להתראות קפטן ג'ק – פרידה מהמתופף והפזמונאי אמיר ברונשטיין – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

אמיר ברונשטיין

 

אמיר ברונשטיין נולד בשנת 1945 וכבר בגיל צעיר מאד החל לתופף באירועים משפחתיים ומסיבות נוער. בשנת 1964 התגייס לצבא ושירת כמתופף בלהקת פיקוד מרכז בתכניתה "לא רוצים טובות" מאותה שנה לצידם של אושיק לוי, יגאל חרד, מיכל טל, חדוה ודוד וכו'.

עם שחרורו בשנת 1965 החל להימנות עם חבורת נגני קפה נגה ובשנת 1966 הצטרף כמתופף ללהקת "הקווינטט" לצידם של טומי פרידמן ז"ל, פרנקי גליקסמן, זאב אולמן, זאב מורגנשטרן.

 

עם הצטרפותו ללהקה, היא בילתה כחצי שנה על אוניית "צים", ולאחר מכן עברה לנגן במלונות בנהריה, טבריה (מלון "עדן") וכו' .

 

ב1969 הוציאה הלהקה יחד עם ציון צדוק מצמד דרום תקליטון בשם "הקווינטט של ציון" שכלל שירים כ"נסיכת חלומות", "נערה בכתום".

 

הלהקה למעשה ליוותה מספר אמנים כיפה ירקוני, לואיג'י ועוד. הקווינטט השתתפו גם כתזמורת המלווה את האמנים בתכנית הטלוויזיה "קונצרטינה" בעיבודיו המוסיקליים של אילן מוכיח.

ב-1970 הלהקה הופיעה בקניה, שם הכיר ברונשטיין את אשתו הראשונה כריסטין.

 

הקווינטט התפרקה בשנת 1972 ואמיר ניגן יחד עם אשתו כריסטין (שהייתה זמרת) בלהקות חתונות מזדמנות בהן להקת "עפיפון" (לא הלהקה של תחילת שנות ה-80).

כמו כן הוא כתב טקסטים לאמנים שונים כפופי ("אפנדי איברהים") , שמעון מור כשלהיטיו הגדולים כפזמונאי היו "קפטן ג'ק" (שכתב לגרי אקשטיין), "סוזי", "רק הקטנים", "דרושה נערה" , "עננים" ל"הכל עובר חביבי", ואחד הלהיטים האחרונים שכתב בשנות ה-80 היה "היא לא יודעת" שביצע חיים משה.

בשנת 1975 הופיע ברונשטיין עם אשתו במועדון "קליאופטרה" ביפו ולאחת ההופעות נזדמנו חברי להקת "הפסגות" מרקו בכר ואיציק ברנס שחיפשו מתופף שיחליף את יוסי אטיאס שהחליט לעזוב, ובשנת 1976 הצטרף ברונשטיין ללהקת "הפסגות" וניגן עימה עד שנת 1981.

בשנת 1981 הצטרף ללהקת "הדולפינים" של משה נוי שזכתה ללהיט היסטרי בשנת 1982 – "שמרי על אהבתך" וברונשטיין ניגן בשני תקליטי הלהקה. בשנת 1983 הלהקה נסעה לגרמניה והתפרקה, אך אמיר נשאר בגרמניה, פרש ממוסיקה  ועבד כשומר בטחון.

הבת שלו, הילה ברונשטיין, הצליחה באקס פקטור בגרמניה ונחשבת לכוכבת פופ גדולה בגרמניה. ביוני 2016 נפטר ברונשטיין ממחלת הסרטן בגיל 71.

 

 

תודה מיוחדת למרקו בכר על העזרה בתחקיר.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!.

.

מודעות פרסומת

"כמה יוסי" – סיפורו של המתופף המזמר יוסי אטיאס – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

IMAG1142

שנות ה-70 במוסיקה הישראלית היו שנים מהותיות להתפתחות הפופ והרוק הישראלי: עם ירידת להקות הקצב שאפיינו את הסיקסטיז ופריחתן של להקות החתונות ( טרום תקופת הדי ג'יי), רבים מהנגנים והמוסיקאים שהיו מבוקשים בקרב הלהקות, מצאו עצמם חסרי עבודה. היו שפרשו מהמקצוע והיו שהמשיכו לחיות את החלום והפכו לנגני אולפן והופעות של כוכבי התקופה ( בתקופה בה כוכבים היו כוכבים) .

