יורם ביתן (במקור ביטנסקי) נולד בירושלים ב-16 בדצמבר 1954. אביו וסבו אהבו לשיר חזנות, אולם האירוע המכונן הראשון שגרם לו להידבק ב"חיידק" המוסיקה אירע עת היה בן 5, כשהוריו לקחוהו להצגת בית ספר בה היו על הבמה אמנים ששרו ברוסית וליוו עצמם על גיטרה. אותו רגע נחקק במוחו כרגע אושר שגרם לו לרצות להיות על במה.
בהיותו בן 13 קנה את הגיטרה הראשונה בחייו ומי שלימד אותו את האקורדים הראשונים היה שמוליק בילו (שהיה לימים בלהקת "חלב ודבש"). בבית הספר ובכנסים השונים נהג יורם לשיר את שירי ארץ ישראל היפה.
בהיותו בן 14 התנדב בארגון לנוער ונהג להופיע בהתנדבות בבתי חולים ומקומות שונים, ובנוסף נהג להופיע ב"בר גיורא" יחד עם חברת נעוריו רוחמה רז.
בשנת 1969, עת היה בן 15, הופיע יחד עם חברתו לתיכון ציפי זרנקין (שהייתה בת 16) במופע כשרונות צעירים בירושלים והשניים שרו את "מכתב לרבי" (במקור של לוליק לוי).
בשנת 1971 ניגש לאודישנים ללהקת פיקוד צפון וביצע בהם את "יריחו" (של עמי שביט) ו"שלום על ישראל" (של צחי ויעל). הוא התגייס בינואר 1973 ללהקת פיקוד צפון. כיוון שהאג'נדה בלהקת פיקוד צפון באותה תקופה הייתה בעיקר של ריקודים, וביתן ראה עצמו יותר טרובדור עם גיטרה, לא הרגיש שייך ולכן עזב את להקת פיקוד צפון והצטרף לצוות הווי פיקוד צפון עם הזמרת מיכל וול (תדמור) והשניים הופיעו כצמד סולנים במוצבים בצפון. מעבדו המוסיקלי של הצמד היה עוזי אסנר. הצוות, עימו הופיעו בין השאר גם צחי נוי ושמואל וילוז'ני, חרש את מוצבי הצפון בזמן מלחמת יום הכיפורים שהייתה בשיאה.
באפריל 1974 עבר ביתן תאונת דרכים ולאחר תקופת ההחלמה סופח לפיקוד מרכז (בתפקיד פקיד). זמן קצר לאחר מכן, צלצלה אליו חברת נעוריו רוחמה רז וסיפרה לו כי מוני אמריליו מקים צוות הווי צנחנים בפיקוד מרכז וכי הם מחפשים טנור. רוחמה המליצה על ביתן שעבר את האודישן בביתו של אמריליו וצוות לצוות שכלל מלבד רוחמה רז, גם את אורי הרפז ( שלימים היה ב"צמד הפרברים"), שגיא קרפ, מוטי חיים, קובי ליבר ועוד. בשנת 1975 יצאה תכניתו של הצוות – "בארץ אהבתי" שכלל את אחד הלהיטים הגדולים של העשור ובכלל – "בארץ אהבתי" (השקד פורח) עם הסולנית רוחמה רז וזאת לצד להיטים נוספים כ"לכל אחד ירושלים", "צלילי גיטרה", "למה לא", "כנפיים של צנחן" ועוד.
בשנת 1976 השתחרר מהצבא והכיר את הזמרת שלי עבדת (מלהקת פיקוד מרכז) והשניים הקימו צמד שנקרא "שלי ויורם" ופעל עד שנת 1980, כשהצמד הוציא בשנת 1976 תקליט בשם "שלום משלי ויורם – משירי ארץ ישראל וירושלים" תחת ניהולו המוסיקלי של צבי בן פורת. בסוף שנות ה-70 הצמד הופיע בחו"ל מטעם הסוכנות היהודית והופיע בתכניות טלויזיה למיניהן.
בשנת 1980, עם פירוק הצמד, פתח ביתן חנות לכלי נגינה בירושלים והוסיף להופיע בעיקר במפגשים חברתיים של שירה בציבור. באחד המפגשים האלה, לאורך שנות ה-80, פגש את הזמר מוטי דביר (מ"שלישית הר הצופים") והשניים החלו לשיר יחד בצמד שקיים עד היום ונקרא "צמד הווי ובידור".
לאורך השנים, ביתן לא הסתמך על המוסיקה כעיסוק עיקרי, ולאחר שהשלים לימודיו בהשכלה גבוהה פתח סוכנות ביטוח מצליחה ומשגשגת משלו בתל אביב.
תודה מיוחדת ליורם ביתן היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולתרום חלקו לפרויקט שלי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית.
יש לה את אחד הקולות האהובים, המיוחדים והיפים במוסיקה הישראלית, היא כונתה "הזמיר מירושלים" וחתומה על מספר קלאסיקות ישראליות בלתי נשכחות כ" בארץ אהבתי השקד פורח", " לכל אחד ירושלים", " חלומות", " ההר ירוק תמיד", "רקפת" ועוד. פגשתי אותה בביתה ותפסתי אותה לשיחה פנים מול פנים על המוסיקה, הקריירה, המשפחה והאהבה ליוגה..
רוחמה רז נולדה בשנת 1955 כרוחמה זרגרי, להורים ממוצא איראני. היא גדלה והתחנכה בירושלים, ועוד כילדה הופיעה בפסטיבלים שונים לכשרונות צעירים ( בהם קצרה את המקום הראשון) וכן בתכנית הכשרונות הצעירים "תשואות ראשונות". רוחמה התגייסה ב1973, ושינתה, בעצת חברת התקליטים, את שם משפחתה ל"רז".
היא התקבלה לצוות הווי פיקוד מרכז והשתתפה בתכניתה "פרצופים צוחקים", שם זכתה, כסולנית, ללהיט הראשון שלה- "אי שם בבקעה" .
ב1975 עברה רז לצוות הווי הצנחנים, שם ביצעה בתכנית ( והתקליט) : "בארץ אהבתי" את אחד מלהיטיה הגדולים ביותר- "בארץ אהבתי השקד פורח", וכן את "לכל אחד ירושלים" שגם הפך להיט. שירים נוספים מהתכנית בהם בלט קולה של רוחמה כסולנית: "למה לא", "אגדת שלושה וארבעה", "צלילי גיטרה" ועוד. לאחר שחתמה קבע, הצטרפה שוב לצוות הווי פיקוד מרכז והוציאה עימם ב1976 את התקליט: " עם רוחמה", שהוא למעשה אלבום הסולו הראשון שלה שכלל את הלהיטים בביצועה: "ההר ירוק תמיד", "בזכותם", "ערב קיץ ויונים" ועוד.
.
לאחר שחרורה, השתתפה בפסטיבל הזמר לשנת 1977 וקטפה את המקום הראשון עם "רקפת" שהפך להיט ענק, והיה לשיר הנושא מאלבום הסולו השני שלה שיצא באותה שנה באותו שם, וכלל להיטים כ "בכרמי תימן", "שלג על עירי" ( פירות חמישה עשר), "מי יתנני עוף" ועוד. ב1978 השתתפה בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "יערית" שזכה להצלחה.
בשנת 1979 הוציאה רז את אלבומה השלישי- "חלומות", על שם הלהיט הגדול ביותר מתוכו שהפך קלאסיקה ישראלית בביצועה. ( וחודש מאוחר יותר ע"י אייל גולן וזכה לעדנה מחודשת) . לאחר שהתחתנה ועברה להתגורר בקיבוץ גלאון, השקיעה את מרבית זמנה ומרצה בגידול ילדיה ומיעטה בפעילותה המוסיקלית. אולם, ב1988 הוציאה את אלבומה הרביעי- "חדשה בעיר", שהיה יותר רוקי ובלטו בו, בין השאר: " תמיד אותו מדבר", "כל כך דומים" ועוד.
