סיפורו של הזמר מוני עמרני – כותב : דודי פטימר

כידוע, אני חוקר מוסיקלי ואספן תקליטים מזה כמה שנים וכחלק מעבודתי המחקרית, אני מגיע לכל מיני אמנים,זמרים שלרוב יש עליהם מעט רקע מוקדם, בטרם בואי לתחקרם. ברם, במקרה של מוני עמרני לא כך היה הדבר. אל מוני התוודעתי לראשונה באחת משיחותיי התחקיריות עם בצלאל יונגרייז (מלהקת ההדים, "הו ילדונת") שהזכיר שמו במקרה כאחד מבוגרי תזמורת חיל האוויר בראשית שנות ה60. השם מוני עמרני הדהד במוחי והייתי סקרן לגלות מי הוא ! בגוגל הקלדתי וגיליתי רק פרט אחד בלבד, שהוא אחיה של הזמרת המפורסמת חדווה עמרני. יצרתי קשר עם חדווה, והיא נתנה לי מספרו של מוני אחיה, ואמרה שיש לו מסעדה בת"א, ליד שוק הכרמל. בטרם צלצלתי אל מוני, דאגתי להשיג תקליטונו מ1967 בעיבודו של דוד קריבושי שמנה 4 שירים:"אם שוב","בואו לאילת","גבריאל" (שהוא שיר הילדים הרוסי המוכר שבעברית זכה לפרסום ב1970 ע"י צוות הווי סדנאי השריון, תחת השם "אלוהים שמור על אמא",אולם מוני ביצעהו לראשונה ב1967 עם מילים אחרות של דידי מנוסי תחת השם "גבריאל" ) , "מתחת לשמיכה כחולה" (באנגלית) . על העטיפה מוני מופיע לבוש בחולצה אדומה,ולוק ג'נטלמני שרמנטי סטייל אדאמו,כוכב הזמר הצרפתי של שנות ה60. צלצלתי למוני המקסים ומיד הצגתי עצמי כחוקר מוזיקלי שמאזין עתה לתקליטונו מ1967 , והוא היה בהתחלה מופתע : "מאיפה הקרצת את התקליט הזה? אני לא מאמין לך", ולאחר שהבין שאני רציני הוא התחיל לספר לי מעט על התקליטון, והסברתי לו שאני כותב ,מתעד ומתחקר מוזיקלית וכותב ביוגרפיה לכל זמר וזמר שאין עליו אזכור  והגעתי אליו ! מוני אמר ששכח מהתקליטון ושכח חלק מארבעת שירי התקליטון, לא שמע אותו משנת 1967 . קבענו פגישה והבטחתי למוני שאביא לו בדיסק את שירי התקליטון שיהיו לו ושיהיה מבסוט. הגעתי לפגישה, מעט נרגש ,בכל זאת זה אדם שאיני יודע עליו מאומה מלבד תקליטון נשכח מתקופת מלחמת ששת הימים. הגעתי למקום המפגש במסעדתו , התיישבנו,הענקתי לו את הדיסק במתנה , הוצאתי מחברת והתחלתי לרשום כל מה שמספר לי ! לאורך השיחה והתחקיר אני מודה כי זו אחת הפעמים היחידות שהופתעתי והוקסמתי לחלוטין מהמידע שהפתיע גם אותי ! עכשיו אני גאה להציג ולגולל סיפורה של אגדה מוזיקלית: סיפורו של מוני עמרני.