אחד המתופפים העסוקים ביותר בעולם הפופ והרוק בסבנטיז, הוא יוסי אטיאס שהפך לאחד הנגנים המבוקשים בעשור וניגן עם מיטב כוכבי התקופה, עד שעזב את הארץ ב-1980 ללונדון, שם חי עד היום. משום מה, אין תיעוד לפועלו החשוב והמשמעותי של יוסי לסצינת המוסיקה הישראלית ( בתקופה בה פעל בה) , לכן תיאמתי עימו ראיון ובקשב רב, אטיאס גולל בפניי סיפור חייו המרתק ודרכו את עולם הפופ-רוק הישראלי מנקודת מבטו.

 

יוסף (יוסי) אטיאס נולד במרוקו ב 25 לנובמבר 1953 . בשנת 1954 , בהיותו בן שבעה חודשים, עלה עם משפחתו לישראל.

יוסי מעיד על עצמו שהוא זוכר כי מגיל מאוד צעיר ( 9-10) הוא אהב מוזיקה,  במיוחד לועזית .אחיו הבכור יעקב ז"ל היה גיטריסט / זמר  ואביו מכלוף אטיאס זצק"ל היה פייטן.

כששאלתי אותו, באיזה גיל גילה את הרוקנרול, השיב לי אטיאס כי בגיל 13,14  הוא החל לשמוע את קליף ריצ'רד ואלביס פרסלי, ומאוחר יותר שמע לרוב להקות רוק, ובמיוחד את סגול כהה (דיפ פרפל) , לד זפלין, בלאק סבאת' ופינק פלויד.

התפנית המהותית בחייו המוסיקליים של יוסי אירעה בגיל 12 , עת גילה את התופים: אחיו היה מתאמן על הגיטרה ויוסי הקטן ניסה ללוותו על כסא.

בגיל 13 ,בבר מצווה שלו, אחיו יעקב  הפתיע אותו וקנה לי תופים במתנה- מתנה ששינתה את חייו. יוסי נזכר שלאחר מספר חודשים כבר החל להופיע עם אחיו באירועים, חתונות וכו'. בלהקתו של אחיו שנקראה – "כוכבי הזהב".

IMAG1144

עוד בגיל צעיר מאוד נהג יוסי לשיר, בעיקר שירים צרפתיים, וזכה לכינוי "לואיג'י הישראלי" (לימים ליווה את לואיג'י ה"אמיתי"), וזכורים לו פלקטים עם תמונותיו כנער הפלא של השנסון הצרפתי בישראל.

IMAG1143

בשנת 1969 הקים יחד עם שני חבריו ( איציק ברנס – גיטרה מובילה, ואבי סרוסי – גיטרה בס) את להקת "המסמרים", שנוהלה ע"י משרד האמרגנות של חיים סבן.

בשנת 1970, עת היה בן 17, החליף יוסי את חברו הטוב,  המתופף מאיר ישראל, בלהקת "עוזי והסגנונות" , עימם הופיע עד שהלהקה התפרקה ועוזי פנה לקריירת הסולו המצליחה שלו.

IMAG1152

בשנת 1971 התגייס אטיאס לצה"ל וסופח לצוות הווי ובידור.

עם שחרורו ב-1974, הקים יחד עם חבריו מלהקת "המסמרים" – איציק ברנס ואבי סרוסי, את להקת "או שכן או שלא", שנוהלה ע"י משרד ההפקות של מיקי פלד. הלהקה הופיעה והקליטה עם מיטב כוכבי שנות ה-70 ושימש כמעין "להקת הבית" של משרדו של פלד. בין האמנים שהלהקה ליוותה נמנה הזמר הבלגי המצליח דאז- לואיג'י ( Une Maman, Pitie) . בנוסף, הלהקה השתתפה בליווי זמרים בפסטיבלי הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר החסידי ופסטיבל שירי הילדים. לאחר הצלחת הלהקה, המוסיקאי קובי אשרת לקח את הלהקה "תחת חסותו" ויחד עימו הקליטו שירים של מיטב האמנים להם כתב אשרת בשנות ה-70, לצד פרסומות וג'ינגלים. הלהקה גם הקליטה שני שירים מקוריים: "תני להיות הגבר שלך" ( בו יוסי אטיאס הוא הסולן הזמר) שהצליח במצעד הפזמונים דאז ו"המנון לאישה המשוחררת".

