גיטרה ובס- סיפורו של המוזיקאי פול רוט- כותב ומתעד: דודי פטימר

רשומה רגילה

פול רוט , יוצא להקת פיקוד צפון, נחשב לאחד הבסיסטים והגיטריסטים הבולטים בסוף שנות ה-60 ולאורך שנות ה-70 וה-80 כשהוא ניגן עם מיטב אמני ישראל והשתתף בהמון הקלטות מיתולוגיות. הוא בנו של המנצח והמלחין לסלו רוט ואביו של המוזיקאי פיטר רוט

פול רוט 1

פול רוט נולד בעיר טימישוארה, רומניה בשנת 1950. אביו הוא המנצח, מוזיקאי, מלחין, פסנתרן, מעבד ומתזמר הבינלאומי לסלו רוט. אמו, כדבריו, לא עסקה במוזיקה באופן מקצועי אבל אהבה לנגן על פסנתר.

בשנת 1960, בהיותו בן 10, עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה השתכנה בבת ים. עד גיל 13 פול לא התעסק במוזיקה. עם זאת, כבר כילד קטן התלווה לאביו שניצח, בין השאר, על תזמורת האופרה הרומנית הלאומית של טימישוארה.

כדבריו, הרגע בו המוזיקה הפכה לאהבתו הגדולה ודבק בו חיידק הנגינה היה בשנת 1963, ברגע בו  שמע לראשונה ברדיו דרך הטרנזיסטור את הביטלס. בהמשך שאר מוזיקת הרוק והקצב השפיעה עליו.

 

עקב ההתלהבות מהסאונד של הלהקה, ביקש מהוריו גיטרה ובשנת 1965, כשהיה בן 15, הוריו קנו לו גיטרה קלאסית. במשך שנה לימד את עצמו לנגן על גיטרה דרך האזנה אינטנסיבית לתקליטי מוזיקת רוק ופופ ודרך ספר נגינה. אביו, שניצח וניהל מוזיקלית את מקהלת צדיקוב, אפשר לבנו לנגן על גיטרה בהופעותיה של הלהקה כמעין "שפשוף" מקצועי.

כיוון שאביו עבד כמעבד ומנצח בתזמורת "קול ישראל", נחשף פול בתכנית "תשואות ראשונות" (תכנית הכישרונות הצעירים של אותן שנים, כמו "הכוכב הבא" של הסיקסטיז) למוזיקאי והגיטריסט אלכס קרטן, בנו של הגיטריסט המיתולוגי אגון קרטן.

אביו, לסלו, הציע לו ללכת ללמוד גיטרה אצל קרטן באופן מקצועי. בשנת 1966 קרטן החל לעבוד כנגן גיטרה חשמלית בתזמורת שניגנה בהצגה המצליחה של תיאטרון גיורא גודיק – "קזבלן" בכיכובו של יהורם גאון. בשנת 1967, כשקרטן גויס למילואים, הוא סידר לרוט לנגן בהפקת ההצגה. במקביל סידר לו לנגן בהקלטה הראשונה שלו בחיים בהפקה מוזיקלית של רפי בן משה לשיר "הכל בגלל האהבה" (לו הייתי).

"אני זוכר שהתזמורת עשתה חזרות ל'קזבלן' והייתי נוהג לשבת ליד אלכס קרטן וללמוד ממנו איך מנגנים", משחזר רוט, "הייתי מנגן בשקט בזמן החזרות. באחת ההצגות אני זוכר שהוא אמר לי: 'אני הולך עכשיו למילואים. אתה תחליף אותי' והלך. הייתי בשוק גמור.

עוד לא ידעתי לנגן בדיוק באופן מקצועי, ובאחד הקטעים לפני ההפסקה, הייתי צריך לנגן סולו ולא הייתי טוב בזה. פישלתי את זה לחלוטין. בהצגה חיה. הלך הסולו לגמרי. בהפסקה ראיתי שאלכס ישב בקהל ולא הלך באמת. הוא רק בחן אותי. מסתבר שהוא רצה 'לזרוק אותי למים'.

