נולדה לשיר – סיפורה של הזמרת ציפי זרנקין – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

417206_378044822213954_1766952848_n

כשמנסים להגדיר את המונח "זמר" יש להגדרה זו פנים רבות: האם זה אחד ששר, האם זה אדם שניחן בקול יפה והקהל אוהב להאזין לו, האם זה אדם ששפר עליו המזל להוציא "להיט" והאם זה אדם שנולד לשיר. כשאני מנסה להגדיר את המילה "זמר" אני פשוט אומר באותה פעימה את המילה "ציפי זרנקין" – אחת המבצעות הכשרוניות והטובות בהן בורכה ארצנו, בין אם זה באופן ההגשה, בבחירת החומרים וביכולת להעביר את משמעותן של המילים על בוריין למאזין, בין אם זה בעברית, בין אם זה בלועזית ובין אם זה פשוט מהאזנה לקולה.

 

זרנקין, על אף ששמה הולך בד בבד עם המושג "איכות", לא ניסתה ולא אוותה לדחוף את עצמה לפסגת האמנים, לא "חטאה" בהוזלת כשרונה תמורת פיסת פרסום ועם זאת, בפנתיאון המוסיקה הישראלית רשומות מספר קלאסיקות בביצועה החד פעמי, בעיקר פרי שיתוף הפעולה המיוחד שלה עם משה וילנסקי.

 

זרנקין מהמבצעות הבודדות שהכנות הטקסטואלית והנשמה המוסיקלית אחד הן, ואם בטרם פגישתי עימה לצורך תיעוד סיפורה בפרויקט המוסיקה הישראלית שלי חשבתי כי היא רק זמרת נהדרת ומבצעת מצוינת ופרפקציוניסטית, הרי עם פגישתנו בביתה נחשפתי לנשמה גדולה, אדם לבבי, חברותי וחם, ואני גאה להציג לכם את סיפורה המלא והאמיתי.

 

 

ציפי זרנקין נולדה בשנת 1953 בחיפה לפנינה וירחמיאל זרנקין ובשנת 1957 עברה משפחתה אל המושב שורש (ליד ירושלים) . היא נולדה לתוך בית מוסיקלי. דודה נתנאל סאני זרנקין היה חזן ראשי של מקהלת בית הכנסת, אולם הוריה נהגו לשיר כל הזמן (ציפי מעידה כי אביה נהג לשיר באירועים מוסיקליים והיה לו קול טנור לירי ויפהפה) .

 

שני אחיה של זרנקין- מוטי וזאב, למדו לנגן על אקורדיון ובעקבותיהם החלה אף ציפי לנגן על אקורדיון קטן שנקרא "ליידי", והיא למדה כ-4 שנים אקורדיון, כשהיא בעיקר מלווה את כולם בריקודי עם אך עוד לא שרה. בשנת 1966, בהיותה בכיתה ח', באחד מטקסי יום הזכרון, הסולנית הקבועה של הטקסים (מרגלית שמה) חלתה וציפי, שלא הופיעה עוד ולא גילתה כישורי השירה שלה בפרהסיה, החליפה אותה וזו למעשה הייתה הופעתה הפומבית הראשונה והפעם הראשונה בה גילו שניחנה בכשרון שירה.

 

באמצע שנות ה-60 למדה זמן קצר לנגן על גיטרה אצל נתן כהן (מורה ירושלמי ותיק ליד רמת רחל) אך נטשה זאת לאחר זמן קצר כי הבינה שהשירה היא הצד החזק שלה. ציפי מעידה כי מעולם לא למדה פיתוח קול.

 

בשנת 1968 השתתפה בפסטיבל כשרונות צעירים בירושלים בצמד עם יורם ביתן (שלימים היה בלהקת פיקוד מרכז) והשניים ביצעו שיר מהמחזמר "איש חסיד היה" וקטפו את המקום השני. במקום הראשון זכתה הזמרת מרסדס אדרי (דרעי) ששרה שיר בספרדית בשם "אומפוקיטו קנטאס" ("לשיר קצת מכל דבר").

g

בשנת 1971 ניגשה זרנקין לבחינות ללהקה צבאית וביצעה באודישן את "אומפוקיטו קנטאס" ( בספרדית) ונתקבלה לצוות הווי הנח"ל. היא השתתפה בתכניתו הרביעית של צוות ההווי (שנקראת "תכנית 4") בו בלט הסולן יזהר כהן. שירי התכנית יצאו על גבי תקליט רק לאחר פירוקו בשנת 1973.

