"יאסו יא פנגס"-סיפורו של המוסיקאי אברהם פנגס – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

 

בסצינת המוסיקה הישראלית של שנות ה -60 וה-70 ישנן לא מעט מוסיקאים, נגנים ומעבדים שהחלו את דרכם, כמיטב המסורת אז, בלהקות קצב, שירתו בתזמורת צבאית והפכו לנגנים מבוקשים על ידי מיטב האמנים, כשבשלב מסוים קיבלו הצעה להופיע בחו"ל וסללו דרכם גם בניכר.

 

אחד הגיטריסטים המוכשרים שבלטו ופעלו בשנות ה-60 הוא אברהם פנגס  החי ומופיע בארצות הברית ומדי פעם קופץ לגיחות והופעות נדירות (ספונטניות) בישראל כשבעיני רבים מחבריו ומהמוסיקאים המשתייכים לברנז'ה ההיא הוא נחשב לוירטואוז בתחומו.

 

אברהם פנגס נולד באתונה שביוון בשנת 1947. בהיותו בן שנתיים וחצי, בשנת 1950, עלה עם משפחתו לישראל. תחילה, התגוררה המשפחה במעברת בית יעקב ומשם עברה ליפו ("השטח הגדול"). בילדותו למד פנגס בבית ספר צרפתי למשך שנתיים ולאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר "בארי". את שנות התיכון בילה ב"שבח מופת" ולמד הנדסאות.

בשנת 1961 קיבל את הגיטרה הראשונה שלו והחל ללמוד מוסיקה בבית הספר למוסיקה מודרנית וג'אז של הרמן קוסלה. בשנות נעוריו ניגן בשלל תזמורות והרכבים מתחלפים ונמשך בעיקר למוסיקת ה-Shadows (להקת הליווי הנודעת של קליף ריצ'ארד). במחצית הראשונה של שנות ה-60 החל לנגן כגיטריסט מלווה בתזמורתו של אריס סאן ואף השתתף בהקלטותיו הראשונות של סאן (כ"ערב ערב", "תל אביב", "אם אתה צעיר בלב"). במקביל, ניגן כאמור בלהקות קצב מזדמנות כ"כוכבי הכסף".

 

בין השנים 1965-1968 שירת בתזמורת חיל אוויר תחת שרביטו של המנצח אריך טייך ועם שחרורו החל להשתלב בסצינת המוסיקה המקומית כשניגן וליווה מיטב אמני התקופה (דוגמת יהורם גאון, אריק אינשטיין, יהודה ברקן, חנן גולדבלט, רבקה זהר, גבי שושן, דני בן ישראל ועוד), ניגן בתכניות הטלויזיה "מזל בדלי" ו"שלכם לשעה קלה" וניגן בשלל הפקות מוסיקליות דוגמת המחזה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין.

 

אברהם פנגס (שמאלי עליון) במדי תזמורת חיל אוויר.

 

בשנת 1971 נסע לארה"ב לעבוד ולהופיע במועדונו של אברהם גרוברד – "אל אברם". בשנת 1972 עבר לעבוד במועדון "הפינג'אן" של מנחם דורמן ועבד בו עד שנת 1978. במקביל השתתף כנגן בתקליטים שיצאו באותם מועדונים.

בשנת 1978 הקים את מועדונו "נגה" שפעל עד 1987 בו הופיעו אמנים כעוזי פוקס, סמיר שוקרי, שמעון פאר ומני כץ, כשבמקביל הוא מופיע ומשתתף בהפקות מוסיקליות מזדמנות. באותה תקופה ניגן הן על בוזוקי והן על גיטרה.

 

מאז 1987 ובשלושת העשורים האחרונים (עד היום) הוסיף פנגס לנגן ולהופיע בארה"ב ועד היום מוסיף לצבור קהל נרחב הנוהר לראות נגינתו המיוחדת.

דודי ופנגס

תודה מיוחדת לאברהם פנגס על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

מודעות פרסומת

"קלידי הפרדי" – סיפורו של הקלידן פרדי בקלו – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

פרדי 3

פרדי בקלו נולד ב-28 ליולי 1951 ברחוב זמנהוף בתל אביב. הוא גדל בבית מוסיקלי, כשאביו, משה בקלו, היה אקורדיוניסט תל אביבי מקומי, ולמעשה היה מהראשונים שהחדירו בפרדי אהבת המוסיקה.

