"מתופף על הזמן" – סיפורו של המתופף גבי הרשקוביץ – מראיין ומתעד: דודי פטימר

רשומה רגילה

העבודה הראשונה שלו כנער הייתה כמתופף של שלישית "גשר הירקון" בימיה הגדולים. במהלך תיפופו במחזמר "קזבלן", חברי להקת פיקוד מרכז ראו אותו וללא אודישן צירפו אותו ללהקה להשתתף באחת התכניות המצליחות שלה ביותר. לאורך שנות ה-70 ניגן עם מיטב האמנים: מחוה אלברשטיין ויהורם גאון ועד יפה ירקוני ושושנה דמארי ובין השנים 1980-2016 עשה חיל כמתופף בולט בתזמורת הפילהרמונית. ראיון וסיפורו של המוזיקאי והמתופף גבי הרשקוביץ.

גבי הרשקוביץ תמונה

גבי הרשקוביץ נולד בחיפה בשנת 1949. בשנת 1955, בעידוד אביו שהיה מתופף, החל ללמוד לנגן על תופים והצטרף לתזמורת מכבי האש בנתניה (לשם עברה משפחתו בילדותו).

 

בשנת 1959 נרשם לבית הספר למוזיקה מודרנית וג'אז של הרמן קוסלה והצטרף לנערי תזמורת הביג בנד של בית הספר שנהגו להופיע ברחבי הארץ. "לא אשכח שהעבודה המקצועית הראשונה שלי כמתופף הייתה כשהייתי בן 17, בשנת 1966, והופעתי עם שלישית גשר הירקון במחזורה השני (אריק אינשטיין, בני אמדורסקי וישראל גוריון) עם שירי תכניתה השנייה", נזכר הרשקוביץ.

באותה שנה ניגן גם במחזמר "קזבלן" בכיכובו של יהורם גאון שהציג בקפה "אלהמברה" ביפו. "יום אחד להקת פיקוד מרכז הגיעה לצפות במחזמר 'קזבלן', זמן קצת לפני פרוץ מלחמת ששת הימים", משחזר, "ואקורדיוניסט הלהקה, איתן שפירא, ראה אותי וללא ידיעתי סידר לי להצטרף ללהקה. כשהתגייסתי בשנת 1967, אני מגיע לפיקוד מרכז ופתאום מצאתי עצמי כמתופף הלהקה".

 

הרשקוביץ השתתף בתכניתה ה-16 של להקת פיקוד המרכז – "איפה המרכז" שהועלתה לראשונה בשנת 1968 וכללה להיטים כ"גבעת התחמושת", "דובר צה"ל מודיע", "קום לך אל נינווה", "איזה ערב יפה" ו"הנהג שלנו חבר'המן".

"דני ליטאי ויאיר רוזנבלום 'קרעו לנו את הצורה' בחזרות אינטנסיביות עד 4-5 לפנות בוקר. זה היה סוג של סדיזם", מתאר הרשקוביץ את תקופתו בלהקה, "אבל נהניתי מאד מההווי והחוויה". כוכבי אותה תכנית היו קובי רכט, דודו זכאי ונירה גל.

 

לאחר תכניתה של להקת פיקוד המרכז, סופח הרשקוביץ ללהקת גייסות השריון והשתתף במסגרתה בשתי תכניות: "פשוט שריונר" שהועלתה בשנת 1969 וכללה את הלהיטים: "שריונים 69", "אחי הצעיר יהודה" ו"פשוט שריונר". כוכבי אותה תכנית היו אבי טולדנו ודליה כהן.

בשנת 1970 השתתף הרשקוביץ בחזרות לתכנית ה-11 של להקת גייסות השריון שבסוף הוחלט לגנוזה (מלבד שני שירים שיצאו לרדיו – "אלוהים" ו"עוד יבוא אביב").

 

במקביל לשירותו הצבאי, החל ללמוד לנגן על קסילופון והשתלם בנושא.

