטוריון New England בבוסטון, באקדמיה המלכותית בלונדון, בקונסרבטוריון למוסיקה בז'נבה ובאוניברסיטת אינדיאנה, שם שימש כפרופסור שנה שלמה.

 

 בין השנים 1985-1991 שימש רכטמן כמנהל המוסיקלי והמנצח  של אנסמבל נשפני התזמורת הקאמרית הישראלית.  במקביל, לאורך השנים, הדריך וניצח על תזמורות שונות כסימפונית ירושלים, פילהרמונית ישראלית, הקאמרטה הירושלמית, סינפונייטה ב"ש, תזמורת הקיבוצים ועוד.

 

ב2004 זכה בפרס משרד החינוך והתרבות על תרומתו המיוחדת לחיי המוסיקה בארץ.

 

באמתחתו של רכטמן ישנם מעל 200 עיבודים  ליצירות קלאסיות של באך, היידן, מוצארט, בטהובן וכו' בהרכבים שונים, המופצות  באנגליה  ע"י  June Emerson Wind Music    

ואצל   Accolade  Musikverlag בגרמניה.   יצירותיו מנוגנות בכל   רחבי העולם עד עצם היום הזה. הוא כתב עיבודים המתאימים לשלל הרכבים: מהרכב סולו להרכבים המונים 23 כלי נשיפה ועד לאנסמבלים לכלי מיתר למיניהם

  .

 מרדכי רכטמן 1970

מזה שנה, רכטמן משקיע מלוא מרצו בעיבודים  להרכב ראשון מסוגו לתזמורת קאמרית בהרכבים מיוחדים ומצומצמים, שמאפשר לגדולי הסולנים: פסנתרנים, כנרים וצ'לנים, לבצע יצירות המיועדות  להרכבים גדולים מהתקופה הקלאסית, רומנטית ורומנטית מאוחרת.

 

לצד עיסוקו המוסיקלי, רכטמן הוא גם שחמטאי  ובעל תואר אמן בינלאומי לשחמט בהתכתבות.  אחד מהישגיו הגדולים: תוצאת תיקו שלו 4:4 כנגד האמן הבינלאומי הדגול, סמואל רשבסקי.

 כככככ

 

תודה מיוחדת למרדכי רכטמן היקר על העזרה הרבה בכתיבת הביוגרפיה .

 

 

כתב,ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.