"בעוד הגיטרה מייבבת" – סיפורו של הגיטריסט חיים קריו – כותב ומתחקר: דודי פטימר

לכל אחד מאיתנו , חובבי רוקנרול ובכלל, היו מושאי הערצה שהסתכלנו עליהם ביראת כבוד ורצינו להיות "כמותם". במקרים רבים, בעיקר בקרב מוסיקאים, מודל ההערצה הוא לא הזמר הנערץ, אלא דווקא הגיטריסט שלצידו, שיוצר צלילים מכשפים מהכלי שבידו . צלילים שבמידה רבה מעצבים את השיר ומפיחים בו "חיים" ו"מטריפים" את כל החושים.

בעיני רבים, תור הזהב של הרוק הישראלי (בתקופתו השניה שלאחר להקות הקצב של הסיקסטיז) , היה בשנות ה-70. אחת הדמויות הבולטות באותן שנים, היה גיטריסט ביישן חמוש בגיטרה בשם חיים קריו, שליווה את כל האמנים הגדולים : אריק אינשטיין, שלום חנוך, שלמה ארצי, יגאל בשן וכו' , ויצר סאונד שלא רק שהפך ברבות השנים לנצחי, אלא לסימן היכר שלו. בכך הטביע חותמו בפנתיאון הרוק הישראלי.

חיים קריו נולד בטורקיה ב1954. אמו נהגה לשיר שירי לדינו ולנגן על פסנתר . בגיל 3 עלה עם משפחתו לישראל והתגורר בחולון . עוד כילד בן 8 , נהג לגזור קרטון בצורת גיטרה ולמתוח על זה גומיות שחורות ולנסות לנגן (מכיוון שלמשפחתו לו היו את המותרות באותם ימים לקנות לו גיטרה). הוא נמשך לכלי הזה . בנעוריו נהג לשמוע את הצלליות , הביטלס,רולינג סטונס וכל מה שהיה פופולרי בזמנו בקרב הנוער.

מאוחר יותר, בהיותו בן 10 , הוריו לקחו אותו לחנות כלי הנגינה הנודעת בתל אביב – “מוסיכל" (אלנבי 94) , וקנו לו את הגיטרה הראשונה (במחיר 90 לירות) – גיטרה פשוטה וזולה אך עבורו הייתה עולם ומלואו. הוא נזכר, שאביו ביקש שישמרו לו את הגיטרה וכל פעם שילם מחיר מסויים עד שהגיע לסכום הרצוי לקנות את הגיטרה. הוא מספר , כי כילד, נהג מדי בוקר להריח את ניחוח העץ של הגיטרה , ריח שהיה קסום בעיניו של ילד בן 10 שהגשים חלום וקיבל גיטרה ראשונה.

בהיותו בכיתה ו' , החל ללמוד גיטרה ב"סטודיו כרמי" בחולון, אך לאחר שאביו נפטר , הוא הפסיק את הלימודים ( לא היה כסף לכך ) ולימד עצמו באופן עצמי אוטודידקטי. בהמשך, מכר חיים את הגיטרה הזו לילד בשכונה שחיים לימד אותו לנגן, וכעבור כמה שנים, כששכנו היה בצבא, חיים קנה את הגיטרה בחזרה מאמו של הילד, שחדל לנגן. הגיטרה נמצאת בביתו של חיים עד היום.

בהמשך, בשנת 1967 , הוא קנה מחלילית גיטרה חשמלית פשוטה , והחל לנגן עם חבריו לשכונה. חיים מסביר, שמאז ועד היום הוא מתאמן יום ולילה על הגיטרה. בנעוריו, ניגן עם חבר שלו בשם מוטי גולוב, שהיה כותב טקסטים וחיים היה כותב מנגינות והיו מנגנים ושרים להנאתם. הם קראו ללהקתם הבתולית הזו – “פולחן הקבורה" (שם שניתן כתשובה ישראלית לבלאק סאבאת'- “שבת שחורה") . הם הופיעו בבימות בידור בחולון . בנוסף, הוא ניגן עם חבר בשם יוסי חבר ז"ל והיה עוד זמר ששר שירי צמד הפרברים.

כתלמיד תיכון, חיים היה תלמיד מצטיין .

https://www.youtube.com/watch?v=4CaffohQgnw

בשנת 1973, הופיע עם מאיר ישראל, מוטי שוורץ , יוני נמרי, רותי נבון, להקת "אף אוזן גרון" וכו' בפני חיילים במוצבים בזמן מלחמת יום הכיפורים .

ההקלטה המקצועית הראשונה בה השתתף , הייתה "גשם בעיתו" שהקליטה הזמרת רותי נבון ב1973, והפך להיט (נכלל באלבומה הראשון "רותי נבון" שיצא ב-1974) . באותה תקופה , הוא ניגן מדי שבוע ב"מפגש אמנים" עם אהוד מנור ז”ל, כאשר המנהל המוסיקלי היה ירון גרשובסקי.

https://www.youtube.com/watch?v=e8Wxt4cCirY

באותו זמן, החל חיים להיות "פנים מוכרות", עקב הופעותיו אלה (ששודרו בטלוויזיה גם) . זמן קצר לאחר מכן, קיבל טלפון ממיקי גבריאלוב , שהזמינו לנגן עם אריק אינשטיין . הרומן המוסיקלי נמשך כשנתיים, שחיים מגדיר כאחת הנפלאות בחייו המקצועיים. הוא עיבד וניגן את כל תפקידי הגיטרות בתקליטם של אינשטיין וגבריאלוב – “סע לאט" (1974) , כמו כן השתתף בחיבור השיר : “הבלדה על זומטי ולבטי".

חיים נזכר, שאריק מעולם לא העיר לו מבחינה מקצועית, וסמך עליו בעיניים עצומות. הוא מסביר שאינשטיין נתן לו חופש יצירתי מלא , ואולי זה מה שנתן לו את היכולת להמציא סולואים וקטעי נגינה כפי שעשה, שכידוע לכולנו, עיצבו חלק בלתי נפרד משירים אלו. בנוסף, הוא מסביר, כי מיקי גבריאלוב גם נתן לו את היחס המקצועי והטוב ביותר שנתנו לו את האווירה הנעימה ליצור ולנגן מה שבער בו.

ההופעות עם אינשטיין, שנתן לקריו את טבילת האש המקצועית הראשונה, פתחו לו את הדלתות . בתחילת שנת 1975 הצטרף ללהקת "הפלטינה", להקת הג'אז בלוז רוק החדשנית משנות ה-70 , יחד עם אהרל'ה קמינסקי, לב ז'בז'ינסקי, קובי ארליך, רומן קונסמן ז"ל וריקי מנור. הוא השתתף בהקלטות ליצירתו של דיביסי "הנערה בעלת שיער הפשתן", שנחשבת לאבן דרך בג'אז-רוק ישראלי של שנות ה-70. חיים נשאר עם הלהקה עד התפרקותה ב1976. ב1982 השתתף באיחוד הלהקה יחד עם אהרל'ה קמינסקי, רומן קונסמן, דני מקוב ואיתן קנטור.

ב1975 ניגן באלבומו של אריק אינשטיין – “שירים” וב-1976 ניגן באלבומו של אינשטיין – “ילדים".

לאחר מכן, הוא השתתף בהקלטת אלבומו המצליח של שלום חנוך – “אדם בתוך עצמו" משנת 1977. ב1978 השתתף בתקליט "שלום חנוך- בהופעה חיה" שתיעד סיבוב ההופעות של "אדם בתוך עצמו", אלבום הסולו הראשון של חנוך בעברית.

במקביל, השתתף חיים בפסטיבלים למיניהם : פסטיבלי ילדים, פסטיבל הזמר, שירוויזיון וכו'.

כמו כן , הוא ניגן בתזמורת של תכנית הטלוויזיה של ירון לונדון – “עלי כותרת".