 

בשנת 1971 השתחרר מהצבא ועבודתו הראשונה כחייל משוחרר הייתה כמתופף בתכנית היחיד הראשונה של חוה אלברשטיין. לאורך שנות ה-70 ניגן עם מיטב האמנים: יהורם גאון, גדי יגיל, יפה ירקוני, מוטי פליישר, שלמה ארצי, שושנה דמארי ועוד מכוכבי התקופה.

באותה שנה, הגיע לאודישן לתזמורת הפילהרמונית ונבחן אצל זובין מהטה. "אני זוכר שהייתה בחינה טובה מבחינתי ואחריה מהטה קם ומחא כפיים על הקטע של 'פורגי ובס' שניגנתי שם", משחזר, "אבל אחר כך התברר שלא התקבלתי בגלל קונספירציה של פרוטקציות, אז התמקדתי במוזיקה 'קלה'".

 

בשנת 1976 נסע הרשקוביץ עם חברו מלהקת פיקוד מרכז, איתן שפירא, לסיבוב הופעות עם להקת "שלום" הייצוגית. שפירא, שניגן כבר בפילהרמונית באותה תקופה, החליט "לשכנע" את הרשקוביץ לגשת שוב לבחינות לתזמורת ולאחר שנתיים של לימודים אינטנסיביים, הגיע הרשקוביץ לאודישן בשנת 1978.

 

"זובין לא זכר שנבחנתי", מספר הרשקוביץ, "והתקבלתי כנגן 'אקסטרה', מחליף. ובשנת 1979 הגעתי שוב לבחינה ושוב התקבלתי כנגן 'אקסטרה'. בשנת 1980, החלפתי למשך 4 חודשים נגן שנפצע, ולאחר התקופה הזו, ניגשתי שוב לאודישן והתקבלתי לאחר שנת ניסיון כמתופף קבוע".

בשנת 2016, עם צאתו לגמלאות, פרש מהתזמורת הפילהרמונית לאחר 36 שנה. "זו הייתה תקופה מאד אינטנסיבית, מתוחה ולחוצה וכשהייתי בפילהרמונית לא ניגנתי עם אף אדם אחר".

 

איזו מוזיקה אתה שומע בימינו?

 

"המון מוזיקה קלאסית, אופרות ונהנה לצפות ב-MEZZO".

 

 

אתה מוסיף לנגן היום?

 

"כמעט ולא. אני רוצה חופש. התקופה בפילהרמונית הייתה מאד מסיבית והרענון והמנוחה הללו טובות לי".

 

לא חסר לך?

 

"לא כל כך חסרה לי העבודה כמתופף, אולי בשביל הכיף פה ושם".

 

 

מה אתה עושה בימים אלו?

 

"נהנה מהחיים".

 

18557365_933126020164052_8735374572597369903_n

 

*תודה מיוחדת לגבי הרשקוביץ היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוזיקה והמוזיקאים בישראל.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

 

 

 

 

מודעות פרסומת

"תנו לו קצב" – סיפורו של המתופף שמעון אבן -צור – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

402965_223249931088564_1285360556_n

שמעון אבן צור נולד במרוקו ב-2.2.1948 , לבית שכללה חמישה אחים ואחות אחת. שמעון מעיד כי אביו יחיאל, שהיה נגר, היה בעל חוש קצב ונהג לתופף על כפיות עם להקת חברים במרוקו, ואחיו הגדול, ושמעון אומר כי הוא ואחיו מיכה אבן צור ז"ל ( שהיה מתופף כשרוני ומוכר בחיפה) ירשו מאביהם את חוש הקצב. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לחיפה. כשהיה בן 10, אחיו מיכה שהיה גדול ממנו ב-7 שנים החל לתופף עם להקות קצב ( כמו להקת "המקרנה") ושמעון נמשך לתופים. באותה תקופה אהב לשמוע את אלביס, ביל היילי, ג'רי לי לואיס, ליטל ריצ'ארד ועוד.