למחרת הוא באמת הלך למילואים וניגנתי במקומו. מדי ערב הייתי מנגן וכל פעם פקששתי קצת, עד שהמנצח של התזמורת התחיל לשאול: 'תגיד, מתי אלכס חוזר?' (צוחק)".

החילוף הזמני הפך לקבוע ורוט ניגן ב"קזבלן" עד שנת 1968. במקביל הקים להקת קצב (ללא שם) יחד עם כמה חברים, בהם לואי להב. הלהקה הקליטה כמה שירים באופן פרטי.

בשנת 1968, לאחר שקרטן המליץ עליו בפני רפי בן משה שנחשב למנהל המוזיקלי של כמה מהלהקות הצבאיות הבולטות, ניגש רוט לבחינה ללהקת פיקוד צפון במעוזה בחיפה. רוט עבר את הבחינה והתקבל ללהקה בשנת 1968.

רוט ניגן על גיטרה חשמלית ועל גיטרה בס בשלוש תכניות של הלהקה: "על הרמה" (1968) בה ניגן בין השאר בהקלטת להיט התכנית – "מלכות החרמון" (עם הסולן מוצי אביב), "קצת מזה וקצת מזה" (1969) ו"מהצפון באהבה" (1970) בכיכובם של יגאל בשן ועדנה לב. בין השאר ניגן בהקלטות "אם תשוב" ו"רגע לפני" עם הסולנית לב ו"לצפון באהבה" ו"מתוק, מתוק" עם הסולן יגאל בשן שזכה בתואר "שיר השנה".

"עם יגאל בשן הייתי מופיע בחלטורות במועדונים בתחנה המרכזית החדשה במהלך השירות הצבאי שלנו, אחרי החזרות", מספר.

בנימה אישית, בשלב זה של הראיון רוט פתר חידה ששנים ניסיתי לפתור אותה ללא  הצלחה, בהקשר של השיר "מתוק, מתוק". ניסיתי כבר כמה שנים להבין ולגלות מי היה המתופף בהקלטה. פניתי ליגאל בשן ז"ל והוא גם לא זכר. רוט פתר לי את התעלומה וסיפר כי מתופף השיר בהקלטה היה בני ליכטנפלד, שמתגורר כבר המון שנים בחו"ל.

ועכשיו נחזור לסיפורו של רוט.  עם שחרורו מהלהקה בשנת 1971, הצטרף להרכב שניגן בהופעות ובהקלטות עם שלישית "הצירוף המקרי" (צילה דגן, דני מסנג ויאיר קלינגר), שלישייה פופולארית שהקליטה כמה להיטים בהם "רוזה מרציפן" ו"בלדה ללוח השנה".

בסוף אותה שנה הצטרף להרכב שניגן בתכנית היחיד  השנייה של חווה אלברשטיין ("חווה אלברשטיין בתכנית יחיד ב'"). בשנת 1973 ניגן בתכנית "נישואין נוסח גירושין" של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי.

באותן שנים, נחשב רוט לאחד מנגני האולפנים הבולטים בתקופה, וניגן בתכניות והקלטות של מיטב אמני ישראל בהם יהורם גאון, יוסי בנאי, אריק לביא, יפה ירקוני, אושיק לוי, שושנה דמארי, חווה אלברשטיין, אילנית, אריק סיני ועוד רבים וטובים, כולל בהקלטת הבס בשיר "הפרח בגני" עימו זכה זהר ארגוב במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי לשנת 1982. אפילו ניגן בהיכל התרבות עם זמר העם האמריקאי, ברל אייבס. יש לציין כי ניגן לאורך השנים בעיקר על גיטרה בס אבל גם על גיטרה חשמלית וקלאסית.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ניגן עם הרכבי הבידור שהופיעו במוצבים השונים בפני חיילים תחת התופת והאש.