עם שחרורה בשנת 1973 ניגשה למבחנים ל"תשואות ראשונות" (תחרות הכשרונות הצעירים הפופולארית דאז) באולפני "קול ישראל" . באודישן ביצעה את Les Feuilles Mortes של איב מונטאן והתקבלה מיידית. אחד הבוחנים היה משה וילנסקי ומאותו רגע נוצר קשר בלתי נפרד בינו לבין זרנקין.

 

ב"תשואות ראשונות" ביצעה את "שלח אליי מבט" (שכתבה עבורה שרון ליפשיץ) והחלה להופיע במופעים רבים של הרדיו דוגמת : "פגישה מחודשת – שירי קול פורטר", מופע עם המעבד פאול קוסלה, ומופעים רבים בניצוחם של משה וילנסקי (שעודד וסייע לה להתקדם בקריירה), אריה לבנון, זיקו גרציאני וכו'.

ב-1975 השתתפה עם גלי עטרי, ריקי מנור כלהקת הליווי של תיקי דיין בשיר Higher And Higher בתכניתה "שלכם לשעה קלה".

בין השנים 1975-1978 למדה היסטוריה באוניברסיטה ובמקביל החלה להופיע בבתי מלון ומועדונים ו"חרשה" את הארץ לאורכה ורוחבה בהופעות, כשהיא בעיקר נמשכת לשירי הג'אז והפופ Soul   הלועזיים. בין המקומות הבולטים בהם הופיעה: "המערה", "עומר כייאם", תיאטרון "החאן" וכו'.

 

בשנת 1975 השתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "אהבה עתיקה" והקליטה מספר שירים לרדיו בהם "בהר הגלבוע", "רחוקה מעין", "36 בצל", ובשנת 1976 השתתפה בפסטיבל עם השיר "לבשי חג ירושלים". באותה שנה, 1976, הקליטה את "נערי בים ביתו" של וילנסקי ושירים נוספים דוגמת "יפה נוף", "משמר הירדן".  בשנת 1977 הקליטה עם הזמר ג'ימי לויד את הדואט "מאוהב".

בין השנים 1976-1979 הופיעה עם וילנסקי במופע משיריו במיטב הקיבוצים ברחבי הארץ. המופע הפסיק לאחר הדרדרות במצבו הבריאותי של וילנסקי וזרנקין הוסיפה להופיע בקו תל אביב-ירושלים.

 

בתחילת שנות ה-80 נסעה עם דודו טופז, רבקה זהר, אבי טולדנו ולהקת מחול בניצוחו של שמעון כהן לסיבוב הופעות בארה"ב.

 

בשנת 1984 הוציאה קסטה ראשונה הנושאת שמה ובשנת 1989 הוציאה קסטה שניה בשם "מאילת באהבה".

בשנת 1986 הקליטה ארבעה משירי וילנסקי בהם "דצמבר" ו"תני לו פרח" (שהיא מבצעתו המקורית. מאוחר יותר הקליטה את השיר גם גלי עטרי) .

 

בשנת 1987 עברה להתגורר באילת והופיעה בעיקר בבתי המלון היוקרתיים ובשנת 1990 השתתפה בקונצרט התזמורת הפילהרמונית למשה וילנסקי בניצוחו של שמעון כהן. בקונצרט ביצעה את "דודי יבוא" ו"בשמת" (מהמחזמר "שולמית") .

 

בשנת 1999 הוציאה אלבום ראשון, דווקא בשפת היידיש –  "א-ביסל יידישקייט".

בשנת 2000 עברה עם בן זוגה דאז, המוסיקאי שבי ינאי, להתגורר בארה"ב במיאמי. היא קיבלה חוזה הופעות והופיעה בארה"ב עד שנת 2004.  בשנת 2000 הקליטה אלבום בינלאומי ראשון בשם Misty שכלל שירים לועזיים. ב-2003 הוציאה את האלבום "שלום על ישראל" שכלל גרסאות כיסוי לשירים עבריים.

 

עם שובה לישראל, חזרה להופיע וב-2010 הוציאה את האלבום "תנו לו פרח" (משירי משה וילנסקי), שכלל שירים של וילנסקי שרובם לא ראו אור לפני כן. האלבום נעשה בעיבוד והפקה מוסיקלית של רפי קדישזון. האלבום כולל אף דואט עם יהורם גאון ( "הארץ היפה הזאת").

בימים אלה זרנקין מוסיפה להופיע במועדוני זמר שונים (בעיקר עם שירי משה וילנסקי) .