ב1989 נהרגה מרים צרפי, אחותה של רז, בפיגוע תופת אכזרי בקו האוטובוס 405. רוחמה הקדישה לזכר אחותה את השיר "במקום פרידה", הנכלל באלבומה החמישי- "בלב מולדת קטנה" שיצא ב1991 בהפקה מוסיקלית של שם טוב לוי.
.
ב1995 הוציאה את אוסף להיטיה "משירי ארץ אהבתי" וב-1998 הוציאה את אלבומה השישי- "חוט הלב", מתוכו בלטו "חוט הלב", "מה זה געגוע", "מישהו חושב" וכו'.
ב1999 נתנה רוחמה גיחה באלבומה של כנסיית השכל- "כנסיית השכל", שם השתתפה ב"היינו עושים אהבה" ו"היא הולכת".".
ב2003 הוציאה את אלבומה השביעי במספר, "אתה יקר לי", שכלל שירי רחל שפירא וזכה להצלחה. ב2004 זכתה במקום השני בפסטיבל הלדינו עם השיר La Novia . שנה לאחר מכן, ב2005, הוציאה אלבום שירי ילדים בשם "ספינה משוקולד" ( אלבומה השמיני).
.
ב2007 זכתה במקום השלישי בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "אוספת בי ימים" ובאותה שנה הוציאה את אלבומה התשיעי- "פיסת שמיים", הכלל לצד גרסאות מחודשות לשיריה המוכרים בעיבודים קלאסיים, גם שירים חדשים הנכתבו במיוחד לאלבום.
ב2010 הוציאה את אלבומה העשירי, "שיר השירים אשר לשלמה", שכלל שירי שיר השירים בלחניו של מרקו בחט.
.
ב2011 השתתפה בתכנית הריאליטי של ערוץ 24 "היכל התהילה" וזכתה במקום השלישי.
ב2012 חברת NMC הוציאה לאור אלבום אוסף כפול ובו 36 משיריה המובחרים של רוחמה רז, שזה למעשה אלבום סיכום, וכמחווה לצאת האלבום, יוני רכטר הלחין עבורה את השיר "סיפור קצר" למילותיו של יהונתן גפן.
.
בימים אלה רוחמה רז מתגוררת ברעננה, ומוסיפה להופיע במספר מופיעים: הן במופע משותף עם המשוררת רחל שפירא ברחבי הארץ, הן במופע "כחכות רחל" אותו מנחה ויזמה רוחמה, המשלב שירי רחל שפירא ורחל המשוררת (רוחמה מצאה חוט משותף בין שתי המשוררות הגדולות הללו), הן בערבי זמר שלמים משלה והן כאורחת בערבי זמר שונים..
רוחמה, נולדת לבית מוסיקלי?
"האמת היא שכן, במשפחה שלי, כל הישיבה סביב שולחן השבת גילתה את כל הכשרונות המוסיקליים של המשפחה. קודם כל שני הדודים שלי (רחמים ואליהו) היו חזנים ואחיותיי היו שרות. בילדותי הייתי בצמד עם אחותי בתיה וקראו לנו "צמד בר", והיינו מופיעות יחד. אחותי ניגנה על מנדולינה והופענו בתחרויות למיניהן."
מהיכן השם רוחמה?
"נולדנו במשפחה ברוכת ילדים (שש בנות ובן) ואני החמישית ברצף של בנות, אני נולדתי חמישית והוריי מאד רצו בן והרב של הקהילה המליץ להוריי לקרוא לי רוחמה (רחם עליהם ה') ובסוף אכן נולד אחי".
איזו מוסיקה שמעו בבית בילדותך?