מוני עמרני נולד בפברואר 1941 בכרם התימנים בת"א,לזכריה ושושנה עמרני,משפחה תימנית, ומשפחתו מנתה 3 אחים (מוני,יחי ואיציק) ואחות (חדווה) . מוני היה מוכשר ובעל שמיעה וצעדיו המוזיקליים החלו עוד בהיותו עולל קטן, ומגיל 5 הוא כבר החל לשיר באירועים משפחתיים. אז, אביו שלחהו ללמוד בביה"ס ביל"ו בשדרות רוטשילד,ת"א, בבית ספר דתי אשכנזי בו הוא היה "מזרחי" יחיד בכיתה של 40 אשכנזים. בכיתה ב', התגלה כשרונו של מוני והוא התקבל למקהלת חזנות אשכנזית והפך לאחד מחברי המקהלה. יתר על כן, בהיותו בן 5, אביו שלח אותו ללמוד כינור וסידר לו שיעורי כינור אצל מורה רוסיה,שזה היה דבר יוצא דופן בכרם התימנים,ילד  תימני מנגן על כינור. המורה,הייתה מרוצה מהתקדמותו של מוני הילד, ושלחה אותו להיות מנוי בפילהרמונית "אוהל שם", כדי ששם ייחשף למוזיקה הקלאסית. וכך, מוני הילד,ניגן על כינור ותוך כדי כך, היה שר ומנעים זמירות בבית הכנסת האשכנזי ,מלווה חזנים שבאו מאירופה לבית הכנסת, ואף מתפרנס מזה מעט. בגיל 13,גיל בר מצווה, הוחלט שבר המצווה שלו תהיה בבית הכנסת האשכנזי, אולם את הפרשה הוא ביצע בשפה התימנית (בבית כנסת אשכנזי כן?  (  . לאחר מכן, בהיותו בן 14,מוני החליט "להתמרד" מעט ולמורת רוחו של אביו, החליט ללכת לקיבוץ, שם בילה שנתיים,בקיבוץ "נווה איתן" בעמק בית שאן. בקיבוץ, העלו הצגה ובחרו במוני המתבגר להופיע בהצגה. כעבור שנתיים,בהיותו בן 16 (שנת 1957), מוני חזר הביתה לכרם התימנים והחל לשמוע ולהתעניין במוזיקה מערבית: ג'אז,סווינג,בלוז וכו' והחל להופיע בחתונות עם שירים לועזיים שספג בהאזנתו לשירים אלו. מוני נזכר,שבנעוריו ובנעוריה של אחותו חדווה, התקיימה בהיכל התרבות ת"א,תחרות כשרונות צעירים, חדווה השתתפה ושרה את "ערב של שושנים" כשמוני מלווה אותה על הגיטרה. הם זכו במקום השני בתחרות. את המקום הראשון קטף נער צעיר בשם יורם ארבל שהופיע כשלישיה עם חבריו .

בגיל 18 וחצי, שנת 1959 , התגייס מוני לצה"ל, והתקבל לתזמורת חיל האוויר, שם שירת עם אליטת המוזיקאים של אותה תקופה.