10501681_636314616511862_8097949906400205974_n

תודה מיוחדת מכל הלב לציפי זרנקין היקרה על שפינתה מזמנה לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייה המוסיקלי לצורך תיעודה בפרויקט תיעוד תולדות המוסיקה הישראלית שלי.

 

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!

 

 

 

 

"כספי מנגן" – סיפורו של המוסיקאי נתן כספי – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

כספי 2

נתן כספי נולד תל אביב בשנת 1938. הוא נולד אל תוך המוסיקה כשאביו,  הרמן צבי כספי, היה נגן ומורה נודע לאקורדיון בתל אביב. בהיותו בן 3 החל לנגן על חליל באופן אוטודידקטי ובהיותו בן 5, אביו הביא אקורדיון קטן הביתה ונתן החל ללמד עצמו לנגן לבד עד גיל 12. בשלב מסויים למד לנגן גם על פסנתר.

 

הוא למד בבית הספר העממי "אחד העם" וניגן במסיבות ואירועי בית הספר, וכשעבר ל"גימנסיה הרצליה", ניגן על אקורדיון מדי בוקר את התעמלות הבוקר המסורתית של בית הספר.

 

בהיותו בן 15 החל להופיע בתזמורתו של אביו וכעבור זמן קצר הקים הרכב עם חבריו חיים מרשק (סקסופון) , דני ואלה (מתופף, שניגן מאוחר יותר עם הגשש החיוור) שנקראה "הצעירים".

 

בשנת 1956 התגייס לצה"ל, תחילה בחטיבה 7 של חיל השריון, וב-1957, עת הוחלט להקים את להקת גייסות השריון, סופח כספי כאקורדיוניסט הלהקה. כספי השתתף בשתי תכניותיה הראשונות של הלהקה: "התכנית הראשונה" (שכללה את הלהיטים "קפה שחור", "צ'ימפופו") שעלתה ב-1958 והתכנית השניה – "יותר מדי אבק" (1959) שכללה את הלהיטים "אליפלט" ( הגרסה הראשונה לשיר, בה ניגן אקורדיון במקור), "אוהבי הטבע", "בואי רוח'לה" ועוד.

בשנת 1959 השתחרר מהצבא ובין השנים 1959-1966 לצד עבודתו בדפוס, ניגן בהרכבים שונים: הוא ניגן בין השאר בלהקת "השעות הקטנות" ( להקה שפעלה בצפת ובה היו חברים גבי אקשטיין, יעל שרז, מרים גבריאלי ושייקה לוי, וביצעה בין השאר את "שיר השוק" עוד לפני "התרנגולים") בין השנים 1960-1961, וכן ברביעית "הטיילת" (שביצעה את הלהיטים "הלילה לטיילת", "ואדי ערה" וכו' ובה היו חברים בין השאר אושיק לוי, גבי ברלין וחדוה ודוד)  בין השנים 1964-1965 . ברביעית הטיילת ניגן בהקלטות גם על הבס.

לאורך שנות ה-60 הופיע קבוע אף ב"עומר כייאם" ובמועדון "אילקה ואביבה" וליווה בין השאר את יפה ירקוני, ישראל יצחקי, הזמר/בדרן האמריקאי דני קיי בביקורו בארץ, אילקה ואביבה רווה, חנה אהרוני,אהובה צדוק, עדנה גורן ועוד.

כספי 1

 

בשנת 1966 פתח בית דפוס משל עצמו וב-1968 פרש ממוסיקה כדי להשקיע מלוא מרצו בעסק החדש. הוא לא היה פעיל בתחום המוסיקה עד שנת 1984, ולאחר שהעסק התבסס וכספי חש געגועים למוסיקה, הוא החליט לנגן "בקטנה" בחוג שירה בציבור. בערב השני בו היה אמור להופיע, פגש אקורדיוניסטית נוספת בשם ציפי גזית, מה שרקם אהבה מתו ראשון ( הוא היה אלמן והיא הפכה לאשתו השניה ובעיקר ושתפתו המוסיקלית) , והשניים החלו להופיע יחד בערבי זמר שונים ולהקים מועדון זמר משלהם שנתפרש ברחבי הארץ ורץ עד היום בהצלחה ונקרא : "ציפי, נתי וחברים". במועדון הזמר שלהם מופיעים מיטב אמני ישראל: יזהר כהן, אריק סיני, מיכל טל, איתן מסורי, באלדי אולייר, חנן יובל ועוד ועוד ועוד.

12676_101914553307276_2090450886_n

 

תודתי הגדולה נתונה לנתן כספי היקר (ורעייתו ציפי גזית) על שגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה, כחלק מהפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.

12065621_629019103908080_8374093128639849816_n

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.