 

בהיותו בן 8 אביו לקח אותו למורה לאקורדיון יול זארי (מורה נודעת בחולון) והוא למד עד גיל 12. בגיל 12 שינה סגנון והחל ללמוד לנגן על חצוצרה, ובגיל 14 למד במגמה למוסיקה בבית הספר "למה ילין" אצל רפי גלזר (חצוצרן בולט בתזמורת הפילהרמונית הישראלית).

untitled

בנעוריו נהג להופיע כחצוצרן בתזמורת של אביו בחתונות למיניהן, כשהוא מושפע ממוסיקת רוקנרול, מוסיקה ערבית ומוסיקה אירופאית. בשנת 1968 הצטרף ללהקת "הגנרלים" (להקת קצב ישראלית) שכללה את הגיטריסט דני יצחקי (שהפך לימים אמרגנו של טריפונס) , המתופף מאיר פניגשטיין (לימים "פוגי" מכוורת), רפי שוורץ (בסיסט שהיה לימים ב"עוזי והסגנונות") ופרדי (על אקורדיון, גיטרה וחצוצרה). במקביל, ליווה באותה שנה בצפת את הזמר ג'ימי לויד.

פרדי 2

בשנת 1970 התגייס לצוות הווי הנדסה קרבית כאקורדיוניסט (בתקופה בה הצוות נקרא "להקת הפלסים") והשתתף בתנית "מהנדסים את העולם". בשנת 1971 הועבר ללהקת פיקוד צפון ושירת בה עד שנת 1973, כשהוא משתתף בתכניתה "רוח צפון".

מיד עם שחרורו, פרצה מלחמת יום הכיפורים ופרדי גוייס לצוות הווי ובידור כשהוא מלווה בין השאר את הזמר היווני ספירו, רובי חן, מוטי פליישר ועוד.

 

עם תום המלחמה ולאורך שנות ה-70 וה-80, החל לנגן בהרכבים מגוונים כלהקת "דייב והאורנים", להקת "הכוכבים הכחולים", להקת "האריות" וכן ליווה זמרים כחופני כהן, זהר ארגוב (פרדי ניגן בהופעתו האחרונה בחיים של ארגוב), שימי תבורי, ניקולס, צלילי העוד, ג'קי אלקיים, חיים משה, ריקי גל,תיקי דיין, ג'וזי כץ, בעז שרעבי, מרגלית צנעני, ג'קי מקייטן, סמיר שוקרי, איזידור, עופר לוי, רובי שרעבי, דידי דורסי, ג'ו עמר, צלילי הכרם, הנרי קדוש, חיים צדוק, רנה רנאטו (Save Your Love), רוי יאנג ועוד. הוא ניגן אף בתקליטיהם של סטלוס ורובי חן (בתקליטים השתתף גם בעיבודים מוסיקליים).

בשנת 1995, במסגרת הופעה עם שימי תבורי בארצות הברית, הכיר שם מישהי, התחתן והשתקע באמריקה למשך 18 שנה, כשהוא משמש כמורה למוסיקה שם. במקביל, ליווה את הישראלים שהופיעו בארה"ב.

 

בשנת 2013 חזר לישראל, ומאז מוסיף לנגן, להופיע ולהשתתף במספר פרויקטים מוסיקליים.

ללא שםg

אני רוצה להודות מכל הלב לפרדי היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"לחיות את החלום " – סיפורו של המוסיקאי איציק ארושס – עורך ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

60913_104940752903597_4637458_n

החלום האמריקאי. רבים שואפים אליו, אך מעטים האנשים המצליחים באמת להגשים אותו. אחד מהם, הוא איציק ארושס, מוסיקאי ישראלי שהחל לפעול בישראל בשנות ה-60 ותחילת ה-70 ובזכות כשרון, התמדה ומוטיבציה הצליח לכבוש את ארה"ב. הוא ניגן עם מושאי הערצתו, הופיע על הבמות המפוארות ביותר בארה"ב בפני כל אנשי וסלבריטאי עולם ( כולל נשיא ארה"ב), אולם למרות זאת, סיפורו המרתק לא ידוע לקהל הישראלי ומשום מה "נשמט" מדפי ההיסטוריה, עד עכשיו.