ב-1977 הצטרף אטיאס ללהקת "הגל הירוק", להקת הקצב בה היו חברים בין השאר: אלי סולם (גיטרות), סמי וילה (קלידים) , דודו רג'ואן ז"ל (סולן ובסיסט) ואטיאס על התופים. הלהקה הקליטה מספר שירים בהם: "פתגמים", "יה יה מה יהיה" (שרג'ואן שר גם בלהקת "השמנים והרזים") , ו-Stranger Down In The City .

נוסף לזאת, ניגן אטיאס בין השנים 1978-1980 עם להקת "הפסגות" שיסד חברו, איציק ברנס.

כמתופף, אטיאס היה מהבולטים ביותר בישראל בשנות ה-70 וניגן בין השאר עם: עוזי פוקס, צביקה פיק, רותי נבון, עדנה לב, אושיק לוי, גבי שושן, אילנה רובינא,  קובי רכט, גרי אקשטיין, ריקי גל, יגאל בשן, אריס סאן, דודו טופז, דודו דותן, יעקב בודו, מוטי גלעדי,אבי בהט, עירית דותן וחיה ארד.

בין המוסיקאים והמעבדים עימם עבד נמנים: נפתלי אלטר (סרטים), נורית הירש קובי אשרת, ומרקו בכר.

על החזרות נזכר יוסי בהומור: " את רוב החזרות היינו עושים אצל אמי בבית בבת ים-  על מנת לחסוך שעות אולפן עם רוב הזמרים/זמרות. אני זוכר שכל השכונה הייתה כמובן מתאספת  כמו בחגיגה גדולה,  ואפילו היינו משחקים מדי פעם בכדורגל על הכביש: 4 על 4 צביקה (פיק) ואני באותה קבוצה. אפילו האוטובוס שהיה עובר בשכונה היה נאלץ להמתין עד שיהיה גול! "

כשביקשתי מאטיאס לנסות ולהיזכר באילו הקלטות חשובות השתתף, השיב: "הקלטתי את הלהיטים הפולאריים של עוזי פוקס כמו: ילדונת, כן כן לא אז לא, אין לך מה לדאוג ,ללכת בגשם ולשרוק ועוד. עם צביקה פיק את : אני אוהב אותך לאה, הרקדן האוטומטי (עם רותי נבון), תמיד ישנו מחר, ועוד שירים אחרים, כולל את האלבום הראשון שלו.

עם רותי נבון הקלטתי את: חשמל זורם בכפות ידיך, WHO EVER SHE WAS ועוד שאני לא זוכר. עם נורית הירש עבדתי המון וזכור לי במיוחד העיבוד שהירש עשתה לאילנית לשיר "מליסה". עם אושיק לוי: יונתן סע הביתה, שיר ערש ועוד.. עירית דותן , מיכל טל ועוד.. ריקי גל – השמש היא האור ועוד.. עם ניסים סרוסי את השיר "סיונרה" שייצג אותנו ביפן ועם מספר זמרים יוונים כמו איזקיס וניקולס. "

ב1980- היה יוסי בפרשת דרכים ועמדה בפניו ההחלטה: האם להיענות להצעה לנסוע לניו יורק ולהופיע עם אריס סאן , או לעבור ללונדון עם החברה האנגליה שעימה התחתן. הוא בחר באהבה ועבר לגור בלונדון משנת 1980.

כשהגיע ללונודון בשנת 1980, התחיל לעבוד בחנוית לביגוד,  ולאחר שיצר קשרים, ניסה לשכנע את הלהקה ( הפסגות) לבוא ללונדון ולנסות מזלה, אבל זה לא צלח.

IMAG1133

בשנת 1984 הקמתי להקת אירועים מקומית בשם – TASTE OF HONEY  שהפכה, לטענתו, בין המצליחות בלונדון עד היום.

בימים אלה אטיאס עדיין מתעסק במוסיקה ( עדיין חלק אינטגרלי מחייו) )  יחד עם אישתו איריס (פסנתרנית / מוסיקאית  שבמקור מאילת) והשניים מנהלים אף סוכנות אומנים ומשרד הפקות .

יוסי מספר, כי  דרך הסוכנות הוא שולח הרבה להקות מלונדון לאילת להופיע בפאב ה"מאנקיז" הידוע וגם הוא בעצמו מגיע לעיתים לאילת להופיע בפאב עם הרכב צעיר מלונדון. כמו כן, בשנים האחרונות פתח משרד נדל"ן  ונכסים להשקעות בלונדון ועובד עם הרבה משקיעים  ואנשי עסקים מישראל.