הוא ניגן גם בתכנית המוסיקה הפופולרית – “עוד להיט" וניגן את פתיח התכנית יחד עם אילן מוכיח.

באותו זמן הצטרף קריו להרכב הרוק המתקדם שהקדים את זמנו – “להקת שמיים" עם דני ליטני, אהרל'ה קמינסקי, אוהד אינגר,אלונה טוראל וריקי מנור.

ההרכב תועד על גבי תקליט שנחשב ליצירת מופת אומנותית , אך נכשל מסחרית (לקהל היה קשה לעכל את החומרים המוסיקליים המתקדמים). לאחר חודשיים המופע ירד.

במקביל, ניגן במופע הטלוויזיוני של יגאל בשן עם מיטב להיטיו , מופע שהצליח מאוד.

ב1978 ניגן באלבומו של אריק אינשטיין – “ילדודס". ב1979 השתתף בתקליטו המצליח של שלמה ארצי – “דרכים".

בנוסף, בשנת 1979 השתתף במופע המשותף של אריק אינשטיין ושלום חנוך (שתועד בתקליט) , שזכה להצלחה רבה והיה כרוך בהפקה יוקרתית ומפוארת. בין השנים 1980-1981 השתתף בתכניתו המוצלחת של יוסי בנאי – “אני וסימון ומואיז הקטן". בהמשך, השתתף בתכניתו של בנאי – “שיכור ולא מיין"(שתועד בתקליט שיצא ב1983) .

בשנת 1980 השתתף בתקליטו הראשון של מני בגר – “רוק תל אביב" שזכה להצלחה גדולה וכלל את הלהיט "זה היה ביתי".

באותה שנה (1980), ניגן בתקליטו של אריק אינשטיין – “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד- משירי סשה ארגוב' “ .

ב-1982 ניגן במחזמר "אברהם אחד" בכיכובם של אריק סיני, ריקי גל, דודו זר וכו'. (תועד בתקליט). המופע לא זינק עקב פרוץ מלחמת לבנון הראשונה (“מבצע שלום הגליל") .

במקביל, השתתף במופע הבידור של מוטי גלעדי – “רבותיי ,ההיסטריה חוזרת" .

https://www.youtube.com/watch?v=Ui9LWJhMXZc

ב 1985 נסע לארה"ב לטיול של חודשיים, כדי לטעום ארץ חדשה , ולבדוק כישוריו מעבר להיותו גיטריסט . הוא הגיע לניו יורק ובמשך שנה ניגן שם באירועים ומועדונים . הוא עבד עם המוסיקאי מונה רוזנבלום. הוא שהה בניו יורק שנה בלבד. ב 1986 נסע ללוס אנג'לס, בדרכו לארץ . שם, הוא הופיע כרביעייה במסעדה בשם "טמפו" עם מתי סרי, שרית ברוך ,אלי דנקר עם שירים ישראליים , והופיע במספר מועדונים ישראליים כ"הללויה", וליווה זמרים ישראלים שהופיעו שם.

בהמשך, פתח בלוס אנג'לס יחד עם אישתו חנות בשם "מוזיכל" שייבאה מישראל ספרים ומוסיקה למבוגרים ולילדים. החנות פעלה במשך 16 שנים בהצלחה . בהמשך פתחו חנות נוספת ליד בית ספרו של בנו. במקביל חיים היה מנגן ומופיע, בין השאר בהרכב עם פיני כהן (אח של יזהר וחופני).

https://www.youtube.com/watch?v=ZwTbFd8kdII

לאחרונה, ב7.10.2014, השתתף חיים במופע לזכרו של אריק אינשטיין בפארק הירקון ת"א.

בימים אלה חיים מוסיף לנגן ולהופיע ובמקביל עובד עם אישתו על העסק המשפחתי .

תודה מיוחדת לחיים קריו המקסים על שפגש אותי בעת ביקורו בארץ וגולל בפניי סיפור חייו.

כתב, ערך, תחקר וראיין : דודי פטימר, חוקר מוסיקלי.