בשנת 1979 ניגן במופע "ישראל שרה וצוחקת" בהשתתפותם של יעקב בודו, "הכל עובר חביבי" וכו'.

באמצע שנות ה-80 החליט רוט להוריד הילוך בקריירת הנגינה והתמקד בעיקר בלימוד גיטרה באופן פרטי. למרות זאת עדיין ניגן עם חבריו ובהפקות שונות, אך לא כמו בימי השיא בסבנטיז.

לאורך השנים, למרות שניגן בעיקר להנאתו, פנה רוט לעיסוקים שונים בהם רפואה אלטרנטיבית, עבודה בחנות "מרום לכלי נגינה" וצילום.

אי אפשר לסיים את הכתבה מבלי לציין כי בנו של רוט הוא המוזיקאי, יוצר, מעבד, מלחין וזמר פיטר רוט, ממובילי הרוק הישראלי בשני העשורים האחרונים.

פול רוט 2

תודה מיוחדת לפול רוט שהסכים להתראיין ואפשר לי לתעד סיפורו במסגרת פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית והמוזיקאים הישראלים.

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר-  חוקר המוזיקה הישראלית!

"תנו לו קצב" – סיפורו של המתופף שמעון אבן -צור – כותב ומתחקר: דודי פטימר

רשומה רגילה

402965_223249931088564_1285360556_n

שמעון אבן צור נולד במרוקו ב-2.2.1948 , לבית שכללה חמישה אחים ואחות אחת. שמעון מעיד כי אביו יחיאל, שהיה נגר, היה בעל חוש קצב ונהג לתופף על כפיות עם להקת חברים במרוקו, ואחיו הגדול, ושמעון אומר כי הוא ואחיו מיכה אבן צור ז"ל ( שהיה מתופף כשרוני ומוכר בחיפה) ירשו מאביהם את חוש הקצב. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לחיפה. כשהיה בן 10, אחיו מיכה שהיה גדול ממנו ב-7 שנים החל לתופף עם להקות קצב ( כמו להקת "המקרנה") ושמעון נמשך לתופים. באותה תקופה אהב לשמוע את אלביס, ביל היילי, ג'רי לי לואיס, ליטל ריצ'ארד ועוד.

בהיותו בן 12, מצא בשכונה תוף, אלתר סנר והחל לתופף עליו עם מקלות יומם וליל כשהוא מלמד עצמו באופן אוטודידקטי. בהיותו בן 14 ביקש מהוריו ללמוד תופים, ולאחר תחנונים רבים אביו לקח אותו לחנות החיפאית "אבילאה" וקנה לו ב-600 לירות סט תופים. אחיו מיכה החל ללמד אותו לנגן ובשנת 1964 שמעון הקים עם חבריו את להקת "הנשרים" שכללה את : חנן קספירסקי (אקורדיוניסט), יואל קוקל ( סקסופוניסט וגיטריסט) , שמעון (תופים) ולעיתים הצטרף אליהם זמר מתחיל – מייק ברנט האלמוני (כשנקרא משה ברנד). הלהקה הופיעה במועדון "בית זאב" בחיפה.

בית פיקה 1965

בשנת 1965, בהיותו בן 17, הופיע שמעון במועדון לילה ( חשפנות) בשם "לידו בר" יחד עם פסנתרן ואקורדיוניסט בשם נתן. שמעון נזכר כי לעיתים הזדמן למועדון דני ליטני שעלה לשיר ( שמעון נזכר כי ליטני אהב לשיר את Cheek To Cheek ) . כמו כן, ניגן במועדון ה"רונדו" החיפאי עם מייק ברנט, קובי ארליך ויואל קוקל.

