נולד לתופים: סיפורו של המתופף ניסים שושן ז"ל – כותב ומתעד: דודי פטימר

 

ניסים שושן – מתופף שבלט בעיקר בסצנת המוזיקה הים תיכונית בשנות ה-60, ה-70 וה-80 וליווה את מיטב אמני הז'אנר, בהם זהר ארגוב, ג'קי מקייטן, צלילי הכרם, אהובה עוזרי וחיים משה

ניסים שושן נולד בשנת 1941 בטבריה.

הוא גדל בתל אביב ומגיל מאד קטן נמשך למוזיקה והאזין למצעדי הפזמונים ששלטו ברדיו בשלל הסגנונות המוזיקליים וכילד נהג לנגן על מפוחית פה ולשיר.

בשנת 1957, בהיותו בן 16, החליט ללמוד לנגן על תופים,ולאחר שלקח שיעורים ספורים אצל מורה פרטי בשכונה (קרית שלום) בתל אביב,החליט להתמקד ולהפוך את התחביב למקצוע ,התאמן ולמד לתופף באופן אוטודידקטי.

בתחילת שנות השישים ניגן במועדון ״אריאנה״ ביפו עם זמרים יוונים שהתארחו לתקופות קצרות בארץ.

בשנת 1965 עבר להתגורר בשכונת כרם התימנים בתל אביב, ובכדי להתערות בתעשיית המוזיקה של אותן שנים, בילה ב"קפה נגה" בתל אביב ששימש כבורסת הנגנים של אותן שנים.

ב"קפה נגה" "קבלני העבודה" (בהם הזמר והמוזיקאי זבדיה לוי והמתופף אברהם "הבוכרי" אליעזרוב) שמו עינם על שושן והתחילו לסדר לו "חלטורות" והופעות כמתופף באירועים שונים, כשבלילות היה מנגן ובימים עובד בעבודה "רגילה" לכלכלת משפחתו.

בתחילת שנות השבעים התלווה לסיבוב הופעות עם הזמר ג'ו עמר,ובהמשך ליווה את הזמר היווני ונגן הבוזוקי ״סטטוס״ לסיבוב הופעות ברחבי הארץ.

במחצית שנות ה-70 הכיר את דקלון ומשה בן מוש שהחלו להופיע כצמד טרי תחת השם "צלילי הכרם" ושימש כמתופף ההרכב במשך 15 שנה. שושן ניגן בהקלטות הצמד (תמונתו אף נמצאת בצדו האחורי של אלבומו הראשון של הצמד משנת 1975 – "בזכרי ימים ימימה") שנחשב לאחד הצמדים הפופולאריים בשנות ה-70 וה-80.

לאורך שנות ה-70 וה-80 ניגן שושן עם מיטב האמנים בהם אהובה עוזרי (ניגן גם בתקליטה הראשון של עוזרי – "היכן החייל שלי״ 1975), ג'קי מקייטן (ניגן בתקליטו "הקסם השחור", 1982), זהר ארגוב, מרגלית צנעני, עפרה חזה, יפה ירקוני, דקלון (לבד) ובשנות ה-90 ניגן עם הזמר אורי שבח.

היה מהראשוני המתופפים שהתחילו לתופף בבנוגוס בארץ, ב1980,חבר של המשפחה רכש לו בונגוס (בגרמניה),שהיה מורכב משני תופים צמודים קטנים.הוא אהב לתופף בו וניגן בו בחפלות,ובמפגשים עם חברים.

לצד עבודתו כמלווה נגנים בהופעות ובהקלטות, הוזמן שושן לא מעט פעמים ללוות אמנים בתכניות אירוח פופולאריות בטלוויזיה כשל דן שילון ומני פאר. והתארח בסרט הישראלי "כסאח" (1984) בו ליווה אמנים רבים שהופיעו בו (ג'קי מקייטן,חיים משה,משה גיאת ).

בשנת 2004, עם דעיכת ההופעות וחילופי הדורות, הפסיק שושן להופיע באופן רציף אך ניגן לעיתים רחוקות בהופעות שונות ומזדמנות. והמשיך לנגן במפוחית.

ביולי 2019 כשהוא בן 78,הלך לעולמו.

תודה מיוחדת לאלמנתו של ניסים, רחל שושן ולבתו סימה שושן על העזרה בליקוט המידע ותיעוד סיפורו של ניסים זכרו לברכה.

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

סיפורו של המתופף החיפאי יגאל סלע – כותב, מתעד ומראיין: דודי פטימר

יגאל סלע – מתופף, סקסופוניסט וכנר שליווה את סצנת המוזיקה החיפאית משנות ה-50 ועד שנות ה-80.

יגאל סלע נולד ברומניה בשנת 1932 כיגאל סולומונוביץ'. בגיל 5 וחצי החל ללמוד לנגן על כינור וניגן  בתזמורת בית הספר ברומניה. בנעוריו ניגן גם בתזמורת נוער על תופים.

 

בשנת 1948, בהיותו בן 16, עלה עם משפחתו לישראל והמשיך את לימודי הכינור במכון למוזיקה בחיפה על שם דוניה וייצמן. משפחתו השתכנה אז בחיפה. הוא למד כינור עד גיוסו לצבא בשנת 1950.

 

את שירותו הצבאי עשה תחילה בחיל אוויר, אך בהמשך הועבר ליחידה 169 של שומרי החומות בירושלים. את שירות המילואים עשה בתזמורת חיל הים, שם שירת יחד עם אחד, שמוליק קראוס.

עם שחרורו מהצבא החליט "לנטוש" את הכינור והחל ללמוד לנגן על סקסופון ובהמשך תופים, כדי להתברג יותר בקלות בתעשייה. בשנות ה-50 עברת את שם משפחתו ל"יגאל סלע" כדי להישמע יותר "ישראלי".

 

בשנות ה-50 ניגן בתזמורות חתונות מקומיות בחיפה, בהן תזמורתו של זיגי זלמנוביץ'. בשנת 1960 הצטרף כמתופף לתזמורת מועדון התיאטרון בחיפה שם הופיעו מיטב האמנים אותם ליווה סלע בהם אריק אינשטיין, שמוליק קראוס, יפה ירקוני, עפרה חזה, יוסי בנאי, יגאל בשן, פרדי דורה, ג'אקומו וילה, מרסל ריקרדו, מוני עמרני ועוד רבים וטובים כשעבור יגאל, כדבריו, השיא היה כשליווה את להקת הגוספל האמריקאית "הגולדן גייט קווארטט" שהגיעה לחיפה.

סלע ניגן במסגרת תזמורת מועדון התיאטרון למשך 22 שנה עד שנת 1982, למעט פסק זמן של שנתיים, בין השנים 1966-1968 במהלכן ניגן במלון "דן כרמל" בלהקת "אמני השמיים" (יחד עם הקלידן קובי ארליך, הגיטריסט סימון לוי והסקסופוניסט יואל קוקל) שנקראה גם The Skymasters והופיע קבוע עם הזמר ג'ו ישראל ובהמשך עם מייק ברנט. הלהקה תועדה בהקלטות פרטיות שנמצאות בערוץ היוטיוב של דודי פטימר.

אגב, כשברנט נסע להופעות עם להקת "כרמון" בחו"ל, הוא אימץ את שם משפחתו של סלע ונשא את שם הבמה "מיכאל סלע".

 

בשנות ה-70 ובעיקר משנת 1982, אחרי שהפסיק לעבוד בתזמורת של מועדון התיאטרון בחיפה, התמקד סלע בעיקר בלימוד תיפוף וטיפח דורות של מתופפים. בשנת 1999 יצא לפנסיה.

 

סלע מתגורר כיום בחיפה.

תודה מיוחדת ליגאל סלע על שניאות לפגוש אותי ולגולל בפניי את סיפור חייו המקצועי לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה. תודה מיוחדת גם למריאן רוזנברג שהתלווה לפגישה וסייע בתחקיר ובראיון.

כתב, ערך, תחקר, ראיין ותיעד: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית!