בהיותו בן 12, מצא בשכונה תוף, אלתר סנר והחל לתופף עליו עם מקלות יומם וליל כשהוא מלמד עצמו באופן אוטודידקטי. בהיותו בן 14 ביקש מהוריו ללמוד תופים, ולאחר תחנונים רבים אביו לקח אותו לחנות החיפאית "אבילאה" וקנה לו ב-600 לירות סט תופים. אחיו מיכה החל ללמד אותו לנגן ובשנת 1964 שמעון הקים עם חבריו את להקת "הנשרים" שכללה את : חנן קספירסקי (אקורדיוניסט), יואל קוקל ( סקסופוניסט וגיטריסט) , שמעון (תופים) ולעיתים הצטרף אליהם זמר מתחיל – מייק ברנט האלמוני (כשנקרא משה ברנד). הלהקה הופיעה במועדון "בית זאב" בחיפה.

בית פיקה 1965

בשנת 1965, בהיותו בן 17, הופיע שמעון במועדון לילה ( חשפנות) בשם "לידו בר" יחד עם פסנתרן ואקורדיוניסט בשם נתן. שמעון נזכר כי לעיתים הזדמן למועדון דני ליטני שעלה לשיר ( שמעון נזכר כי ליטני אהב לשיר את Cheek To Cheek ) . כמו כן, ניגן במועדון ה"רונדו" החיפאי עם מייק ברנט, קובי ארליך ויואל קוקל.

באותו זמן, מיכה, אחיו של שמעון, נהג לתופף עם הפסנתרן מנדי בלומנטל במועדון החיפאי "120". יום אחד מיכה חלה, וכמו סיפור סינדרלה, שמעון החליף אותו והרשים את מנדי. לאחר שמנדי עבר לתל אביב והצטרף לתזמורת שכללה את פיסי אושרוביץ (מוזיקאי שנחשב אגדה בזמנו), מקס הולבן ומתופף בשם סימו. לאחר שסימו נסע לשלושה חודשים וכיוון שמיכה ניגן באותו זמן במועדון מולין רוז' ולא יכל להצטרף, אז בהמלצת מיכה, מנדי הזמין את שמעון להצטרף. על אף שהערב הראשון עבר מקרטע, פיסי לא ויתר על שמעון והחל לתת לו טיפים וללמד אותו להתמקצע יותר ושלושת החודשים בהם ניגן שמעון עם התזמורת היוו למעשה את בית הספר המקצועי הראשון של שמעון.

1798628_10153070379283754_6327917142739696271_n

במקביל, שמעון נהג להסתובב בקפה נגה, בורסת הנגנים דאז, שם פגש במוסיקאי אלי קניאל שהזמינו לנגן איתו באילת. שמעון ניגן באילת שנתיים ( בין השנים 1967-1969 ), תחילה עם אלי קניאל ולאחר מכן עם פסנתרן איטלקי בשם רוברטו רוסיני. כמו כן ניגן במועדון הנודע "חצות וחצי".

בשנת 1969 חזר לתל אביב ( כשמערכת התופים שלו בינתיים מוצאת מעון אצל אריה פיין, אביו של יוסי פיין) והחל לנגן עם להקת "נערי החצר" של עוזי אברהם במלון דן ( עימם שר גם מייק ברנט, רגע לפני הפריצה הגדולה שלו). הוא היה עם "נערי החצר" עד 1970 ולאחר מכן ניגן בחלטורות למיניהן עם זמרים שונים. בשנת 1972 הצטרף כמתופף ללהקת "האריות" ולאחר מכן ניגן עם ששי קשת, מוני עמרני והזמר דב סבאטו. בשנת 1975 הצטרף ללהקת "הסולנים" יחד עם סמי וילה, מתי הררי, דני קמחי, אילן דודמן וכו'.