באותו זמן, מיכה, אחיו של שמעון, נהג לתופף עם הפסנתרן מנדי בלומנטל במועדון החיפאי "120". יום אחד מיכה חלה, וכמו סיפור סינדרלה, שמעון החליף אותו והרשים את מנדי. לאחר שמנדי עבר לתל אביב והצטרף לתזמורת שכללה את פיסי אושרוביץ (מוזיקאי שנחשב אגדה בזמנו), מקס הולבן ומתופף בשם סימו. לאחר שסימו נסע לשלושה חודשים וכיוון שמיכה ניגן באותו זמן במועדון מולין רוז' ולא יכל להצטרף, אז בהמלצת מיכה, מנדי הזמין את שמעון להצטרף. על אף שהערב הראשון עבר מקרטע, פיסי לא ויתר על שמעון והחל לתת לו טיפים וללמד אותו להתמקצע יותר ושלושת החודשים בהם ניגן שמעון עם התזמורת היוו למעשה את בית הספר המקצועי הראשון של שמעון.

1798628_10153070379283754_6327917142739696271_n

במקביל, שמעון נהג להסתובב בקפה נגה, בורסת הנגנים דאז, שם פגש במוסיקאי אלי קניאל שהזמינו לנגן איתו באילת. שמעון ניגן באילת שנתיים ( בין השנים 1967-1969 ), תחילה עם אלי קניאל ולאחר מכן עם פסנתרן איטלקי בשם רוברטו רוסיני. כמו כן ניגן במועדון הנודע "חצות וחצי".

בשנת 1969 חזר לתל אביב ( כשמערכת התופים שלו בינתיים מוצאת מעון אצל אריה פיין, אביו של יוסי פיין) והחל לנגן עם להקת "נערי החצר" של עוזי אברהם במלון דן ( עימם שר גם מייק ברנט, רגע לפני הפריצה הגדולה שלו). הוא היה עם "נערי החצר" עד 1970 ולאחר מכן ניגן בחלטורות למיניהן עם זמרים שונים. בשנת 1972 הצטרף כמתופף ללהקת "האריות" ולאחר מכן ניגן עם ששי קשת, מוני עמרני והזמר דב סבאטו. בשנת 1975 הצטרף ללהקת "הסולנים" יחד עם סמי וילה, מתי הררי, דני קמחי, אילן דודמן וכו'.

זמירה חן ונערי החצר

בין השנים 1977-1981 הצטרף ללהקת "הדולפינים" של משה נוי, להקת בידור וזמר מובילה באותו תקופה. בזמן הזה החל ללמוד תיפוף באופן מקצועי ולמד בבית הספר לתופים אצל דייויד ריץ', מורה התופים המיתולוגי.

 

בתחילת שנות ה-80 ניגן עם דני בן ישראל ( גם בהקלטות) . באמצע האייטיז ניגן בהרכב עם ג'קי סביליה ופאול רוט. לאחר שעזב ניגן קצת במועדון בדיזינגוף ובשנת 1987 החל לעבוד במחלקת תופים בכלי זמר. הוא עבד שם עד שנת 2007 , ובמקביל ניגן בהרכב ג'אז עם ג'ורג' טאובנר ז"ל, ז'אק סאני והזמרת דליה שפיגלר ז"ל.

לאורך כל השנים, בן צור מנגן ומתופף ובשנים האחרונות הוא חלק מהרכב בלוז – Allstars Blues הפעיל עד היום ( בעיבודים של דב האמר) וכן בהרכב נוסף עם המוסיקאי מאור כהן, ערב הכולל סטנדרטים של דין מרטין, פרנק סינטרה וכו'.

969895_490401877706700_871887930_n

בניו של שמעון הלכו בדרכו המוסיקלית והוא אביהם של המוסיקאים שחר אבן צור ( "מוניקה סקס") ואייל אבן צור.

תודה מיוחדת לשמעון אבן צור על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו !

11698594_594435224033135_998412408856805358_n

כתב, ערך, תחקר וראיין: דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.