תחקירי המוסיקלי הבא היה מרתק, מעניין ומהנה באותה פעימה. במשך שנים רבות שמעתי את השם "אסתר גליל", וידעתי שיריה בעל פה , אולם תמיד היא הייתה בעיניי דמות מסתורית כזו, שכן בחיפוש שמה בעברית בגוגל לא נותן שום מידע לגביה, והמידע היחיד שיש עליה הוא בויקיפדיה בצרפתית, וגם שם המידע מתומצת מאוד ולא ממצה. לכן, כחוקר מוסיקלי, לקחתי לידיי את המושכות ויצאתי לתחקר את אסתר גליל בכדי לתעד ולכתוב סיפור חייה.
איך עשיתי זאת?
ובכן, חיפשתי באינטרנט את מועדוני המעריצים שלה, שכן לא מצאתי קשר ישיר אליה. מצאתי בחור חביב בשם איבט , שמנהל מועדון המעריצים שלה בפריז. פניתי אליו ונוכחתי לראות שאינו מבין אנגלית. לכן, השתמשתי בפיתרון שכל צבר כמוני שלא יודע מילה בצרפתית היה עושה: GOOGLE TRANSLATE (מתורגמן גוגל) , הקלדתי בעברית מה שרציתי לשאול אותו והמחשב תרגם לצרפתית. שלחתי לו את התרגום , איני יודע אם הוא הבין בדיוק מה שכתבתי או לא, אך החזיר לי תשובה. כדי לפענח תשובתו פניתי שוב למתורגמן גוגל וכך במשך מספר חודשים התכתבנו עד כי הבין שביקשתי ליצור קשר עם אסתר גליל, הן לתכנית הרדיו שלי והן לכתוב ולתעד סיפור חייה. איבט הנחמד ונעים ההליכות, אמר כי אסתר ביקשה את האימייל שלי. ששתי מהתרגשות על התקדמותי זו. הוא נתן לאסתר את האימייל שלי, וכעבור שבוע קיבלתי אימייל מאסתר גליל. צעקתי בליבי : "עשיתי את זה! אני מדבר עם אסתר גליל". וכאן , נוצר הקשר עם אחת הזמרות הגדולות שיצאו מישראל. לאחר שיחות טלפון, ולאחר ראיון מקיף שערכתי עימה הן ברדיו והן באופן אישי, אני גאה להציג את סיפורה המלא של אסתר גליל.
אסתר גליל נולדה ב27 למאי 1945, בעיר סאפי שבמרוקו. אסתר נולדה למשפחה מוסיקלית : כל משפחה שרה שירי שבת, שנסונים צרפתיים ורומנסרות ספרדיות . אסתר התחילה לשיר עוד מגיל 5 בישיבה בבית הכנסת עם כלי נגינה מאולתר שהמציאה בעצמה .
בשנת 1964, בהיותה בת 19 עלתה אסתר עם משפחתה לישראל היישר לקיבוץ נגבה בו התגוררה שנה אחת. בקיבוץ, היא הוסיפה לשיר בעת העבודה וחבריה עודדוה להמשיך ולפתח קריירה מוסיקלית כזמרת מקצועית. אסתר, שהייתה עולה חדשה, ודיברה בעברית קלוקלת כמהה , החליטה לעבור למרכז כי שם היה "מרכז העניינים" התרבותי, ואם אתה לא בתל אביב, אין לך סיכוי להצליח בתחום המוסיקה. זה היה הלך הרוח של אותם ימים כהגדרתה.
אסתר נזכרת בהופעתה הרשמית הראשונה בישראל , במועדון בנתניה יחד עם המוסיקאי המוערך סטו הכהן, שהציג אותה בפני אריך טייך ז"ל, מנצח וה"אבא" של תזמורת חיל האוויר, שהפך להיות מנהלה האישי הראשון. אסתר נזכרת שאריך וסטו הכהן הכריחו אותה לשיר פעמיים אותו שיר בכדי לבחון יכולותיה הווקאליות שהרשימו אותם רבות.