זמירה חן ונערי החצר

בין השנים 1977-1981 הצטרף ללהקת "הדולפינים" של משה נוי, להקת בידור וזמר מובילה באותו תקופה. בזמן הזה החל ללמוד תיפוף באופן מקצועי ולמד בבית הספר לתופים אצל דייויד ריץ', מורה התופים המיתולוגי.

 

בתחילת שנות ה-80 ניגן עם דני בן ישראל ( גם בהקלטות) . באמצע האייטיז ניגן בהרכב עם ג'קי סביליה ופאול רוט. לאחר שעזב ניגן קצת במועדון בדיזינגוף ובשנת 1987 החל לעבוד במחלקת תופים בכלי זמר. הוא עבד שם עד שנת 2007 , ובמקביל ניגן בהרכב ג'אז עם ג'ורג' טאובנר ז"ל, ז'אק סאני והזמרת דליה שפיגלר ז"ל.

לאורך כל השנים, בן צור מנגן ומתופף ובשנים האחרונות הוא חלק מהרכב בלוז – Allstars Blues הפעיל עד היום ( בעיבודים של דב האמר) וכן בהרכב נוסף עם המוסיקאי מאור כהן, ערב הכולל סטנדרטים של דין מרטין, פרנק סינטרה וכו'.

969895_490401877706700_871887930_n

בניו של שמעון הלכו בדרכו המוסיקלית והוא אביהם של המוסיקאים שחר אבן צור ( "מוניקה סקס") ואייל אבן צור.

תודה מיוחדת לשמעון אבן צור על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו !

11698594_594435224033135_998412408856805358_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.

 

 

"תנו לו קצב"- סיפורו של המתופף שמעון אבן צור – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

402965_223249931088564_1285360556_n

שמעון אבן צור נולד במרוקו ב-2.2.1948 , לבית שכללה חמישה אחים ואחות אחת. שמעון מעיד כי אביו יחיאל, שהיה נגר, היה בעל חוש קצב ונהג לתופף על כפיות עם להקת חברים במרוקו, ואחיו הגדול, ושמעון אומר כי הוא ואחיו מיכה אבן צור ז"ל ( שהיה מתופף כשרוני ומוכר בחיפה) ירשו מאביהם את חוש הקצב. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לחיפה. כשהיה בן 10, אחיו מיכה שהיה גדול ממנו ב-7 שנים החל לתופף עם להקות קצב ( כמו להקת "המקרנה") ושמעון נמשך לתופים. באותה תקופה אהב לשמוע את אלביס, ביל היילי, ג'רי לי לואיס, ליטל ריצ'ארד ועוד.

בהיותו בן 12, מצא בשכונה תוף, אלתר סנר והחל לתופף עליו עם מקלות יומם וליל כשהוא מלמד עצמו באופן אוטודידקטי. בהיותו בן 14 ביקש מהוריו ללמוד תופים, ולאחר תחנונים רבים אביו לקח אותו לחנות החיפאית "אבילאה" וקנה לו ב-600 לירות סט תופים. אחיו מיכה החל ללמד אותו לנגן ובשנת 1964 שמעון הקים עם חבריו את להקת "הנשרים" שכללה את : חנן קספירסקי (אקורדיוניסט), יואל קוקל ( סקסופוניסט וגיטריסט) , שמעון (תופים) ולעיתים הצטרף אליהם זמר מתחיל – מייק ברנט האלמוני (כשנקרא משה ברנד). הלהקה הופיעה במועדון "בית זאב" בחיפה.

בית פיקה 1965

בשנת 1965, בהיותו בן 17, הופיע שמעון במועדון לילה ( חשפנות) בשם "לידו בר" יחד עם פסנתרן ואקורדיוניסט בשם נתן. שמעון נזכר כי לעיתים הזדמן למועדון דני ליטני שעלה לשיר ( שמעון נזכר כי ליטני אהב לשיר את Cheek To Cheek ) . כמו כן, ניגן במועדון ה"רונדו" החיפאי עם מייק ברנט, קובי ארליך ויואל קוקל.