לאחר שחרורו מצה"ל,בשנת 1961, החל מוני לשיר במועדוני הלילה התל אביבים המוכרים של אותה תקופה, בעיקר במועדון "צברה" המיתולוגי, כך "חרש" מוני את המועדונים עד שנת 1965 , כשהוא מלווה ע"י מיטב המוזיקאים של אותה תקופה: "הברנשים של פיאמנטה","להקת האריות","אלכס וייס,אהרל'ה קמינסקי וכו'. ב1965,נסע מוני יחד עם תזמורת ישראל ויוסי אברמוביץ' להופיע בסקנדינביה,קופנהגן,שבדיה וכו' וזכו להצלחה גדולה שם. הם הופיעו עם שירים לועזיים. סיפור מרתק הוא שבעת אחת מהופעותיו בפינלנד, ניגשו אליו כל חברי להקת הגוספל המפורסמת GOLDEN GATE QUARTET שהתלהבו ממנו מאוד וביקשוהו להצטרף אליהם כחבר להקה לכל דבר. מוני נסע לגרמניה,לפסנתרן הלהקה,בחור בשם שמידט , כדי להקליט שירים, אך מוני התגעגע לישראל וחזר ארצה ב 1965.כאמור,בספטמבר 1965,שב מוני לישראל וחזר לעבוד קצת במועדונים, בינתיים התחתן בספטמבר 1966, וכיום יש לו 2 בנים (שאחד מהם הוא עדי עמרני מצעירי ת"א, ו"לא כולל שירות",כיום אדריכל) ו-3 נכדים. והפך לזמר חתונות , והחל להתפרנס כזמר חתונות מבוקש. בשנת 1966, באחת מהופעותיו במועדון "צברה", שמע את מוני נציג RCA ששהה שם אותה באחת הפעמים והחליט להפיק לו תקליטון מסחרי בעברית, התקליטון יצא כמצויין לעיל בשנת 1967, התקליטון היה בעיבוד וניצוח של דוד קריבושי , ואף קולות הליווי למוני בתקליטון, היו של : חדווה עמרני (אחותו),עדנה גורן, ודינה גולן ז"ל .  מיד אחרי צאתו של התקליטון החלה מלחמת ששת הימים,התקליטון איבד את המומנטום, נפל מסחרית,נגנז ונעלם מדפי ההיסטוריה.עד שדודי פטימר בא,כמובן. ב1967, עם פרוץ מלחמת ששת הימים, גוייס מוני לחיל השריון כחייל קרבי , ושם הקים צוות הווי ועם חבריו החלו לבדר את כל החטיבות במלחמת ששת הימים וכך נמשך כל שירות המילואים שלו, כולל במלחמת יום הכיפורים (1973-1974).. לאחר המלחמה,המשיך מוני לשיר בחתונות לפרנסתו. בשנת 1974, הבין מוני כי אין עתיד במוזיקה,בייחוד עם עלייתם של הדי ג'ייאים,תקליטנים שתפסו מקומם של זמרי החתונות, והחליט לפנות לאפיק אחר. אחיו של מוני, היה בעל עסק מצליח לטקסטיל ומוני הצטרף אליו לעסק. הרומן של מוני עם עסקי הטקסטיל נמשך כ-12 שנה ,במהלכן פרש קליל ומלהופיע ולשיר מול קהל. באמצע שנות ה80, התגעגע מוני לבמה ולהופעות, ושב להופיע במועדונים הקיימים: "המסבאה","הפעמון" וכו' ועד היום הוא ממשיך ככה. בשנת 1995 פתח מוני מסעדה בת"א, ובאותה שנה,באחת מהופעותיו בלוס אנג'לס, פגש בו מפיק תקליטים שהתלהב מקולו ומאישיותו של מוני, וביקש ממנו להקליט תקליט מזרחי בספרדית. וכך,מוני הקליט  אלבום שכולו בספרדית וזכה להשמעות בדרום אמריקה,האלבום כלל בחלקו שירים מקוריים ובחלקו קאברים בספרדית לשירים עבריים ידועים,כמו "רעיה". האלבום לא זכה להצלחה בארץ ולא הושמע כמעט ברדיו או באמצעי התקשורת. בימים אלה,מוני עוד מופיע , מדי רביעי ושישי בערב במסעדתו, ועושה שמח לסועדים ומתארחיו ! הוא שר שירים מכל השפות,הסגנונות ומציג את וירטואוזיותו ביתר חן !

כששאלתי את מוני מהן השפעותיו המוזיקליות לאורך השנים, הוא ענה:"ספרדית,איטלקית,צרפתית,עברית (עברית שר רק מאז שהחל להופיע במועדונים) . אוהב את יואב יצחק, חיים משה,אייל גולן,וכו'.

בסוף המפגש,ולאחר שהצטלמנו והוא חתם לי כמובן על תמונתו, והעניק לי במתנה את הדיסק הספרדי שלו מ1995 ,שמאוד אהבתי, מוני הניח את הדיסק שהבאתי לו במערכת וחזר לרגע לגיל 26, שנת 1967 וכל הנוכחים במסעדה,אלו שעובדים איתו היו בשוק ומלאי התרגשות, היה שווה הכל כדי לראות התרגשותו של מוני לשמוע אחרי 46 שנה את תקליטונו הנשכח.

זהו סיפורו של מוני עמרני, אגדה מוזיקלית שאני,דודי פטימר,מוצא לנכון להזכיר,להעריך,לתעד ולתת לו את הכבוד המגיע לו !

התמונות המצורפות פה הגיעו אליי במהלך אחד מהתחקירים הרבים שערכתי אצל חלק מחברי תזמורת חיל האוויר. שלחתי למוני את התמונות כי לא היה לו.

ראיון,תחקיר,עריכה וכתיבה: דודי פטימר,חוקר מוזיקלי.

כל הזכויות שמורות לדודי פטימר.