עם בואה למרכז,החלה אסתר לשיר ולהופיע יחד עם זוהר לוי (שמאוחר יותר ייסד את להקות הרוק "הזוהר השביעי" ו"אחרית הימים" ) ב"מועדון 51" ויחד עם אלברט פיאמנטה ודני גוטפריד ,ענקי הג'אז בישראל, במלון דן. את רוב זמנה הייתה מבלה אסתר בקפה נוגה האגדי, הבית השני של כל מוסיקאי המרכז ואמני ה"חלטורות" (ולא,זו לא מילה גסה ,זה היה במודה בזמנו). אסתר בילתה שם בתקווה למצוא עבודה כזמרת ("חלטורות") , והתחברה והופיעה יחד עם חיים סבן (שבאותה עת היה בסיסט ואמרגן "להקת האריות" ) , צביקה פיק, שוקי לוי, הצ'רצ'ילים בתחילת דרכם (עם יצחק קלפטר) וכו'. אחד הזמרים המתחילים עימם התחברה אסתר והופיע עימו יחד במלון דן היה משה ברנד- מי שבהמשך יהפוך להיות מייק ברנט – הזמר הכי מצליח שיצא מישראל לצרפת והפך למושא הערצה בכל רחבי אירופה. הקריירות שלהן עוד תיפגשנה מספר פעמים כפי שניווכח בהמשך.
באותה עת, אסתר פיתחה גם את קריירת הציור שלה בו בזמן לקריירה המוסיקלית. ציור תמיד משך אותה לטענתה, עד היום.
לאחר ש"חרשה" את מועדוני המרכז ובייחוד תל אביב, משכה אסתר תשומת ליבו של אחד ממפיקי חברת התקליטים CBS שהתרשם מאוד מקולה ומנוכחותה הבימתית והחליט להפיק לה תקליטון ראשון. היה זה בשנת 1968 , אהוד מנור ז"ל כתב מילות השירים והעיבודים המוסיקליים שייכים לאלברט פיאמנטה ולהקתו: "הברנשים של פיאמנטה". על התקליטון שמה היה "ג'קי גליל" ולא אסתר, שכן מוריס, האמרגן שלה אחרי טייך חשב כי זה שם במה יותר קליט מאסתר. התקליטון מנה 2 שירים : "תחפושת חדשה" ו"אמרו לו"
אותן שנים, אסתר הושפעה רבות ממוסיקת הגוספל השחורה ומזמרות הנשמה הגדולות לצד הפנסיונרים עליהם גדלה מילדות : היא ציינה בפניי שמות כג'ניס ג'ופלין, מהליה ג'קסון וז'אק ברל.
כאן אסתר מציינת, שנהגה להתלבש כמו זמרות הנשמה הגדולות שצויינו לעיל , שבתרבות האמריקאית לבושן נחשב רוחני טקסי ובישראל נחשב "גברי", נוסף לקולה העמוק של אסתר, נוצר לה שם של "טום בוי", ובמשך שנים רצה בישראל חרושת שמועות שגוייה כי היא הייתה גבר שעבר שינוי מין ושינה שמו מג'קי לאסתר. כמובן כי זו שטות גמורה ולא מבוססת.
ב1969 אסתר יצאה לסיבוב הופעות עולמי יחד עם להקת כרמון (30 זמרים ורקדנים) ובעת אחת ההופעות בפריז , היא משכה תשומת ליבו של מנהל חברת התקליטים "ברקלי" בצרפת, שנזדמן לאחת ההופעות והתרשם רבות ממנה. הוא החתים אותה על חוזה הקלטות ל5 שנים – אסתר חתמה על החוזה בשנת 1970 והחלה לעבוד על שיריה הראשונים בצרפתית, הפעם תחת שמה מלידה "אסתר גליל". להיטה הראשון הוקלט ב1971 ונקרא "le jour se leve" ( "היום עולה") , שמכר 2 מיליון עותקים תוך שבוע, הפך לשלאגר היסטרי באירופה והפך אותה לסופרסטארית בן לילה. שיר זה היה הפתיח לשרשרת להיטים ,כמו: DELTA QUEEN, HARLEM SONG ועוד רבים וטובים שקיבעו מעמדה של אסתר גליל כזמרת מצליחה ומובילה בצרפת ובאירופה. תמונותיה עיטרו את כל המגזינים הנחשבים ברחבי אירופה ובישראל , השתתפה בעשרות תכניות טלוויזיה מוצלחות, ואף קמו לה מעל 20 מועדוני מעריצים בכל רחבי אירופה שהגדול בהם היה בפריז.
באותה תקופה בדיוק, מייק ברנט, הצעיר החיפאי עימו הופיעה במלון דן בישראל, הפך להיות כוכב הכי גדול בצרפת עם להיטו "לייס מואה טמה" ושרשרת להיטים שהפכוהו לזמר השנה בצרפת מספר שנים רצוף. למעשה , בצרפת של אותן שנים היא זכתה בכינוי "הגרסה הנשית למייק ברנט" וצחקה כי 2 הישראלים הם אלה שכבשו את צרפת .