באותו זמן, מיכה, אחיו של שמעון, נהג לתופף עם הפסנתרן מנדי בלומנטל במועדון החיפאי "120". יום אחד מיכה חלה, וכמו סיפור סינדרלה, שמעון החליף אותו והרשים את מנדי. לאחר שמנדי עבר לתל אביב והצטרף לתזמורת שכללה את פיסי אושרוביץ (מוזיקאי שנחשב אגדה בזמנו), מקס הולבן ומתופף בשם סימו. לאחר שסימו נסע לשלושה חודשים וכיוון שמיכה ניגן באותו זמן במועדון מולין רוז' ולא יכל להצטרף, אז בהמלצת מיכה, מנדי הזמין את שמעון להצטרף. על אף שהערב הראשון עבר מקרטע, פיסי לא ויתר על שמעון והחל לתת לו טיפים וללמד אותו להתמקצע יותר ושלושת החודשים בהם ניגן שמעון עם התזמורת היוו למעשה את בית הספר המקצועי הראשון של שמעון.

1798628_10153070379283754_6327917142739696271_n

במקביל, שמעון נהג להסתובב בקפה נגה, בורסת הנגנים דאז, שם פגש במוסיקאי אלי קניאל שהזמינו לנגן איתו באילת. שמעון ניגן באילת שנתיים ( בין השנים 1967-1969 ), תחילה עם אלי קניאל ולאחר מכן עם פסנתרן איטלקי בשם רוברטו רוסיני. כמו כן ניגן במועדון הנודע "חצות וחצי".

בשנת 1969 חזר לתל אביב ( כשמערכת התופים שלו בינתיים מוצאת מעון אצל אריה פיין, אביו של יוסי פיין) והחל לנגן עם להקת "נערי החצר" של עוזי אברהם במלון דן ( עימם שר גם מייק ברנט, רגע לפני הפריצה הגדולה שלו). הוא היה עם "נערי החצר" עד 1970 ולאחר מכן ניגן בחלטורות למיניהן עם זמרים שונים. בשנת 1972 הצטרף כמתופף ללהקת "האריות" ולאחר מכן ניגן עם ששי קשת, מוני עמרני והזמר דב סבאטו. בשנת 1975 הצטרף ללהקת "הסולנים" יחד עם סמי וילה, מתי הררי, דני קמחי, אילן דודמן וכו'.

זמירה חן ונערי החצר

בין השנים 1977-1981 הצטרף ללהקת "הדולפינים" של משה נוי, להקת בידור וזמר מובילה באותו תקופה. בזמן הזה החל ללמוד תיפוף באופן מקצועי ולמד בבית הספר לתופים אצל דייויד ריץ', מורה התופים המיתולוגי.

 

בתחילת שנות ה-80 ניגן עם דני בן ישראל ( גם בהקלטות) . באמצע האייטיז ניגן בהרכב עם ג'קי סביליה ופאול רוט. לאחר שעזב ניגן קצת במועדון בדיזינגוף ובשנת 1987 החל לעבוד במחלקת תופים בכלי זמר. הוא עבד שם עד שנת 2007 , ובמקביל ניגן בהרכב ג'אז עם ג'ורג' טאובנר ז"ל, ז'אק סאני והזמרת דליה שפיגלר ז"ל.

לאורך כל השנים, בן צור מנגן ומתופף ובשנים האחרונות הוא חלק מהרכב בלוז – Allstars Blues הפעיל עד היום ( בעיבודים של דב האמר) וכן בהרכב נוסף עם המוסיקאי מאור כהן, ערב הכולל סטנדרטים של דין מרטין, פרנק סינטרה וכו'.

969895_490401877706700_871887930_n

בניו של שמעון הלכו בדרכו המוסיקלית והוא אביהם של המוסיקאים שחר אבן צור ( "מוניקה סקס") ואייל אבן צור.

תודה מיוחדת לשמעון אבן צור על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו !

11698594_594435224033135_998412408856805358_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.