"נער תוף"-סיפורו של מתופף "נערי החוף"- יוסי (ג'ו) זגורי ז"ל-כותב, מתעד ומתחקר: דודי פטימר

יוסף "ג'ו" זגורי היה מתופף ישראלי שפעל בסצנת המוזיקה החיפאית בסוף שנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-60.

 

יוסף "ג'ו" זגורי נולד בחיפה בשנת 1945. בילדותו נמשך מאד לג'אז ולמוזיקה קלה וכבר בגיל 10 החל ללמוד לנגן על תופים. בשנת 1957, בהיותו בן 12, החל להופיע בתזמורות מקומיות שונות ובשנת 1960 הקים יחד עם חבריו, הסקסופוניסט והמוזיקאי אילן סגל והגיטריסט והזמר מגי (מנחם) גרוס את להקת "נערי החוף", שם שנתן להם צבי שרף ז"ל שבנה בעכו את קפה צור המיתולוגי שהשלישייה חנכה.

 

בשנת 1963 ניגנה הלהקה במועדונו של אהרון כהן בטיילת שבטבריה, במקביל להופעותיה בקפה צור בעכו ובמועדונים השונים של חיפה בסופי שבוע. בשנת 1964 עזב זגורי את "נערי החוף" והחל ללוות אמנים שונים, בהם את הזמר ג'ימי לויד בהופעותיו בעיקר במועדון "צברה" התל אביבי אך גם ברחבי הארץ.

 

בסוף שנת 1964 יצא לנגן בהרכב ישראלי על אוניית שעשועים, ירד לחופשה בארה"ב והחליט להישאר. בשנת 1965 היגר רשמית לארה"ב.

 

בארה"ב שימש כאיש עסקים, נישא והוליד שני ילדים. הוא לא נטש את המוזיקה והמשיך לתופף ולנגן להנאתו כחובב בהרכבים מקומיים (עד יומו האחרון).

 

ב-1 באפריל 2018 הלך לעולמו בגיל 73.

 

 

*תודה מיוחדת לאילן סגל היקר על העזרה בליקוט המידע אודות יוסי ("ג'ו") זגורי ז"ל.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוזיקה הישראלית.

"תנו לו קצב" – סיפורו של המתופף שמעון אבן -צור – כותב ומתחקר: דודי פטימר

שמעון אבן צור נולד במרוקו ב-2.2.1948 , לבית שכללה חמישה אחים ואחות אחת. שמעון מעיד כי אביו יחיאל, שהיה נגר, היה בעל חוש קצב ונהג לתופף על כפיות עם להקת חברים במרוקו, ואחיו הגדול, ושמעון אומר כי הוא ואחיו מיכה אבן צור ז"ל ( שהיה מתופף כשרוני ומוכר בחיפה) ירשו מאביהם את חוש הקצב. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לחיפה. כשהיה בן 10, אחיו מיכה שהיה גדול ממנו ב-7 שנים החל לתופף עם להקות קצב ( כמו להקת "המקרנה") ושמעון נמשך לתופים. באותה תקופה אהב לשמוע את אלביס, ביל היילי, ג'רי לי לואיס, ליטל ריצ'ארד ועוד.

בהיותו בן 12, מצא בשכונה תוף, אלתר סנר והחל לתופף עליו עם מקלות יומם וליל כשהוא מלמד עצמו באופן אוטודידקטי. בהיותו בן 14 ביקש מהוריו ללמוד תופים, ולאחר תחנונים רבים אביו לקח אותו לחנות החיפאית "אבילאה" וקנה לו ב-600 לירות סט תופים. אחיו מיכה החל ללמד אותו לנגן ובשנת 1964 שמעון הקים עם חבריו את להקת "הנשרים" שכללה את : חנן קספירסקי (אקורדיוניסט), יואל קוקל ( סקסופוניסט וגיטריסט) , שמעון (תופים) ולעיתים הצטרף אליהם זמר מתחיל – מייק ברנט האלמוני (כשנקרא משה ברנד). הלהקה הופיעה במועדון "בית זאב" בחיפה.