59985_104936636237342_7440100_n

פגשתי את ארושס במהלך ביקורו הקצרצר בישראל בכדי לראיינו ולתעד סיפורו במסגרת הפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית ונחשפתי לאדם מקסים, נשמה גדולה שכולה אהבה טהורה למוסיקה ולבני האדם.

 

איציק ארושס נולד בשנת 1951 וגדל במעברה בנווה יהושע. בשנת 1955 המשפחה עברה לרמת עמידר. ארושס מציין כי בילדותו ונעוריו אהב מאוד להאזין למוסיקה ( אריס סאן, שירי פופ ורוקנרול של אז) ואפילו אביו קנה לו טייפ סלילים גרונדינג להקליט מהרדיו פזמונים. הוא נזכר כי בבית הספר, בשיעורי מוסיקה וזמרה, הוא היה התלמיד הכי גרוע והמורה נהג להוציא אותו מהכיתה בכל שיעור.

אאא

בהיותו בן 10 הכיר ילדים משיכון צה"ל ונחשף למוסיקה ותרבות יותר "איכותיים" לטענתו מחיי הפרחחות שלו ברמת עמידר. הוא נמשך לזה ובגיל 11 כבר החל לעבוד במטע לקטיפת תותי שדה, כשבמקום להתעסק בקטיפה, התעסק בלבהות בארנק אלביס שלו.

 

בשנת 1965 עברה המשפחה לגבעתיים. שם, נחשף לסביבה אחרת והכיר חבר בשם אברהם לו הייתה גיטרה. השניים העריצו את אלביס ואת להקות הקצב שפעלו באמצע שנות ה-60 דוגמת להקת "האריות", "הנסיכים", "הצ'רצ'ילים" ועוד.

ילד

בשנת 1967, בהיותו בן 16, במהלך משחק כדורגל נפצע ושבר את הרגל. במהלך 3 החודשים בהם רגלו הייתה בגבס, אמו קנתה לו גיטרה "הופנר" ( גיטרת החלומות שלו דאז) ובמהלך זמן ההחלמה הוא החל לנגן וללמד עצמו לנגן. חיים אלגרנטי מלהקת האריות שלח לארושס חוברת תווים של הביטלס, אך כיוון שארושס לא ידע לקרוא מתווים, הוא לימד עצמו לנגן. לאחר שהוציא את הגבס, הקים בשנת 1967 את להקתו הראשונה – "הזמנים הטובים" ( בה היו מוטי קקון, מאיר פניגשטיין ( "פוגי") – לימים המתופף של להקת כוורת, ובחור בשם גרשון) . הלהקה הופיעה במועדון "קזבלן" ברחוב החשמונאים בתל אביב, במועדון "המשקשקים". הלהקה ניגנה בעיקר שירי הרולינג סטונס והביטלס. הלהקה פעלה כשמונה חודשים.

הזמנים הטובים

לאחר ש"הזמנים הטובים" התפרקו, הוזמן ב-1968 ארושס לאשדוד והצטרף ללהקת "קוקו והפריזאים", להקה שביצעה רק שירים בצרפתית. אחד מחברי הלהקה היה שמוליק אביגל ( לימים מלהקת "הגל החדש"). ארושס ניגן גם על גיטרה מובילה וגם על קלידים, באופן חובבני ( אך מספיק לאותן שנים). הוא ניגן עם "קוקו והפריזאים" ( שנקראה גם "כוכבי קוקו") במשך כחצי שנה.

כוכבי קוקו

לאחר "קוקו והפריזאים" הפך להיות ממלא מקום בולט בקפה "נגה", בורסת המוסיקאים התל אביבית של אז, ו"סתם" חורים ללהקות הקצב השונות. בין הלהקות בהן ניגן כ"סותם חורים" ( כבסיסט וגיטריסט) : "הכוכבים הכחולים", "הגל החדש", "הסוס הלבן", "הזרים", "הנזירים" ועוד.