תודתי הגדולה נתונה ליוסי אטיאס היקר על שפינה מזמנו לגולל בפניי סיפור חייו המוסיקלי!

יוסבי

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

"לב מלא נשמה"- סיפורו של הזמר ג'קי בר און – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

ג'קי בר און

מוסיקת הנשמה ( Soul) הישראלית החלה לפרוח במועדוני המרכז לקראת סוף שנות ה-60. לצד להקות הקצב, שהושפעו מהפופ-רוק האמריקאי ונהגו לבצע כהרכב ווקאלי שירי נשמה של ג'יימס בראון, אוטיס רדינג וכו', החלו להופיע סולנים/ות יחידים, שפרחו בלהקות הקצב,  עם שירים בסגנון זה , רק בעברית . בשנות השישים בלטו שמות כירדנה הדר, ג'קי (אסתר) גליל, טמירה ירדני (בתקופת "הפנינים הכחולות") , עליזה גבאי ( בתקופה מוקדמת יותר של הסיקסטיז) וזמירה חן, שהיו זמרות  פופ שהושפעו מהSOUL האמריקאי, שבארץ נחשב חדשני למדי. מבחינת להקות Soul היו 2 בולטות: המטרונומס (של דני פיטשון) והSoul man שהייתה הבולטת ביותר בתחום. סולן ה"סול מן" היה ג'קי בר און, שהביא עימו מטען עוצמתי ומלא נשמה שהכניס רענון לסצינה המקומית.  לאחר פירוק הלהקה, המשיך בר און בקו הסול והוסיף אלמנטים של דיסקו וFאנק לפי קוד המודרניזציה המוסיקלי של אותן שנים.

הה

ג'קי בר און נולד בשנת 1950 במרוקו הספרדית בעיר בראצ'ה בשם יעקב כהן. הוא גדל בבית מוסיקלי: סבו היה כנר ואביו גיטריסט, ובבית שרתה אווירת המוסיקה. בגיל 10, בשנת 1960, עזב עם משפחתו את מרוקו ועבר לצרפת. שם, עוד מנעוריו החל בר און להימשך למוסיקה ולשיר. המוסיקה שספג הייתה הפלאטרס ומאוחר יותר ריי צ'ארלס, הביטלס, רולינג סטונס ועוד. בפריז החל להתערות עם חבריו לבית הספר, עימם הקים להקה והחל לשיר בלהקה ולמד לנגן בקונסרבטוריון. להקתו בצרפת נקרא Bunch Of Soul . הלהקה, שניגנה מוסיקת נשמה,  קמה ב1964 והופיעה במועדונים השונים.

ילדות גקי

באחת מהופעות הלהקה, שמע את הלהקה אמרגן בשם רוברטו סולו, שלקח אותה תחת חסותו. להקה נוספת שלקח סולו תחת חסותו במקביל הייתה "בניה של אפרודיטה" ( הלהקה בה נתגלה דמיס רוסוס לעולם). 2 הלהקות הופיעו יחד בסיבוב הופעות בריביירה הצרפתית.

בשנת 1968 עלה בגפו לישראל, ומיד עם עלייתו לישראל התגייס לצה"ל ושירת בחי"ר. במקביל לשירותו הצבאי החל להופיע במועדוני רמלה- "קליפסו", "פאר" ועוד. באותה שנה, עוד בזמן שירותו הצבאי, הקים את להקתו- "הסול מן" שניגנה שירי Soul במועדונים וזכתה לכמה גלגולים, כשהבסיס הוא בר און. הלהקה הוחתמה באשדוד, ולאחר סכסוך עם אמרגן, עברו להופיע בנהריה בעידודו וחסותו של ג'קי סבג (לימים ראש עיריית נהרייה) . בנהריה הצטרף להרכב הקלידן והמעבד מרקו בכר. הלהקה עברה לתל אביב והחלה להופיע קבוע ברמלה. באותה תקופה, ג'קי כהן (עוד לא בר און), שידע בעיקר אנגלית וצרפתית (לא עברית באותו זמן)  ולהקת הסול מן התקשו להתאקלם מבחינת מגורים (עניינים פיננסיים) אך החלו לצבור שם של להקה מקצועית ומוצלחת, והחלו להפוך ללהקה מבוקשת.

