"אני והבוזוקי" – סיפורו של המוסיקאי לזר בואנו – כותב ומתחקר: דודי פטימר

לזר (אליעזר) בואנו נולד ביוון בשנת 1946. בגיל עשרה חודשים עלה עם משפחתו ארצה והמשפחה השתכנה ברחוב בלפור בתל אביב.

 

הוא מעיד כי בילדותו, נגנים יווניים שניגנו במועדון "אריאנה" נהגו לבקר אצל משפחתו בבית,ומכאן ספג את אהבתו למוסיקה היוונית מגיל קטן מאד.

לאחר כמה שנים עבר עם משפחתו ליפו, ובגיל 7 החל לנגן על אקורדיון ובין 1958-1963 למד לנגן אף בבית הספר למוסיקה של הרמן קוסלה בתל אביב. בהיותו בן 15 החל להופיע במועדונים בחיפה ותל אביב, ובשנת 1962 החל לנגן כאקורדיוניסט במועדון "אריאנה", כשהוא מלווה למשך 4 שנים את אריס סאן (בין 1962-1966) לפרקים.  הוא ניגן מוסיקת ג'אז, מוסיקה לריקודים והתמחה במוסיקה יוונית.

 

בסוף 1963 , בהיותו בן 17, התגייס לתזמורת חיל אוויר תחת ניצוחו של אריך טייך. עם שחרורו ב-1966 הצטרף לאריס סאן במועדון "זורבה" (וליווה לפעמים אף את עליזה עזיקרי באותה תקופה), השתתף בהקלטותיו המוקדמות של סאן בישראל ולאחר שנישא, עזב את אריס סאן והקים תזמורת לריקודים משלו שהופיעה בחתונות.

ב-1967 החליט לנטוש את האקורדיון ועבר לנגן על בוזוקי ולשיר, ועם התזמורת הופיע לאורך שנות ה-70 וה-80 בהצלחה נאותה.

 

מאז שנות ה-90 ועד היום מוסיף בואנו לנגן, לשיר ולהופיע עם מיטב האמנים המקומיים בז'אנר היווני-ישראלי דוגמת דורית פרקש, רוחל'ה אלה, גילה חסיד ועוד.

 

תודה מיוחדת ללזר בואנו היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפורו המוסיקלי לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

 

 

"יאסו איציק"- סיפורו של הבוזוקאי יצחק קריספין – כותב ומתחקר: דודי פטימר

שנות ה-60 היו שנים רבגוניות בסצינת המוסיקה הישראלית: מחד גיסא, להקות קצב תוססות וצעירות שפרקו עולו של הנוער עם שירי רוקנרול לועזיים חדשים מחו"ל, ומאידך גיסא, אריס סאן פרץ את הדרך לפופ היווני ששטף את הארץ לאורך שנות ה-60 וסלל את הקריירה לאמנים הישראלים יווניים שבלטו בארץ בשנות ה-70.

 

אחד הנגנים הבולטים, שהחלו דרכם בלהקות קצב ותוך זמן קצר הפכו לחלק בלתי נפרד מסצינת המוסיקה ה"מזרחית" יוונית בשנות ה-60 ותחילת ה-70 הוא יצחק קריספין, שמלבד שניגן עם סאן עצמו, בלט בהקלטותיו של טריפונס, סטטטוס, נינו ניקולאידיס, גראציה ואפילו יהורם גאון.

 

יצחק קריספין נולד ביפו בשנת 1950 להורים ממוצא יווני (אבא מסלוניקי ואמא מאתונה). בשנת 1958, עת אביו הביא גיטרה פשוטה, יצחק "נדלק" והחליט שהוא רוצה לנגן. בהיותו בן 12, בשנת 1962, אביו קנה לו גיטרה משל עצמו והוא התחיל לנגן. המוסיקה שאהב באותה תקופה הייתה רוקנרול וג'אז. ב-1965 קנה את הגיטרה החשמלית הראשונה שלו והחל לנגן בלהקת Big Swing עם הזמר ג'רר קסטר (רפי גזית) שניגנה מדי שישי ב"גן הוואי" והופיעה בחתונות ואירועים פרטיים.

בשנת 1966 החל לנגן במועדון "אריאנה" בהרכב של נגנים יווניים. באותה תקופה לימד עצמו לנגן על בוזוקי ובמקביל החל להשתתף כגיטריסט בהקלטות של אריס סאן (מרבית הקלטותיו בשנות ה-60), עליזה עזיקרי, דליה עמיהוד וכו'.

 

בשנת 1968 התגייס לצבא ונמנה עם מקימי תזמורת חיל ההנדסה שהופיעה בקרב כל יחידות חיל ההנדסה.

 

בשנת 1970, לאחר שאריס סאן עזב את הארץ לניו יורק, מי שמילא את החלל העצום שהותיר אחריו סאן היה טריפונס, ומיד עם תחילת פרסומו, הוזמן קריספין ע"י מנהלו של טריפונס דאז, דני יצחקי, לנגן בתזמורתו של טריפונס החל מההקלטות הראשונות "דירלדדה" (קריספין עושה את קולות הליווי לצד דני יצחקי ואיציק גיזרי) ו"אגוניה" ועד נגינה בכל תקליטיו עד 1975 (לצד ההופעות הרבות).

בשנות ה-70 ניגן בהקלטות ובהופעות של מיטב הזמרים ה"יווניים" שפעלו בארץ בהם סטטטוס, נינו ניקולאידיס, ספירו, ילדת הפלא הטורקיה גראציה (אותה אף לימד לנגן על בוזוקי) ועוד רבים.

 

בשנת 1973 השתתף בסרט "קזבלן" כנגן בוזוקי בסצינה שנתקיימה במועדון של "רוזה" בכאליף. כמו כן, ניגן בוזוקי בהקלטות פסקול הסרט בשירים "רוזה" (יהורם גאון ועליזה עזיקרי) ו"יפו" (עליזה עזיקרי).

בשנת 1974 נישא לאישה ממוצא יווני ובשנת 1975 החליט לעזוב את הארץ ולעבור להתגורר ביוון. ביוון החליט לפתוח בחיים חדשים והפסיק להופיע ולנגן, הוא עבד משך שנים רבות בעסקי הבגדים והבדים.

 

ב-1980 הגיע אליו חברו המוסיקאי אברהם פנגס ששכנע אותו לחזור לנגן וקריספין חזר לנגן לעצמו בבית. בשנים האחרונות עוסק בבניית בוזוקי ובגלמה ומוכר אותם. בביקוריו בארץ, מופיע לעיתים עם חבריו בשביל הנשמה.

אני רוצה להודות מכל הלב ליצחק קריספין היקר על שפינה מזמנו במהלך ביקורו הקצרצר בארץ לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפורו המוסיקלי לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית והנגנים בישראל.

תודה מיוחדת גם לאברהם פנגס ושלמה מלכי על העזרה ביצירת הקשר.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!