 

בשנת 1969 התגייס ארושס לצבא והוסיף לנגן במהלך החופשות בצבא. בין האנשים עימם ניגן באותה תקופה היה בעז שרעבי בתקופת היותו "מתופף". בשנת 1971 השתחרר מהצבא ופנה לעסוק בלבד במוסיקה. בעיקר ניגן באותה תקופה בחתונות וחלטורות למיניהן. הוא עבר לנגן גם בהקלטות אליהן הוזמן ע"י אילן מוכיח או יאיר רוזנבלום ( הוא זוכר כי ניגן במופע "ג'אמבו" כולל שיר הנושא הלהיטי של ציפי שביט, השתתף בהקלטות של אילנית, צמד דרום ועוד ).

אאא

בשנת 1972 קיבל הצעה מלהקת "המטרונומס" ( להקת סול פופ מוכרת בסצינת המועדונים דאז בהנהגת דני פיטשון) להצטרף אליהם. באותה תקופה החל לעשות עיבודים לזמרים כגבי שושן וללהקות קצב למיניהן.

המטרונומס

בשנת 1973 הוזמנה הלהקה ע"י אריס סאן להופיע ולנגן באופן קבוע במועדונו הניו יורקי "סירוקו". בלהקה ניגן שם על גיטרה, בס ובוזוקי שנתן לו אריס סאן. בשנת 1975 הלהקה התפרקה.

אצל אריס סאן סירוקו 1974

עם פירוק הלהקה, הקים בניו יורק את להקת Holly Land שכללה בין השאר את יואל קוקל, דריו מלכי ז"ל (לימים קלידן של להקת "ברוש"), וצביקה נוי ( נימוי) . הלהקה הופיעה במועדונו של אריס סאן ולאחר מכן למועדונם של "צחי ויעל". הלהקה פעלה בין השנים 1975-1978.

ההולי לנד

 

בשנת 1980 החליט ארושס לפרוש ממוסיקה ועבר לעבוד ב-Car Stereo (התקנת סטריאו למכוניות) . יום אחד הגיע לבקרו חברו מימי הלהקות, אברהם פנגס, ושכנע את איציק לחזור להופיע במועדון חדש שפתח. ארושס הופיע שם כזמר וכנגן ( על אף שלא התיימר להיות זמר).

 

בשנת 1982 עזב ארושס את המועדון והכיר זמר כנר צעיר בשם סמיר שוקרי. השניים הקימו צמד שידבר לקהל הישראלי והפלשתינאי דובר ערבית במועדונים, כשסמיר אמון על השירה הערבית וארושס על העברית. הצמד עשה משהו שלא היה עד כה באותן שנים. בהתחלה הלהקה כללה את סמיר ואיציק לבד, לאחר מכן הלהקה גדלה לארבעה נגנים ולאחר מכן שמונה נגנים. ההצלחה הייתה סנסציונית והשניים הקימו מועדון ישראלי ראשון בברוקלין. ארושס מספר כי הצמד היה המצליח ביותר בברוקלין בין השנים 1983-1986. הלהקה הופיעה בחתונות, אוניות ובכל אירוע נחשב אפשרי.

איציק ארושס וסמיר שוקרי

בסוף שנות ה-80 הצמד התפרק כי סמיר הצליח בישראל ואיציק רצה להישאר בארה"ב. ארושס הקים את "תזמורתו של איציק ארושס" ( Issac Orchestra) והוציא קסטה שנמכרה ב-34 אלף עותקים ( לטענתו) . הוא לקח זמר ארמני ( אליאס סרקר ז"ל) וזמרים ונגנים אמריקאיים לצד הישראלים ( בהם הגיטריסט חיים קריו, המוסיקאי משה לוי (שעובד עם שלום חנוך) ועוד ) . הלהקה הופיעה אף בפני הנשיא קלינטון, ראש עיריית ניו יורק ג'וליאני ועוד. הלהקה התפרקה בשנת 2002 בשיא ההצלחה.

61946_104939969570342_5032520_n

בימים אלה ארושס מתגורר בארה"ב ומוסיף ליצור מוסיקה בביתו להנאתו.

תודתי הגדולה נתונה לאיציק ארושס על שפינה מזמנו לגולל בפניי סיפור חייו וארכיונו הפרטי.

10407575_485060324970626_640185303775506260_n

כתב,ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.