"בבית שמעו בעיקר מוסיקה קלאסית פרסית, אבל מהר מאד הוריי התחברו לזמר עברי. כשהייתי ילדה, האחיות שלי ואני נהגנו להאזין רבות למצעדי הפזמונים ולרשום אותם במחברת".
מתי גילו את כשרון השירה שלך בילדותך?
"למדתי בבית הספר דתי ממלכתי והייתי במקהלת בית הספר. אחותי בתיה הייתה הסולנית, ויום אחד המנצח רצה להחליף בתיה, והיא המליצה לו עליי, הוא בחן אותי והפך אותי לסולנית. כילדה הופעתי בתחרויות זמר שונות בירושלים ולרוב זכיתי במקום הראשון. בשלב קצת יותר מאוחר, בנעוריי המוקדמים שרתי במוט"כ (מועדון לטיפוח כשרונות צעירים) תחת חינוכו המוסיקלי של אילן נובקוביץ' ז"ל ".
למדת לנגן?
"למדתי גיטרה קלאסית ומאוחר יותר למדתי פיתוח קול, נהגתי לנגן ולשיר, אבל כיוון שלמדתי באקדמיה למוסיקה במגמת שירה, רציתי להתמקד יותר בשירה".
" 3 שנים לפני הצבא, הופעתי בתכנית הרדיו בתשואות ראשונות, ויום למחרת, אני מקבלת טלפון מהמזכירה של גנדי. היא צלצלה אליי והזמינה אותי לבחינות לפיקוד המרכז, על אף שעוד הייתי בן 15. לא הלכתי לבחינות בגלל גילי, אך הוספתי להופיע בכל מקום, בהתנדבות בפני חיילים וכו'. בגיל 17 קיבלתי צו ראשון ובאודישן ביצעתי את "מעבר להרים" של אילנית. מישהו סיפר לי שאחרי האודישן שלי, רפי בן משה ייעד אותי מראש לאחר האודישן כסולנית להקת פיקוד המרכז.
חודשיים לאחר שהתגייסתי, הלהקה עוד לא הייתה מוכנה לתכנית חדשה, ולאחר שהסולנית (אלה לזר) בתכנית הנוכחית התחתנה, ביקשו ממני להחליף אותי ואז ביצעתי את "אי שם בבקעה", ואז פרצה מלחמת יום כיפור וכבר שם שרנו "טולולולו" והשאר היסטוריה".
אהבת את ההווי של להקה צבאית?
"מאוד, כי הרגשנו שתרמנו. הופענו במוצבים קטנים, זו הייתה תקופה מאד קשה, הייתי קצת אחרי הטירונות ועוד בשוק".
אהבת להיות כוכבת ?
"תראה, מאד החמיא לי להיות הסולנית ושאהבו את השירה שלי, הרגשתי לפעמים קצת לא נוח כלפי אחרים, אבל כולם פרגנו לי, כי לא ניצלתי את זה לרעה, ובעיקר אהבתי לשיר. התרגשתי מאד לחזור לסופשבוע הביתה ושכולם בשכונה היו גאים בי. הרגשה מרגשת ונהדרת".
זוכרת את הפעם הראשונה ששמעת את עצמך ברדיו?
"לא זוכרת את הפעם הראשונה, אבל זוכרת את הרגע שהשמיעו ברצף את צוות ההווי שלנו, דווקא בגלי צה"ל, וכל כך התרגשתי".
מה שמר אותך "בקרקע" מבחינת לא לתת להצלחה לסחרר אותך?
"תראה, גדלתי בבית מסורתי, הייתי ילדה טובה ירושלים. תראה הצבא זו הייתה חממה עבורי ואחריו פתאום קיבלתי המון הצעות, ובסוף בחרתי ללכת עם שלמה צח, אבל התמקדתי בעיקר בעשייה והופעות".
בשלב כלשהוא האטת את הקצב, מתחרטת שלא ניצלת את המומנטום?
"ברור שיכלתי לנצל יותר, אבל הבנות שלי זוכרות לי זאת לטובה וזה הכי חשוב, ואני לא מתחרטת לרגע. רציתי לגדל בנות לא מסביב להילה וזוהר, אלא להיות אמא שנמצאת בבית. בהתחלה הייתי בקיבוץ 7 שנים ועשיתי 2 תקליטים, אבל תמיד הופעתי".
איך את בוחרת שירים?
"תראה, התמזל מזלי שב-15 השנים האחרונות אני בקשר טוב עם המשוררת רחל שפירא, איתה אני מופיעה ברחבי הארץ עם ערב משיריה, והיא כתבה לי לשני האלבומים האחרונים את כל הטקסטים".
ולפני זה?
"כשהייתי בישראדיסק עבדתי עם גברי מזור, וראיתי שיש לו כשרון מאד מיוחד והתחלנו לעבוד ביחד עם "חלומות" וכו'.
איך נולד "חלומות"?
"הופעתי בצרפת עם להקת "שלום" של גברי לוי, ולאחת ההופעות הגיע להופעה יאיר קלינגר, שגר בצרפת באותו הזמן, הוא בא להופעה ושמע את הקול שלי, ואז נפגשתי אצלו בבית בצרפת, והוא השמיע לי את "חלומות" שהייתה לו כבר גרסה צרפתית, אך הוא רצה זמרת ישראלית שתשיר את השיר הזה גם בעברית והוא בחר בי. הרגשתי שזה שלאגר משמיעה ראשונה. הבאתי את השיר הצרפתי לרחל שפירא ונולד "חלומות".
מה השיר הכי אישי שלך ?
"שיבולת ירוקת העין" כי ההיענות שלנו היא לרוב לכאב, כשיש כאב אנחנו מתאחדים יחד, כשיש משהו משמח , לא תמיד אחננו מאוחדים, וגם העניין הזה של שיבולת ירוקת העין, שלאה גולדברג מתוך כל השיבולים בוחרת לה דווקא שיבולת אחת, זה שיר פרטי ואישי".
מה שיר הדגל שלך?
"מאז ומתמיד היה "בארץ אהבתי", על אף שהיום אנשים חושבים ש"חלומות".
מה את עושה בימים אלה?
"אני מופיעה הרבה, יש לי סדרה של הופעות באילת, הופעתי לא מזמן בבית הנשיא, מופיעה בבתי ספר בערבי שירת הארץ, אני מופיעה כאמור עם רחל שפירא, כמו כן אני מלמדת פיתוח קול ואני מורה ליוגה. למדתי יוגתרפיה ואני מתנדבת ללמד יוגה משפחות שכולות ומקשרת בין היוגה ליכולת הקולית".
רוחמה רז היא…
"זמרת, אמא אוהבת, אישה אוהבת, ישראלית גאה, זמרת שמחוברת מאד לארץ הזאת".
תודה מיוחדת לרוחמה רז היקרה על שפינתה מזמנה לפגוש אותי ותרמה חלקה לפרויקט תיעוד המוסיקה הישראלית שלי.
מוטי דביר נולד בשנת 1946 בהר הצופים שבירושלים בשם מוטי דוידוב ( לימים שינה שם משפחתו ל"דביר") . עוד כילד ונער נמשך לשירה ומשחק, אולם הביטוי הראשון לכך בפן המקצועי אירע בשנת 1963, עת היה בן 17 והצטרף כשחקן לתיאטרון לילדים ונוער – "אורים" ( בניהול דניה לוין ז"ל) . בשנת 1964 התגייס לנח"ל וכשלושה חודשים לפני שחרורו ניגש לאודישנים ללהקת הנח"ל (בם ביצע את "העיר באפור" של שלישית גשר הירקון) אך לא התקבל כיוון שעמד להשתחרר. דביר, שהמשיך לקורס קצינים ( והיה אף בצוות הווי בית הספר לקצינים) , לא ויתר על חלום השירה ובצבא השתתף בצוות הווי בה"ד 1 וצוותי הווי ובידור נוספים בבסיסים השונים. דביר למד אוטודידקטית (בעזרת חברתו המוסיקאית נורית שהם) לנגן כמה אקורדים על גיטרה והחל שר ומלווה עצמו. עם שחרורו עבד ב"אגד" ירושלים, ולצד זה ניהל קריירה מוסיקלית.
