"פרחים בקנה" – סיפורה של הזמרת יהודית שוורץ (ג'ודי ריבר) – כותב ומראיין: דודי פטימר

 

לא מעטים חוזר ונשנה בשמי המוסיקה המונח "זמר של להיט אחד", לרוב מדובר בזמר/ת שנתפרסמו בשל להיט שכל המדינה זימרה והפכם לכוכבי ענק, המזוהים עד היום בשל השיר שכולם אוהבים לשמוע ולהתמכר אליו שוב ושוב. ג'ודי ריבר, מהקוסמטיקאיות הבולטות בישראל, זכתה בשנת 1970 ללהיט כזה – "פרחים בקנה" אותו ביצעה בלהקת חיל התותחנים בתכניתה "לה בומבה". אז, עוד נקראה יהודית שוורץ, השיר הזניק אותה לאחת מכוכבות הפופ הבולטות בתחילת העשור. נפגשתי עם יהודית ושוחחתי עימה על הלהיט ההוא, על ההחמצות בקריירה ועל הפריחה בתחום הקוסמטיקה.

 

 

יהודית (במקור איטקה) שוורץ נולדה בחיפה. מאז שהיא זוכרת עצמה, יהודית נהגה לשיר, בבית שנהגו לשמוע בו יידיש ומוסיקה פופולארית אמריקאית, בבית הספר ובצופים. "רציתי להיות אליקי", סיפרה לי בגילוי לב על מודל החיקוי שלה – כוכבת הזמר היווניה הפופולארית של שנות ה-60. בהיותה בת 12, בזמן הצופים הצטרפה ללהקה עם קיקי רוטשטיין (לימים "הכל עובר חביבי"), חיה ארד (לימים סולנית להקת חיל הים), חיים טריגר (לימים בלהקת חיל התותחנים), דודי רוזנטל (המפיק המוסיקלי הנודע) ויוני רוזנטל. הלהקה, עם יהודית בת ה-12, הופיעה בפני חיילים בבסיסים השונים. בנוסף, בנעוריה הייתה חלק מחבורת בית רוטשילד בניצוחו והדרכתו המוסיקלית של אפי נצר והשתתפה אף בהקלטותיה של החבורה.

 

לפני גיוסה, הוצע לה לבחור בין להקת חיל התותחנים ללהקת פיקוד הצפון, אך כיוון שחבריה קיקי רוטשטיין וחיים טריגר שירתו בלהקת חיל התותחנים, יהודית החליטה לבחור באפשרות הראשונה והתגייסה, יחד עם רומן שרון ז"ל,  לללהקה ובשנת 1970 השתתפה בתכניתה השניה של להקת חיל התותחנים – "לה בומבה" ושימשה סולנית הלהקה בין השאר בלהיט "פרחים בקנה" (מילים: דודו ברק, לחן: אפי נצר), שהפך להיט ענק וקלאסיקה נצחית.

 

"החוויה בלהקה הייתה נפלאה, ממש לא כמו בסרט הלהקה, הייתה אווירה מאד כיפית", נזכרת יהודית.

 

היית כוכבת ?

 

"שמע, הייתי מקבלת מכתבי מעריצים וגלויות, אל תשכח שפעם היו זמנים אחרים, לא היה אינטרנט כמו היום, אני זוכרת שאנשים היו דופקים להורים שלי בדלת וההורים שלי היו מחלקים תמונות".

 

אהבת את זה?

 

"כן, זה היה מאד מחמיא אבל זו לא הייתה כוכבות של היום, לא כסף ולא תהילה, הייתי ילדה טובת צופים".

 

עם שחרורה מהצבא, החלה להופיע על אניית "צים" ברחבי אירופה ובחתונות למיניהן, ובשנת 1973, בזמן מלחמת יום הכיפורים, הופיעה עם אריס סאן, שהתלהב מקולה והציע לה להופיע במועדונו הפופולארי בניו יורק – "סירוקו", אולם בשל בעיה משפחתית החלה יהודית לוותר על הנסיעה.

 

באמצע שנות ה-70 הופיעה דרך קבע ב"מועדון התיאטרון" בחיפה, ב"עומר כייאם", ב"מי ומי", ב"מועדון ארבל" (בטבריה), במועדון "הסלע האדום" (באילת) ובשאר המועדונים הפופולאריים אך לא הופיעה בטלויזיה ולא הקליטה שירים חדשים ("פשוט לא פנו אליי, עניין אותי בעיקר להופיע ולשיר שאלו היו אהבותיי הגדולות", מסבירה).

 

את מחציתן השני של שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 בילתה מרבית זמנה בהופעה בחתונות בכדי לפרנס את בתה (היא שימשה כאם חד הורית) . במקביל, בשנות ה-70 שימשה יועצת יופי ב"משביר לצרכן" בחיפה והחלה ללמוד קוסמטיקה. בתחילת שנות ה-90 החליטה לפרוש מהופעות והתעמקה בנבכיה של הקוסמטיקה הרפואית וכיום היא אחת הקוסמטיקאיות הבולטות בארץ.

 

מזהים אותך היום ברחוב?

 

"זוכרים לי עוד את חסד נעוריי, ומה שמפתיע אותי זה שילדים צעירים מכירים את "פרחים בקנה" וזה משגע אותי".