בשנת 1965, בהיותו בן 17, הופיע שמעון במועדון לילה ( חשפנות) בשם "לידו בר" יחד עם פסנתרן ואקורדיוניסט בשם נתן. שמעון נזכר כי לעיתים הזדמן למועדון דני ליטני שעלה לשיר ( שמעון נזכר כי ליטני אהב לשיר את Cheek To Cheek ) . כמו כן, ניגן במועדון ה"רונדו" החיפאי עם מייק ברנט, קובי ארליך ויואל קוקל.

באותו זמן, מיכה, אחיו של שמעון, נהג לתופף עם הפסנתרן מנדי בלומנטל במועדון החיפאי "120". יום אחד מיכה חלה, וכמו סיפור סינדרלה, שמעון החליף אותו והרשים את מנדי. לאחר שמנדי עבר לתל אביב והצטרף לתזמורת שכללה את פיסי אושרוביץ (מוזיקאי שנחשב אגדה בזמנו), מקס הולבן ומתופף בשם סימו. לאחר שסימו נסע לשלושה חודשים וכיוון שמיכה ניגן באותו זמן במועדון מולין רוז' ולא יכל להצטרף, אז בהמלצת מיכה, מנדי הזמין את שמעון להצטרף. על אף שהערב הראשון עבר מקרטע, פיסי לא ויתר על שמעון והחל לתת לו טיפים וללמד אותו להתמקצע יותר ושלושת החודשים בהם ניגן שמעון עם התזמורת היוו למעשה את בית הספר המקצועי הראשון של שמעון.

במקביל, שמעון נהג להסתובב בקפה נגה, בורסת הנגנים דאז, שם פגש במוסיקאי אלי קניאל שהזמינו לנגן איתו באילת. שמעון ניגן באילת שנתיים ( בין השנים 1967-1969 ), תחילה עם אלי קניאל ולאחר מכן עם פסנתרן איטלקי בשם רוברטו רוסיני. כמו כן ניגן במועדון הנודע "חצות וחצי".

בשנת 1969 חזר לתל אביב ( כשמערכת התופים שלו בינתיים מוצאת מעון אצל אריה פיין, אביו של יוסי פיין) והחל לנגן עם להקת "נערי החצר" של עוזי אברהם במלון דן ( עימם שר גם מייק ברנט, רגע לפני הפריצה הגדולה שלו). הוא היה עם "נערי החצר" עד 1970 ולאחר מכן ניגן בחלטורות למיניהן עם זמרים שונים. בשנת 1972 הצטרף כמתופף ללהקת "האריות" ולאחר מכן ניגן עם ששי קשת, מוני עמרני והזמר דב סבאטו. בשנת 1975 הצטרף ללהקת "הסולנים" יחד עם סמי וילה, מתי הררי, דני קמחי, אילן דודמן וכו'.

בין השנים 1977-1981 הצטרף ללהקת "הדולפינים" של משה נוי, להקת בידור וזמר מובילה באותו תקופה. בזמן הזה החל ללמוד תיפוף באופן מקצועי ולמד בבית הספר לתופים אצל דייויד ריץ', מורה התופים המיתולוגי.

 

בתחילת שנות ה-80 ניגן עם דני בן ישראל ( גם בהקלטות) . באמצע האייטיז ניגן בהרכב עם ג'קי סביליה ופאול רוט. לאחר שעזב ניגן קצת במועדון בדיזינגוף ובשנת 1987 החל לעבוד במחלקת תופים בכלי זמר. הוא עבד שם עד שנת 2007 , ובמקביל ניגן בהרכב ג'אז עם ג'ורג' טאובנר ז"ל, ז'אק סאני והזמרת דליה שפיגלר ז"ל.

לאורך כל השנים, בן צור מנגן ומתופף ובשנים האחרונות הוא חלק מהרכב בלוז – Allstars Blues הפעיל עד היום ( בעיבודים של דב האמר) וכן בהרכב נוסף עם המוסיקאי מאור כהן, ערב הכולל סטנדרטים של דין מרטין, פרנק סינטרה וכו'.

בניו של שמעון הלכו בדרכו המוסיקלית והוא אביהם של המוסיקאים שחר אבן צור ( "מוניקה סקס") ואייל אבן צור.

תודה מיוחדת לשמעון אבן צור על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו !

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.