הלהקה הוחתמה במשרד האמרגנות של חיים סבן ויהודה טלית וניגנה את מקצבי הSoul Music החדשים של אותה תקופה והפכה להיסטריה . הלהקה הקליטה 2 שירים מקוריים : "Everytime" שכתב ג'קי בר און והלחין ועיבד בכר, ומאוחר יותר את השיר "שלי את" שכתב חיים אלגרנטי (מלהקת "האריות") ועיבד מרקו בכר.  הסולן ב"שלי את" היה דורון כהן ז"ל (מ"צאל יונגרייז וההדים" וה"קרייזי סטריינג'רס") שמילא מקומו של בר און, עת ישב שבעה על אביו . השיר בוצע בסרט הטלוויזיה "פופ" שעסק בלהקות הקצב הישראליות .

כמו כן, הלהקה השתתפה ב"מקצב 70" בטלויזיה.  ב1970 פנה חיים סבן לבר און והציע לו להשתתף במחזמר "שיער" כסולן, אך מכיוון שלא רצה לעזוב את הלהקה, צביקה פיק קיבל את התפקיד (והשאר היסטוריה).

סול מן

ב1973 להקת ה"סול מן" התפרקה ובר און, שהפך לכוכב, פנה לקריירת סולו. יש לציין כי רק בשלב זה, שלאחר להקת הסול מן, שינה ג'קי כהן את שמו לג'קי בר און (מכיוון שהיה את השחקן ז'ק כהן בשם דומה, בכדי לא ליצור בלבול בין השניים).

הוא הקליט שני שירים בחברת התקליטים הפרטית של ניסים סרוסי (שכתב אחד מהם)- "אמני ישראל". השירים: "דמותך בשעת שקיעה" ו"אהבה על תנאי", זכו להצלחה במצעדי הפזמונים, ובר און הפך לזמר מבוקש במועדונים, ברדיו, במגזינים ועוד. וכן היו גם מעריצות.

בר און מספר  שמצד אחד, כולם הכירו אותו והוא לא יכל ללכת ברחוב מבלי שמעריצות או מעריצים ייגשו אליו, אך מצד שני, רוב הכסף הלך לאמרגניו ולנגנים והוא גר בדירה רעועה ורעב לפת לחם.

הוא מצא את הפתרון האולטימטיבי- החל להופיע באירועים וחתונות ולהרוויח כסף מספיק דיו כדי "לחיות כמו בנאדם" (כהגדרתו).

ג'קיייי

בין השנים 1976-1979  עבר להתגורר בצרפת ובבלגיה בתקווה לנסות מזלו ולהיכנס לשוק המוסיקה שם. נסיון זה לא צלח.

ב1979 הוציא את אריך הנגן הראשון שלו- "אל תנגנו את השיר הזה" שהצליח וכלל להיטי דיסקו-רוק-פופ  מתקתקים כ"איפה הכסף?", "אל תנגנו את השיר הזה", "גודביי אלביס" ועוד.

הוא ניסה מזלו שוב בקו צרפת-בלגיה בין השנים 1980-1981, ושוב חזר לארץ.

נסיונותיו לשחזר את ההצלחה של שנות ה-70 בארץ, לא הצליחו בשנות ה-80, עם שינוי המוסיקה ונסיונותיו בחו"ל שכשלו, ובאמצע שנות ה-80  הוציא אלבום ספרדי- מחרוזות להיטים, תחת השם "אקסטרה לארג' "  שזכה להצלחה בארגנטינה, דרום אפריקה, ברזיל וברחבי אירופה. לטענתו, האלבום מכר תוך שבוע מעל 100 אלף עותקים בארגנטינה. המומנט התפספס עקב חוסר יחסי ציבור.  כמו כן, הקליט  מספר שירים שהופיעו באלבומי אוסף.

ג'קייי 80

באמצע שנות ה-80 הקליט שיר עם קול מחוספס בעיבוד והפקה מוסיקלית של חברו משכבר הימים מרקו בכר בשם "ביג דיל ג'ורג' " . השיר הקדים זמנו והרדיו התקשה לעכל.

לאורך השנים, מאז ועד היום, בר און מופיע באירועים שונים, חתונות ואף השתתף בקליפים מצליחים משיריו הספרדיים בערוץ הטלנובלות "ויוה".

תודה מיוחדת מעמקי לב לג'קי בר און היקר על שגולל בפניי סיפור חייו.

ככ

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.