אסתר מעידה כי היא ומייק היו חברים קרובים מאוד, נפשות תאומות והופיעו יחד רבות בכל העולם: צרפת,בלגיה,גרמניה,ריו דה ז'נרו וכו'. היא גם סיפרה לי בצער רב שהוא התאבד שבועיים לפני מופע משותף ענק , ולזכרו כתבה, הלחינה והקליטה ב1975 את השיר Je m'en VAIS ("אני הולך").
אסתר מציינת כי בין השנים 1971-1988 היא הייתה בדירוג 10 הזמרות המובילות בצרפת (TOP TEN ) . בסוף שנות ה70 חברה ל"אלביס הצרפתי",ג'וני האלידיי לסיבוב הופעות מוצלח ברחבי אירופה.
בשנות ה90 עברה להתגורר בלוס אנג'לס שם גרה עד היום ,ובארה"ב אסתר הופיעה עם גדולי זמרי העולם ביחד , וציינה שמות כמו : ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, מטאליקה , GUNS AND ROSES וכו'.
בשנות ה2000 , אסתר המשיכה להקליט ,להופיע ולפעול, ונוסף לפועלה כזמרת, היא עובדת עד היום ביצירת מוסיקה לסדרות טלוויזיה, סרטים ושירי רקע למוזיאונים,וזכתה בפרסים על עבודתה זו. כזמרת בשנות האלפיים, 2 משיריה העפילו למקום הראשון במצעדי הפזמונים :
DIRTY WAR (2002) וwe have a dream (2006) .
בשנת 2013 השתתפה בגרסה הצרפתית ל THE VOICE ורצתה להוכיח שעדיין "יש לה את זה", ביצעה את להיטה הגדול ביותר מ1971 "היום עולה" ועברה את שלב האודישנים . כשהתקבלה לתחרות, פרשה מבלי לנסות לעבור שלבים, כי רק רצתה להוכיח שעדיין היא לא איבדה יכולותיה הווקאליות. עובדה זו יצרה "עניין תקשורתי" והחזיר אותה ואת פועלה המוסיקלי לאורך השנים לתודעה.
כיום ,אסתר עוד מופיעה ברחבי ארה"ב, מציירת, כותבת מוסיקה לסרטים ומדי שנה מבקרת בישראל משפחה וחברים. בנוסף, כיום יש לה לפחות 10 מועדוני מעריצים פעילים בכל רחבי אירופה.
ב2013 התראיינה בראיון בלעדי וראשוני מזה 40 שנה בתקשורת הישראלי בפינת "דודי פטימר עושה כבוד" ב103FM אצל גבי גזית, סיפרה על הקריירה שלה ובעיקר התרגשה שזכרו אותה ואת פועלה גם בישראל.
בתמונה: אסתר גליל כיום
כשביקשתי ממנה לתת טיפ לזמרים מתחילים היא אמרה: "תהיו מיוחדים כמו שאתם, אל תתפשרו על מוסיקה , אתם צריכים להרגיש את המוסיקה בנשמתכם ולתרגם אותה בשירה. אתם יודעים שעשיתם זאת רק כשאתם שומעים עצמכם שרים ואתם בוכים כי נגעתם לעצמכם בלב".
זהו סיפורה המרתק של אסתר גליל -אחת הזמרות המצליחות ביותר שיצאו מישראל , זכתה להצלחה גדולה באירופה והפכה להיות אחת הזמרות המוכרות ברחבי אירופה ותמיד ייצגה ומייצגת את ישראל בכבוד.
תודתי הגדולה נתונה לאסתר גליל על שגוללה בפניי סיפור חייה.
כתב,ערך,תחקר וראיין: דודי פטימר
מצרף את הראיון הבלעדי איתה בתכנית הרדיו שלי ב103FM "דודי פטימר עושה כבוד" עם גבי גזית: http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FMDLGF&c41t4nzVQ=EE
השיר בעברית "תחפושת חדשה" כג'קי גליל (תודה לעופר טל ואורי ורטהיים על השיר) : http://www.youtube.com/watch?v=F7GaD2iAQE8
הלהיט הגדול ביותר שלה בצרפתית: Le Jour Se Lève מ1971
http://www.youtube.com/watch?v=yjRm1yugy-o
כל הזכויות שמורות לדודי פטימר
דודיפדיה- פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר 