שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70 היו שנים של להקות קצב ורוק ישראלי אקספרמנטיות שהושפעו מסצינת הרוק העולמית ובעיקר דגלו בגרסאות כיסוי. פריחתן של להקות אלה הייתה בעיקר במועדונים השונים, כיוון שהתקשורת ראתה בהן נטע זר ולא חלק מהקונצנזוס הישראלי, לכן מיאנה להשמיען ולתת להן במה במדיות השונות דאז (רדיו וטלויזיה).
דוגמא ללהקה כזו היא להקת "הצוענים" שראיינתי חבריה במסגרת מחקריי לתיעוד תולדות המוסיקה הישראלית ככלל והרוק הישראלי בפרט.
להקת הצוענים הוקמה בשנת 1971 ע"י יוסי יפרח ( תופים) , גדעון בנימיני ( גיטרה ושירה), יהודה שמי (בס) ומיכאל דן (שכונה "מייק" – זמר).
רפרטואר הלהקה כלל בעיקר קאברים ללהקות הרוק המתקדם כלד זפלין, דיפ פרפל, יוריה היפ, קינג קרימזון ועוד.
מעבד שירי הלהקה ומדריכה הקולי היה שגיא קרפ ( מוסיקאי שהיה בין השאר בלהקת "הבובות", "הפטישים", "הבקתה הלוהטת", "הבקתה", "המחשבות", להקת הנח"ל, צוות הווי הצנחנים, להקת חיל הים ולהקת השריון) .
הלהקה הופיעה בעיקר במועדון הרינגוס בבת ים, מועדון הטי-רקס, בריכת גלית, רחוב המסגר 51 וברחבי הארץ.
בשנת 1973 הלהקה הוציאה תקליטון מקורי בעיבודיו והפקתו המוסיקלית של שגיא קארפ שכלל שני שירים מקוריים – "עליזות" ( מילים, לחן ועיבוד: שגיא קרפ . סולן: גדעון בנימיני) ו"אכזבה" ( הסולן הוא מיכאל דן שכתב והלחין את השיר. עיבוד: שגיא קרפ . בסוף שנות ה-70 השיר הוקלט ע"י בני אלבז תחת השם "סובל אני" והפך לאחד מלהיטיו הראשונים שוברי הלבב) . "אכזבה" למעשה הוא אחד משירי הדכאון הראשונים בישראל.
עם פירוק הלהקה חברי ההרכב עברו למקצועות חופשיים מלבד שגיא קרפ שהוסיף לנגן (בין השאר עם להקת "שלום" ואושיק לוי) עד סוף העשור ועבר לתחום הפרסום ( בקרוב התחקיר המלא שערכתי עימו) ויוסי יפרח שעבר ללהקת "הקולות הגבוהים" ואחריה ל"צלילי העוד" עד אמצע שנות ה-80.
תודה מיוחדת ליוסי יפרח ושגיא קרפ היקרים על שגוללו בפניי סיפורה של הלהקה לצורך תיעודה בדפי ההיסטוריה.
כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר – חוקר המוסיקה הישראלית!
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 