 

תודה מיוחדת לג'ודי ריבר היקרה על שפינתה מזמנה לפגוש אותי ולתרום חלקה לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית!

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

"הבלוז הישן"- סיפורה של הזמרת מיכל תדמור (וול) – כותב ומתחקר: דודי פטימר

מיכל תדמור (וול) נולדה וגדלה בקריית מוצקין. כבר מגיל קטן מאד נתגלה כשרון השירה של מיכל, וכבר בגיל 3 נשלחה ללמוד לנגן על פסנתר ובהיותה בת 11 החלה ללמוד פיתוח קול אצל ברטה וייס (מורה בולטת לפיתוח קול בחיפה של אותן שנים). בהיותה בת 14 הופיעה בצמד מוסיקלי עם עוזי אסנר.

בנעוריה השתתפה בתחרות כשרונות צעירים מקומית בחיפה בה שרה את "ביתי אל מול גולן" וקצרה את המקום הראשון. באותה תחרות היה נוכח המוסיקאי החיפאי אפי נצר, שסימן את מיכל וצירף אותה אל "מקהלת בית רוטשילד" שבניצוחו. וול החלה להופיע עם המקהלה ושימשה בה כסולנית. היא השתתפה בתקליטי הלהקה ובין הסולואים הנודעים שלה מהמקהלה היו "רחל של הכנרת" ו"לכה דודי". לאורך שנות נעוריה השתתפה במספר תחרויות זמר וברובן זכתה במקום הראשון ואם לא, דורגה במקומות הראשונים.

בשנת 1970 פנה אל מיכל המוסיקאי יאיר מילר שהציע לה שני שירים שהלחין למילותיה של תרצה אתר (בעיבודיה של נורית הירש) – "ידידי" ו"הבלוז הישן", השירים זכו להצלחה נאה וכיכבו במצעדי הפזמונים של אותה שנה, ובעקבות ההצלחה השתתפה בתכנית הטלויזיה של הפופ הישראלי -"במקצב 70".

במקביל להיותה במקהלה, הצטרפה כשחקנית וזמרת לתיאטרון חיפה להצגת "המתאבד" בכיכובו של יעקב בודו. בהצגה שרה את "החיים יפים" (תרגום: דן אלמגור, לחן: גרוזיני). הצגת הבכורה נערכה ב-11 באוגוסט 1971.

 

באותה תקופה, הכירה את אקורדיוניסט להקת פיקוד הצפון דודי רוזנטל שלקח אותה תחת חסותו ואפשר לה להצטרף כנערה להופעותיה של להקת פיקוד הצפון (שהייתה אז בשיאה עם כוכבים  כיגאל בשן, עדנה לב וכדומה) ולעיתים להופיע עם הלהקה כנספחת.

בשנת 1972 התגייסה ללהקת פיקוד הצפון, אך כיוון שמתכונתה של הלהקה אז היו מושתת בעיקר על ריקודים, תחום אותו מיכל לא צלחה כל כך, וכיוון שכך, הוחלט לצרפה כזמרת סולנית לצוות הווי של פיקוד הצפון בו השתתפו בין השאר יורם ביתן, שמוליק וילוז'ני וצחי נוי. צוות ההווי הופיע ברחבי הרמה בזמן מלחמת יום הכיפורים.

לקראת תום מלחמת יום הכיפורים, הוחלט להקים מחדש את להקת פיקוד הצפון ומיכל השתתפה בתכנית הלהקה – "הי צפונה" שהועלתה בשנת 1973 ווול ביצעה כסולנית את השיר הבולט היחיד של התכנית – "אל תתנו לו" (מילים: מנחם מלניק, לחן: אילן גלבוע).

עם שחרורה נהגה להשתתף כזמרת בתכניות טלויזיה שונות ובשנת 1974, ביוזמת טמירה ודודו ירדני, הצטרפה למופע שירי מחתרות בהשתתפות: עמוס טל-שיר, עודד בן חור, רוני בראון ומיכל וול. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ והוקלטה בתכניות רדיו שונות.

 

במקביל למופע, התחתנה מיכל עם שדרן הרדיו המוערך רם תדמור והוסיפה להופיע, בהילוך איטי, במופעים מיוחדים בחו"ל מטעם הסוכנות היהודית, כזמרת במופעי להקות מחול ("להקת הטכניון של חיפה", "שלום") , זאת לאחר שלמדה עיצוב פנים.

בשנת 1982 , עם הולדת בנותיה, החליטה להפוך למורה למוסיקה בגני ילדים, ובתחילת שנות ה-90 למדה במדרשה למורים למוסיקה במכללת לוינסקי. תדמור משמשת גם כיום מורה למוסיקה בגני ילדים.

 

בשנת 1989 הוציאה סינגל בשם "יד ביד נלך" אותו כתבה והלחינה לעיבוד והפקה מוסיקלית של חבר ילדותה, עוזי אסנר.

מיכל תדמור היא, כאמור, רעייתו של שדרן הרדיו ואיש התקשורת רם תדמור ואמן של הזמרת אלה תדמור ואשת הרדיו והתקשורת הדר תדמור.

תודה מיוחדת למיכל תדמור על שתרמה חלקה לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.