חברו לאגד ירושלים, אברהם פררה ז"ל, זמר נודע בשל עצמו, הפך חבר נפש קרוב למוטי, והשניים אף חשבו על להקים שלישיה חדשה שתכלול את פררה, דביר ויוני ירון , אך רעיון זה נגוז עם הצטרפותו של פררה למחזמר הנודע- "אל תקרא לי שחור".
בשנת 1966 הקים דביר יחד עם חבריו: גבי קריספין ורפי יהושע את "שלישית הר הצופים", שלישית זמר עברי שהופיעה ברחבי הארץ עם שירים מקוריים (שכתב עבורם המלחין הירושלמי – חיים צור) וקאברים לקלאסיקות ארצישראליות נודעות.
השלישיה פעלה עד שנת 1970, עת קריספין פנה לקריירת סולו ודביר ויהושע הפכו ל"צמד הר הצופים", שפעל עד שנת 1972.
עם פירוקו של הצמד, ולאורך שנות ה-70, דביר הופיע בערבי שירה בציבור כשהוא מלווה עצמו על גיטרה.
בסוף הסבנטיז, הוריד דביר מעט הילוך מהקריירה המוסיקלית והשקיע באהבתו השניה: הספורט. הוא שיחק בהפועל ירושלים בכדורגל (ליגה לאומית) ומכבי ירושלים בכדורסל ולימים הפך מאמן הפועל ירושלים נשים.
בשנת 1984 נסע לארה"ב ועם שובו החליט לעבור לתל אביב, בכדי להשתלב בסצינת המשחק והמוסיקה באיזור המרכז. הוא למד בבית הספר למשחק בניהולו של ניסן נתיב ובסוף העשור שיחק בהצגות ילדים רבות, וכן שיחק באופרות באופרה הישראלית החדשה ( ואף נסע עם האופרה לסיבוב הופעות בגרמניה בשנת 1991 עם האופרה "בטבעת החנק") .
בתחילת שנות ה-90 הצטרף דביר למקהלת "השקמים" בניהולו המוסיקלי של מנשה לב רן, ולאחר מכן, כשעבר לגור בגבעתיים, הצטרף למקהלת "קולות גבעתיים" בניהולו המוסיקלי של אילן גלבוע.
כשחקן קולנוע, שיחק דביר בסרטי הקאלט הישראליים: "שורו", "נשיקה במצ"ח" וכן בפרסומות רבות.
בסוף שנות ה-90, הקים יחד עם יורם ביתן ( זמר, נתפרסם לראשונה בצוות הווי הצנחנים) את "צמד הווי ובידור", צמד שפעל קרוב לעשור וניהל מועדוני זמר שונים, ועדיין פעיל לעיתים רחוקות ( בהופעות מזדמנות) .
בימים אלה מוטי דביר חורש את הארץ לאורכה ורוחבה בערבי שירה בציבור כשהוא מלווה עצמו על גיטרה (ולעיתים רבות מגובה בקלידן רפי וולבה) , עוסק כמבאי בתיאטרון הקהילתי ומכין תלמידים לאודישנים לקראת קבלה לבתי הספר השונים למשחק.
תודתי הגדולה נתונה למוטי דביר היקר על שפינה מזמנו לפגוש אותי ולגולל בפניי סיפור חייו לצורך תיעודו בדפי ההיסטוריה.
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 